כותרות TheMarker >
    ';

    plus ultra

    פלוס אולטרה? מאין צמח השם

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      30/3/12 16:35:
    לא ברור לי מדוע זה טו מאצ'. שלא כמוך, לי כבר אין תקווה. צריך להרוס הכל ולהתחיל מחדש על יסודות אחרים. ויפה שעה אחת קודם (אם לצטט את יפה שא"ק).
      30/3/12 11:12:
    דודו יקר, ...הציניות שלך, לעיתים נחווית בעיני כ- too much , כאילו שלא מספיק לך לשגר "עקיצה קטנה" שתעורר את תשומת הלב, אלא שחשוב לך לתת "צביטה" כזו ...כואבת, ...שאחרי שתינתן תשומת הלב, ...גם לא נוכל לשכוח. לצערי, בעניין מופז ...ובעניין מה שאתה מספר לנו - על עצמנו ...דרך ההסתכלות על מופז...אין לי אלא לומר : כמה נכון, כמה כואב. והינה גם כאשר מגיעים כאלה הרוצים לשנות - היום - ולא מחר. הם סופגים את חיצי הציניות מחד, וקבלני הקולות הופכים להם (ולנו) את הקערה על פיה, מאידך. כאילו שאין לנו סיכוי, שיגיע מישהו עם מידה סבירה של שפיות ועם מידה מספקת של כושר הנהגה... אנחנו לא מצליחים לייצר מנהיגים שיצליחו לעבור את מחסום האש והגופרית של הפוליטיקה הפנימית והתקשורת העוקצנית, ושישארו לו, לאחר ה-firewall הזה עוד מספיק שפיות, מספיק יושרה, מספיק אנושיות, מספיק חזון, מספיק הגיון בריא, מספיק כוח, ... על מנת להוביל אותנו למקומות טובים יותר ...היום...וגם מחר. הייתה לי תקווה שהצרוף של ציפי עם לפיד עם שלי יחימוביץ' אולי מתקרב במשהו ל-"נוסחה המבוקשת". טוב... אני מסרב להתיאש. אני מחכה לו...או לה. ובינתיים ...אעשה הכי טוב שאני יכול (ולא...לא בפוליטיקה).
    0

    שאול מופז - איש המחר

    2 תגובות   יום שישי , 30/3/12, 10:32

    הישראלים אוהבים את המחר. לא בכל עניין אמנם, אבל בדברים מסוימים בלי ספק. להתעשר למשל, הם רוצים מהר, ואם אפשר אפילו היום. אבל עניינים פעוטים שבמהותם שינוי הכרחי וסטייה ממסלול אינרטי, זה כבר מחר. הנה, קחו למשל את שאול מופז, היו"ר החדש, איש נטול משקל סגולי וערך מוסף העומד בראש גוויה פוליטית. עוד לא הספיק למחות את סימני הנשיקות מעל לחייו וכבר הוא מתייצב בכותל להשמיע את חזון המחר שלו. בקיץ, אמר, הוא יארגן מחאה חברתית (לא פחות). כלומר, מחר. מדוע בקיץ, מדוע לא היום, מדוע לא אתמול, מדוע לא כשהיה שר תחבורה? מחר. הוא בוודאי זקוק לשוונג, לכן זה מתוכנן לקיץ. הכמיהה למחר אינה מתחילה עם מופז, יש לה שורשים יותר עמוקים. השלום למשל תמיד יבוא מחר. כמן מן השמיים הוא יפול עלינו, מחר. נעמי שמר הטיבה לנסח בחרוזיה את הסנטימנט המחרי

     

    כל זה אינו משל ולא חלום
    זה נכון כאור בצהריים
    כל זה יבוא מחר אם לא היום
    ואם לא מחר אז מחרתיים

     

    זאת אומרת, לא נורא. אם לא מחר אז מחרתיים. יש זמן, מדוע למהר. על ברכיה של התמזמזות זו צמחה כאן תרבות פוליטית שלמה שמיסמסה והנזילה הכול בדחותה אותו למחר שאף פעם לא הגיע, עד שהותירה רק שלוליות חומציות, סביבן מתגודדים בהנאה משיחי השקר והחסידים השוטים של מרכז הרב ועשירי הבזק הנובורישים, שעבורם זה דווקא קרה היום.

    שאול מופז יארגן מחאה חברתית בקיץ. נא לרשום על הקרח. 

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      plus ultra
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין