אני עובד במגדלי עזריאלי, קומה 32. אני לא נוסע לשם ברכבת (אין ממקום מגוריי) אלא באוטובוס כך שאני אישית לא מרגיש את הבעיות ברכבת. אולי כן, אם תחשיבו את העומסים בכבישים ובאוטובוס עצמו כאשר יש שביתה כזו או אחרת במערכת הסעת ההמונים החשובה במדינה. אבל כפי שציינתי אני עובד בעזריאלי ורבים מעמיתיי מגיעים ברכבת- מנתניה, פתח תקווה, ראש העין, מודיעין, אשדוד וגם אשקלון. להם זה מאוד מפריע שמעמד האליטות החדש שלנו מחליט שלא בא לו לעבוד היום.
אתמול התעוררנו למזרח תיכון חדש. אפשר לנשום לרווחה, האיום האיראני בפתח, יוקר המחייה עולה, הקטל בדרכים משתולל, מכבי הערב מול פאו והגענו לשלבים המכריעים באח הגדול- אבל אזרחי ישראל, אל דאגה, הושג הסכם עם עובדי הרכבת! תעצמו עיניים, תדמיינו מחיאות כפיים סוערות, עכשיו תפתחו עיניים, ותתבדו.
תראו מה קיבלו עובדי הרכבת שמיררו לרבים מאיתנו את החיים במשך תקופה כה ארוכה- העלאה של 25% במשכורת, מענק חד-פעמי (כן בטח, עד הפעם הבאה) של 40 אלף ש״ח, הרוב המכריע של הקרונות ימשיכו להיות מטופלים ע״י הטפילים הללו והשיא- יו״ר עדר החוליגנים תוחזר לעבודתה לאחר שהושעתה. וכל זה רבותיי, כל זה, תמורת ״שקט תעשייתי״ והתחייבות לא לשבות בשלוש וחצי שנים הבאות!! כמובן שבתמורה לשלוש וחצי שנות שקט התחייבנו לא לפטר עובדים עד 2030, רק לי זה נראה לא פרופורציונלי? בעוד 4-5 שנים הם יכולים לעשות מה שבא להם (כאילו שעכשיו הם לא...) ולא ניתן לפטרם!
עכשיו אני סוף סוף מבין את המשפט ״כל דאלים גבר״. ככה זה במדינת ישראל, רק צריך לעשות מספיק בלאגן ואתה זוכה. כמובן שאתה צריך לשבת על מנוף רציני שעלול לפגוע בעשרות אלפים. נורא מוזר לי שמדינה שלא מצאה תקציב לצ׳פר את העובדים הסוציאליים או את הרופאים מוצאת מספיק כדי לתת מענק של 40,000 ש״ח לכל עובד רכבת! ונורא מוזר לי ששר תחבורה שאיים לא מזמן לסגור את הרכבת ולהקימה מחדש מעניק העלאות לאותם אנשים שבזו לו ולכולנו. אבל מה אכפת לכבוד השר? הרי הובטח לו שקט תעשייתי במשך כל הקדנציה ולעזאזל מה יהיה אחר כך. כל ילד ראה בחודשים האחרונים את ההתבהמות הזאת, את השיטות הפוגעניות, את האטימות לאזרחים, את הוולגאריות, ומה הוא למד? שככה מנצחים, שככה מרוויחים. עכשיו לכו תנסו להסביר לנוער שלנו שלא ככה צריך להתנהג...
למי כבר אכפת מהנזק הכלכלי העצום שהשביתות שלהם גרמו? ומה עם הסבל שנגרם? זה אולי לא כסף אבל תספרו את זה לאזרחים שנתקעו שעות בדרכים כשכל רצונם להגיע הביתה. אז ככה מגדלים במדינת ישראל 2012 אליטה מיוחדת, כזאת שיודעת שהיא untouchable, כזאת שמפחדת מאדם אחד בלבד- לא שר התחבורה חס וחלילה, אלא מיו״ר הוועד. מהיום יש לומר ביראת כבוד ״חברת החשמל״, ״עובדי הנמלים״ ועכשיו גם ״עובדי הרכבת״. מחזיקים אותנו בביצים ואנחנו צריכם לחרוק שיניים ולחייך לכרטיסן. אם לא, אולי הוא ישבות...
|