כותרות TheMarker >
    ';

    אכפת לי

    נושאים ציבוריים מרגיזים הניתנים לשינוי.
    נושאים שאם נפעל יחד לשנותם - נוכל להצליח.
    התשובה: ככה זה, אינה מתקבלת.
    נשתדל להעלות נושאים אלו לאור ואולי נשפר במעט את הסביבה שאנו חיים בה.

    ארכיון

    נצחונו של ההון הגדול - 2

    5 תגובות   יום שישי , 30/3/12, 00:53

    שמתם ודאי לב לכך, שהגשת המסקנות הסופיות של ועדת הריכוזיות, לוותה בקול ענות חלושה של הטיקונים, אלו שאמורים היו להפגע מהמלצות הדו"ח.
    הסיבה לרוגע בקבלת ההמלצות של ועדת הריכוזיות, מצידם של הטיקונים, היא שיטת "הכאילו" הרגילה במקומותינו וחוגגת גם בדו"ח זה.
    בעוד שבנושא שבו עסקנו במאמר קודם, בצורך לאסור עסקאות בעלי ענין, מצאתי עצמי לפחות בדעת המיעוט, הפעם בנושא שהוא בבת עינם של הטיקונים והוא מינוי הדירקטורים שבאמצעותם הם שולטים בחברות, נותרתי לבד מול הועדה.
    "הדירקטורים בחברות הציבוריות הם מריונטות" אמר פרופ' אבישי ברוורמן לאחרונה, בראיון לדהמרקר.
    דברי ועדת הריכוזיות, על הדירקטורים חמורים לא פחות, גם אם מנוסחים בלשון עדינה יותר, אך ההמלצות פושרות ביותר.
    חמורים עוד יותר הדברים בהקשר המינוי של הדירקטורים החיצוניים, אותם שאמורים היו לייצג את הציבור הרחב, או בעלי מניות המיעוט, שחסכונותיהם הושקעו באותן חברות ציבוריות, שגם אותם ממנה בפועל בעל השליטה.
    ומה המסקנה של הועדה מכל זאת: "מוצע לקבוע כי מינוי דירקטור חיצוני בחברת פער (בלשון עממית: חברה בפירמידה שבאמצעות תרגילים פיננסים, שולט בה מי שבעצם השקיע מכספו רק מעט מכח שליטתו - י.א.) יהיה טעון אישור אסיפה כללית ובמניין הקולות לא יובאו בחשבון קולות בעל השליטה או מי שיש לו עניין אישי במינוי המועמד. "
    למי שאינו מצוי בנעשה בשוק, נשמע "כאילו" עשו משהו חמור לפתרון הבעיה. האמת היא שלא עשו כלום!
    האסיפה הכללית היא אותו גוף, שאישר לבעלי השליטה בשנים האחרונות, את כל העסקאות המושחתות של בעלי עניין, שכר מופקע והטבות שחלבו את כספי החוסכים לכיסם. מדוע שלא יאשרו להם עכשיו, גם את הדירקטורים החיצוניים שהם חפצים ביקרם?
    הועדה לא טיפלה בשורש הרקוב, רק עשתה לו ציפוי קרמי, "כאילו".
    מדוע לא אימצה הועדה את ההצעות שהעלו פרופ' מכובדים המצויים בשוק ההון, כחיים לוי ודוד לב ארי, למנות דירקטורים חיצוניים באמצעות ועדת מינויים חיצונית (הצעה שהועלתה מספר פעמים גם ע"י כותב שורות אלו), ועדה בראשות שופט, שתדאג למינויים מתאימים ותעקוב אחר ביצועיהם.
    המלצה כזו, היתה פשוט מרגיזה את בעלי ההון והלוביסטים המשפטיים המכובדים שלהם ולכן לא עלתה.
    נחזור על ההצעה: ניתוק מוחלט של הקשר בין מינוי הדירקטורים מטעם הציבור לבין בעלי השליטה.

    הדירקטורים מטעם הציבור, או בשמם הרשמי המכובס ע"י הלוביסטים המשפטיים, דירקטורים חיצוניים, ימונו ויבוקרו ע"י ועדה ציבורית בראשות שופט.

    בלי: אבל, אם, או בתנאי, ההצעה צריכה לעבור ללא קומבינות שירוקנו אותה מתוכן!
    הסיכוי שתצליח לעבור בכנסת את חומת הלוביסטים, תלוי רק בכם קוראות וקוראים יקרים.
    אם כל אחת ואחד מכם יפיץ הפוסט וישלח ההמלצה לחברי כנסת שבהם הוא תומך, אולי משהו יזוז, התקופה בשלה לכך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: מאיר_חת 2012-03-31 11:36:09

      בחירת דירקטורים באמצעות ועדה חיצונית כבר נוסתה בארץ בבחירת הדירקטוריונים של הבנקים בהסדר לפני שנמכרו גרעיני השליטה. חבל שהממשלה ויתרה על השימוש בשיטה זו, לפחות ביחס לבחירת חלק מן הדירקטורים כיון שחלקם בהון של רוכשי גרעיני השליטה היה נמוך למדי.

      אכן חבל, צריך היה להשתמש במודל, למינוי נציגי הציבור, בכלל הבנקים ובחברות הציבוריות. להשלמת הידע של קוראים הצעירים, לאחר משבר מניות הבנקים, הממשלה שחששה מדימוי של "הלאמת הבנקים", הרחיקה מעצמה את מינוי נציגיה ומסרה את התפקיד לועדה.בפועל, ברור היה לנציגים (גם אני הייתי אחד מהם:-)), שתפקידם כמובן לדאוג להצלחת הבנק, אך גם לשמור על אינטרס הציבור והמדינה. ברגע שנמכרו גרעיני השליטה, השתחררה הממשלה מהתפקיד, כאילו היה הדבר "חטא".
      בחברות הציבוריות, ממנה בפועל את נציגי הציבור בעל השליטה ו"נציגי ציבור" אלו, מבינים היטב את המשמעות...

       

       

      צטט: הרגד 2012-03-30 22:07:32

      ישראל, הצעתך טובה בעיני. בדיון שערכנו בקואליציה החברתית הועלה רעיון נוסף: לא תהיה חברה ציבורית שבה יש לציבור הכללי פחות מ- 51%. (להכריח בעלי מניות עודפות מעל 51% למכרן לציבור במשך מספר שנים מוגדר). מה דעתך?

      לדעתי הבעיה אינה האחוזים שיש לציבור, אלא מי הוא זה שמייצג את הציבור.

      כיום המצב האבסורדי הוא ש"בעל השליטה", לעיתים יש לו רק 25% בהשקעה, אך באמצעות פירמידת השליטה שלו, שולט בחברה וממנה לא רק את נציגיו לדירקטוריון, אלא גם את נציגי הציבור, אותם דירקטורים חיצוניים.

      באסיפה הכללית, מצביעים עבור הציבור, המוסדיים, חבריו של בעל השליטה, בשיטת "שמור לי ואשמור לך".

        31/3/12 11:36:
      הוספת תגובהיטת בחירת דירקטורים באמצעות ועדה חיצונית כבר נוסתה בארץ בבחירת הדירקטוריונים של הבנקים בהסדר לפני שנמכרו גרעיני השליטה. חבל שהממשלה ויתרה על השימוש בשיטה זו, לפחות ביחס לבחירת חלק מן הדירקטורים כיון שחלקם בהון של רוכשי גרעיני השליטה היה נמוך למדי.
        30/3/12 22:07:
      ישראל, הצעתך טובה בעיני. בדיון שערכנו בקואליציה החברתית הועלה רעיון נוסף: לא תהיה חברה ציבורית שבה יש לציבור הכללי פחות מ- 51%. (להכריח בעלי מניות עודפות מעל 51% למכרן לציבור במשך מספר שנים מוגדר). מה דעתך?

      פרופיל

      הרשימות שלי