"לא לשנאה" ההתלבטות שעמדה בפני הרב גפני: כיצד להגיב על תבוסת לבני
הרב משה גפני התלבט במשך כל יום הבחירות השבוע בקדימה, האם להגיב על הניצחון הצפוי של מופז על לבני, אם לאו. לא היה לו כל ספק שמופז ינצח. הוא לא ניזון מסקרים, וגם לא מהערכות פוליטיות כאלו ואחרות. הסימנים נראו בשטח עצמו. "זה היה כבר לפני חודש וחצי" סיפר לנו בשעת לילה מאוחרת, ביום שלישי, כאשר נודעו תוצאות הבחירות הסופיות בקדימה, בהן התברר גודל נצחונו של מופז על לבני. "בדיון שנערך בכנסת, נאמה לבני ודיברה בצורה חריפה ביותר נגד החרדים בעניין הדרת נשים, המחאה החברתית ולימודם של בני הישיבות. היא כרכה הכל זה בזה ויצרה תמהיל של שנאה נגד החרדים". הרב ישראל אייכלר, לא יכול היה אז לשאת את הדברים, ומחה נגד לבני בקולניות, עד שיו״ר הכנסת, קרא לו לסדר שלוש פעמים והוציאו מהאולם. או אז פנה הרב גפני לשאר חברי הסיעה, ואמר להם, כי לדעתו יש לעזוב כולם כאחד באקט סמלי את הישיבה, ובלבד שלא לשמוע הלאה את לבני. ואכן כך היה. כל חמשת החכי״ם של יהדות התורה עזבו את האולם בהפגנתיות. "וראה זה פלא", אומר לנו הרב גפני, "איש מחברי קדימה, לא קרא שום קריאות ביניים בעדה, ואיש מהם לא יצא בשום אמירה נגדנו". לרב גפני זה הדליק נורה (ולא אדומה). "בדרך כלל, צעד כזה מלווה בהרבה קריאות ביניים בעד מנהיג המפלגה ובעד דרכו. אבל אף אחד לא פצה פה. יצאנו החוצה, ואז הבנתי: מנהיגותה של לבני בקדימה עומדת להסתיים". ביום שלישי השבוע, במהלך יום הבחירות בקדימה, הסתפק הרב גפני, האם להתראיין לתקשורת לאחר הפסדה הצפוי של לבני. לא היה לו ספק שכך יקרה. ההתלבטות שלו היתה אמיתית. האם לזרוק אבן אחר הנופל. האם הדברים שיאמר, יחשבו כשמחה לאיד, דבר שהוא אינו מעוניין בו. לבסוף גמלה בו ההחלטה. בראיונות לתקשורת, בליל התבוסה של לבני, הזכיר הרב גפני כי בזמנו שקל להצטרף לממשלה בראשותה יחד עם עמיתו - יו׳׳ר דגל התורה דאז, הרב אברהם רביץ ז"ל. "קיימנו עימה מו"מ, והיינו קרובים לשותפות, אולם לפתע אימצה קו אנטי חרדי, כנראה בעצת יועציה, והמו"מ הופסק". השבוע נסגר המעגל. "הציבור של קדימה אמר את דברו והדגיש כי הוא לא מעוניין בהסתה ובשנאה שהובילה מנהיגת המפלגה. כפי ש״שינוי״ נעלמה בעקבות ההסתה והשנאה, כך ארע ללבני", אמר הרב גפני לתקשורת. דבריו צוטטו במהירות רבה והפכו לכותרת ראשית: "ציבור קדימה אמר לא לשנאה". "אם היא היתה זוכה בפרימריז , היה יכול להיווצר חלילה חילול השם, ואחרים היו מאמצים גם כן את הקו האנטי חרדי, ההסתה והשנאה", אומר הרב גפני ל״מקור נאמן". "צריך להגיד את הדברים הללו בפה מלא, מבלי לערוך חשבונות פוליטיים עתידיים - האם בחירת מופז טובה לנו מבחינה פוליטית אם לאו. החשיבות היא בכך, שהדרך שהובילה לבני ספגה מפלה ניצחת". עתה יש לייחל, שכל מי שיבקש לאמץ את הדגל שהובילה, יפיק את הלקחים וילמד כיצד אין לנהוג ואיך להמנע מהנפת דגלי השנאה וההסתה. סיוע מגזרי
לבני היתה אופטימית עד שהגיעו הקלפיות מהכפרים הערביים... 12 שעות לפני שהתקבלו תוצאות הבחירות בקדימה, היה מצב רוחה של לבני בשיא. היא הרבתה להתבדח, התקשרה לח"כים שתמכו בה ולפעילים. נציגי התקשורת שליוו אותה ביום הארוך של הבחירות, מצאו אותה נחושה ומעודדת. "אני ממש שמחה לשמוע שיש עומס בחלק מהקלפיות", אמרה בהתרגשות, "אנשים קמו להצביע, וזו תחושה נהדרת לדעת שאנשים לוקחים את הגורל שלהם בידיהם". גם חברי הכנסת המקורבים לה, נסכו בה אופטימיות רבה. "קבלני הקולות נכשלו ואחוזי ההצבעה בקרב המצביעים החופשיים גבוהים׳׳, אמרו לה. אולם ככל שאור השמש דעך, דעכו גם תקוותיה. יואל חסון מראשי המחנה שלה, התנדב לעודדה ואפילו היה מוכן לספק מידע "מבפנים". "הקרב הזה צמוד מאד ולא הוכרע, לכן לדעתי עד לרגע האחרון לא נדע", העריך, ומיד הוסיף: "להערכתי ציפי לבני תנצח״... עד מהרה החלו להגיע התוצאות מהקלפיות והתברר בדיוק ההפך. במטה לבני הבינו שהניצחון אינו בידיהם, והחכי"ם הסתגרו יחד עם יושבת ראש המפלגה בקומה הרביעית שהיתה סגורה לתקשורת. "ברור שנעים יותר להיות בצד של המנצח ולא בצד של המפסיד", אמרה ח"כ אדטו, "אנחנו צריכים לכבד ולקבל את התוצאות", הבהיר רוברט טבייב. גם אדטו וגם טבייב, לא ידעו לענות, מה בדעת לבני לעשות עכשיו, והאם תפרוש לביתה. גורמים במטה ניסו לתלות את התוצאה בהצבעה במגזר הערבי, שם זכה מופז ברוב מכריע. כך לדוגמא בפקיעין ניצח מופז עם יתרון 146:10, בתל שבע: 190:11 למופז, כפר קרע: 145:25 למופז. בדיר אל אסד, המקום בו ניטש קרב על שירותיו של הפוקד הגדול במגזר - אחמד דאבח, ניצח מופז עם 1,126 מהקולות, לעומת 135 ללבני. ברבים מהיישובים הערבים, עלה מספר המתפקדים משמעותית על מספר הקולות שקיבלה קדימה בבחירות, בדיוק כפי שארע בהתנחלויות יו"ש, בבחירות בליכוד. מפתחות הנגבי היום שאחרי: האיש המרכזי במחנה לבני שיתן "הכשר" למופז 23 אלף קולות הספיקו למופז לזכות בראשות קדימה ומועמדה בבחירות הבאות לראשות הממשלה. המתפקדים העניקו לו רוב סוחף באחוזים, מול 14 אלף הקולות שקיבלה לבני. אולם אם ירצה להבחר לראשות הממשלה במקום נתניהו, הוא יצטרך הרבה יותר קולות. מופז צריך להחליט היכן למצב את עצמו ומהיכן יקושש עוד מצביעים. האם יכוון למרכז־שמאלה בו היתה קדימה עד היום, ויכנס למריבות ועימותים מול יר׳ר העבודה שלי יחימוביץ׳, מפלגת מרצ ויאיר לפיד. או אולי ירכז את מירב המאמצים שלו במרכז־ימינה, שם ינסה ליטול מנדטים מהליכוד ואולי אפילו מליברמן. הנגבי במכתב ההתפטרות מהכנסת. האם בקרוב יחזור דרך מופז? באם יפנה ימינה, יסתכן בנטישת מצביעי קדימה בעלי הנטייה השמאלית, שעדיין נותרו במפלגה וטרם עזבו. לצורך כך הוא זקוק שלבני לא תעזוב, אלא תישאר לצידו כמספר 2 ותסייע לו לשמור במפלגה את אותם מצביעים שהצביעו עבורה בבחירות האחרונות. אולם לבני אינה ששה להשאר, וגם מופז לא יצטער אם תעזוב. האיבה האישית ביניהם, גוברת על כל שיקול אלקטוארלי, זה או אחר.
תומכיו של מופז משוכנעים שהוא יכול לרוץ קדימה - תרתי משמע. אחד מהם, שנשאל מדוע החליט לתמוך במופז ולא בלבני, ציין כי בניגוד אליה, מופז, מקשיב, מתיעץ, ומגלה התענינות אמיתית באיש עימו הוא מדבר. "לבני אינה מסוגלת לעשות את זה", אמר. גם אנשים נוספים שעבדו עם לבני סיפרו כי היא לא שיתפה אותם במהלכיה. לבני שנבחרה בעיתונות האמריקאית, רק לפני שבועות ספורים לאחת הנשים המשפיעות בעולם, לא הצליחה להשפיע על אנשי מפלגתה לשנות את דעתם לטובתה. מופז ניצל זאת היטב ונכנס לכל מקום, בו הביעו אכזבה מלבני. לפתע מצאו הפעילים אוזן קשבת ואכפתית. יועציו אמרו לו לנהוג בממלכתיות כלפי אנשי לבני, כך שבבוא היום כאשר היא תפסיד, לא יברחו הבוחרים אלא ישארו תחת הנהגתו. ואכן מופז אימץ את העצה ולאורך הקמפיין כולו, הרבה לתקוף את נתניהו בלבד. עם לבני נהג בזהירות ובממלכתיות. כמו כן לא יצא נגד החכ"ים שתמכו בה, כפי שהיא יצאה נגד החכ״׳ם שתמכו בו. תחת זאת העביר להם מופז מסרים ישרים ועקיפים, כי ביום שאחרי הוא רוצה אותם לצידו. מי שאמור לתת "הכשר" למופז, הוא ח"כ לשעבר, צחי הנגבי, מראשי מחנה לבני. כזכור פינה הנגבי את מקומו בכנסת לאחר המשפט בו הורשע. הנגבי המליץ על מופז כמי שיחליף אותו בראשות ועדת חוץ וביטחון, ולמרות שתמך בלבני, נותרו לו יחסים תקינים ובריאים עם מופז. הנגבי הגיע גם ראשון מבין תומכי לבני לבית המפלגה, לאחר שהתברר כי מופז ניצח. למופז זה היה חשוב ביותר, והוא הפסיק את נאומו באמצע, כדי לקרוא להנגבי לבמה. המטרה של מופז להתחבר לאנשי לבני דרך הנגבי. אולם מופז יודע שיש בצעד הזה סיכון לא מבוטל. באם יכשל מופז בבחירות הבאות, וידרדר עוד יותר את קדימה, עשוי הנגבי לקרוא תיגר על מנהיגותו ולהציע עצמו כיו"ר המפלגה (החמישי מאז הוקמה קדימה.). תמיכה "עזה" פריימריז בקיבוץ: כך התנהלו הבחירות בקיבוצו של שי חרמש אחד המוקדים המענינים של הבחירות שנערכו השבוע בקדימה היה בכפר עזה - השוכן במרחק ק"מ בודדים מזרחית לרצועה. מחדר האוכל עד לגדר הגבול מפרידים 3.5 ק"מ בלבד, דבר שהופך את המקום ליעד קבוע לנחיתת פצמ"רים וקאסמים. מתוך 400 חברי קיבוץ, התפקדו לקדימה 250 איש, והשתתפו השבוע בבחירות. החברים בחרו כמעט פה אחד במופז, כיון שהאיש שלהם - שי חרמש, העביר את תמיכתו מלבני למופז. לא עזרו כל הניסיונות של לבני, שאף שיגרה למקום את עמרי שרון ופעילים נוספים. בפרימריז הקודמים הצביעו כולם ללבני. הפעם למופז. קבלן הקולות הגדול היה שי חרמש עצמו. הבחירות התנהלו סביבו. בכניסה למועדון החבר שם הוצבו שתי קלפיות, היה שלט גדול שנשא את תמונתו ומעליה סיסמה גדולה: שומרים על שי בכנסת - מצביעים מופז. רק בקצה השני והמרוחק, נראה שולחן קטנטן ועליו שלט דל: "רק עם ציפי ננצח". השולחן עמד מיותם לאורך כל שעות יום הבחירות. חרמש עצמו הסתובב במקום כ"מוכתר". "לאף אחד לא אכפת באמת, מי ינצח, מופז או לבני. הדבר היחיד שחשוב להם, שאני אמשיך לייצג אותם בכנסת", סיפר חרמש. הדגם שלו הוא המודל האמריקאי. "אני עובד עבורם כמו סנאטור. אם הייתי במחנה לבני, כולם היו מצביעים עבורה. אבל אני תומך במופז, ולכן שמו כולם שאול בקלפי".
החברים הסבירו כי מעבר לתמיכה בחרמש, גילה מופז נאמנות לאיזור. "התושבים סובלים כאן מאימת הטרור כבר שנים. מופז היה לאורך כל הזמן הזה נאמן לאזור ולפריפריה, יש חיבור טבעי בינו לבין חרמש", אמר אחד מהם. חברים שהגיעו להצביע סיפרו כי קיבלו שיחת טלפון מלבני עצמה או מאנשי המטה שלה. "שאלו אותי אם כבר הצבעתי" - ספר אחד החברים. "עניתי להם: - כן הצבעתי מופז". כולם צחקו. חרמש לא אוהב שאומרים לו כי הוא משנה דעה מצד לצד ללא סיבה. "רק חמור לא משנה את דעתו", הסביר. כמו כן סיפר על הלחץ שהפעילה לבני על תושבי האיזור לבחור בה. "לבני פנתה לפעילים מרכזיים במה שקרוי "עוטף עזה", וניסתה לשכנעם לתמוך בה". "היא אמרה לפעילים: ׳אני יודעת שאתם רוצים את שי בכנסת הבאה. אני מביאה יותר מנדטים ממופז, כך שלשי יש יותר סיכוי אם אני אבחר. אני אכניס את שי לכנסת׳". חרמש התנער מהנימוק הזה. "כל הקדנציה היא רצתה לחסל אותי פוליטית. עכשיו היא אומרת להם שאני אהיה ברשימה שלה לכנסת הבאה. אני יודע באיזו רשימה אני אהיה. ברשימת החיסול שלה. את זה היא לא אומרת להם". בסופו של דבר - קיבל מופז את רוב רובם של הקולות בעוטף עזה. חרמש יהיה מן הסתם ברשימה הבאה במקום מכובד. המרוויחים והמפסידים יש מחיר: מי תהיה שלישיית החוד של מופז? ומי הנפגעים מהמרוץ ?
כמו בכל מאבק פוליטי, גם לזה שהוכרע השבוע בקדימה, יש מנצחים ויש מפסידים, מלבד שני הראשים - לבני ומופז שנאבקו ישירות זה בזה. באופן מעשי נחלקה סיעת קדימה לשניים, כאשר מחצית מהח"כים תמכו בלבני ומחצית במופז. המנצחים הם אלו שהימרו על הסוס הנכון, ובפרט אלו שערקו ממחנה לבני מבעוד מועד, ותפסו את העגלה המנצחת במעלה העלייה. לאחר שהעגלה הגיעה ליעדה, ניסו אמנם להכנס אליה עוד טרמפיסטים, אבל הזכות הראשונית שמורה לאותם שהלכו עם מופז כל הדרך, ולא המתינו רק לניצחון. בין המרוויחים ניתן למנות את הח"כים מאיר שטרית ואבי דיכטר. הראשון הודיע לפני זמן רב, כי לא יתמודד בפרימריז, כיון שאין לו סיכוי. לפיכך הודיע כי יתמוך במופז. השני - הוא אבי דיכטר, שפרש בשבוע שעבר מהמירוץ, והודיע כי הוא עובר יחד עם תומכיו לתמוך במופז, במטרה להדיח את לבני. שטרית ודיכטר אמורים להיות בצוות הפוליטי הקרוב ביותר של מופז. לו יצויר ומחר היה מופז מקים ממשלה בראשותו, והיה יכול למנות לה שרים בכירים ממפלגתו, היה דיכטר מתמנה לשר הביטחון ושטרית לשר החוץ. אבל מופז לא שוגה באשליות ויודע שהדרך לכך רחוקה (אם בכלל אפשרית) . גם הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, שתמך בעבר עת התפקד לקדימה בלבני, אך לפני חודש, העביר את תמיכתו למופז, יהיה בצוות הקרוב של יר׳ר המפלגה החדש. מופז יסייע לו להבחר לכנסת ולבטח יהיה ברשימת מומלציו. מרוויחים נוספים הם כאמור מי שהיו במחנה לבני וערקו למופז. מדובר בח׳׳כים ישראל חסון, יוחנן פלסנר, זאב ביילסקי, שי חרמש ורוחמה אברהם. מלבדם ניתן למנות את מי שהולכים עם מופז לאורך כל הדרך: עתניאל שנלר, אבי דוהן, יעקב אדרי, שמאלוב ברקוביץ, רונית תירוש ואריה ביבי.
ומי המפסידים? הראשון שבהם הוא חיים רמון, יו׳ר מועצת קדימה. רמון הסכים בזמנו ליטול על עצמו את התפקיד לבקשתה של לבני, ונמנה על תומכיה המרכזיים. מופז צפוי להחליפו באיש אמונו. גם עומרי שרון, שהצטרף למטה לבני כדי לסייע לה, לא ישתלב הלאה במפלגה. עומרי שרון לא חיפש את ההשתלבות הזו, אבל עתה גם אם ירצה, הוא לא יוכל. ספק רב, אם אחיו גלעד, יוכל להבחר לכנסת ברשימת קדימה. מעמדה של יו׳ר הסיעה - דליה איציק, שלא הזדהתה עם איש מהמתמודדים מובטח. בנאום הניצחון תפסה מקום מרכזי לצד מופז, ואותתה שהיא "לא מצטערת׳ שהוא נבחר. מי שעשויים להפגע הם תומכי לבני המרכזיים ובהם רוני בראון, יואל חסון, נחמן שי ושלמה מולה. תומכים נוספים של לבני מקרב השורות האחרונות של קדימה, דוגמת חברי הכנסת אדטו, זוארץ, אהסזדה, טיבייב, אביטל, ועוד, ממילא לא היו נבחרים לכנסת הבאה. כך שההפסד של לבני, אינו משנה עבורם הרבה. קרב ארגון מי עמדו בראש מטות הארגון ויום הבחירות בשני מטות הבחירות? שני המתמודדים השבוע בקדימה מופז ולבני, השקיעו רבות ביום הבחירות עצמו. התחושה היתה שהקרב הוא על כל קול. רק בסוף יום הבחירות התברר גודל הניצחון של מופז. במטה לבני עמד עומרי שרון במרכז, והיה המנוע העיקרי שהפעיל את כולם. לפני חודשיים הצטרף למטה ומיד הפך לרוח החיה בו. הוא הביא עימו הרבה קשרים והניח את כל יוקרתו הפוליטית על הקמפיין של לבני. אלא ששרון מצא בשטח נחיתות ארגונית, ומיהר להרכיב את הפאזל. הוא חילק אחריות, ביזר סמכויות ויצא לפגישות יומיות. לצידו פעל נפתלי שפיצר - בעלה של לבני - איש פרסום שמכיר היטב את השטח עוד מתקופת הפרימריז הקודמים, שם קשר קשרים עם פעילים מרכזיים. שפיצר היה איש הכספים במטה, וחדרו הוצב ליד החדר של שרון. היו שאמרו כי אם הוא היה המועמד ולא רעייתו ציפי לבני, הוא היה מקבל יותר קולות עקב אישיותו הנעימה וחושיו הפוליטיים. במטה של מופז היה אבי דואן - הדמות המרכזית שהניעה את כל המהלכים. לפני חודשיים נכנס לכנסת במקומו של אלי אפללו, ובעבר היה במחנה שרון בליכוד. כשהוקמה קדימה עבר אליה ונמנה על אנשי מופז. בפרימריז הקודמים גם צעד עם מופז וחש החמצה בשל 431 הקולות בהם ניצחה לבני. דואן הוא האיש הפוליטי הכי קרוב למופז. הוא זה שהשתתף בפגישה הלילית בה החליט דיכטר להסיר את מועמדותו ולחבור למופז. בחודשיים האחרונים עבד מסביב לשעון, ניהל את המטה, נפגש עם פעילים וסגר כל לילה בשיחה ארוכה עם מופז. לסיכום: בקרב בין שני מטות הארגון, ניצח בגדול מטהו של מופז. הארגון שלהם היה מושלם. ללבני לא עזר כל הניסיון של שרון הבן. כשלא רוצים לבחור בך, לא יעזור גם בולדוזר. רצף כשלונות מ־28 מנדטים ועד לאופוזיציה חסרת מעש ושחיתות מנגנונית סיכום מנהיגותה של לבני בקדימה, מגלה גרף היורד מטה מטה. לבני אמנם הביאה את המפלגה בבחירות האחרונות ל־28 מנדטים, ושמרה על בכירותה כמפלגה הגדולה בכנסת, אלא שמאז רק ירד כוחה של קדימה, עד שהיא הפכה לבלתי חשובה וכזו שלא מתחשבים כלל בדעתה.
זה החל מיד לאחר הבחירות האחרונות, כאשר בכירי קדימה גילו, כי למרות שלבני הצליחה לקבל 28 מנדטים, היא לא מצליחה להרכיב ממשלה ואף לא מצליחה להביא שום מפלגה אחרת להמליץ עליה בפני הנשיא, לזכות במלאכת ההרכבה. בכירי קדימה לא הבינו כיצד לבני נכשלה וגרמה לכך שפרס מטיל את המשימה על נתניהו שעמד בראש המפלגה השנייה בגודלה. לאחר מכן לא הבינו בקדימה, מדוע לבני מתעקשת להשאר באופוזיציה, למרות שנתניהו הבטיח לה הרים וגבעות בממשלה, עד כדי חלוקת שרים שוויונית מוחלטת. לבני התעקשה על רוטציה בראשות הממשלה, דבר שנתניהו לא יכול היה להסכים לו. בכירי המפלגה שחלקם כיהנו כשרים בקדנציה הקודמת, התקשו להפוך לח׳׳כים פשוטים וזכרו זאת ללבני. המשבר הבא היה כאשר התברר שקרוב למחצית הסיעה ניהלה מגעים חשאיים ושקטים עם הליכוד, במטרה לפלג את המפלגה. נתניהו כבר היה קרוב לקבל שבעה ח׳׳כים מקדימה ובכך היה מחזק עוד יותר את ממשלתו, בפרט לאחר פרישת העבודה. ברגע האחרון הצליחה לבני למנוע את העריקה. כמו כן הצליחה למנוע את דרישת מופז לקיים פרימריז בשנה הראשונה בהיותה באופוזיציה. במהלך שנותיה באופוזיציה, התגלתה לבני כמי שאינה מסוגלת להוביל ולחבר את הסיעות מחוץ לקואליציה. כל הזמן נגררה להגיב ולא יזמה דבר. לחברי הכנסת של מפלגה, לא נותר אלא לעסוק בפעלולים, לרסס בספריי ריח את אולם המליאה, להציב קופסת קוטג׳ על דוכן הנואמים ולפזר כסף מזויף עם דיוקנו של נתניהו. כאשר החלה המחאה החברתית בקיץ, שוב נגררה לבני להגיב, אך לא הצליחה להנהיג את המחאה. בסקרים התברר כי היא מפסידה הרבה מנדטים לעבודה ולמרצ. בהמשך כאשר נבחרה יחימוביץ לראשות העבודה, המשיכו המנדטים לזלוג מקדימה לעבודה.
גם כאשר שוחרר החייל החטוף גלעד שליט, ועוד קודם כאשר עמדה סוגיית השחרור על הפרק, לא הביעה לבני עמדה חד משמעית בעניין וספגה ביקורת. לכל זה הצטרפו פרסומים על מעשי שחיתות של בכירים במנגנון קדימה, לרבות כאלו המקורבים ללבני. דו"ח מבקר המדינה שהתייחס לקדימה מצא בה מפלגה גרעונית, וכזו שאינה מתפקדת היטיב מבחינה ניהולית. לבני לא יכולה היתה לעצור את הדרישה לפרימריז של מופז, אליו הצטרפו דיכטר ושטרית. שנתיים לפני מועד הבחירות לכנסת, נאלצה להודיע על הקדמת הפרימריז, שנערכו השבוע. לבני הפסידה וההערכה היא שבכך מגיע קיצה הפוליטי. אולם בפוליטיקה תמיד יש הפתעות, ולפי שעה לא ברור מה היא עומדת לעשות,האם תשאר בקדימה או אולי תחבור ללפיד. בלי סודות שומעים הכל: זה מה שמתכנן אובמה לעשות מי שרוצה לדעת, מדוע נתניהו חושש מהקדנציה השנייה של הנשיא אובמה בבית הלבן, אם יצליח לגבור על מועמד הרפובליקנים, יכול לקבל את התשובה הישר מסיאול. אובמה השתתף השבוע בועידת סיאול, בה דנו בתוכנית האמריקאית לפרוס באירופה מערכת הגנה מפני טילים. רוסיה מתנגדת למהלך הזה באופן נחרץ, ולאובמה היה חשוב להעביר מסר לפוטין (שלא השתתף בועידת סיאול), באמצעות נשיא רוסיה המכהן, ודמיטרי מדבדב.
אלא שאובמה לא שם לב שהמיקרופונים פתוחים, ושוב חזר על הטעות שעשה בעבר עם הנשיא סרקוזי, כאשר התלחש עם מדבדב בעוד המיקרופונים קולטים כל מילה. אצל סרקוזי זה נגמר כזכור עם התנצלות, כאשר הנשיא הצרפתי כינה את נתניהו "שקרן" באוזניו של אובמה. הנשיא האמריקאי מצידו סיפר, כי הוא נאלץ להתמודד עם זה כל הזמן. הדו־שיח הזה נקלט כזכור במיקרופונים והפך לנחלת הכלל. צרפת מיהרה להתנצל בפני נתניהו וגם הרפובליקנים עשו מהפרשה מטעמים נגד אובמה, שגם הוא מיהר להתנצל. אלא שאובמה לא למד את הלקח. השבוע בועידת סיאול, התלחש כאמור עם מדבדב, מבלי לדעת שהכל (והקול) מוקלט ומשודר. בהקלטה נשמע אובמה מתייחס להתנגדות הרוסית להצבת מערכת הגנה באירופה נגד טילים. מדובר במערכת נגד טילים איראניים שתוצב בצ׳כיה ופולין, דבר לו מתנגדת רוסיה. "אלה הבחירות האחרונות שלי", לחש אובמה. "לאחר שאבחר אוכל להיות גמיש יותר. אפשר לפתור את כל הנושאים הללו, אבל חשוב שפוטין יתן לי מרחב". מדבדב (שגם הוא לא ידע, שהמיקרופונים פתוחים), ענה לנשיא האמריקאי: "אני אעביר את המידע הזה לולדימיר׳ (פוטין). הקשר לנתניהו ברור. ראה׳׳מ חושש מהקדנציה השנייה של אובמה ומשוכנע כי הנשיא יפעל בצורה שונה לחלוטין כאשר יהיה משוחרר מלהתחשב בקולות הבוחרים היהודים שלו. הדבר יאפשר לו ללחוץ עליו (על נתניהו) ועל הממשלה, לבצע ויתורים מדיניים מפליגים, להפסיק את הבנייה בירושלים ולעצור את העברת הכספים להתנחלויות. אובמה עצמו הוכיח זאת בדבריו לנשיא רוסיה, כאשר אמר כי לאחר שיבחר יהיה גמיש בכל הנושאים. נתניהו חושש שלאחר שאובמה יבחר, הוא לא יגלה גמישות בנושאים המדיניים, אלא ההפך. מסתבר שיש לו ממה לחשוש. מודל אובמה אפשרות: הכנסת תתקין מערכת מסכים שקופה מול דוכן הנואמים אם בקרוב יראו בכנסת ח׳׳כים שנושאים נאומים חוצבי להבות, ארוכים ומפותלים, מסובכים ומלאים בתיאורים, לא כדאי לאיש לחשוב בטעות שהח׳׳כים למדו את הנאום בעל פה. אין שום סיכוי שכך יקרה. הם פשוט מנסים לחקות את הנשיא אובמה... הנשיא האמריקאי מעורר תמיד השתאות, כאשר הוא נואם והכל בעל פה. הוא נואם ונואם, לא מסתכל על שום דף לפניו, אלא מביט לצדדים באופן טבעי, עד שניתן לחשוב כי הוא שינן היטב את נאומו. גם זה אינו נכון. הסוד נעוץ במערכת טלפרומטר מיוחדת המורכבת משני מסכים שקופים שמוצבים מול הדובר, ומציגים לו את מילות הנאום. המסכים הללו אינם מסתירים את הנואם מהקהל באולם ונמצאים גם מחוץ לטווח מצלמות התקשורת. בדרך זו ניתן חשוב כאילו הנואם מדבר על־פה. הנשיאים האמריקאים משתמשים במערכת כזו שנים ארוכות. בעבר כאשר הנשיא קלינטון הגיע ארצה ונאם בכנסת, התקינו כזו מערכת מולו באולם המליאה. עתה מבקשים בכנסת להתקין מערכת דומה באופן קבוע. בשנה האחרונה התקבלו פניות מחברות שונות שביקשו למכור לכנסת טלפרומטר. המטרה היא לתת לנואמים אפשרות לנאום באופן ממלכתי מבלי להסיר עיניים מהקהל ומבלי שיזדקקו להציץ כל פעם בדפי הנאום. עם זאת יתכן ובכנסת אין מקום למערכת שכזו, כיון שהציבור התרגל לנאומים ספונטאניים של הנבחרים ולא כאלו הנכתבים מראש.
בימים אלו של הפגרה בודקים איפוא בכנסת את המערכת כדי לקבל החלטה האם לרכוש אותה. אובמה לא לבד.. הח"כים והמגורים חידה: אמור לי היכן אתה גר ואומר לך מאיזו מפלגה אתה
החלטתו של שר הביטחון, אהוד ברק, למכור את דירתו המפורסמת במגדלי אקירוב בת׳׳א, ולעבור לדירה ׳צנועה׳ יותר, בנימוק כי המגורים באקירוב גורמים לו לתחושת ניכור וניתוק מחלקים רחבים בציבור, הפנתה את תשומת הלב התקשורתית למקום מגורי חברי הכנסת. העיתון הכלכלי "גלובוס׳ יחד עם פרופ׳ אברהם דיסקין - חוקר בכיר במחלקת המדינה, בדקו ומצאו כי 42% מהח׳׳כים מתגוררים בישובים הנמצאים ב׳׳מרכז העניינים", ובישובים שנחשבים "עשירים׳ יותר. הנה התוצאות. בירושלים בה גרים עשרה אחוזים מאוכלוסיית המדינה (כולל ערבים) - מתגוררים 16 מהח׳׳כים שהם 13% מחברי הבית. גם לת׳׳א יש ייצוג בולט. מתברר כי בבירה העסקית של מדינת ישראל, שם מתגוררים חמישה אחוזים מהישראלים, מתגוררים 13% מהח׳׳כים - 16 במספר, בדיוק כמו בירושלים. המרכזיות של שתי הערים גדולה מבחינת הח׳׳כים, ויש מהם המתגוררים ביישובי הלוויין שלהן, שלושה במבשרת, אחד במוצא ורבים מאוד בערים הסמוכות לת"א. חמישה ח׳׳כים מתגוררים בראשון לציון, יותר ממשקל תושביה מסך אוכלוסיית המדינה. ואחריה שתי ערים עם ארבעה ח׳׳כים כל אחת: רמת־גן ואשקלון. נתון מעניין נוסף: העיר פתח־תקווה שאוכלוסייה גדולה כמעט פי שניים מזו של אשקלון, שולחת לכנסת שני נציגים בלבד. בחיפה מתגוררים שני שרים, אך הם שני הח׳׳כים היחידים שגרים בעיר. בקריות אין ח׳׳כ למרות שבמקום מתגוררים 165 אלף תושבים. תומכי הבחירות האיזוריות לבטח יטענו שמהקריות לבד אפשר היה לשגר יותר מחמציה חברי כנסת. זאת משום שבבחירות 2009 השגת מושב הצריכה 27,246 קולות. שתי המפלגות הגדולות בכנסת, קדימה והליכוד, מרכזיות מאד. שבעים אחוזים מהח׳׳כים שלהן גרים במרכז. לליכוד שנתפס כמפלגה הקרובה לפריפריות, יש רק ח"כ אחד מהפריפריה הרחוקה, ולקדימה שניים. מפלגת העבודה שייכת למרכז משם מגיעים שבעים וחמישה מהח"כים שלה. ב"ישראל ביתנו" הענינים מאוזנים יותר. 60% מהח׳׳כים שלה אינם מתגוררים במרכז ו־ 46% גרים באשכול הנחשב לעני או בינוני. ב׳׳יהדות התורה׳ ארבעה מחברי הכנסת של המפלגה הם ירושלמים והחמישי מתגורר מבני־ברק. באיחוד הלאומי מתגוררים מעבר לקו הירוק, ואילו בש׳׳ס מגיעים רוב הח"כים מערים הנחשבות ל"אשכול בינוני". קמפיין מתוכנן כוננות ודריכות: מי עומד מאחורי צעדת המיליון המתוכננת להיום?
האם באמת צפויים מיליוני מוסלמים לנסות ולהגיע היום לירושלים ? בשאלה הזו התלבטה מערכת הביטחון זה זמן, לאור ההתארגנות ברשתות החברתיות. מדובר בהתארגנות שהחלה ברשת קטנה, והפכה למשהו ענק. ואכן אם יתגשמו התכנונים, ינסו היום מיליוני מוסלמים מהעולם לנסות להגיע לירושלים ולהשתלט על רחבת הכותל. מדובר ביוזמה שזכתה לכינוי: "הצעדה אל עבר אל קודס". במערכת הביטחון אומרים כי לא מדובר ביוזמת רשתות חברתיות בלבד, אלא בקמפיין שהעלות שלו מגיעה למאות אלפי דולרים. בקמפיין הזה מעורבים ארגוני זכויות אדם יהודיים, מוסדות בינלאומיים ואפילו משמרות המהפכה באיראן. בתקופה האחרונה הפיקו מארגני הצעדה סרטוני תעמולה המופצים בעולם, ויש להם גם פעילים באירופה ובארצות הברית. המסר של המארגנים: אסור לתת את ירושלים ליהודים, וביום שישי הזה, צריך לנסות ולכבוש אותה. רשימת התורמים לקמפיין מענינת ומעלה שמות מוכרים. הרשימה החלקית: אוניברסיטת סטנפורד היוקרתית בארצות הברית, תנועת המחאה החברתית מקליפורניה, מפלגת הלייבור הרשמית בשווייץ, משרד התקשורת של משמרות המהפכה, קהילת יהודי טהרן, ארגונים יהודיים מקנדה ואוסטרליה, ולבסוף: שגרירות אש׳׳ף בבריטניה. המארגנים הם ארגוני שמאל ואוניברסיטת יוקרה אמריקאית, יחד עם אנשי פתח׳ וחמאס, וכמובן תמיכה מצד אחמדינג׳אד. הדובר הרשמי של הצעדה, זהאר ביראווי, אמר השבוע כי צפויה פעילות בגבול בקלנדיה, בבית לחם ובמקומות אחרים. "הזמנו פעילים רבים מרחבי העולם, מאמריקה, אירופה, אסיה, הודו ואיראן". לדבריו, בין המשתתפים יהיו גם "יהודים וישראלים המפגינים עם הפלשתינים". כל התשובות היום. הכל ערוך ומוכן לקראת הצעדות הפלשתיניות, שיבקשו לשחזר את ההסתננות אשתקד בקצרצרה הסיפורים הקטנים של השבוע
הרפז־מופז - שמו של סא׳׳ל במיל׳ בועז הרפז, מוכר היטב בגלל דו׳׳ח הרפז, שנקשר לשמו של הרמטכ׳׳ל לשעבר גבי אשכנזי. על פי החשד הרפז הוא שזייף את המסמך המפורסם, שעסק בתכנון לכאורה של שר הביטחון ברק, למנות את יואב גלנט לרמטכ׳׳ל, חרף התנגדותו של אשכנזי. מסמך הרפז נחקר בימים אלו במשרד מבקר המדינה, ולבטח עוד יספק כותרות רבות. בין לבין, פורסם השבוע, כי הרפז עצמו התפקד לקדימה והוא תמך בפרימריז במופז לראשות המפלגה. מסתבר שהרפז נע בין רמטכ׳׳ל לשעבר אחד, לרמטכ׳׳ל לשעבר אחר. זאת לידיעת חבר קדימה החדש, דן חלוץ (רמטכ׳׳ל לשעבר), שמתכוון להתמודד לכנסת ברשימת קדימה. תומך אחד בטוח יש לו.. ״המפלגה - זה אני״ - בשולי הבחירות במפלגת קדימה, ראוי להתעכב את הסיסמה שהנפיקה לבני לקראת השבוע האחרון של הבחירות. היה זה כאשר אנשי לבני חששו כי המצביעים ברובם, לא יגיעו לממש את זכותם. הסיסמה שהנפיקו היתה: "תבואו ננצח. בלי לבני אין קדימה". הסיסמה הזו הכעיסה את אנשי מופז, כיון שביקשה לגרום להם לחשוב - שקדימה זו לבני בלבד, על משקל המשפט המפורסם של לואי ה־14: "המדינה זה אני". לביקורת הצטרפו אישים פוליטיים שטענו, כי מפלגת העבודה שרדה אחרי רצח רבין ועזיבת פרס, הליכוד מתפקד אחרי מות בגין וקריסת שרון, ואף אחד מהם לא רץ לבחירות עם הסיסמה - שבלעדיו אין מפלגה. "האם קיומה של קדימה תלוי באדם אחד?" התרעמו על הסיסמה של לבני. בסופו של דבר לבני הפסידה, מופז ניצח, וקדימה ממשיכה (השאלה לאן..).
כאן שביתה - היום אמורה לצאת לדרך "צעדת המיליון׳ של פלשתינים ממדינות ערב לכיוון גדר הגבול, כשהיעד ירושלים. כוחות הביטחון התכוננו זמן רב לקראת הצעדה הזו, והעבירו מסרים למדינות ערב השכנות, שלא לאפשר למפגינים להגיע לגדר הגבול, כדי להמנע מעימותים שיובילו לפתיחה בירי. והיה מי שכתב השבוע, שאפשר היה להמנע מכל צעדי הכוננות, וכן מהחשש של כוחות הביטחון מהפגנות סוערות, אילו מתכנני צעדת המיליון, היו מודיעים מראש שהם מגיעים לירושלים באמצעות רכבת. מרפק קטן - מצלמות התקשורת קולטות הכל. אבל הפוליטיקאים טרם הפנימו זאת. הדבר ניכר בעיקר בתחילת ישיבות הממשלה, כאשר מזכיר הממשלה מאפשר לתקשורת לצלם כמה דקות מפתיחת הישיבה, המנוצלות בדרך כלל על ידי ראש הממשלה להעביר מסר מצולם כזה או אחר. בעבר קלטו המצלמות את נתניהו לפני תחילת דבריו, כשהוא נוזף במזכיר הממשלה וגוער בו לנעול את הדלתות. נתניהו לא השגיח במצלמות, והדבר שודר וקיבל כותרות. השבוע בשעה שנתניהו דיבר על מפגש שערך עם ראשי ערים בצפון, (שהתקיים "ממש במקרה׳ בזמן בו סילבן שלום אמור היה לערוך כנס דומה), קלטו המצלמות את גדעון סער, נותן מרפק קטן לסילבן שלום, ומיסב את תשומת ליבו לנאומו של נתניהו. שלום נראה כובש את צחוקו, וסער גם הוא לבש פרצוף מיתמם. המצלמה קלטה הכל והפירושים שניתנו היו חדים: השרים מלבים ריב ומדון, ומלגלגים על ראש הממשלה, רק כשהוא לא רואה כמובן. חוסר סדר - השעה היתה שתיים וחצי לפנות בוקר. מופז הגיע למטה המרכזי של קדימה בפתח תקווה. חוסר הסדר במקום היה רב. כולם נדחקו וביקשו לעלות לבמה סביב המנהיג החדש של המפלגה. מלבד הח׳׳כים, ביקשו גם קבלני הקולות לפרוע את השטרות ולהראות לצידו של המנהיג. במקביל ניסתה השופטת עדנה בקשטיין לקרוא את התוצאות והתעקשה לקבל דממה. איש לא שעה לבקשתה, עד שהח"כים דליה איציק ומאיר שטרית ניסו כל אחד בתורו לבקש שקט. כאשר סיימה לדבר ניסו להפעיל את זמריר הבחירות של קדימה, אך הוא החל מהאמצע. ההמולה במקום היתה כאמור רבה. עד מהרה התברר כי לבני יחד עם אנשי המנגנון, פשוט לא הגיעו למקום, נעלמו והלכו. ומכאן חוסר הסדר. מופז אמור למנות מנגנון חדש. יש לו יותר מסיבה אחת לעשות זאת. ״בואו להצביע״ - רגע מצחיק נרשם במטה של מופז בעיצומו של יום הבחירות השבוע ביום שלישי. היה זה כאשר לפתע התקבלה במקום שיחת טלפון. על הקו היתה ציפי לבני עם הודעה מוקלטת: "שלום זו ציפי. בואו להצביע ולהשפיע על טובת המדינה". את גלי הצחוק שבקעו מהמטה ביהוד, אפשר היה לשמוע עד המטה של לבני בת"א.. |