רצית ולפחות המוזה הולידה שיר יפהפה ונוגע בנשמה....תודה:)

... מעגליות.. אני אוהב את זה

צטט: yoaview 2012-04-12 19:11:42

 

 

 

 

 

 

בוא תראה מה דרוויש עשה עם רגשות זהים

מסתבר שבני האדם דומים

 

 

 

היא לא באה

 

 

היא לא באה.

אמרתי: כבר לעולם לא ... אם כך

אסדיר מחדש את הערב שיהלום את אכזבתי

והעדרה:

כיביתי את אש-נרותיה,

העלתי את אור החשמל,

שתיתי את גביע-יינה ושברתיו

והחלפתי את מוסיקת הכנורות המהירה

בשירים פרסיים.

אמרתי: לעולם לא תבוא. אתיר אפוא את

עניבתי ההדורה ( כך ירוח לי יותר )

אלבש פיג'מה כחולה, אלך יחף

אם ארצה. אשב ישיבה רפויה

על דרגשה, ואשכחנה,

ואשכח את חפצי ההעדרות.

השבתי למגרות את כלי 

מסיבתנו. פתחתי את חלונותי ווילונותי כולם.

אין בגופי סודות בפני הלילה

פרט למה שצפיתי והחמצתי ...

לגלגתי על הטרוף שאחזני

לטהר את האויר למענה

( בשמתיו בזלף מי ורדים ולימון )

 

לעולם לא תבוא ...

אעביר את צמח הסחלב

מצד ימין לצד שמאל כדי להענישה

על שכחתה ...

כיסיתי את מראה הקיר בגלימה

שלא אראה את השתקפות דמותה ...

ואתחרט.

אמרתי: אשכח את שיר האהבה העתיק

שצטטתי לה, כי היא איננה ראוייה

לשיר אפילו אם הוא גנוב ...

ושכחתיה.

אכלתי את ארוחתי החפוזה בעמידה

קראתי פרק מספר-לימוד

על כוכבינו הרחוקים

וכתבתי שיר

כדי לשכוח

את רוע-מעלליה,

שיר מפוטפט.

 

 

מחמוד דרוויש,

 

כפרחי השקד או רחוק יותר

תרגום שמואל רגולנט ואופרה בנג'ו

 

 

 

 ואוו נהדר

כן נכון אנשים דומים משוררים דומים ונשמתם דומה והלוואי כולם כך

 

 

 

 

 

 

 

בוא תראה מה דרוויש עשה עם רגשות זהים

מסתבר שבני האדם דומים

 

 

 

היא לא באה

 

 

היא לא באה.

אמרתי: כבר לעולם לא ... אם כך

אסדיר מחדש את הערב שיהלום את אכזבתי

והעדרה:

כיביתי את אש-נרותיה,

העלתי את אור החשמל,

שתיתי את גביע-יינה ושברתיו

והחלפתי את מוסיקת הכנורות המהירה

בשירים פרסיים.

אמרתי: לעולם לא תבוא. אתיר אפוא את

עניבתי ההדורה ( כך ירוח לי יותר )

אלבש פיג'מה כחולה, אלך יחף

אם ארצה. אשב ישיבה רפויה

על דרגשה, ואשכחנה,

ואשכח את חפצי ההעדרות.

השבתי למגרות את כלי 

מסיבתנו. פתחתי את חלונותי ווילונותי כולם.

אין בגופי סודות בפני הלילה

פרט למה שצפיתי והחמצתי ...

לגלגתי על הטרוף שאחזני

לטהר את האויר למענה

( בשמתיו בזלף מי ורדים ולימון )

 

לעולם לא תבוא ...

אעביר את צמח הסחלב

מצד ימין לצד שמאל כדי להענישה

על שכחתה ...

כיסיתי את מראה הקיר בגלימה

שלא אראה את השתקפות דמותה ...

ואתחרט.

אמרתי: אשכח את שיר האהבה העתיק

שצטטתי לה, כי היא איננה ראוייה

לשיר אפילו אם הוא גנוב ...

ושכחתיה.

אכלתי את ארוחתי החפוזה בעמידה

קראתי פרק מספר-לימוד

על כוכבינו הרחוקים

וכתבתי שיר

כדי לשכוח

את רוע-מעלליה,

שיר מפוטפט.

 

 

מחמוד דרוויש,

 

כפרחי השקד או רחוק יותר

תרגום שמואל רגולנט ואופרה בנג'ו

 

 

 

 

זה השיר היפה בעולם!!! חג שמח אהוב

מרגישים את עצמת הצורך שלך דרך המילים. חג שמח.

קסום, מרגש ונוגע ללב... חג שמח.

כתבת. את היפה ביותר.

צטט: Design4U 2012-04-02 21:32:20

היא באה?

 

בלילות חמים היא חוזרת בשירה

היא באה?

כתבת אותו אהוד.
וזרמתי עם רצונותיך
כריקוד מושלם

היפה

ביותר

בעולם

 

ה"רציתי" הזה כל כך נוגע בצורך...אני מאחלת לך....חג אביב שמח, אושר בריאות ואהבה :)

אתה נהדר. נהדר.

}!{

תודה מרינה אהבתי

צטט: אהוד עמיר 2012-04-01 18:56:39

תודה לכולם. לגבי לנרד כהן, חייכתי. נולדנו ממש באותו יום 21.09.44 בהפרש 10 שנים. הוא מבוגר ממני.

 

חג שמח אהוד ♥ לשנה נוספת של רומנסות יפהפיות... כמו זו שכתבת...
לא אשכח להכנס להגיד מזל טוב בתאריך הנקוב... הבטחה... 

נפלא.. וואוו

תודה לכולם. לגבי לנרד כהן, חייכתי. נולדנו ממש באותו יום 21.09.44 בהפרש 10 שנים. הוא מבוגר ממני.

מקסים, מלא רגש!

לי נשמע ברקע קולו של לאונרד כהן שר אחד מהרומנסות שלו. נקרא לי כמו הרומנסות של פעם. הרומנסה עם הכינור. כשאגיע הביתה אוסיף קישור

צטט: אהוד עמיר 2012-03-31 16:58:13

תודה תודה. לא אין לי שערים שנטרקו רק זכרונות שמהם אני שואב מוזה לשירי וציורי. ודלתי עדיין פתוחה וגם.... החלון. 

משהו קטנטן שחושב עצמו גדול, אך אי אפשר שלא לאהוב אותו.

 

רצית...וכתבת... ( : הכי בעולם

אהוד ואתה כל כך ...כל כך כתבת שיר הכי יפה בעולם - ואני כל כך אהבתי תודה לך שבוע מבורך לטוב פסח שמח וכשר

תודה תודה. לא אין לי שערים שנטרקו רק זכרונות שמהם אני שואב מוזה לשירי וציורי. ודלתי עדיין פתוחה וגם.... החלון

רצית וכתבת שיר מקסים , רצוי להשאיר את הדלת פתוחה ,שהיא,האישה שלך תכנס אליך באהבה ...חג אביב שמח לך אהוד.

אהוד יקירי, כמה נפלא שיש לי לכתוב את השיר הכי יפה, את הריקוד הנפלא ביותר וגם אם היא נועלת השער על בריח, היא שם כנמענת לכל הטוב שלך. נפלא! חג שמח לאה

כתוב מקסים

כל כך רצית, אבל השער נטרק... כואב.

יש רגעים שבהם הבדידות זועקת, הגעגוע פולח את הלב וכל שנותר הוא לכתוב, הכתיבה משחררת מהכאב הטורדני הזה.... עד שהיא תבוא... לרקוד איתך . ריגשת בכתיבתך הנהדרת. ♥

מקסים כתבת!