כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים וכל השאר

    פוסטים אחרונים

    סערה

    0 תגובות   יום חמישי, 29/3/12, 20:56

    האש משתעשעת בגחלי הקמין, פעם נדלקת פעם נעלמת. מחממת את הבית ואת קדירת החמין שמצויה עליו עוד מאתמול בערב ומפיצה ריחות בית מתקתקים של שבת.

    הבית מתעורר לאיטו בקצב האור הבוקע בתריסי החלונות.

    ראשונים יקומו טלי ונדב, נפרדים מחלומות הלילה למפגש עם תעתועי ערוץ דיסני  והופ של שבת.

    אחריהם נשרך רגלינו מהמיטות גם אנחנו, משתכנעים בכוס קפה שהבוקר אכן הגיע על אף השבת.

    אחרון וחביב יקום יואב, חייכן ופעלתן, אחרי שמיצה עוד סבב שינה בין חמש לעכשיו בבוקר. ככה זה, כשעדיין סופרים את הגיל בחודשים וסבבי השינה דומים יותר בתזמוניהם לתורנות שמירה בצבא.

    לכאורה עוד בוקר שבת. דליה נראית כהרגלה, קצת עייפה מהלילה המזוגזג ובכל זאת משתדלת להפגין סימני חיים ערניים.

    "איתן, רוצה לשתות משהו?" היא פותחת את טכס הבוקר הזוגי שלנו.

    אני נזכר שתורנות האין-שינה האחרונה היתה שלה ובאדיבות מציע לה שאני אכין.

    הבל הקפאין מעורר אותי ואני נזכר שעוד שעה יובל ורינה הולכים להגיע היום.

    כבר הרבה זמן שלא פגשתי את האחים שלי. כל אחד טרוד בענייניו. חי אי שם בסערות החיים שלו. אני בשלי.

    את דליה הכרתי עוד בצבא. אנחנו הולכים יחד בדרכי קורותינו זמן רב. מגלים אתרים חדשים בעולם ובעצמנו, נופלים וקמים, נחלשים ומתחזקים. מבינים שככל שהזמן עובר וסערות החיים חולפות אותנו אנחנו כבר יותר מיקשה מחולקת מאשר שתי ישויות שחוברו להן יחדיו.

    את הדגל הצבנו על פסגת הר הביחד האינסופי שלנו בבית האבן הירושלמית שבנינו לעצמנו. מעוצב בסגנון מקומי עם נגיעות עיצוביות של דליה ברחבי הבית והשלמת עיצוב החצר לפי תוכניות שרקמתי לי לאורך השנים.

    הגשם היום חזק והרוחות לא פוסקות. אני מתלבט אם זה רעיון טוב לתת לאחיי הקטנים לנסוע במזג אויר כזה עד אלינו. אמנם הבית חמים ונעים ושמץ מהקור שבחוץ לא מורגש בתוכו, אך הדרך אלינו לא מוכרת להם ואני דואג.

    דליה מרגיעה אותי. מזכירה לי שהם אחיי הקטנים, אבל כבר די גדולים ועברו כמה סערות בחייהם.

    היא צודקת.

    צלצול נשמע בפעמון הדלת.

    בפתח עומד יובל, אחי הקטן. בן הזקונים. אני חושב שלנצח נדאג לו הכי הרבה ולנצח נמשיך לחשוב שללא צורך.

    לכבוד המאורע יובל הביא איתו את ליאם. הנכד הראשון לבית משפחת הרואה.

    ליאם רואה את אביו פעם בחודש. זה הסידור שהגיעו אליו יובל וסלעית לפני שנים.

    ליאם הוא תוצר של ליל אהבה בצמח של חייל ותיכוניסטית בימים בהם הירח היה מתעגל ומתעבר אל מול כנרת גדושה במים, הורמונים ואחד אביב גפן שלא מפסיק לטעון שאנחנו דור מזוין.

    באחרית אותו סופש התקשר אלי יובל וסיפר לי שהכיר תיכוניסטית זורמת ומדהימה ושבחיים הוא לא הרגיש ככה כל כך טוב עם משהי. זה היה המונולוג הארוך ביותר ששמעתי מאחי השתקן. חייכתי בליבי ושמחתי לראות את החיים מחייכים אליו.

    המערכת הזוגית המופלאה הזאת נקטעה באיבה בסערת החורף הראשונה שהגיע אחרי אותו קיץ.

    סלעית גילתה שפרי אהבתם מאותו לילה בכנרת גדל בכרסה ההולכת ותופחת. היא הבינה במהרה שיובל, החייל השרמנטי והחברמן, לא יוכל למלא את חלקו בתוכנית החיים המושלמים פור אבר רנד אבר שרקמה לעצמה ולצאצאיה במסיבות הפיג'מה וביומני הלילה שערכה לעצמה. בצעד מחושב להפליא פטרה אותו מנישואים ומזוגיות, תפרה לה בעל שיתאים לגזרתה מבין השידוכים הבלתי פוסקים של אמה והשאירה לו מפגשים חודשיים עם ליאם.

    אני מסתכל עליהם, עומדים בפתח ביתנו במעיליהם הרטובים, נטולי מטריה. תספורת הקוצים שלהם עוצבה באדיבות טיפות הגשם ובשילוב עיניהם הכחולות-אפורות החלולות מעט עם האף החד המשותף שלהם מקנה להם מראה של שני ילדי מנגה עזובים. יובל רווק מזדקן בן 35, ליאם נער מתבגר בן 14.

    דליה נגשת אליהם, לוקחת את מעליהם. מחבקת את ליאם. מנסה להשלים את מה שנראה חסר. אבל הוא לא ניאות לחיזוריה וניגש לשבת בקצה הספה.

    לאט לאט הוא מפשיר. מוצא שפה משותפת בבניות הלגו והנסיכות של נדב וטלי.

    אחרונה מגיעה רינה. צמודה וכרוכה לאחורי רגליה אדווה. ומאחוריה מסתתר בביישנות גבר צעיר ונחמד שמסתבר ועונה לשם ירון. אדווה ילדה בת חמש, ביישנית ומתוקה. כרוכה לרגלה של אמה מאז רינה עזבה את סער.

    אני זוכר את שיחת הטלפון של רינה ביום שפגשה את סער. שיחה של שעה שכולה השתפכות בלתי פוסקת של רינה אודותיו של סער, לא מסוגלת להכיל את עוצמתו ועוצמת רגשותיה. היא נסחפה  כולה לתוך החיים החדשים שלהם. הוא היה בדיוק בגובה שהתאים לה, בצבע שהתאים לה, בתסרוקת שהתאימה לה ובתפריט שהתאים לה. שניהם התחילו דרכם אחרי הצבא בעולם האזרחי. הוא גיבור סיירות, מאבטח אישים והיא מזכירת הנשים של אותם האישים. עולם חדש של עוצמה וכוח נגלה להם. שניהם היו שבויים מרוצים בו, מסגלים לעצמם הרגלים ובילויים חדשים. משלימים ומושלמים אחד לשני.

    נראה שזה ימשך כך לנצח. שלוש שנים אחרי זה הוא זוכר עוד שיחת טלפון ארוכה וסוערת מרינה.

    זה היה קצת אחרי שרינה הגיעה לגיל ששעון הבייציות המסונכרן להפליא עם חברותיה הביא אותה למסקנה שחייהם המושלמים חסרים ילדים. גם לסער זה נראה נכון. גם אצל חבריו החלו לצוץ זאטוטים וגבריותו עמדה למבחן.

    זה היה יום רוחות גשום, כמו היום. טיפות הגשם נקשו על חלונות מכוניתה ומבעד לדמעותיה נשמעו מגבי החלון, מנסים ללא הצלחה לייבש את הסערה הגועשת.

    היא הסבירה שהשאירה את אדווה הקטנה עם סער בבית. היא כבר לא יכולה יותר לעמוד בויכוחים הסוערים שנפערים ביניהם מאז שאדווה נולדה. סער רוצה להמשיך את מנהגם לחופשות סקי בחורף, רדוף השוואות מול חבריו העובדים והיא בבית עם אדווה, לא יכולה לנטוש אותה. וזהו רק קצה קרחון שהולך ונפער ביניהם לאחרונה.

    בסיס חייהם המשותפים הלך ונמס תחת רגליהם ככל שעברו הימים עד שכמעט ואיים להטביעם. בסוף אותו חורף כבר לא היו יחד.

    עכשיו היא מכירה לנו את ירון, מלווה את "תכירו את ירון, בן זוגי" בחיוך חמים וחיבוק רך ויציב סביב מותניו. מצרפת אותו אל משפחתנו במתינות נעימה.

    הם מגיעים בדיוק בזמן לשבת לשולחן האוכל.

    כולם נרתמים לסידור השולחן.

    הגברים פותחים את שולחן האוכל הארוך והרחב שקנינו לאחרונה, מוסיפים כסאות מהמחסן, שוטחים מפה.

    הנשים עומדות במטבח הרחב והמאובזר, שולפות כלים ואוכל ומשלחות את הילדים לסדר על שולחן האוכל שהעמדנו.

    לפתע הבית מואר באור בלתי צפוי ומיד לאחר מכן מופצץ ברעם שנשמע כמאיים להכריעו.

    יואב פורץ בבכי מבוהל. דליה מלכסנת אליי מבט, ספק מבוהל ספק שואל "מי ייגש ליואב?".

    אני מתלבט אם להפסיק את שיחת הגברים שלנו אודות מנגנוני פתיחת שולחן מועדפים, אני רוצה לשכנע את ירון שעדיפה פתיחת פרפר. אני רואה שדליה גם סיימה את הכנות המטבח שלה, מנגבת ידיה ומניחה את המגבת.

    לבסוף אני מוצא את שנינו נעמדים מעל יואב, מגוננים עליו מסופת החורף ומסבירים לו שלתוך הבית שלנו הסערה לא תגיע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      גליכלפון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין