כותרות TheMarker >
    ';

    מסעותי בארצות גוליבר. זו לא האמת, זה מה שאני חווה.

    הגעתי להולנד כתייר, התקבלתי לאקדמיה לאומנות באמסטרדם:
    Rijks Academie voor Beeldende Kunsten te Amsterdam התחלתי לצלם בלט, תיאטרון, עשיתי הסבה לצילום לטלויזיה ומאז מצלם במסעותי את שרואות עיניי, רוצה לשתף אתכם בחוויות אלו.

    מתרכז בשנים האחרונות בצילום ילדים בארצות שונות בעולם. לאחרונה הייתי בפרו ארבעה שבועות על מנת לתעד ילדים עובדים על מנת לנסות למגר תופעה זו מהעולם.

    צללתי עם לויתנים ודולפינים באיים הקריבים,
    פיל רדף אחרי בקמרון, בסבא מלזיה הקיפו אותי 28 פילים, ניצלתי. נחש אנקונדה הכיש את העדשה שלי בפנטנל ברזיל ואריה העיף לי את המצלמה מהיד בנמיביה.

    צילמתי ברחוב, מרוקאים באמסטרדם, זרקו עלי אבנים, איימו, צילמתי נאו נאצים ברחוב, העיפו עלי בדלי סגריות, איימו, תעדתי.
    צילמתי חוות פדו'ס, שזה פטריות להזיה, הממשלה עומדת להוציא אותן מחוץ לחוק, שני תיירים מתו לאחר שימוש.

    דרום אפריקה, מלכת היופי ההולנדית לנכים, יפהפיה משגעת עם מחלת ניוון השרירים, נוסעת לבקר שם ילדים עם אותה מחלה.
    יש הצעה לנסוע לעיראק, סרט עלילתי על נקמת דם, רציחת נשים בכורדסטאן, אתגר מדהים, אבל לא יודע עדיין אם כן או לא.

    ויצו, יוניסף, הצלב האדום גם הם בין אלה שעבורם אני מצלם בעולם.
    מגיע לפעמים גם לארץ לצלם ואוהב את זה מאד.

    אז זהו, רק רציתי שתדעו מה מעסיק אותי.

    אגב, מיכאל בלק (שחקן הכדורגל הגרמני) יכול להיות הבן שלי. אני הייתי כאן לפניו עם שם זה.
    רק תדעו שזה שמי האמיתי.

    על האהבה לא אדבר, על אהבה לא צריך לדבר.

    0

    "מתנה הבאתי לך"

    84 תגובות   יום חמישי, 29/3/12, 01:01

    ''

     

     

     

    בילדותי שנאתי אותה, את השפה הזרה והגלותית הזו: יידיש. הצליל שלה עשה לי "חררה". לא הבנתי שיש מוצאות שונים, פשוט לא שמתי לב לכך שיש אנשים מעולמות אחרים, עם רקע שונה ושפות. האסימון נפל לי יום אחד במקווה-ישראל בית הספר החקלאי בו למדתי. משגיחת המטבח התימניה שאלה אותי אם אני ווז ווז. לא הבנתי את שאלתה והיא נרתמה להסביר: אומרים אצלכם ווז בבית?

     

    מאז עברו הרבה מים אפילו בירקון המיובש ואני מצטער על כך שלא למדתי שפה זו בילדותי. כל זה מתקשר לסרט דוקומנטרי שצילמתי במשך שנה שעברה לערוץ הטלויזיה היהודי בהולנד. זמרת הולנדית בשם: שורה ליפובסקי היתה נושא הסרט. כך התוודעתי לאישה גדולה שכבוד היה לי לשהות לצידה. במסגרת הצילומים, ליווינו אותה, פמלה הבמאית ואנוכי במסעותיה בין היתר לבריסל, פריז, מונטראול וכמובן באמסטרדם.

     

    חכמת החיים שלה הזכירה לי את הרב שלמה קרליבך ז"ל שהכרתי מקרוב. מהרגע שהיתה פותחת את פיה, היו יוצאים ממנו מרגליות שדרך האזניות הצמודות לאזני עברו אלי ונכנסו לעמקי נשמתי. בשירתה עם קולה החם והמלטף, עם הסבר עמוק על רקע אותו שיר, שינתה לנצח את התייחסותי לאותה שפה שאותה סלדתי.

     

    הרבה כבוד לשורה ולשכמותה, בין היתר יסמין לוי שמחייה את הלדינו שזה גם סיפור בפני עצמו. הסרט, באורך של 45 דקות, ישודר בראשון באפריל, שהיה יום הולדתה של אמי המנוחה. מתנה הבאתי לך, שתהיי גאה שם למעלה. 

     

    הנה הלינק, אפשר להגדיל ולראות על כל המסך. הסרט חלקו בהולנדית. צפיה נעימה, אשמח לתגובות:

    http://www.joodseomroep.nl/:programma/documentaires/jiddisj+is+mijn+instrument_3d5c96.html

     

    או הלינק הזה:

    http://www.nederland2.nl/programmas/4367-jiddisj-is-mijn-instrument/uitzending/28772?gemist=true

     

    בצילום שורה ליפובסקי, בריסל 2011

    דרג את התוכן:

      תגובות (84)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/5/12 21:01:
      אפשר לתמצת את זה במשפט (שאכן נכון במקרים רבים): ביידיש זה נשמע יותר טוב!
        2/5/12 17:09:
      מרגש מאד חויה נפלאה שחברה לך כל כך הרבה אכן זכות
        19/4/12 12:10:

      צטט: בזרימה 2012-04-19 06:09:14

      יום אחד מצאתי את עצמי עוקבת אחרי זוג זקנים בסופרמרקט. לא מחפשת מה לקנות באותו נתיב, אלא פשוט עוקבת. ואז נפל האסימון... זו ההונגרית שהם מדברים בינהם שמדגדגת לי במיתרי הלב וחסרה לי. זו המוזיקה הזו שאני כמהה לשמוע. טוב שאתה משתף בהתחברות לעבר שלך, לפעמים אנחנו צריכים את זה כדי להתחבר לעצמינו.

       

      זה כמו ריח כזה שמעלה מיד אסוציאציה מהעבר, שפה היא צליל, כמו שיר שמעלה נשכחות, אד שעולה ממאכל שעושה טוב בלב במיוחד בזמן שצריך ולפעמים בצורה ספונטנית כמו שקרה לך, על מנת להזכיר לנו מהיכן באנו.

        19/4/12 06:09:
      יום אחד מצאתי את עצמי עוקבת אחרי זוג זקנים בסופרמרקט. לא מחפשת מה לקנות באותו נתיב, אלא פשוט עוקבת. ואז נפל האסימון... זו ההונגרית שהם מדברים בינהם שמדגדגת לי במיתרי הלב וחסרה לי. זו המוזיקה הזו שאני כמהה לשמוע. טוב שאתה משתף בהתחברות לעבר שלך, לפעמים אנחנו צריכים את זה כדי להתחבר לעצמינו.
        12/4/12 23:25:

      צטט: לוטרה 2012-04-12 09:04:46

      היי מכאל, אני גם מזדהה מאוד עם מה שכתבת, גם אמא שלי דברה יידיש כדי שלא נבין. בקרוב אתחיל ללמוד יידיש מאישה מדהימה בבית אבות בו אני מתנדבת. דרך אגב את הסרט בלינק המצורף לא הצלחתי לראות, לא יודעת למה. נסתי בשני הלינקים. בכל מקרה הסיפור מרגש אותי מאוד. תודה, תמיד אתה מביא דברים נהדרים. חג שמח.

       

      גם את מחיה אם כך את השפה האידית לילי, כל הכבוד, מעניין איך תחווי זאת. אני קניתי מילון עברי-אידיש, את המינימום עשיתי... חג שמח גם לך.

        12/4/12 09:04:
      היי מכאל, אני גם מזדהה מאוד עם מה שכתבת, גם אמא שלי דברה יידיש כדי שלא נבין. בקרוב אתחיל ללמוד יידיש מאישה מדהימה בבית אבות בו אני מתנדבת. דרך אגב את הסרט בלינק המצורף לא הצלחתי לראות, לא יודעת למה. נסתי בשני הלינקים. בכל מקרה הסיפור מרגש אותי מאוד. תודה, תמיד אתה מביא דברים נהדרים. חג שמח.
        6/4/12 19:11:

      צטט: guitarwoman 2012-04-06 09:26:54

      מצטערת שפספסתי את הפוסט הזה, גם אני כילדה סלדתי מיידיש, השפה בה הוריי ניסו לדבר כדי שלא אבין, (ניסו כי היא לא קלחה בפיהם...), לרבות השנים היכרתי מישהי נפלאה שהיתה מגלגלת אותי בצחוק עם ביטויים ופתגמים ביידיש, היא עזבה אותנו לפני שנתיים ואני עדיין מתגעגעת. תודה מיכאל על הפוסט ושיהיה חג שמח!

       

      השפה הזו מתחברת אלינו עם אסוסיאציות מסתבר אן. מקווה שעוד תכירי רבים שיצחיקו אותך. חג שמח גם לך.

        6/4/12 19:09:

      צטט: OCN 2012-04-06 09:04:14

      היום גם לומדים אידיש בחלק מבתיי הספר למשל בעירוני ה בתל אביב . אפשר לבחור בין צרפתית ערבית אידיש

       

      כך גם אני הבנתי אוסי, וטוב שכך. שלא נאבד לגמרי את העבר על מנת שיהיה עתיד טוב יותר. חג שמח.

        6/4/12 09:26:

      מצטערת שפספסתי את הפוסט הזה, גם אני כילדה סלדתי מיידיש, השפה בה הוריי ניסו לדבר כדי שלא אבין, (ניסו כי היא לא קלחה בפיהם...), לרבות השנים היכרתי מישהי נפלאה שהיתה מגלגלת אותי בצחוק עם ביטויים ופתגמים ביידיש, היא עזבה אותנו לפני שנתיים ואני עדיין מתגעגעת. תודה מיכאל על הפוסט ושיהיה חג שמח!

        6/4/12 09:04:
      היום גם לומדים אידיש בחלק מבתיי הספר למשל בעירוני ה בתל אביב . אפשר לבחור בין צרפתית ערבית אידיש
        3/4/12 15:03:

      צטט: ורדית.. 2012-04-03 14:53:35

      די היה בעבר סוג של בושה משפת ההורים אצלנו דיברו עברית ותמיד הצטערתי שלא שוחחו איתנו בתימנית מעט הבנו אבל לא מעבר

       

      כנראה אותה הגברת בשינוי אדרת ורדית, מכיר את התימנית דרך השירה, ואיזה צליל משגע יש לה.

        3/4/12 14:53:
      די היה בעבר סוג של בושה משפת ההורים אצלנו דיברו עברית ותמיד הצטערתי שלא שוחחו איתנו בתימנית מעט הבנו אבל לא מעבר
        3/4/12 14:36:

      צטט: קצת פריקית 2012-04-03 12:49:18

      אין.. אין.. פשוט אין על איטלקית לשון בחוץ

       

      אסקוזה?

        3/4/12 12:49:

      אין.. אין.. פשוט אין על איטלקית לשון בחוץ

        3/4/12 02:16:

      צטט: אישוֹן 2012-04-03 01:59:34

      כיום יש מעל מיליון ישראלים שלא מתעקשים על העברית..אנחנו גדלנו על התכחשות לשפת ההורים .
      וזה פוסטר ישן נושן " דברו עברית להבנה הדדית " שאני לא מצליח להעלות !!!!!!!!! הו דה-מרקר..למה אתם ממאיסים את עצמכם

       

      זמנים מודרנים אילן, וטוב שכך. זה לא היה אפשרי אז, בדור השואה. אולי בגלל זה אני עדיין דובר עברית...

        3/4/12 01:59:

      כיום יש מעל מיליון ישראלים שלא מתעקשים על העברית..אנחנו גדלנו על התכחשות לשפת ההורים .
      וזה פוסטר ישן נושן " דברו עברית להבנה הדדית " שאני לא מצליח להעלות !!!!!!!!! הו דה-מרקר..למה אתם ממאיסים את עצמכם

        2/4/12 00:18:

      צטט: ידידת אמת 2012-04-02 00:05:17

      מיכאל היקר..
      זה שאתה מקדיש לאמא הופך את כל הסיפור למרגש ביותר . תבורך..

        

      היום יותר מתמיד אוהבת לשמוע הורים מדברים עם הילדים בשפה שאינה עברית .

      בילדותי דיברו איתי לדינו..היום כבר לא נשאר לנו עם מי לדבר והמון מילים נשכחו...זכרון השפה כמעט נעלמת!!

       

      מהלדינו אני זוכר את ה-דיו דיו דיו, מהפולנית את ה-טק טק טק. מאידיש כלום. הורה תמיד יירצה לדבר בשפת אמו מזי, מהסיבה הפשוטה שבשפה זו הוא יכול להתבטא הכי טוב. זה מה שעשיתי עם בניי, פחות הצליח לי עם הבת. הריסת מגדל בבל היתה אסון לכולנו...

        2/4/12 00:05:

      מיכאל היקר..
      זה שאתה מקדיש לאמא הופך את כל הסיפור למרגש ביותר . תבורך..

       

      היום יותר מתמיד אוהבת לשמוע הורים מדברים עם הילדים בשפה שאינה עברית .

      בילדותי דיברו איתי לדינו..היום כבר לא נשאר לנו עם מי לדבר והמון מילים נשכחו...זכרון השפה כמעט נעלמת!!

        2/4/12 00:02:

      צטט: daaaag 2012-04-01 23:23:17

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-30 15:28:32

      צטט: daaaag 2012-03-30 15:21:28

      בבגרותינו אנחנו לומדים לאהוב את שורשנו. נגעת במילים שלך. כל כך נכון.

       

      זה כנראה געגוע אפרת, כמו להביט בתמונה על מישהו שהיה ואיננו עוד, או להביט במראה ולראות את מה שניבט שם מול...

      אצל ציפ אני כבר היסטוריה, אצלך אפרת אני בוגר, להרשם לבית אבות?

       

      je bent kindje schat (-:

       

      Zijn wij toch allemaal?

        1/4/12 23:23:

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-30 15:28:32

      צטט: daaaag 2012-03-30 15:21:28

      בבגרותינו אנחנו לומדים לאהוב את שורשנו. נגעת במילים שלך. כל כך נכון.

       

      זה כנראה געגוע אפרת, כמו להביט בתמונה על מישהו שהיה ואיננו עוד, או להביט במראה ולראות את מה שניבט שם מול...

      אצל ציפ אני כבר היסטוריה, אצלך אפרת אני בוגר, להרשם לבית אבות?

       

      je bent kindje schat (-:

        1/4/12 16:46:

      צטט: סנה בוער 2012-04-01 15:14:35

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-31 18:09:26

      צטט: irisoded 2012-03-31 15:02:10

      יפה לך להחזיר הביתה את כל ה'ווזבוזים', טרנד אימננטי חדש-ישן. רק תגיד, אם תקחו מאיתנו את הקיפוח והדיכוי - מה בדיוק ישאר לנו? בכל זאת, מחווה נהדרת לאמא.

       

      בזאת הנני קורא לכל הווזוזים לחזור הביתה. נחייה את גטו וורשה מחדש. מה, עוד לא לקחנו את הכל איריס, היכן מסתתרות השאריות? קודם לקחנו את מנהטן ואחר כך את פריז... את הדכוי נשאיר למקופחים. מגניב

       

      אפרופו תימנייה, ושאריות נסתרות, פעם הסתובבתי במושב של תימנים ע"י רחובות, והתעניינתי אצל גברת שעברה ברחוב אם יש במושב בתים להשכרה, התשובה שלה:

      "דווקא יש פה כמה אשכנזים"

       

      אבל זה היה מזמן, בטח האשכנזים כבר השתלטו על המושב...

       

      משהו אחר לגמרי צביקה, אבל תמיד כשבעיית מיזוג הגלויות עולה, אני חושב על איך שנפתרה בעית המריבות התמידיות בדרכים עד שאיזה גאון החליט על חוק חובה חדש בשנות ה-80, מזגן חובה בכל רכב. מאז החלונות סגורים ברמזורים ובפקקים והרבה פחות ריבים בתנועה. אולי צריך לעבור למזגן אישי...

        1/4/12 15:14:

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-31 18:09:26

      צטט: irisoded 2012-03-31 15:02:10

      יפה לך להחזיר הביתה את כל ה'ווזבוזים', טרנד אימננטי חדש-ישן. רק תגיד, אם תקחו מאיתנו את הקיפוח והדיכוי - מה בדיוק ישאר לנו? בכל זאת, מחווה נהדרת לאמא.

       

      בזאת הנני קורא לכל הווזוזים לחזור הביתה. נחייה את גטו וורשה מחדש. מה, עוד לא לקחנו את הכל איריס, היכן מסתתרות השאריות? קודם לקחנו את מנהטן ואחר כך את פריז... את הדכוי נשאיר למקופחים. מגניב

       

      אפרופו תימנייה, ושאריות נסתרות, פעם הסתובבתי במושב של תימנים ע"י רחובות, והתעניינתי אצל גברת שעברה ברחוב אם יש במושב בתים להשכרה, התשובה שלה:

      "דווקא יש פה כמה אשכנזים"

       

      אבל זה היה מזמן, בטח האשכנזים כבר השתלטו על המושב...

       

        1/4/12 12:45:

      צטט: bfou 2012-04-01 01:41:59

      לי דווקא גרמנית עשתה חררה, כשפת ההשמדה. ויידיש תמיד נראתה לי עגולה כזו, מלטפת. מצחיק איך תוך שני דורות הפסדנו גם את הרוסית וגם את היידיש.

       

      אה, גרמנית, נקודה כואבת במיוחד, פרדמט-נוך-מאל, שפה ספרותית כל כך שצורמת באוזן בגלל הניגוד בינה ובין מעשי דובריה. לי יש כל פעם בעיה בחצית הגבול אליה, אל גרמניה, מרגיש שבלעתי בלוק שיושב לי בבטן, כל פעם מחדש ואני מגיע לעיתים קרובות אליה לצילומים. בקשר לרוסית אבי, אני תמיד נזכר בסבא שלי ששנא את ה"בולשיביקים" וסיפר על הפרעות שם.

        1/4/12 01:41:
      לי דווקא גרמנית עשתה חררה, כשפת ההשמדה. ויידיש תמיד נראתה לי עגולה כזו, מלטפת. מצחיק איך תוך שני דורות הפסדנו גם את הרוסית וגם את היידיש.
        31/3/12 18:33:

      צטט: קצת פריקית 2012-03-31 18:31:30

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-31 18:09:26

      צטט: irisoded 2012-03-31 15:02:10

      יפה לך להחזיר הביתה את כל ה'ווזבוזים', טרנד אימננטי חדש-ישן. רק תגיד, אם תקחו מאיתנו את הקיפוח והדיכוי - מה בדיוק ישאר לנו? בכל זאת, מחווה נהדרת לאמא.

       

      בזאת הנני קורא לכל הווזוזים לחזור הביתה. נחייה את גטו וורשה מחדש. מה, עוד לא לקחנו את הכל איריס, היכן מסתתרות השאריות? קודם לקחנו את מנהטן ואחר כך את פריז... את הדכוי נשאיר למקופחים. מגניב

       

      טעות!! השיר אומרFirst we take Manhattan, than we take New York מאיפה הבאת את פאריז? לשון בחוץ

       

      אני בטוח שכווז ווז לאונרד לא יכעס עלי...

        31/3/12 18:31:

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-31 18:09:26

      צטט: irisoded 2012-03-31 15:02:10

      יפה לך להחזיר הביתה את כל ה'ווזבוזים', טרנד אימננטי חדש-ישן. רק תגיד, אם תקחו מאיתנו את הקיפוח והדיכוי - מה בדיוק ישאר לנו? בכל זאת, מחווה נהדרת לאמא.

       

      בזאת הנני קורא לכל הווזוזים לחזור הביתה. נחייה את גטו וורשה מחדש. מה, עוד לא לקחנו את הכל איריס, היכן מסתתרות השאריות? קודם לקחנו את מנהטן ואחר כך את פריז... את הדכוי נשאיר למקופחים. מגניב

       

      טעות!! השיר אומרFirst we take Manhattan, than we take New York מאיפה הבאת את פאריז? לשון בחוץ

        31/3/12 18:15:

      צטט: פרחים בלב 2012-03-31 16:35:59

      "וואו - איזו מתנה מרגשת. אמתין לקישור לסרט.." *

       

      יצא ככה מיכאלה, יום השידורים בתאריך הולדתה של אמי, ומכיוון שכך, הקדשתי לה את הסרט. נר הנשמה כבר מוכן למחר.

        31/3/12 18:09:

      צטט: irisoded 2012-03-31 15:02:10

      יפה לך להחזיר הביתה את כל ה'ווזבוזים', טרנד אימננטי חדש-ישן. רק תגיד, אם תקחו מאיתנו את הקיפוח והדיכוי - מה בדיוק ישאר לנו? בכל זאת, מחווה נהדרת לאמא.

       

      בזאת הנני קורא לכל הווזוזים לחזור הביתה. נחייה את גטו וורשה מחדש. מה, עוד לא לקחנו את הכל איריס, היכן מסתתרות השאריות? קודם לקחנו את מנהטן ואחר כך את פריז... את הדכוי נשאיר למקופחים. מגניב

        31/3/12 16:35:
      "וואו - איזו מתנה מרגשת. אמתין לקישור לסרט.." *
        31/3/12 15:02:
      יפה לך להחזיר הביתה את כל ה'ווזבוזים', טרנד אימננטי חדש-ישן. רק תגיד, אם תקחו מאיתנו את הקיפוח והדיכוי - מה בדיוק ישאר לנו? בכל זאת, מחווה נהדרת לאמא.
        31/3/12 13:40:

      צטט: קצת פריקית 2012-03-31 13:27:02

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-30 21:05:26

      צטט: את חירותי 2012-03-30 20:57:05

      מיכאל שלי, אמא גאה בך, זה בטוח! והיידיש דווקא קמה לתחייה בשנים האחרונות הן באוניברסיטאות, בן בקבוצות ללימוד השפה

       

      שבת שלום חנה'לה, זה גם היה שם אמי, חנה. כן, הבנתי שאפילו סינים מתעניינים באידיש. אני יכול להבין יהודים, אבל סינים?

      אכן, גם אני התפלאתי, זה לא לאחרונה, ראיתי את זה בטלויזיה, כשעוד הייתה לי

      טלויזיה, התנתקתי ממנה מזה שלוש שנים בערך, כך שזה היה בהחלט מזמן,

      ראיינו סטודנט סיני פה בארץ , בנוגע לעניין שלו בשפת היידיש..

       

      באמת פלאי פלאים, כנראה שיש בשפה קסומה זו יותר ממה שחשבתי. עכשיו אני עוד יותר מצטער שלא למדתי אותה כשהיתה לי הזדמנות ממקור ראשון.

       

        31/3/12 13:27:

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-30 21:05:26

      צטט: את חירותי 2012-03-30 20:57:05

      מיכאל שלי, אמא גאה בך, זה בטוח! והיידיש דווקא קמה לתחייה בשנים האחרונות הן באוניברסיטאות, בן בקבוצות ללימוד השפה

       

      שבת שלום חנה'לה, זה גם היה שם אמי, חנה. כן, הבנתי שאפילו סינים מתעניינים באידיש. אני יכול להבין יהודים, אבל סינים?

      אכן, גם אני התפלאתי, זה לא לאחרונה, ראיתי את זה בטלויזיה, כשעוד הייתה לי

      טלויזיה, התנתקתי ממנה מזה שלוש שנים בערך, כך שזה היה בהחלט מזמן,

      ראיינו סטודנט סיני פה בארץ , בנוגע לעניין שלו בשפת היידיש..

        31/3/12 12:49:

      צטט: מלוסינקי 2012-03-31 12:45:24

      איך מגיע לשידור הזה מי שאינו בגולה ההולנדית???

       

      זהו, שבעידן האינטרנט הכל אפשרי. לאחר השידור יהיה לי את הלינק לסרט ואפשר יהיה לראות אותו ברחבי הגלוב. אוסיף את הלינק לכאן וורוניק. מזל טוב לך כבר אמרתי?

        31/3/12 12:45:
      איך מגיע לשידור הזה מי שאינו בגולה ההולנדית???
        31/3/12 12:12:

      צטט: יהודית מליק שירן 2012-03-31 11:43:15

      יהי זכרה ברוך ! כל הכבוד לך על המחשבה על אמך. תשורה נאה מזאת ודאי לא היית מוצא. יידיש היא שפה. תקשורת ,תרבות. אני ידעתי אותה עד גיל עשר. עכשיו אני מתגעגעת אליה, כל הילדות שלי חבויה בה. אני יכולה להבין אך לא לדבר.

       

      איך אפשר שלא לחשוב עליה יהודית, במיוחד ביום הולדתה. רבים מאיתנו מכים על חטא, שלא הקשבנו, שלא למדנו. תכונה שקשורה לגיל ושאין לה תרופה כנראה.

      יהי זכרה ברוך ! כל הכבוד לך על המחשבה על אמך. תשורה נאה מזאת ודאי לא היית מוצא. יידיש היא שפה. תקשורת ,תרבות. אני ידעתי אותה עד גיל עשר. עכשיו אני מתגעגעת אליה, כל הילדות שלי חבויה בה. אני יכולה להבין אך לא לדבר.
        30/3/12 21:05:

      צטט: את חירותי 2012-03-30 20:57:05

      מיכאל שלי, אמא גאה בך, זה בטוח! והיידיש דווקא קמה לתחייה בשנים האחרונות הן באוניברסיטאות, בן בקבוצות ללימוד השפה

       

      שבת שלום חנה'לה, זה גם היה שם אמי, חנה. כן, הבנתי שאפילו סינים מתעניינים באידיש. אני יכול להבין יהודים, אבל סינים?

        30/3/12 20:57:
      מיכאל שלי, אמא גאה בך, זה בטוח! והיידיש דווקא קמה לתחייה בשנים האחרונות הן באוניברסיטאות, בן בקבוצות ללימוד השפה
        30/3/12 20:43:

      צטט: sherry refael 2012-03-30 20:37:12

      מיכאל יקר, כל כך מבינה. גם אני לא אהבתי יידיש בילדותי. במיוחד שסבתי דיברה איתי גרמנית, והיידיש של אבא שלי נראתה לי "מקולקלת". כיום שמחה שמבינה ונהינת כי זו שפה עשירה ועסיסית מאד. מחכה לסרט((:

       

      זה מדהים שרי, איך שכולנו עברנו פחות או יותר את אותו תהליך. כך מסתבר לי מתגובות שהועלו כאן. הסרט במהרה, גם אני מחכה לו...

        30/3/12 20:37:
      מיכאל יקר, כל כך מבינה. גם אני לא אהבתי יידיש בילדותי. במיוחד שסבתי דיברה איתי גרמנית, והיידיש של אבא שלי נראתה לי "מקולקלת". כיום שמחה שמבינה ונהינת כי זו שפה עשירה ועסיסית מאד. מחכה לסרט((:
        30/3/12 18:30:

      צטט: אור 2012 2012-03-30 18:20:51

      מענין מאד גם אני לא אהבתי את השפה אך מסיבות אחרות כניראה שבאמת פגשת אישה מיוחדת במינה

       

      סיפרתי מעט מאד על שורה רחלי, היא נחשבת לאחת ממחיות השפה האידית בעולם. אישה חמה וקולה נחשב לקול שגורם לאנשים משהו בפנים, משהו בגבול התרפיה. בקנדה, קיבלתי טלפון מדודתי בארץ על פטירת דודי האהוב. זה היה באמצע צילומים. שורה החזיקה לרגעים ארוכים את ידיי ובכך עשתה לי טוב על הנשמה כמה שהיה אפשר. בהחלט אשה מיוחדת ואני מקווה שזה יעבור כך בסרט. מגיע לה.

        30/3/12 18:20:
      מענין מאד גם אני לא אהבתי את השפה אך מסיבות אחרות כניראה שבאמת פגשת אישה מיוחדת במינה
        30/3/12 16:36:

      צטט: דניאל זיסקינד 2012-03-30 16:29:59

      השונות היא הבסיס להיותינו יצרנים ובעלי מעוף. דמיין לעצמך עולם בו כולנו ממש דומים. היית רוצה לחיות בעולם כזה?

       

      שאלה טובה דני, לא הייתי רוצה כל הנשים ייראו כמו ברבי זה בטוח. בצרפתית אומרים: ויוה לה דיפרנס, וזה הדגשת הצדדים הטובים שבהבדל בין אדם לרעהו. מה לעשות, תכונה אנושית פחות טובה זה לחשוד במה שאחר ושונה. 

        30/3/12 16:29:
      השונות היא הבסיס להיותינו יצרנים ובעלי מעוף. דמיין לעצמך עולם בו כולנו ממש דומים. היית רוצה לחיות בעולם כזה?
        30/3/12 16:02:

      צטט: ttmirit 2012-03-30 15:54:31

      כל הכבוד. היום למדנו לאהוב את השונה (מקווה...)

       

      ההיסטוריה מלאה בשנאת הזר, כמה דם נשפך בגלל שנאת הזר, השונה. חשוב מאד ללמוד ולקבל את מה ששונה מאיתנו מירית, מלים חשובות מאד (מקווה).

        30/3/12 15:54:
      כל הכבוד. היום למדנו לאהוב את השונה (מקווה...)
        30/3/12 15:28:

      צטט: daaaag 2012-03-30 15:21:28

      בבגרותינו אנחנו לומדים לאהוב את שורשנו. נגעת במילים שלך. כל כך נכון.

       

      זה כנראה געגוע אפרת, כמו להביט בתמונה על מישהו שהיה ואיננו עוד, או להביט במראה ולראות את מה שניבט שם מול...

      אצל ציפ אני כבר היסטוריה, אצלך אפרת אני בוגר, להרשם לבית אבות?

        30/3/12 15:21:
      בבגרותינו אנחנו לומדים לאהוב את שורשנו. נגעת במילים שלך. כל כך נכון.
        30/3/12 15:03:

      צטט: ~ציפוש~ 2012-03-30 14:43:43

      בילדותי שנאתי אותה, את השפה הזרה והגלותית הזו: יידיש. הצליל שלה עשה לי "חררה". 

      וזה משפט קשה ונועז, והמילה שנאה מבטאת כזו אויבות שטוב שכתבת כך, כי השפה הזו

      יש בה "יהודיות" ומשם מחשבות אל תופעת הגזענות והפשעים.

      כי אני, גם אם מתנגן הצליל הזה של היידיש זה חודר ועושה כזה קווץ' עד למחנק

      עלאף שיידיש היא שפה עסיסית, זה לוקח אותנו למראות ולזכרונות ולמחוזות יהודיים  מן העבר.

       

      שירת קרליבך, הקול העמוק עם המבטא האמריקאי שזו תוספת.הרבי המרקד שהשאיר את חותמו

      בכל קצוות העולם. האם לשורה ליפובסקי יש מבטא הולנדי כשהיא שרה יידיש?

      ומה זה משנה, כי הם שימרו את השפה היהודית של אז. כבוד

      וגם יסמין לוי משמרת את השפה היהודית של אז, אני מאזינה ליסמין לוי המפעימה, קול משכר,

      תגלית של הרובע היהודי ספרדי .

       

      מתנה הבאת לה מיכאל, גם אתה חלק משימור ותיעוד העבר.

       

      אולי זו הזהות הישראלית ולא היהודית שגרמה לקונפליקט הזה ציפ, לא להיות יותר מובל לטבח ומצדה שנית לא תיפול. על ססמאות אלו גדלתי, שהן גם נראות קלישאות משהו היום. מה היינו עושים ללא מוזיקה עם חיינו? ואני, גם הופך להיות היסטוריה, לאט אבל בטוח...

        29/3/12 23:51:

      צטט: פו3 2012-03-29 23:21:04

      פעם, התכחשות היתה לכל דבר שורשי...והנה אתה סוגר מעגל:)

       

      קוסמי המשפט הזה רויטל, לסגור מעגלים כבר קרה לי בעבר בנושאים אחרים שאת אחד מהם הכרת. לא ראיתי את הנושא הזה כסגירת מעגל, אבל בטוח שיש בזה משהו בגלל החזרה למקורות.

        29/3/12 23:46:

      צטט: hoomi חומי 2012-03-29 23:12:10

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-29 23:03:25

      צטט: hoomi חומי 2012-03-29 19:52:58

      אני לא זוכר חומוס, אם זה היה לפני תקופת התוכים או אחרי. בסך הכל עבר כבר הרבה זמן מאז. יש הרבה דם יהודי בהולנד. יש אפילו את השם כהן בלי שהמשפחה יהודית בכלל. יש כאלה שהמוזיקה הזכירה להם את השכנים שהיו להם ויש כאלה מרונים שמסתירים את יהדותם. אני מציע שתבוא שוב, ניסע אל הזוג מכרונינגן ונשאל אותם.

       

       תוכים?

      תוכים אתה אומר מיקוש?

      אה! כן ! באמת תקופת התוכים

      שלא לדבר על... טוב לא משנה

      אגב איך אומרים תוכים ביידיש?

       

      אה ביסלה פוגל?

        29/3/12 23:35:

      צטט: Shulamit Near 2012-03-29 23:02:19

      נדמה לי שהעולם התרחב. קמעה.

      לא משום היידיש דווקא

      אלא משום אתה.

      כי היכולת הזאת להסתקרן ולהיתקן (מלשון תיקון)

      ממה שגדלת לתוכו

      אינה ברורה מאליה.

      תודה מיכאל.

       

      אה גוטה חג אביב.

       

      זייר גוטה יום טוב שולמית, כל אחד עושה כביכולתו. התמזל מזלי וזה מתאפשר לי מדי פעם, תודה.

        29/3/12 23:31:

      צטט: קביאר 2012-03-29 22:38:00

      מיכאל גם אני בת הדור שהתנכרה ליידיש. אמא שלי, למרות היותה ווזווזית, לא הייתה מן התפוצה הדוברת יידיש אלא גרמני. אבי דיבר יידיש מעולה עם אימו וכך ספגתי הרבה מעבר למה שהייתי מוכנה להודות. גם המפגש המחודש שלי, כמו של רבים מבני דורי, עם היידיש היה באמצעות השירה היידית שהרבה שמחה וחכמה יש בה. יפה ההשוואה שלך ליסמין לוי שעושה ללדינו מה שמעט מידי זמרים עושים ליידיש. אני מאד אשמח לראות את הסרט ותודה שהבאת את קיומו לידיעתי

       

      יסמין לוי קסומה ומרשימה, ראיתי אותה פעמיים באמסטרדם, היא בעקבות אביה אותו היא ממשיכה. הדור שלנו עשה הרבה טעויות ועדיין, כמו שהדור הנוכחי לא בדיוק מצא את דרכו עדיין.

        29/3/12 23:21:
      פעם, התכחשות היתה לכל דבר שורשי...והנה אתה סוגר מעגל:)
        29/3/12 23:16:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2012-03-29 22:04:59

      הפוסט שלך מרגש, מיכאל

      ברכות חמות לסרט ♠

       

      אני מתרגש לקראת השידור ליאורה, תודה על הברכות.

        29/3/12 23:13:

      צטט: תמר זוהר שיר 2012-03-29 21:35:48

      לגדול בשנות החמישים בארץ היה להפנות גב לכל מה שהזכיר את הגלות...

      מודה שלקיתי בתסמין הזה....

      ושמחה מאוד שיש את אותם אלה שלא שכחו ומשמרים את השורשים הנפלאים הללו .
      ספר כשהסרט יוקרן...
      :-)

       

      מסתבר שאת ואני לא היחידים עם תסמונת זו תמר, זה לא מאוחר מדי, אפשר עוד לתקן ולשנות על מנת לשמר לזכר אלו שכבר אינם.

        29/3/12 23:12:

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-29 23:03:25

      צטט: hoomi חומי 2012-03-29 19:52:58

      אני לא זוכר חומוס, אם זה היה לפני תקופת התוכים או אחרי. בסך הכל עבר כבר הרבה זמן מאז. יש הרבה דם יהודי בהולנד. יש אפילו את השם כהן בלי שהמשפחה יהודית בכלל. יש כאלה שהמוזיקה הזכירה להם את השכנים שהיו להם ויש כאלה מרונים שמסתירים את יהדותם. אני מציע שתבוא שוב, ניסע אל הזוג מכרונינגן ונשאל אותם.

       

       תוכים?

      תוכים אתה אומר מיקוש?

      אה! כן ! באמת תקופת התוכים

      שלא לדבר על... טוב לא משנה

      אגב איך אומרים תוכים ביידיש?

        29/3/12 23:03:

      צטט: hoomi חומי 2012-03-29 19:52:58

      הופה מיקוש!

      לפני כמה עשרות שנים יצאתי ממך, מאמסטרדאם לחרונינגן

      לקחו אותי זוג הולנדים.

      הזמינו אותי אליהם

      ישבתי ליד השלחן

      הבעל נגש לפטפון "טורנס" שהרשים אותי

      והמוסיקה?

      יידיש

      אתה מבין? מכיר?

      הם סיפרו לי על נפלאות היידיש ושאלו מדוע איני מכיר את השפה

      הבנתי, ואז הסברתי להם:

      בילדותינו היתה זאת שפת הגולה, השפה משם.

      כל המשוגעים ניצולי השואה בכו בה על עולמם שחרב על ילדיהם שמתו

      ואנחנו הילדים לפעמים חיקינו אותם: "מיינע קינדלאך!"

      מי רצה את זה?

      רצינו להיות צברים גיבורים חופשיים

      מה לנו ול"סבונים "האלו

      אתה רואה?

      גם אני למדתי על היידיש בהולנד

      ואפילו משני הולנדים גויים מעריצי יידיש ותרבותה

      תודה מיק

       

      אני לא זוכר חומוס, אם זה היה לפני תקופת התוכים או אחרי. בסך הכל עבר כבר הרבה זמן מאז. יש הרבה דם יהודי בהולנד. יש אפילו את השם כהן בלי שהמשפחה יהודית בכלל. יש כאלה שהמוזיקה הזכירה להם את השכנים שהיו להם ויש כאלה מרונים שמסתירים את יהדותם. אני מציע שתבוא שוב, ניסע אל הזוג מכרונינגן ונשאל אותם.

       

        29/3/12 23:02:

      נדמה לי שהעולם התרחב. קמעה.

      לא משום היידיש דווקא

      אלא משום אתה.

      כי היכולת הזאת להסתקרן ולהיתקן (מלשון תיקון)

      ממה שגדלת לתוכו

      אינה ברורה מאליה.

      תודה מיכאל.

       

      אה גוטה חג אביב.

        29/3/12 22:46:

      צטט: רומפיפיה 2012-03-29 18:34:04

      היתה זו תקופה בה קידשו את ה"צבר" האולטימטיבי.

      גבוה עם המון ביטחון עצמי.

      עשו כל מה שאפשר כדי למחוק את הגלותיות.

      גם לא נוח היה לאנשים בארץ,

      עם אלה שבאו "משם" ניצולי השואה...

      ייתכן ,למעשה בטוח, שהיתה פה אשמה, שלא עשו די..

      בכל אופן, אנו הילדים מאד התביישנו בשפת האידיש של הורינו

      עשינו הכל שחלילה לא ישייכו אותנו לאותה אידיש...

      אשמח מאד לקבל את ה לינק האמור...

       

      ממש קשה לחשוב על מצב רומית, אלו שהגיעו אז לארץ עם כל המטען על גבם ובמקום אהדה למצבם, נידחו. לצערי מצב זה עוד קיים בחברה. מעניין איך האתיופים ידברו על נושא זה בעוד חמישים שנה. 

        29/3/12 22:38:
      מיכאל גם אני בת הדור שהתנכרה ליידיש. אמא שלי, למרות היותה ווזווזית, לא הייתה מן התפוצה הדוברת יידיש אלא גרמני. אבי דיבר יידיש מעולה עם אימו וכך ספגתי הרבה מעבר למה שהייתי מוכנה להודות. גם המפגש המחודש שלי, כמו של רבים מבני דורי, עם היידיש היה באמצעות השירה היידית שהרבה שמחה וחכמה יש בה. יפה ההשוואה שלך ליסמין לוי שעושה ללדינו מה שמעט מידי זמרים עושים ליידיש. אני מאד אשמח לראות את הסרט ותודה שהבאת את קיומו לידיעתי
        29/3/12 22:35:

      צטט: mafalda-w 2012-03-29 18:18:47

      גם אני שנאתי את השפה הזו.

      בבית אימי וסבתי דיברו אידיש

      בבי"ס היהודי שבו למדתי, 80% היו בשפה האידיש והיתר עברית שלא הספיק לי בשביל להקלט בארץ

      כשעליתי לארץ לקיבוץ,

      כל הוותיקים דיברו אידיש

      גם אני הרגשתי שזו שפה גלותית

      היום אני אוהבת לשמוע אותה

       

      עכשיו מסתבר לי יהודית, שאני לא לבד. יותר ויותר אני קורא שזו היתה כנראה בעיה חברתית של אותם ימים של התהוות החברה בארץ לאחר גלות אלפיים ויותר אני רואה את ההבנה והשיבה למקורות. 

       

        29/3/12 22:04:

      הפוסט שלך מרגש, מיכאל

      ברכות חמות לסרט ♠

        29/3/12 21:35:

      לגדול בשנות החמישים בארץ היה להפנות גב לכל מה שהזכיר את הגלות...

      מודה שלקיתי בתסמין הזה....

      ושמחה מאוד שיש את אותם אלה שלא שכחו ומשמרים את השורשים הנפלאים הללו .
      ספר כשהסרט יוקרן...
      :-)

        29/3/12 20:10:

      צטט: hoomi חומי 2012-03-29 19:52:58

      הופה מיקוש!

      לפני כמה עשרות שנים יצאתי ממך, מאמסטרדאם לחרונינגן

      לקחו אותי זוג הולנדים.

      הזמינו אותי אליהם

      ישבתי ליד השלחן

      הבעל נגש לפטפון "טורנס" שהרשים אותי

      והמוסיקה?

      יידיש

      אתה מבין? מכיר?

      הם סיפרו לי על נפלאות היידיש ושאלו מדוע איני מכיר את השפה

      הבנתי, ואז הסברתי להם:

      בילדותינו היתה זאת שפת הגולה, השפה משם.

      כל המשוגעים ניצולי השואה בכו בה על עולמם שחרב על ילדיהם שמתו

      ואנחנו הילדים לפעמים חיקינו אותם: "מיינע קינדלאך!"

      מי רצה את זה?

      רצינו להיות צברים גיבורים חופשיים

      מה לנו ול"סבונים "האלו

      אתה רואה?

      גם אני למדתי על היידיש בהולנד

      ואפילו משני הולנדים גויים מעריצי יידיש ותרבותה

      תודה מיק

      חומי, כיום מגיעים סטודנטים מסין לאוניברסיטאות

      שלנו ללמוד יידיש, סינים גויים לחלוטין, באים ללמוד

      את השפה הזו אתה קולט?

        29/3/12 19:52:

      הופה מיקוש!

      לפני כמה עשרות שנים יצאתי ממך, מאמסטרדאם לחרונינגן

      לקחו אותי זוג הולנדים.

      הזמינו אותי אליהם

      ישבתי ליד השלחן

      הבעל נגש לפטפון "טורנס" שהרשים אותי

      והמוסיקה?

      יידיש

      אתה מבין? מכיר?

      הם סיפרו לי על נפלאות היידיש ושאלו מדוע איני מכיר את השפה

      הבנתי, ואז הסברתי להם:

      בילדותינו היתה זאת שפת הגולה, השפה משם.

      כל המשוגעים ניצולי השואה בכו בה על עולמם שחרב על ילדיהם שמתו

      ואנחנו הילדים לפעמים חיקינו אותם: "מיינע קינדלאך!"

      מי רצה את זה?

      רצינו להיות צברים גיבורים חופשיים

      מה לנו ול"סבונים "האלו

      אתה רואה?

      גם אני למדתי על היידיש בהולנד

      ואפילו משני הולנדים גויים מעריצי יידיש ותרבותה

      תודה מיק

        29/3/12 18:34:

      היתה זו תקופה בה קידשו את ה"צבר" האולטימטיבי.

      גבוה עם המון ביטחון עצמי.

      עשו כל מה שאפשר כדי למחוק את הגלותיות.

      גם לא נוח היה לאנשים בארץ,

      עם אלה שבאו "משם" ניצולי השואה...

      ייתכן ,למעשה בטוח, שהיתה פה אשמה, שלא עשו די..

      בכל אופן, אנו הילדים מאד התביישנו בשפת האידיש של הורינו

      עשינו הכל שחלילה לא ישייכו אותנו לאותה אידיש...

      אשמח מאד לקבל את ה לינק האמור...

        29/3/12 18:18:

      גם אני שנאתי את השפה הזו.

      בבית אימי וסבתי דיברו אידיש

      בבי"ס היהודי שבו למדתי, 80% היו בשפה האידיש והיתר עברית שלא הספיק לי בשביל להקלט בארץ

      כשעליתי לארץ לקיבוץ,

      כל הוותיקים דיברו אידיש

      גם אני הרגשתי שזו שפה גלותית

      היום אני אוהבת לשמוע אותה

       

       

        29/3/12 17:42:

      צטט: תמו'ש 2012-03-29 17:18:57

      מרגשת מאד המחווה לאמא ולשפה. להחיות הזכרון דרך זו היא נפלאה חבל שלא ספרת יותר על התוכן והספור.:) אל תשכח לעדכן בשעה והערוץ בו יוקרן הסרט.

       

      לא אשכח לעדכן תמו'ש. בדיעבד, מחלחלת ההבנה וחלקיקים מצטרפים לתמונה שלמה יותר. זה המעט שנותר לעשות.בקשר לתוכן, אני משאיר את זה לסרט. שידבר בעצמו. 

        29/3/12 17:18:
      מרגשת מאד המחווה לאמא ולשפה. להחיות הזכרון דרך זו היא נפלאה חבל שלא ספרת יותר על התוכן והספור.:) אל תשכח לעדכן בשעה והערוץ בו יוקרן הסרט.
        29/3/12 17:08:

      צטט: קצת פריקית 2012-03-29 14:35:54

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-29 13:46:52

      צטט: קצת פריקית 2012-03-29 12:11:01

      אוי שכחתי, זה שאתה מקדיש לאמא שלך,
      את הנושא הגניב טיפת דימעה בקצה העין שלי קריצה

       

      אימותינו הלכו לעולמן באותה שנה פנין, 1988 (תשמ"ח). שמחה לא היתה שם. אני בטוח שאמך היתה גאה בך, במי שאת ולאן שהגעת.

      לא משנה מה הייתי עושה, היא הייתה גאה בי, כי אהבתה/הערצתה אלי הייתה ללא גבולות.

      כן, למה התגנבה לי דמעה? בסמוך לפטירתה הלכתי לבית הקברות, חברה הכי טובה שלי, (שגם

      היא כבר לא איתנו) שאלה, למה אני הולכת? אמרתי יש לה יומולדת, אמרה לי, הבאת לה עוגה?

      אמרתי לה, לא יש לה סכרת :) בגלל זה עלתה לי דמעה כשכתבת שהבאת לה מתנה :))

       

      בטח לספר את זה ביידיש יצחיק עוד יותר. איזה זכרונות יפים יש לך פנין, למרות הכאב.

        29/3/12 17:06:

      צטט: רונתי 2012-03-29 14:11:23

      יידיש שפה מדליקה ועסיסית, יש בה ביטויים ופתגמים שאפשר ממש למות מצחוק. לא מבינה יידיש, אבל דווקא בזכות ההולנדית (=מיכאל??) יש לי אליה איזה חלון... כמה מלים דומות, אפשר עם מאמץ קטן לנחש. ולגבי קרליבך - באמת הכרת אותו? מה יש לך לספר?

       

      בזכות ההולנדית אני מבין היום יידיש רונה. לא שמתי לב לזה עד שיום אחד נסעתי בקו 5 בתל אביב ולהפתעתי הבנתי כמעט את כל השיחה ששתי נשים ניהלו לידי. את שלמה קרליבך הכרתי בשנת 1985. הוא גייר את אם ילדי לאחר שכבר התייאשתי מכל הקירות האטומים בהם ניתקלתי עד אז. הייתי איתו בקשר טוב והתראינו מדי פעם כאשר הגיע להופעות באמסטרדם. זכורה לי אפיזודה אחת במיוחד, כאשר הבאתי אותו באחת מנסיעותיו משדה התעופה סכיפול למלון הילטון שהיה מלון כשר. הדבר הראשון שהוא עשה בחדרו היה להפוך את מזוודתו הענקית על פיה. עכשיו אני מרגיש כמו בבית אמר... את ביתו נשמה שהכרתי כשהיתה קטנה, ראיתי בהופעה באמסטרדם בשנה שעברה. ניגשתי לחדר ההלבשה בהפסקה וזו היתה פגישה מרגשת מאד. היא ממשיכה את דרכו.

        29/3/12 14:35:

      צטט: מיכאל בלק 2012-03-29 13:46:52

      צטט: קצת פריקית 2012-03-29 12:11:01

      אוי שכחתי, זה שאתה מקדיש לאמא שלך,
      את הנושא הגניב טיפת דימעה בקצה העין שלי קריצה

       

      אימותינו הלכו לעולמן באותה שנה פנין, 1988 (תשמ"ח). שמחה לא היתה שם. אני בטוח שאמך היתה גאה בך, במי שאת ולאן שהגעת.

      לא משנה מה הייתי עושה, היא הייתה גאה בי, כי אהבתה/הערצתה אלי הייתה ללא גבולות.

      כן, למה התגנבה לי דמעה? בסמוך לפטירתה הלכתי לבית הקברות, חברה הכי טובה שלי, (שגם

      היא כבר לא איתנו) שאלה, למה אני הולכת? אמרתי יש לה יומולדת, אמרה לי, הבאת לה עוגה?

      אמרתי לה, לא יש לה סכרת :) בגלל זה עלתה לי דמעה כשכתבת שהבאת לה מתנה :))

        29/3/12 14:24:

      צטט: נעמה ארז 2012-03-29 13:57:13

      היום אני מצטערת שלא למדתי יידיש. היה נחמד לקרא את מנגער במקור... אחכה בסבלנות ללינק שתביא. מאד סקרנית להכיר את שורה ליפובסקי

       

      אחד ההפסדים באי למידת השפה נעמה, כמו שאת מציינת, הפסד המקור. נכה על חטא בו טעינו ונסתפק בתרגום. הלינק יגיע ושווה להכיר את שורה.

        29/3/12 14:11:
      יידיש שפה מדליקה ועסיסית, יש בה ביטויים ופתגמים שאפשר ממש למות מצחוק. לא מבינה יידיש, אבל דווקא בזכות ההולנדית (=מיכאל??) יש לי אליה איזה חלון... כמה מלים דומות, אפשר עם מאמץ קטן לנחש. ולגבי קרליבך - באמת הכרת אותו? מה יש לך לספר?
        29/3/12 13:57:
      היום אני מצטערת שלא למדתי יידיש. היה נחמד לקרא את מנגער במקור... אחכה בסבלנות ללינק שתביא. מאד סקרנית להכיר את שורה ליפובסקי
        29/3/12 13:46:

      צטט: קצת פריקית 2012-03-29 12:11:01

      אוי שכחתי, זה שאתה מקדיש לאמא שלך,
      את הנושא הגניב טיפת דימעה בקצה העין שלי קריצה

       

      אימותינו הלכו לעולמן באותה שנה פנין, 1988 (תשמ"ח). שמחה לא היתה שם. אני בטוח שאמך היתה גאה בך, במי שאת ולאן שהגעת.

        29/3/12 13:44:

      צטט: קצת פריקית 2012-03-29 12:08:29

      יידיש זו שפה די מגעילה לדעתי, לא מתנגנת לי טוב
      באזניים, הורי דיברו יידיש קלוקלת/עילגת, לא ממש שפה
      ששמעתי בבית, בעיקר במכולת, כשהסבתות דיברו
      אלי ביידיש, כשאמרתי שאני לא מבינה, אמרו לי:
      "אגוייטעא" כאילו מה???????? אני גויה בגלל
      שאני לא יודעת יידיש? אבל הן לא יודעות עברית לשון בחוץ

      אשמח לראות את הלינק!

       

      יש הרבה שפות שלא נשמעות טוב פנין, ויש כאלה שמיד תופסות את האוזן, את ה-ג'אם-בן-דו ששמעתי בקמרון לא אשכח לעולם ורק אתמול במקרה או שלא פגשתי בבמאי שאיתו הייתי שם ומילה זו הפכה לברכת שלום בינינו. לא גדלתי על האידיש וגם לי היא נשמעת עדיין צורמת וחורקת. בכל זאת היא הפכה לחלק ממני ושורה בשירתה ונעימותיה בהחלט תרמו לכך.

        29/3/12 12:28:

      צטט: צלילי הלב 2012-03-29 12:07:01

      אתה יודע מיכאל...רק לאחרונה יש מודעות לכך שאנחנו , אנחנו בזכות השורשים שלנו גם, בזכות המורשת, בזכות הסיפורים, השפה, המקומות שנחוו אפילו דרך עיניהם של הורינו, אדם גם כשהוא ," עולה" או למעשה מהגר, זקוק לאותם שורשים רחוקים בכדי לעצב את זהותו באופן סופי. כיום יש הרבה יותר סובלנות לשורשי העבר, והינה אנחנו דרך ילדינו מעצבים עתיד חדש , אבל בלי לגדוע את הישן. שפה, תרבות, סיפורת, מנהגים, מסורות...מה יותר יפה לזכור אותם. לפני שנה לקחתי את כל המשפחה שלי כולל הנכדה הקטנה שלי בת עשרה חודשים לטיול שורשים, אני חושבת שנפלא יותר מזה לא היה יכל להיות, אני סגרתי את המעגל דווקא דרך ילדיי דור הצברים, שגם מיוחד בזה שיש להם עוד משהו, עוד סיפור ועוד מראה ועוד מבט מי שהם בעצם. פוסט יפה, ואכן מתנה יפה לאמא, ואני מיד אחריה , יום הולדתי חל בשני לאפריל. ככה אנחנו האפרילאים, דברים קטנים עושים לנו את זה, ומקווה שגם לאמא שלך אי שם איפה שהיא נמצאת עשית מתנה נפלאה. חג שמח מיכאל!

       

      אז קודם לכל מזל טוב ליאה, וחג שמח גם לך. ובנשימה שניה, מה שכתבת מזכיר לי את תגובת אמי הנסערת על זה שאחותה, דודתי מריימה, שתבדל לחיים ארוכים נסעה לטיול שורשים בפולין שאמי שנאה בגלל שזכרה את מה שעברה שם. שורשים זה טוב היכן שיש שמש מים ואפשרות לגדול, לא סתם היינו היהודי הנודד בעברינו, תלויים במשטר שהפך לשונא בחיפוש אחר משטר אוהד יותר, ומקושרים בשפה מובנת לכולם בזמנו: יידיש.

        29/3/12 12:11:

      אוי שכחתי, זה שאתה מקדיש לאמא שלך,
      את הנושא הגניב טיפת דימעה בקצה העין שלי קריצה

        29/3/12 12:08:

      יידיש זו שפה די מגעילה לדעתי, לא מתנגנת לי טוב
      באזניים, הורי דיברו יידיש קלוקלת/עילגת, לא ממש שפה
      ששמעתי בבית, בעיקר במכולת, כשהסבתות דיברו
      אלי ביידיש, כשאמרתי שאני לא מבינה, אמרו לי:
      "אגוייטעא" כאילו מה???????? אני גויה בגלל
      שאני לא יודעת יידיש? אבל הן לא יודעות עברית לשון בחוץ

      אשמח לראות את הלינק!

        29/3/12 12:07:
      אתה יודע מיכאל...רק לאחרונה יש מודעות לכך שאנחנו , אנחנו בזכות השורשים שלנו גם, בזכות המורשת, בזכות הסיפורים, השפה, המקומות שנחוו אפילו דרך עיניהם של הורינו, אדם גם כשהוא ," עולה" או למעשה מהגר, זקוק לאותם שורשים רחוקים בכדי לעצב את זהותו באופן סופי. כיום יש הרבה יותר סובלנות לשורשי העבר, והינה אנחנו דרך ילדינו מעצבים עתיד חדש , אבל בלי לגדוע את הישן. שפה, תרבות, סיפורת, מנהגים, מסורות...מה יותר יפה לזכור אותם. לפני שנה לקחתי את כל המשפחה שלי כולל הנכדה הקטנה שלי בת עשרה חודשים לטיול שורשים, אני חושבת שנפלא יותר מזה לא היה יכל להיות, אני סגרתי את המעגל דווקא דרך ילדיי דור הצברים, שגם מיוחד בזה שיש להם עוד משהו, עוד סיפור ועוד מראה ועוד מבט מי שהם בעצם. פוסט יפה, ואכן מתנה יפה לאמא, ואני מיד אחריה , יום הולדתי חל בשני לאפריל. ככה אנחנו האפרילאים, דברים קטנים עושים לנו את זה, ומקווה שגם לאמא שלך אי שם איפה שהיא נמצאת עשית מתנה נפלאה. חג שמח מיכאל!
        29/3/12 11:39:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-03-29 07:50:26

      גם אני זוכרת את עצמי נרתעת מיידיש ומגרמנית שדוברו בבית. לימים למדתי להתרפק על היידיש ולהעריך את השפה היחידה ששימשה את הורי בתקשורת ביניהם. הרבה לפני שקלטו עברית. אחזור ללינק:-) תודה!!!

       

      את ואני לא היחידים עם רקע זה פנינה, אני שומע זאת מאד אנשים. עבורי, הישראלי החדש, נטול תסביכי שואה ומתרחק ממה שקשור לגולה המגעילה עם כל ספורי הזוועה והאנטישמיות. הישראלי שלוקח אחריות לחייו, גאה ובוודאי שלא מובל כשה לטבח... היידיש סימלה את כל זה. היום מה שנשאר זה החום וההומור שמשדרת שפה זו.

        29/3/12 07:50:
      גם אני זוכרת את עצמי נרתעת מיידיש ומגרמנית שדוברו בבית. לימים למדתי להתרפק על היידיש ולהעריך את השפה היחידה ששימשה את הורי בתקשורת ביניהם. הרבה לפני שקלטו עברית. אחזור ללינק:-) תודה!!!

      פרופיל

      מיכאל בלק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין