10 המכות בהתנהלות של אמהות מול בן הזוג-

וגם על היציאה שלך לחירות מזוגיות מעיקה ומיותרת לזוגיות נפלאה!

1. אשמה- דווקא לא זו שבו את מאשימה את בן זוגך על איך שהבית או הילדים נראים. האשמה שלך מול ההתנהלות שלך בבית, מול ההתנהלות שלך מולו. האשמה שצועקת מתוכה: לא עשיתי מספיק! אני לא נותנת כמו שהייתי רוצה! למה זו מכה? כשאת מסתובבת עם התחושה שמה שעשית לא טוב, זו ההרגשה שתהיה בבית. וכשאת עוברת יום שבו טיפלת בילד חולה, עבדת קצת מהבית, עשית 3 מכונות כביסה כי הילד הקיא על כל הסדינים, הבאת עוד ילד מהגן, הכנת אוכל, שיחקת, רקדת, הפעלת ולפני ששמת לב (טוב נו, ידעת בדיוק מתי) בן זוגך נכנס בדלת. אם מה שיעבור לך בראש זה אשמה על מה שלא הספקת- בן זוגך ישקף לך וייתן את ההערה המדוייקת כדי ללחוץ על הכפתור שירגיז אותך מאוד. נחמה: פתאום את תזכרי בכל מה שכבר עשית ותשימי לב שזה המון! אז האשמה יורדת אבל האווירה העכורה עוד בחדר. כך תצאי לחירות: שנני לעצמך בכל יום ואחרי כל משימה: אני עושה כמיטב יכולתי!!! אני מכבדת את הרצון שלי לנוח ולהתנהל בקצב שפוי. אני עושה כמיטב יכולתי! ההשלמה הזו יכולה להביא את בן זוגך למקום של פרגון וחמלה ואת האוירה בחדר לתומכת ומאפשרת.

2. דאגה- בזמן שאת עסוקה בלדאוג מה בן זוגך יגיד על סכום הקניות שהרשת לעצמך, על כמות הסרטים שראית על חשבון משימות בייתיות, על הצורך שלך במנוחת צהריים, על הטיפות שלא נתת לילד ועוד ועוד ועוד הוא מתנהל עם חייו כרגיל. הרי אם זה היה על סדר יומו ובמחשבתו הוא היה מתקשר להזכיר או לפחות מסמס. ושוב הוא מגיע הביתה ומשקף לך את המכה שבמחשבתך. נחמה: את צועקת עלי בחזרה למה מגיעה לך שמלה מדהימה לחג, לראות סרטים טובים ולקחת את הזמן שלך ותוך הויכוח זה מחלחל אלייך. כך תצאי לחירות: כל פעם שאת מחליטה לפנק את עצמך בזמן איכות, בגד חדש, בטלה. ספרי לעצמך למה זה מגיע לך והיי שלמה עם הבחירה שלך! מבטיחה לך שבן הזוג ידע לפרגן ואפילו יצור לך מערכת תמיכה.

3. רחמים- לרחם זה אף פעם לא טוב! רחמים יוצאים על מישהו חסר תקווה שנאמר רחמנן ניצלן המבטא מצב של ייאוש מוחלט עד כדי זעקה לאלוהים שהוא היחיד שיכול להציל. וכשאת מביעה רחמים על בן זוגך, אחד משני דברים יכול להתרחש: האחד, בן זוגך יבין שהעמדת אותו במצב המסכן ויניע את זה לטובתו. זה יתבטא ברצף בקשות מטופשות ומיותרות שאינך רוצה לעמוד בהן אבל הרחמים אינם מאפשרים לך לחמוק. את מתמרמרת עם כל בקשה עד שהרחמים הופכים לכעס ואפילו עלבון ויכולים להביא אותך למצב של "שבירת כלים". השני, בן זוגך יפגע מהמחשבה שהוא מסכן או חסר אונים ויבטא את התסכול בעקיצות והערות ציניות לאורך הערב. את תהיי המומה על ההתנהגות הבזויה דווקא שאת ברחמים עליו ורוצה להושיעו. נחמה: יצא לך החשק לרחם עליו לתמיד! כך תצאי לחירות: המירי רחמים בחמלה! את מרגישה שהוא עייף? במקום- אוי מאמי, נראה שעבר עלייך יום קשה, יש משהו שאוכל לעשות למענך? תוכלי לומר- הי מאמי, אם אתה עייף, לך לשבור את השינה בחצי שעה\שעה ואח"כ תצטרף אלינו בכוחות מחודשים. בן זוגך יתרשם מהמחווה וכשיתעורר יהיה זמין ומכוונן להתנהלות הערב המשותפת.

4. ציניות- במהלך היום והערב מציקים לך הרבה דברים, את מתמודדת עם הרבה משימות ועומס. לא תמיד את יכולה לעצור ולהתבונן, אז את צוברת תסכולים. בן זוגך מגיע ברגע של חולשה ומבקש את עזרתך במשהו שנראה לך קטן, מטופש שעשית כבר 10 פעמים היום עם ילד על יד ימין ותוך כדי מילוי משימות אחרות ואז זה יוצא ממך: מגוון הערות ציניות פוגעניות שלא היו מביישות את גדולי המרירים. בן זוגך ההמום נע בין הרצון לכעוס ולהתעצבן לבין הרצון לתהות היכן בת זוגו ברגעים אלו ממש. הוא לא מבין מה את עושה עיניין מהרצון שלו שתשתפי פעולה ותעשי איתו דברים יחד והוא מתחיל לחשוב שאת מתרחקת לו ונעלמת לו, הוא מסתגר. ואת נשארת לבד. שוב. נחמה: את מיד מבינה את עצמך, ויוצרת החלטה לא לעשות זאת שוב. כך תצאי לחירות: עובר עלייך יום קשה? עמוס? תתפני לדבר עם בן זוגך בטרם הוא מגיע הביתה, או מיד בשובו ושתפי אותו על היום שהיה לך. אם יש משהו שהיית רוצה לעשות, בקשי שיפנה אותך לזה ע"י לקיחת האחריות על ההתנהלות בבית. ספרי לו על הערך שיהיה לך אם תוכלי להכנס לחדר לנוח לשעה, לצאת לקפה עם חברה, לבלות מול המחשב. ספרי לו שזה יעשה לך טוב, יחדש לך את הכוחות ותוכלי לחזור חדשה ורעננה. אני בטוחה שתפורגני.

5. התחמקויות- מתחמקת מלדבר על משהו שמפריע? מתחמקת מסקס? מתחמקת ממטלות שחשובות להתנהלות הטבעית של הבית? מתחמקת כי את עייפה, כי אין לך כוח לתרץ, כי זה לא ממש חשוב לך. בן זוגך בציפייה לשגרה כפי שהוא רואה בחזונו. זה לא קורה אבל גם אין שיחה על כך שזה לא קורה, זה פשוט לא קורה. הוא חושב ששכחת, שלא אכפת לך ושאת לא שמה לב איך הבית "קורס" מבלי שמתקיימים דברים בסיסיים. את כועסת כי הדברים שאת מתחמקת מהם אלו הדברים שנמצאים כל היום בראש שלך ואת פשוט לא מוצאת את האנרגייה לבצע ואת מתחילה לתרץ ולהבטיח שמחר או בשבוע הבא. העיקר להתחמק מהשיחה. נחמה: לא נמצאה. כך תצאי לחירות: כשאת מרגישה שיש משימה שלאורך זמן את לא מצליחה לבצע. דברי עליה. שתפי בקושי שלך לביצוע המשימה. תופתעי מיצירתיות שמפגין בן הזוג כפתרונות לחוסר מוטיבציה שלך ואפילו תגלי שהוא מוכן לקחת ממך חלק מהנטל או את כולו.

6. התנצלויות- זרקת מילה רעה, הרמת קול על הילד, לא עמדת בהתחייבויות שלך. את מתנצלת על תקלה שיצרת במערכת הזוגית\ משפחתית ובאותה נשימה מסירה מעלייך את האחריות על הדרך בה בחרת לפעול. תחשבי על זה יש משהו מאוד משחרר בלהתנצל. אבל גם מאוד אנוכי. את משאירה את בן זוגך עם התנצלות כנה אבל עם תחושה של פגיעה או חוסר תקינות. מצד אחד הוא לא יכול יותר לכעוס או לפתוח לדיון (נו מה, כבר אמרתי שאני מצטערת) ומצד שני, יש בעייה שלא נפתרה מבחינתו. נחמה: לפעמים התנצלות היא כל מה שאנחנו יכולים לעשות. כך תצאי לחירות: קבלי החלטה במשך שבוע שלם לא להתנצל בכלל! לא רק מול בן זוגך- בכלל. איחרת לעבודה\לפגישה? שכחת לאסוף ניקוי יבש ויש לכם אירוע בערב? הבטחת שתעשי משהו ולא עשית? מצאי דרך יצירתית להביע אחריות על המעשה מבלי להתנצל עליו והוסיפי פתרון איכותי לסיטואציה שנוצרה. למשל אם הבטחת זמן זוגי בערב: במקום: אני ממש מצטערת, אני כל כך עייפה ומרוטה... אפשר לומר: אני אמנם דוחה לנו את הערב הזוגי, אבל אני מאוד רוצה לקיים אותו ולבלות איתך זמן איכות. איזה יום מתאים לך? אחרי שבוע כזה תביני את הערך של גילוי האחריות לעומת התנצלות. תרגישי שאין צורך לפצות עוד ועוד על הטעות הקטנה אלה לקחת על עצמך משימה שתסגור את הפינה. בסוף השבוע הזה כבר תוכלי להבדיל לבד מתי את צריכה לקחת אחריות ומתי פשוט להתנצל. בן זוגך יעריך מאוד את האחריות ולעיתים אף יפתור אותך ממנה.

7. ריצוי- נעים לך לחשוב שאם תעשי את מה שבן זוגך מבקש ומצפה ממך אז תזכי לחיים מלאי אהבה והרמונייה. עצרת פעם להתבונן ולגלות שזה לא עובד? ניסית חזק יותר? לרצות מישהו זה לסתום לו את הפה ולהגיד: הנה אני את שלי נתתי\עשיתי. למה זה ככה? כי עשייה שלא נובעת מאהבה, גוררת ציפייה לתגובה. אם אני מממשת את רצונותיו אז בוודאי הוא יתפנה לממש את שלי. בפועל הוא הביע רצון וזה התממש, הוא לא היה מותנה בעשייה חזרה, היה לו פשוט וקל לבקש והוא גם קיבל. ההערכה שלו למעשה שלך פחותה מעצם הקלות שבה התפנית לרצות אותו. לך לעומת זאת, זו הייתה משימה מורכבת שדרשה ממך ויתורים על דברים אחרים שהיו נכנסים בזמן ובאנרגייה הזו. חוסר ההערכה שלו מקומם אותך ומוריד לך את המוטיבציה לעשות שוב. פתאום עולה בקשה מצידו שדווקא הפעם חשובה לו מאוד והואא יעריך מאווד את העזרה שלך אבל את כבר סגרת את החלון הזה. שניכם מתוסכלים. נחמה: קיים רצון לתת ולפרגן לבן הזוג. כך תצאי לחירות: הפרידי בין בקשות קטנות שקל לך לבצע ואת יכולה לפרגן בהן מבלי לצפות למשהו בתמורה והסכימי להן תמיד ומיד. בקשות גדולות יותר שדורשות ממך זמן, מאמץ או שניהם. ספרי לבן הזוג מיד על ההשקעה שזה ידרוש ממך והחליטי: או שתוכלי לעשות זאת בשמחה ביום אחר שאת פנויה ורגועה או שזה מורכב לך מידי ותוכלי לומר שלמרות הרצון שלך לעזור את מוצפת ולא תתפני. צייני גם שתוכלו לחשוב על פתרון אחר ביחד. בן זוגך יעריך את המאמץ בעזרה שלך אם תתפני ואם לא, ישמח על הרצון שלך למצוא פתרון ואפילו יתאמץ להביא פתרון מצדו.

8. התכווצות לפעמים בן הזוג שלנו מתנסח היטב וברור, נחוש ומוצק עד שכל האמת הפנימית שלנו מתכווצת והופכת לספק אחד גדול. החלטת שמגיע לך ערב חופשי בשבוע שבו את יוצאת. בלי להרדים את הילדים, בלי מקלחות והחלפות. את יודעת שזה ייתן לך פרץ של אנרגייה לשבוע אינטנסיבי חדש ואת מגישה את הרעיון לבן זוגך. בן זוגך נלחץ מהרעיון ומספקת לך שלל תירוצים מנוסחים היטב. ככל שהוא מדבר את מתפנה לחשוב שאולי באמת זה מוקדם מידי לעזוב ילד יונק (בן כמעט שנה) ואולי הוא יקרא לי באמצע וזה סתם יפריע לי אחרי שהתארגני וטרחתי לצאת, אולי יש משהו במה שהוא אומר... את נשארת עם הספק עד שההחלטה תתעורר בך שוב והוא יודע שהצליח בינתיים לדחות את מה שהוא מפחד ממנו, לדחות את ההתמודדות שלו עם הילד. את מרגישה שכוחותייך נגמרים ואין מה שימלא את המצברים, הולך ונהיה יותר עמוס לתפקד והקושי מעורר תסכול ומתח. נחמה: הקול של בן הזוג והדעה שלו חשובה לך. כך תצאי לחירות: עוד לפני שאת מבטאת את הרצון שלך מול בן הזוג על ערב\בוקר חופשי בשלי את הרעיון בראשך. דמייני מה תוכלי לעשות בזמן הזה, בררי על חוגים או סדנאות המתקיימים בזמנים שנוחים לך. הכיני לעצמך את הרצון שלך לפרטיו ותראי את זה קורה. כשהרעיון מבושל אצלך היטב ואת בטוחה בו, יכול להיות שבן זוגך יעלה התנגדויות אבל תוכלי להגיד לו: אני יודעת שזה מפחיד אותך\מלחיץ אותך לנהל את הערב בלעדיי. אני בטוחה שתצליח ואני בפעם הראשונה אשאר זמינה לראות שאתה מסתדר. סגרי את כל הפינות והיי נחושה. זמן שבועי אישי באמת עושה מקפצת אנרגייה נפלאה לשבוע חדש. הוא ישחרר...

9. עליונות- הבטחון שיש לך כאמא וההרגשה במקום הטבעי שלך לא אומרים שלבן זוגך אין רצונות, מחשבות ותחושות. נכון, לפעמים זה בא לו מהספרים ולא מהבטן, אבל יש להכל מקום. נכון זה הגוף שלך ואת תעשי איתו מה שבא לך אבל הוא השותף שלך לחיים והוא רוצה את טובתך. בן זוגך רוצה להעניק לך מהידע שלו, להראות שהוא מתעניין ושאת או הילד חשובים לו. הדיפה שלך וזלזול במחשבות שלו, גם אם הן מושאלות, יכול להשפיל את רוחו ולהפנות את ההענקה הטבעית שלו לבית למקום העבודה או חלילה לאישה אחרת. נחמה: האינטואיציות שלך מחודדות ומכוונות אותך לבדוק עד הסוף ידע שמגיע מבחוץ. כך תצאי לחירות: היי פנוייה להקשיב לו. התענייני בדבריו והביעי את ההתפעלות שלך מהרצון שלו לתרום ולהעניק. פרגני לוו על המחקר ואפילו המציאי שאלות שמעידות על כך שהידע הזה חשוב לך. אולי תגלי שיש מקום לבדיקה נוספת ואולי רק תתחדד לך האינטואציה, במקרה הזה. פשוט תאמרי שלמרות שתיאורטית זה נשמע מעניין, אבל מההתבוננות היומיומית שלך בילד, את רואה שמה שאת עושה דווקא עובד. השאירי לו מקום לתת.

 10. קנאה- הקנאה שלנו לבן הזוג בתקופה האינטנסיבית של חופשת הלידה וגם אחריה מאוד חזקה וערה. גם אנחנו רוצות לצאת ולהתלבש יפה מבלי לחשוש איך אניק מבעד לבגד או האם הוא יפלוט לי על החולצה החדשה. קוסם לך שהוא עדיין חי בסרט של לפני ההורות ומדבר עם חברים על קריירה ושאיפות בזמן שאת לא יכולה לחזור לעשן או לעבוד עד מתי שבא לך. בלילה בפעם החמישית שאת קמה לילד את מקנאה בו שהוא נוחר וישן לילות שלמים. הקנאה מוציאה ממך מרמור קשה וניסיון לחבל לו בהנאה שבחיים המתוקנים שלו. הוא מגיע לבית עם חוויה קשה וחוסר סיפוק ומחפש להעמיק עוד בצד היותר זורם של חייו. נחמה: בסוף את תשברי ותביני שמשהו צריך להשתנות. כך תצאי לחירות: בדקי עם עצמך עם אלו בחירות שלך את שלמה ואם אלו פחות. האם נוח לך הקיצוץ בשעות העבודה? או אולי נושא השינה מטריד אותך יותר מהכל? הגורמים לקנאה הם שיקוף של החוסרים שלך. דאגי לקחת כל פעם גורם אחד וליצור השלמה. דברי על החוסר עם בן זוגך ושתפי מה יכול לקרות כדי שתהיי מרוצה ומסופקת. תני לו להעלות פתרונות ולהציע עזרה באותו עניין.

כל המכות שצייני הם התנהלויות ולא תכונות. אין אישה צינית, יש אישה שנוהגת להבטא בציניות. אין אשה קנאית אלה אשה שמקנאה. אנחנו עושות כמיטב יכולתנו וכדי שנרגיש טוב עם הג'ינגול בין האמהות לזוגיות. סלחי לעצמך אם מידי פעם נכשלת, תמשיכי לפקוח עיניים ולראות איך במילה אחת, ניסוח או החלטה נחושה. תוכלי לארגן לך חיים מספקים וזוגיות נפלאה.

בברכת חג שמח, חירות אמיתית שמתחילה בנפש ויוצאת לחופשי להאיר על המשפחה והסביבה כולה.

הדס שיר ויסמן, מאמנת נשים לזוגיות בשלושה מפגשים.

מרצה ומנחה ערבי נשים. 052-4285719

הצטרפי לדף הפייסבוק שלי והחשפי לדיונים מרתקים, טיפים מאמרים ומסרים: https://www.facebook.com/dsdsvor