זה יפה. הזכיר לי סרטון שעשתה איזה חברת קוסמטיקה למייק-אפ (הבנאדם המקועקע כולו שנראה נורמלי ואז מסירים ממנו את המייק-אפ בהרצה לאחור וזה נראה כאילו בעצם מציירים עליו)
מתנצל מראש שאני לא מנתח את היצירה במילים אומנותיות- אין לי את הכלים לזה, אני מתחום אחר. אבל מאוד נהניתי מהעבודה- היתה קומפוזיציה (נו, מילה אחת אני יודע...) של מוזיקה מצויינת, הרקע המרפרף והמריחה של הצבע. לי זה נגע ללב, התהליך הזה של ההשחרה.
מתנצל מראש שאני לא מנתח את היצירה במילים אומנותיות- אין לי את הכלים לזה, אני מתחום אחר. אבל מאוד נהניתי מהעבודה- היתה קומפוזיציה (נו, מילה אחת אני יודע...) של מוזיקה מצויינת, הרקע המרפרף והמריחה של הצבע. לי זה נגע ללב, התהליך הזה של ההשחרה.
בהתחלתי חשבתי שזה "הידיים שלה" שצובעות אותה ב"שחור"...
אז לפי המסר הזה... = ה"אחרים" הם אלו ש"מלכלכים" אותנו... ה"אחרים" או "הסביבה" או ה"נסיבות"... אבל לא אנחנו בעצמינו...
אני דווקא חושב שהכי עצוב זה שברב המקרים אנחנו עושים לעצמינו את העוול הכי גדול, מחוסר מודעות, מחוסר הבנה, או מחוסר כוחות לנסות ולא להיסחף ב"עדר" שאליו אנחנו מובלים ע"י כל אותם גורמים חיצוניים...
אהבתי שברקע היה לה תמיד את "מעוף הציפור" - סמל קלאסי לחופש ולחוסר גבולות (בניגוד גמור לצביעה בשחור)
הצביעה לא רק שהביאה לנו את הסימבוליזם של כוחות "הרשע" הכהים והשחורים... אלא גם יצרה מעין "קליפה" שלא ניתן לצאת ממנה ולהשתחרר ממנה... (מאוד הזכיר לי את הסרט ספיידרמן 3 - שבו חומר שחור משתלט לו על הגוף ומוציא ממנו את הרוע שבתוכו...)
.
.
הסצנה של ההתנקות הינה סצנה עם תקווה...
שבעצם כל "הליכלוך" עומד להעלם... ונחזור להיות זכים וטהורים כמקודם...
רק שההתנקות הייתה טוטאלית - עד כדי העלמות מוחלטת...
ניתן לנתח זאת בשני אופנים (לפחות)
אם הולכים לתפיסות של המזרח הרחוק... - אז הגענו להארה - לגן העדן - הכל הופך ל"אור אחד גדול" - גם אנחנו...
אם נשארים בתפיסות יותר "פשוטות" ועממיות - אז רק ה"סיום" שלנו מחזיר אותנו למקורות
רק המוות מציל אותנו (במצב הנוכחי של הפלנטה שלנו) מכל ה"זוהמה" המתפתחת...
לא רעיון מלבב במיוחד...
.
אני הייתי מעדיף סוף קיטשי...
שאחרי ההתנקות מה"צבע"... היא "תעלה שלב" - תצמיח כנפיים ותצטרף אל ה"ציפורים" שהינם חלומה מאז ומתמיד...
ואז... אפילו הייתי רואה את הסרטון בליווי טישו... (:
.
אני חושב שאולי פעם הזכרתי לך את הסרט הזה (לא בטוח) - כדאי מאוד שתראי אותו אם לא ראית...
הסיפור שלו מקסים... הצרפתית שלו תמצא חן בינייך (הרי את אוהבת כובעים...)
בהתחלתי חשבתי שזה "הידיים שלה" שצובעות אותה ב"שחור"...
אז לפי המסר הזה... = ה"אחרים" הם אלו ש"מלכלכים" אותנו... ה"אחרים" או "הסביבה" או ה"נסיבות"... אבל לא אנחנו בעצמינו...
אני דווקא חושב שהכי עצוב זה שברב המקרים אנחנו עושים לעצמינו את העוול הכי גדול, מחוסר מודעות, מחוסר הבנה, או מחוסר כוחות לנסות ולא להיסחף ב"עדר" שאליו אנחנו מובלים ע"י כל אותם גורמים חיצוניים...
אהבתי שברקע היה לה תמיד את "מעוף הציפור" - סמל קלאסי לחופש ולחוסר גבולות (בניגוד גמור לצביעה בשחור)
הצביעה לא רק שהביאה לנו את הסימבוליזם של כוחות "הרשע" הכהים והשחורים... אלא גם יצרה מעין "קליפה" שלא ניתן לצאת ממנה ולהשתחרר ממנה... (מאוד הזכיר לי את הסרט ספיידרמן 3 - שבו חומר שחור משתלט לו על הגוף ומוציא ממנו את הרוע שבתוכו...)
.
.
הסצנה של ההתנקות הינה סצנה עם תקווה...
שבעצם כל "הליכלוך" עומד להעלם... ונחזור להיות זכים וטהורים כמקודם...
רק שההתנקות הייתה טוטאלית - עד כדי העלמות מוחלטת...
ניתן לנתח זאת בשני אופנים (לפחות)
אם הולכים לתפיסות של המזרח הרחוק... - אז הגענו להארה - לגן העדן - הכל הופך ל"אור אחד גדול" - גם אנחנו...
אם נשארים בתפיסות יותר "פשוטות" ועממיות - אז רק ה"סיום" שלנו מחזיר אותנו למקורות
רק המוות מציל אותנו (במצב הנוכחי של הפלנטה שלנו) מכל ה"זוהמה" המתפתחת...
לא רעיון מלבב במיוחד...
.
אני הייתי מעדיף סוף קיטשי...
שאחרי ההתנקות מה"צבע"... היא "תעלה שלב" - תצמיח כנפיים ותצטרף אל ה"ציפורים" שהינם חלומה מאז ומתמיד...
ואז... אפילו הייתי רואה את הסרטון בליווי טישו... (:
.
אני חושב שאולי פעם הזכרתי לך את הסרט הזה (לא בטוח) - כדאי מאוד שתראי אותו אם לא ראית...
הסיפור שלו מקסים... הצרפתית שלו תמצא חן בינייך (הרי את אוהבת כובעים...)
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כיף לשמוע :)
לנגוע ללב זה הכי חשוב, עזוב לנתח
מאוד מרשים...
בהתחלתי חשבתי שזה "הידיים שלה" שצובעות אותה ב"שחור"...
אז לפי המסר הזה... = ה"אחרים" הם אלו ש"מלכלכים" אותנו... ה"אחרים" או "הסביבה" או ה"נסיבות"... אבל לא אנחנו בעצמינו...
אני דווקא חושב שהכי עצוב זה שברב המקרים אנחנו עושים לעצמינו את העוול הכי גדול, מחוסר מודעות, מחוסר הבנה, או מחוסר כוחות לנסות ולא להיסחף ב"עדר" שאליו אנחנו מובלים ע"י כל אותם גורמים חיצוניים...
אהבתי שברקע היה לה תמיד את "מעוף הציפור" - סמל קלאסי לחופש ולחוסר גבולות (בניגוד גמור לצביעה בשחור)
הצביעה לא רק שהביאה לנו את הסימבוליזם של כוחות "הרשע" הכהים והשחורים... אלא גם יצרה מעין "קליפה" שלא ניתן לצאת ממנה ולהשתחרר ממנה... (מאוד הזכיר לי את הסרט ספיידרמן 3 - שבו חומר שחור משתלט לו על הגוף ומוציא ממנו את הרוע שבתוכו...)
.
.
הסצנה של ההתנקות הינה סצנה עם תקווה...
שבעצם כל "הליכלוך" עומד להעלם... ונחזור להיות זכים וטהורים כמקודם...
רק שההתנקות הייתה טוטאלית - עד כדי העלמות מוחלטת...
ניתן לנתח זאת בשני אופנים (לפחות)
אם הולכים לתפיסות של המזרח הרחוק... - אז הגענו להארה - לגן העדן - הכל הופך ל"אור אחד גדול" - גם אנחנו...
אם נשארים בתפיסות יותר "פשוטות" ועממיות - אז רק ה"סיום" שלנו מחזיר אותנו למקורות
רק המוות מציל אותנו (במצב הנוכחי של הפלנטה שלנו) מכל ה"זוהמה" המתפתחת...
לא רעיון מלבב במיוחד...
.
אני הייתי מעדיף סוף קיטשי...
שאחרי ההתנקות מה"צבע"... היא "תעלה שלב" - תצמיח כנפיים ותצטרף אל ה"ציפורים" שהינם חלומה מאז ומתמיד...
ואז... אפילו הייתי רואה את הסרטון בליווי טישו... (:
.
אני חושב שאולי פעם הזכרתי לך את הסרט הזה (לא בטוח) - כדאי מאוד שתראי אותו אם לא ראית...
הסיפור שלו מקסים... הצרפתית שלו תמצא חן בינייך (הרי את אוהבת כובעים...)
והסוף עוד יותר "ארצי" ומדהים...
.
אכן..