המוציא עצמו מן הכלל / י. ויין וכי סבי היה חכם יותר, האם היה מלומד ובקי בצורת האות יותר משאר בני משפחתו? בעוד שבוע בדיוק יסב העם היהודי לקיים את מצוות ליל הסדר. יחדיו מתקבצים כולם לאמירת ההגדה של פסח בה מתואר סבלו של העם היהודי בשעבוד מצרים הנורא, דרך עשר המכות, יציאת מצרים עד בואו למעמד הר סיני. והנה בדבריו של בעל ה׳הגדה׳ אודות דבריו של הבן הרשע נאמר ״ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר". לכאורה נוסח הדברים נראה תמוה במקצת. הלא יותר מתאים היה לומר ״לפי שכפר בעיקר הוציא עצמו מן הכלל״, שהרי התהליך הפשוט הוא שאדם כופר רח״ל בהקב״ה, ולאחר מכן הוא מבדל עצמו משאר העם היהודי. מדוע א״כ סדר הדברים כפי שמובא כאן שונה? ונראה כי יסוד גדול נאמר בדברים הללו. פעמים רבות אומר אדם לעצמו, ׳לא יקרה מאומה אם אוותר על תפילה או על מצווה אחת. עדיין אשאר בן נאמן לאבי שבשמים גם אם לא אשתתף עם אחי היהודים באי אלו מצוות ומעשים טובים שהם עושים. הן לא התנתקתי לגמרי מעם ישראל, עדיין שייך אני לאותו צבא גדול וחשוב׳. אולם במילותיו אלו מלמד אותנו בעל ההגדה, כי טעות נוראה בידי הסובר כך. ראשית, דרדורו של האדם לעברי פי פחת לא מתחיל ביום אחד. זה מתחיל בכך שהוא מוציא הוא עצמו מן הכלל. מתנתק מיתר אחיו היהודיים בלימוד תורתם, בקיום מצוותיהם או אפילו במאבקיהם השונים לשימור ולביצור חומות הקדושה. בתחילה מסביר ׳המוציא את עצמו׳ בכך ש׳הוא לא שייך לעולם המאבקים. לו אין כל קשר לביצור הגבולות הדקים בין העולם שבחוץ לבין עולמה הטהור של תורתנו הקד׳. אך בוודאי שליבו יישאר תמיד נאמן לד׳ ולתורתו׳. בידיו טעמים ונימוקים לרוב מדוע דווקא דרכו היא זו שצודקת וכל השאר טועים ומטעים. פעמים הוא אף יודע לגייס לעזרת שיטתו ׳סייעתות וראיות׳ שונות ומשונות המהוות, לדבריו, הוכחה לדרכו המתבדלת מן הכלל, אך כל אלו לא יעמדו במבחן התוצאה. בסופו של דבר, אומר לנו בעל ההגדה דרך זו מביאה את האדם לכדי כפירה בעיקר חלילה. לא מכבר סח באזני יהודי נכבד מאד, כי לאחרונה יצא לו לעמוד על השורשים של משפחתו הענפה. לדאבונו, גילה בן שיחי בין ערימת הניירת הגדולה, כי קרובי משפחתו בדרגה די קרובה רחוקים מאד מחיי תורה ומצוות ואף מעבר לכך. ״תמהתי״, אמר לי אותו יהודי נכבד, תלמיד חכם ובר אוריין. ״מדוע דווקא הסבא שלי נותר נאמן לד׳ ולתורתו. כיצד זה קרה שיתר בני המשפחה הלכו כך לאבדון ושמד רוחני ואילו הוא וצאצאיו הצליחו לעמוד בכל הקשיים והפיתויים, וכי סבי היה חכם יותר, האם היה מלומד ובקי בצורת האות יותר משאר בני משפחתו? בוודאי שלא. אלא מה, הסבא שלי נותר תמיד באותה מסגרת שאביו וסבו היו שייכים אליה. הוא מעולם לא סטה מן הדרך שקבל מהוריו ומרבותיו. הוא מעולם לא חיפש להיות שונה ולהיבדל מה־ מסורת העתיקה שעברה במשפחתם מדור לדור, הגם שהיו לא פעם ניסיונות קשים. למרות שהרחוב קרא פעמים רבות ל׳רפורמות ולקידמה׳. סבי נקט בידו כלל ברזל: לא פורשים מן הכלל. לא משנים מן המקובל ומן המסור לנו מקדמא דנא. החלטה פשוטה אך עקרונית זו סייעה בידו להתגבר על כל המהמורות בדרכו להקים דור מפואר הממשיך בעוז וב־ גאון את שושלת הדורות המפוארת. לעומתו, בתמונותיהם של יתר בני המשפחה ניתן לזהות בקלות את השוני הגובר והמתעצם מדור לדור. אם אצל הראשון ששינה עדיין רואים סממנים לחיי נצח, בתמונותיו של בנו הם כבר נעלמים. הדבר בולט שבעתיים בדורות שבאו לאחר מכן, אצלם כבר הכל נמחק. זהו הכלל על רגל אחת״, סיים בן שיחי את דבריו הנוקבים. לא. לא מדובר בהכרח על שינוי מהותי ודרסטי. כל יציאה מן הכלל, למרות ק״ן טענותיה ותירוציה, עלולה חלילה להביא לידי כפירה בעיקר. הבן החכם הוא דווקא זה שאינו הולך אחר הלך מחשבתו העצמאי, אלא צועד בתום לב ובאמונת חכמים.
שבת הגדול - סוף לקטנות / מ. שוטלנד בשבת הגדול אנו מציינים, את ניצחון הגדלות בהכרת האמת, על הקטנות והשפלות הציניים, בהם משתמשים המרשיעים, על מנת לגולל את קרן התורה בעפר בכל מאבקי היהדות החרדית, משמשת הציניות ככלי מרכזי לרשות הפוקרים. הללו, בכוונתם להטות את לב ההמון הישראלי מאמונת אבותיו, שוקדים להקטין כל מידה נכונה הקיימת בקרב שומרי התורה, ולפרשה בפירושים מרושעים שלא ממין העניין: לפיהם, החרדים מולידים ילדים למען השתלטות על המדינה; בונים חומות הבדלה בינם לבין החילוניים, בשביל לשמור על כוחם האלקטוראלי; אידיאל לימוד התורה, אינו אלא תירוץ על מנת להשתמט מגיוס; ההתנהגות בצניעות, היא כיסוי למטרת קיפוחם של נשים והדרתם, וכן הלאה, עפ״ל. כל ימיה של היהדות, עוד מזמנם של אבותינו שהתמודדו מול לבן, עשיו, אבימלך ופרעה, היה עליהם לשמוע תוכחות כוזבות ומרושעות מבעלי הדברים שלהם: אבימלך לא בוש להוכיח את אברהם על מעשיו, בשל יראתו ממצב ה״אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני״. לאחר שהטיח בו את המילים ״מעשים שלא ייעשו עשית עמדי״, עוד הרהיב עוז לדרוש ממנו הבטחה שלא ״ישקור״ לבניו ונכדיו וכו׳. בהמשך, כשעבדיו סתמו את בארותיו של אברהם כשיצחק פתח אותם, עוד היתמם אבימלך ואמר אנוכי לא ידעתי וגו׳. גם עשיו עשה בדינים והלכות מעשי רמייה ציניים ולבן התעלה בדברי צביעותו, עד שלאחר שיעקב ברח ממנו, עוד ידע להצהיר, ״וכל אשר אתה רואה לי הוא״ והוסיף, שיש לאל ידו ״לעשות רעה״, מול רצון ד׳ כביכול, אלא שברוב טובו הוא מתחשב בו. גזירותיו של פרעה על ישראל, התבססו בתחילתם על ההשקפה המודרנית, הגורסת, שכל התרבותם של היהודים, היא מתוך אי נאמנות, במטרה להצטרף לאויבי מצרים, וכמו שביאר הביה״ל ״וירעו אותנו המצרים״ - שעשאונו כ״רעים״. כשבאו משה ואהרן לפרעה בשליחותו של מקום בדרישה ״שלח את עמי ויעבדוני״, הגיב פרעה במילים, ״נרפים אתם נרפים״ ופסק ״תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר״. את משה ואהרן האשים בכך, שהם לוקחים את בני ישראל למדבר, שם תהיה ״רעה נגד פניכם״. הוא עוד הפליג בכך והעמיד את עצמו כדואג לנשים והילדים, על מנת לשמור אותם מרעה זו. והנה בשו״ע סימן ת״ל כתוב, ש״שבת שלפני הפסח, קורין אותו ׳שבת הגדול׳ מפני הנס שנעשה בו״. ומבארים, שהנס היה, שלקחו כל אחד שה בעשור לחודש ואותה שנה היה בשבת. והמצרים ראו שלוקחים את אלוהיהם לשחיטה ולא היה בידם לעשות דבר. עוד מבארים, שבכורות מצרים ראו זאת ושמעו מישראל שכל זה הוא לקראת מכת בכורות והואיל וכבר באו עליהם קודם לכן תשעה מכות, התחננו לפרעה ואבותיהם לחוס עליהם ולשחרר את ישראל, וכאשר הללו לא הסכימו, פרצה ביניהם מלחמה והרגו הרבה מהם... ועיין שם ב״באר היטב״ שהקשו דא״כ היה להם לקבוע את יום הנס בי׳ בחודש ולאו דווקא בשבת. ועוד הקשה הב״י, דא״כ, כל הד׳ ימים בין י׳ לי״ד זמן הקרבן, יהיו נקראים ״גדולים״. ותירץ הבאר היטב, שהנס היה ש(היו ישראל)אומרים שרוצים לשחוט לאלוהיהם (של המצרים), ובשבת אמר המצרי "אמת הוא ומה שלא שחטו (מיד) הוא משום שבת״. משא״כ בשאר ימים״. ולפי זה יוצא, שעיקר נס ״שבת הגדול״ היה בכך, שהמצרי הבין, שמה שעושים ישראל הוא לשם שמים ובגללשאין שוחטים בשבת. ואף שגם בימי החול שאחר מכן לא שחטו אלא בי״ד, ביום השבת המצרים העלו על נס דווקא את שמירת השבת. נמצא, שתפנית זאת במבט של המקטרגים על עם יש־ ראל, בכך שחדלו מהמבט הציני השקרי על מעשי ישראל ובעל כורחם הכירו בתוכן האמיתי של הנהגתם - היא המייחדת את נס ״שבת הגדול״ ונחשבת לראשיתה של הגאולה ולחלק מרכזי בה, עד שהנהיגו לקרות את ההגדה בשבת הגדול.
בשבת הגדול אנו מציינים אפוא את ניצחון הגדלות בהכרת האמת, על הקטנות והשפלות הציניים, בהם מש־ תמשים המרשיעים, על מנת לעולל את קרן התורה בעפר. לדאבון לב בימינו, שיטות אלו משמשות לא רק את התו־ קפים במישרין את הליכות עולם התורה, אלא גם סייענים שונים ומשונים משולי המחנה, שתחת העמידה בגאון על האמת שבאמונה, חותרים תחתיה בתוקף הפחיתות שהפכו שבויים תחתיה. עולם השקר / ל. מאיר עולם השקר נראה לנו מעבר להרי החושך, אך לאמיתו של דבר - הוא ממש כאן! אנו חיים בעולם של שקר. זה ידוע. אולם לעיתים, דומה כי אין בעל השקר מכיר בשקרו. אנו מחפשים את השקר הרחק מהמחנה, בקרב הרחוקים מתורה ומצוות, במקום לחפש אותו כאן, אצלנו, ממש. לצורך הענין, ליקטתי מספר דוגמאות, שיכולות להמחיש לכל אחד מאתנו עד כמה עולמנו, כן, העולם המוגן שלנו כיראים ושלמים - הינו עולם השקר במלא מובן המילה. עולם השקר הינו עולם, שבו אנשים מחמיאים זה לזה, מבלי שתהיה להם אפילו שמץ של כוונה לכך. הם מרגישים בלב צדיקים גמורים, כאלו שכל־כולם נתינה לזולת ופירגון מעומק הלב, בעוד לאמיתו של דבר - האמת שונה לחלוטין. פשוט, הרבה יותר נעים להחמיא לחבר בפניו ולשמור את הביקורת מאחרי גבו, במקום לומר את האמת לאמיתה בצורה מכובדת ולתועלת בלבד. עולם השקר הינו עולם שבו אנשים מהדרים במצוות, אך משום מה - במצוות מסויימות בלבד. בערב פסח, למשל, אנו יכולים לראות את ׳המדקדקים׳ למיניהם, מבקשים לבער את כל פירורי החמץ שאינם נמצאים בבוידעם שלא נפתח מאז השנה שעברה, ולשם כך הם יוצרים סביבם לחץ ומתח שפוגעים בשלוות נפשם של כל הסובבים אותם. אז זהו: מדובר בנקיון אביב נהדר, בניחוח של התחדשות, אך בשום פנים ואופן לא בדקדוק במצוות. עולם השקר הינו עולם, שבו ישנם המהדרים שלא לטעום מאומה בפסח בביתם של המחותנים, תוך גלגול עיניים מתחסד וציון העובדה כי הם מקפידים שלא לטעום מאומה מחוץ לכתלי ביתם שלהם, אולם במקביל - ארונות המטבח הפסחי שלהם מלאים במעדנים שיוצרו במפעלים שיראת השמים שלו מעולם לא עמדה למבחן על ידם. לאלו, אני מבקש להבהיר: מי שאינו אוכל על שולחנו של השכן מלמטה, יתכבד נא ולא יאכל גם על שולחנו התעשייתי של מפעל זה או אחר. עולם השקר הינו עולם, שבו יושבים לשולחן ליל הסדר ומפלפלים פלפולים תוך דקדוק בכל מילה ומילה בהגדה, אולם שוכחים לגמרי את בני ישראל שיצאו ממצרים ואת מצות והגדת לבנך. אין מה לומר: הרבה יותר מעניין לפלפל בהגדה, מאשר להסביר לבן השלוש איך נראו הכינים שתקפו את מצרים, או מה עשו הנוגשים המצרים למי שהתרשל בעבודתו של פרעה. בפרט לאור העובדה, שאת הסיפורים הללו אנו מכירים עוד מהימים העליזים בהם בילינו אנו עצמנו בגן הילדים, ומאז - הם לא עברו ריענון ושדרוג לרמת הבגרות שהשתדלנו לרכוש בינתיים. עולם השקר הינו עולם, שבו עליך לבחון כל מודעה המבשרת על הידור במצוה זו או אחרת, בין אם מדובר במצות צדקה ובין אם במצות מצה, בין אם באיסור חמץ ובין אם בשמחת יום טוב וחוה״מ, ולוודא כי מאחריה לא עומד היצר הרע בכבודו ובעצמו. משום שהיצר הרע בעולם השקר, מעולם לא הזדהה עם התדמית השלילית שמלווה אותו בדמיוננו. הוא רואה את עצמו בצורה שונה לחלוטין, עם שני כפתורים מאחור ועם הדרת פנים אמיתית. רק מי שבוחן לעומק, מתבונן ויורד לשרשם של דברים - יוכל להבחין בטביעת אצבעותיו מאחרי התמונה הפסטורלית והרוחנית למשעי שהוא מנסה לשדר. עולם השקר הינו עולם גדוש סכנות, משום שקשה להתגונן מפניו. בכדי להתמודד מול עולם השקר אין די ברצון טוב.
יש צורך בהרבה יותר מכך. יש צורך בנכונות להביט לאמת בעיניים - גם כשהיא כואבת, לדבוק בה גם אם אינה זוכה לאהדת הציבור, ולזכור כי בסופו של דבר, בשורה התחתונה, לשקר אין רגליים.
קדימה / ש. ליזרוביץ ״אל תתפתה ליועצים בלבוש חרדי״... לכבוד מר שאול מופז. יו״ר תנועת קדימה. שלום שאול.
ראשית, הרשה לי לברך אותך על ניצחונך הסוחף, ולהתמנותך ליושב ראש התנועה. אתה יודע שאול, חכמי שראל, שאותם אתה נוהג מידי פעם לצטט, במיוחד בביקוריך בחצרות רבנים שונים, מחייבים אותנו, להתייחס בצורה מיוחדת ויפה לאדם שמרגיש שהוא עשה משהו, במיוחד כאשר אין דרך חזרה. כך למשל, אדם שקנה סחורה, למרות שמדובר בעודפים מתצוגה סוג ג׳, והמחיר בשמים, הרי שאם הוא מרגיש שבקניה הזו הוא השלים את שאיפתו, ובמיוחד כשהמוכר כבר לא בשטח, ואין דרך חזרה. לא נאמר לו, ״אה!״ מה עשית? איזו החמצה״! אלא חובה לשמח אותו, ולומר לו: ״מקח נאה עשית״! ולכן, למרות שלהיות יושב ראש קדימה בימים שכאלו זו לא חוויה כל כך משמחת, או כמו שאומרים אצלנו באידיש ״נישט א־גרויסע גליק״ ולמרות שגם אתה יודע שלא ממש ניצחת, אלא לבני פשוט הפסידה. ואף שלפי כל סקר אפשרי, גם העמדת דחליל קש שתבלול בעינו, כזה שהציפורים כבר לא פוחדות ממנו, בהתמודדות על ראשות תנועת קדימה, היה מקנה נצחון סוחף על פני לבני, ולמרות עוד כל מיני תחזיות עגומות על עתידה של המפלגה אותה כבשת, הרי שאנחנו חייבים לברך אותך. הגשמת את שאיפתך. המתנת בסבלנות, נאבקת גם בזמנים שהסיכויים שאפו לאפס, אבל ידעת, שלא חיים את ה״עכשיו״, והשאיפה היא עתידית. ההיסטוריה שלך הוכיחה שאתה לא ממש מתרגש ממה אומרים עכשיו, מי לא זוכר אותך מכריז בפאתוס. ״אני החלטתי שאני נשאר בליכוד וזהו. אם שרון רוצה לשנות את הכיוון שלו ולהקים מפלגה חדשה, זה לא אומר שבהכרח צריך להצ־ טרף אליו. אני מאמין בדרך. היום, כשאני צריך לבחור, בין הדרך לאיש, בחרתי בדרך״. ומי ישכח את ההצהרה שלך בשוק התקוה ״בית לא עוזבים״, כשבאותו מעמד הזכרת ש״עמדתי במבחן הכי קשה. הציעו לי בקדימה להיות מספר 2, סגן ראש הממשלה ושר הביטחון - וסירבתי״. כשרק יומיים לאחר מכן, הודעת על פרישה מהליכוד והצטרפות ל״קדימה״, והנה אתה כבוד היושב ראש! איך אמרת למבקרים שלך? ״אינני רואה שום בעיה ושום סוגיה בנושא אמינות״. אבל תרשה לי, כבוד היושב ראש החדש, להזכיר לך משהו.
דקות אחרי הבחירה, כבר הצלחת להבהיר לאן פניך מועדות, וכמו הרבה שקדמו לך, החלטת לצלול נמוך נמוך, לרבדים הכי נמוכים של שנאה והיבדלות, ולנסות לפתוח את קמפיין הבחירות, על גבם של לומדי התורה. עזוב, שאול, אתה יודע טוב מכולם, שהסיסמאות הללו, יש להן משמעות אחת, והיא אלקטוראלית בלבד, וכדי להשיג עמדת פתיחה טובה יותר לדידך מול יאיר, שלי ואהוד ושאר החברים, השתמשת בסיסמה שמנסה ליישם את מאמר חז״ל ״כל המיצר לישראל נעשה ראש״. כמובן, נפגוש אותך מידי פעם בחצרות רבנים שונים, שם ילוו אותך יועצים חרדיים למיניהם, אתה יודע, אלו החברה׳ עם ה״שליסלך״ בחגורה, חברמנים, מדברים אידיש עסיסית, ופותחים לך כל מיני שערים במהירות. שם, אצל החצרות, תדבר על מסורת ואהבת ישראל, עם הנאומים הקליטים שיכינו היועצים. במקביל תמשיך להפציץ כותרות דמגוגיות זולות, על שירות לכל, תוכניות ליצירת ״עילויים״ ועוד שלל מסרים, שיגרמו להסתה נגד עולם התורה ולומדי בתי המדרשות. האמת, שמכיוון שחייבים לדון כל אדם לכף זכות, החלטתי לנסות ולהבין מה גרם לך לפרץ ההסתה המעודנת כנגד לומדי התורה. עשרות מתפקדים מקדימה, שנולדו בבתים חרדיים, והחליטו להשאיר את הלבוש החרדי על עצמם, הסתובבו סביבך בימים הללו של הפריימריס, חלק מהם מדברים אפילו חרדית לכל דבר, ואולי, מי יודע, אולי כשראית אותם, החלטת שעם כל הכבוד לבחירה שלהם איך להתלבש, אבל כמתפקדי ומצביעי קדימה, אין סיבה שהם יהיו שונים מכל ישראלי אחר, בחובות ובזכויות. ובשל כך ההצהרות הבומבסטיות? ואולי, כך ניסינו לסנגר, אולי חשבת שכך נראים כל דחויי הגיוס, וניסית לחפש את ה״עילויים״ שלא מתפקדים לקדימה, ואותם להשאיר בבתי המדרש. אבל, במחשבה שנייה, זה לא יתכן, כי גם אתה יודע, שהם, המתפקדים הצ׳יקבערס (אם אתה לא מכיר את המושג, שאל אותם, הם כבר יסבירו לך) לא מייצגים את החרדים. הרי גם אתה ראית, הן כאיש צבא והן כפוליטיקאי, וסיירת בבתי מדרשות, בהם יושבים אלפי צעירים שמקדישים את כל זמנם לתורה, אתה מכיר את עולם התורה, וגם אתה יודע, שבכל דור ודור ניסו לכלות חלילה את לומדי התורה, והקדוש ברוך הוא הצילנו מידם. תפוס את עצמך בידיים שאול, אתה הרי יהודי מאמין, אל תתפתה ליועצים בלבוש חרדי, או מקצועי. תזכור, אם תלחם בלומדי התורה, אתה נלחם בדבר המקודש ביותר לעם ישראל. אם תסית, תסית נגד אהוביו של בורא עולם, וזה, ביטוח למכה צורבת ולכישלון. רד מעץ ההסתה, גלה מנהיגות, שדרג את הקמפיין. |