כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    דם ואש ותמרות עשן - ואמנות

    50 תגובות   יום שישי , 30/3/12, 23:56

    ''

    דם ואש ותמרות עשן - ואמנות

     

    ההגדרות לגבי אמנות שונות ורבות כחול על שפת הים. לדעתי אחת האמיתות, שבכל יצירת אמנות ואחד המדדים בה שהיא נמדדת – לפי העוצמה ומה שהיא מעוררת בצופה, בך, בי, בנו.  בכל אחד יכול משהו מסוים לעורר דברים שונים, ובזמנים אחרים.

    לפעמים זה צחוק, פעמים אחרות זעזוע, מחשבה, הרגשה או רגש עז כזה או אחר. זה אומר שהיצירה טובה, האמן הצליח לעשות משהו לצופה, לגרום לו להרגיש משהו, מה שזה לא יהיה.

     

    זה קורה לי כל הזמן עם יצירות אמנות שונות, של אחרים, ושלי עצמי. אחרי זמן מה (כן, אני "חוטאת" גם בזה), ופעמים רבות אני מעלה אצלי יצירות אמנים שונים שאני אוהבת, שזה מעורר בי משהו ומשאיר בי חותם, כמובן ברשותם.

     

    כאן, זו לי פעם ראשונה שתמונה ממש עוררה בי את האסוציאציות, ושתלה את המילים לאצבעות, וזה מה שיצא. היא, התמונה הייתה הקטליזטור הישיר של זה.

     

    מקווה שתסתכלו ראשית על תמונה כמה שניות, תתרשמו, תקבעו מה אתם מרגישים וחושבים, ורק אח"כ תקראו את השיר שהוא ההתרשמות האישית שלי.

    אשמח ואסתקרן לדעת מה זה עורר אצל אחרים.

     

    (את האמנית דרך אגב, אינני מכירה, רק מתחילה להכיר)

     

    ''

     

    האמנית היא נגה לביא,

     

    תמונתה כאן ברשותה כמובן, תודה נגה

     

     

    ''

     

    בדם ואש ותמרות עשן,

    ילך כל הרשע ישר לכבשן,

    האש תאכל אלימות ושנאה,

    יחד עם האדישות והעוולה.

     

    אלה יחד יזרמו כלבה גדולה,

    בזרם ונהר גדול של איתני הטבע,

    נסחפים בעל כורחם ללא שליטה,

    ללא מחילה או נקודת חזרה.

     

    ימים רבים תשתולל כסנה הבעירה,

    עד שתאכל מהאנושות קושי לבה,

    מטה מעט הטוב שיש ויישאר,

    חומל הוא, רחב אופקים ומאיר כנר.

     

    יפזר אור על החושך ויפיג האפלה,

    ימלא את הריק העצום שנותר באורה,

    יוותרו פתחון לב, אהבה וענווה,

    שנותרו למרות השחור ללא פגיעה.

     

    פלא הרי ששרדו והגיעו הלום,

    אחרי הבעירה הגדולה וללא פגיעה,

    כעת הם אלה שיאירו חושך הדרך, ויפזרו חמלה,

    לאנושות שנותרה מדממת ופצועה.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/11/13 14:59:
      יצירה יפה ונפלאה
        8/4/12 14:14:
      הלוואי שזה היה נכון, הלוואי. כתוב כמו חזון שחבל שלא יוגשם. התפללי להגשמתו, הלוואי שתזכי
        5/4/12 21:31:
      זו הגדרה מצמצמת מאד של האמנות. אגב אני מכירה את העבודות של נגה לביא.
        4/4/12 23:25:
      אני תמיד שמחה כשאמן קולגה מקבל חשיפה * ושיצירה מעוררת השראה להמשך יצירה!
        4/4/12 21:18:
      חג שמח, חג חרות לאדם ולחיה. לכולנו.

      ניצחון לעת עתה במשפט הקופים, יישר כוח.

        4/4/12 00:05:

      צטט: bonbonyetta 2012-04-02 20:41:29

      צטט: חנה וייס 2012-04-01 04:49:03

      אמן. צריך המון חמלה. המון. ממש המון. חזקי ואמצי. נשחרר את כולם בסוף והאור יקרין מכולנו. לא רחוק היום.

      לא בכל דבר ודבר אני רואה חמלה או חושבת שזקוקים לחמלה. אמן לעניות דעתי זקוק לדברים אחרים, לעיניים גם בלב, ולא תמיד זו חמלה, אולי יותר רגישות לראות דברים שאחרים לא שמים לב אליהם, להט יצירה, ו...כשרון להוציא הכל החוצה בצורות יצירה שונות.

      יש מי שעצבני ומוציא את זה על השכן שלו שאמר במקרה מסכן מילה לא במקום, ויש מי שמוציא ציור מתחת ליד, או שיר, או סיפור, או פסל.

      '' 

      הדלאי לאמה (בספר הזה) מסביר שפנים רבות הן לחמלה. אדם יכול לפגוע באחר עם חיוך מתוק לא כנה - זוהי אלימות ולא חמלה, ואמא שעוצרת את בנה ומלהכניס אצבע לשקע חשמל או מלרוץ לכביש לא בהכרח תישמע נחמדה, אבל הצעקה שלה תבוא מתוך חמלה. הטבע האמיתי והעמוק ביותר שלנו הוא טבע חומל. ככול שנפעל בהתאם לטבע האמיתי והעמוק ביותר שלנו, כך יוטב לנו ויוקל לנו, מנטלית ונפשית. עיניים שמביטות מעומק הלב תמיד יהיו חומלות. זהו טבעו של עומק עומקו של הלב. כמובן שיש רבדים רבים ושלבים ותהליכים בדרך לשהייה בעומק עומקו החומל של הלב. 

        2/4/12 23:44:

      צטט: שלויימה 2012-04-01 22:27:07

      לפני כמה שנים באחת הגלריות הנחשבות בניו יורק היו ציורים מופשטים של אמנים אנונימים והזמינו את כל מבקרי האומנות לכתוב את ההתרשמות, כל אחד פירסם מאמר שהילל ושיבח את הצבעים הקומפוזיציה, משחקי האור והצל , הגוונים, כל אחד התעלה על חברו ומצא רמזים כאלו ואחרים. אחרי שפורסמו הכתבות, הראו למבקרים סרטון בו נצפו השימפנזות מגן החיות של ניו יורק מקשקשות על הבד ועל עצמן...

      --

      זה ילמד אנשים אולי לקח לומר באמת מה הם מרגישים וחושבים, ולא לנסות לחשוב לפי איזה צייר זה, איפה ואיך התמונה מוצגת וכדומה.

      לראות מהלב בלי כל המסביב 

      ''

        2/4/12 23:42:

      צטט: החתול במסיכה 2012-04-01 21:44:20

      באומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה !

      כרגיל, כפי שאפשר לצפות מחתול תגובה מתחכמת.

      חתול תמיד נשאר חתול 

      ''

        2/4/12 23:40:

      צטט: ארזעמירן 2012-04-01 15:54:46

      עד שהגענו לחמלה...כמה אש ותופת ותמרות עשן...

      כרגיל, קולע בול, קצר ולעניין  לתמצית הפוסט .

      תודה ארז

      '' 

        2/4/12 23:35:

      צטט: shabat shalom 2012-04-01 10:54:48

      האסוציאציה הראשונית שהתמונה יצרה בי היא של פחד. איזה אירוע מפחיד בו האש ומבט החיות אפילו משלהבות זו את זו.... זו תמונה חזקה מאד היוצרת תחושות אפילו של אימה, וזאת במסגרת האומנות שתפקידה ליצור תחושות ו/או תובנות. השיר שלך מבטא לדעתי תחושות הנובעות מהאסותיאציה הזו. אבל אצלך הן מהולות ב..חמלה. מתאים לך.

      תודה, אני לא חשתי אימה, רק ראיתי וחשתי בדיוק מה שכתבתי.  

      ''

        2/4/12 20:47:

      צטט: אריהיגודה 2012-04-01 10:05:53

      ומה יעשו מכבי האש?

      לא חסר להם פרנסה, כשם שלא חסר אדיוטים שנרדמים עם סיגריה, או שוכחים משהו על הגז, או פושעים שאם במתכוון או ברשלנות משאירים אש שאינה כבויה עד תומה אחרי פיקניק ביער. 

      ''

        2/4/12 20:45:

      צטט: אור 2012 2012-04-01 06:30:37

      לא ידעתי שאת גם משוררת

      אני עוד הרבה דברים אור יקרה שאינך יודעת..... 

       

      ''

        2/4/12 20:41:

      צטט: חנה וייס 2012-04-01 04:49:03

      אמן. צריך המון חמלה. המון. ממש המון. חזקי ואמצי. נשחרר את כולם בסוף והאור יקרין מכולנו. לא רחוק היום.

      לא בכל דבר ודבר אני רואה חמלה או חושבת שזקוקים לחמלה. אמן לעניות דעתי זקוק לדברים אחרים, לעיניים גם בלב, ולא תמיד זו חמלה, אולי יותר רגישות לראות דברים שאחרים לא שמים לב אליהם, להט יצירה, ו...כשרון להוציא הכל החוצה בצורות יצירה שונות.

      יש מי שעצבני ומוציא את זה על השכן שלו שאמר במקרה מסכן מילה לא במקום, ויש מי שמוציא ציור מתחת ליד, או שיר, או סיפור, או פסל.

      '' 

        2/4/12 20:38:

      צטט: אריאלה ארדיטי 2012-03-31 23:43:47

      אומנות זו אומנות , נקודה ! מי שרואה בציור משהו שלא מוצא חן בעיניו , זה טעמו..לא כולם מבינים באומנות כמו לא כולם מבינים בשירה, או בעריכת דין, לסבר את האוזן.. אני רואה משהו מיוחד בציור ואולי את מצבה של הציירת.. והשירה מכוונת לסיים את המקום שאליו רוצה להגיע האנושות,למקום של שלווה ,כמו הציירת . שבוע טוב

      ---

      זה העניין, שאני לא חושבת שמי שרואה ביצירה כזו או אחרת דברים מסוימים "מבין באמנו" ומישהו אחר שלא רואה "לא מבין באמנות" נגד גישה כזו התקוממתי.

      גם אני לפעמים ביצירות אחרות לא רואה דבר רק קישקוש ואחרים מתים מהתפעלות מהן.

      את ראית משהו אחר וזה יפה בעיני, את מצבה של הציירת . אהבתי את זה.

      תודה 

      ''

        2/4/12 20:34:

      צטט: טונקס 2012-03-31 23:43:19

      באמת יש משהו אפוקליפטי בציור הזה

      שובבה, תפסתי אותך, קראת את מה שכתבתי לפני שהסתכלת על התמונה וגיבשת מה את עצמך רואה, הא? 

      ''

        2/4/12 20:33:

      צטט: ניקיטה10 2012-03-31 21:54:58

      הכל אם כך בעיני המתבונן..יכול להזדהות עם שירך היפה אך גם לחשוב על עשרות אפשרויות אחרות כולל אלו שמשלבות קטשופ בתוכן...

      למה אתה רע ומתקמצן בתשובות? ספר, מה אתה רואה, כל האפשרויות, אין לי בעיה עם אף אחת מהן, בטוחה שתתן להן ביטוי בצורה נאותה. 

      ''

        2/4/12 20:31:

      צטט: דוקטורלאה 2012-03-31 21:39:20

      התמונה אכן משדרת אימה. בעיני היא מחולקת לשני אזורי צפייה. הראשון, החורבן הגדול והכללי. במרכז - מעברים אפשריים לשורדים. הם החלק התחתון. שרדו מהאימה הגדולה אך תש כוחם ומרצם וכעת הציפייה לסיוע, למי שיצליח להחיותם, לשקמם. השיר מביע רעיונות דומים ונראה כי קלטנו את התמונה באותן המשמעויות. אני נהניתי משני האלמנטים: מהתמונה ומהשיר. תבורכנה שתיכן.

      תודה דוקטורלאה שמחה שעוד מישהו ראה דברים כמוני. סיקרן אותי איך ולמה כזה, כי על השניה הראשונה זה מה שראיתי. זה לא שהתבוננתי בתמונה דקות ארוכות והתחלתי לראות דברים. ראיתי , ס'תכלתי שניה, ראיתי מה שראיתי ואז גם כתבתי.

      ''

       

        2/4/12 20:27:

      צטט: בריל מרק 2012-03-31 21:29:36

      סילחי לי, לי זה נראה יותר כמו שלמישהי נשפך קצת קטשופ בצלחת....

      בריל מרק יקר, אין מה לסלוח, זה בסדר גמור גם לראות זאת אחרת לגמרי, או לא לראות מה שאני רואה. כל אחד רואה זאת אחרת, אתה כקטשופ. מבינה אותך, גם אני רואה יצירות אחרות לפעמים כמו שאתה אומר ולא מבינה מה כולם מייחסים לזה. כאן מה שמוזר, מהשניה הראשונה זה תפס אותי וראיתי בזה מה שראיתי, ממש על השניה הראשונה, מאד ברור זה היה לי. 

      ''

        2/4/12 20:24:

      צטט: נ.י.ל.י 2012-03-31 20:45:57

      כל יצירה היא ברשות יוצרה עד שרואה אור
      ומאז היא נחלת הכלל-מוחו,דמיונו וליבו.
      את ראית כאן אש מטהרת ואני זריחה או שקיעה

      העיקר שהיא עושה משהו בצד של הצופה, ואני דווקא שמחה לשמוע שלמישהו אחר זה נראה משהו אחר לגמרי. מגניב

        2/4/12 20:23:

      צטט: Gfaus 2012-03-31 20:40:32

      השאלה היא ... אומנות היא בעיני המתבונן או בעיני האומן ?

      גם וגם, ויחסית, כמו כל דבר   לשון בחוץ

      כתיבה נהדרת... נהניתי מאוד :)
        2/4/12 07:05:
      התמונה בהחלט מעוררת מחשבה , ואת כותבת יפה מאד , חג פסח כשר ושמח
        2/4/12 02:01:

      צטט: bonbonyetta 2012-04-02 00:07:28

      צטט: רומפיפיה 2012-03-31 18:25:18

      אהבתי מאד את הצבעים

      את משיכות המכחול העזות

      והשיר מיוחד

      תודה.

      מזמן רציתי לומר לך זאת "הכותבת בורוד", היה ראוי שתכתבי בכתום כיאות לגינגית לא?  צוחק

      לא יקירה, מאד אוהבת את הצבעים המנוגדים ומתנגשים ביניהם.

      שהרי את יודעת שבאומנות כמו באומנות. אין חוקים.....

        2/4/12 00:07:

      צטט: רומפיפיה 2012-03-31 18:25:18

      אהבתי מאד את הצבעים

      את משיכות המכחול העזות

      והשיר מיוחד

      תודה.

      מזמן רציתי לומר לך זאת "הכותבת בורוד", היה ראוי שתכתבי בכתום כיאות לגינגית לא?  צוחק

        2/4/12 00:06:

      צטט: נגה לביא ציירת 2012-03-31 15:35:05

      את כותבת מקסים! ויודעת לחבר שירים וציורים! "שאפו"

      תודה. ודרך אגב גם לצייר וליצור בשטחים אחרים....  לשון בחוץ

        2/4/12 00:05:

      צטט: yonbir 2012-03-31 09:24:58

      ממבט ראשון- ראיתי בתמונה את הגיהינום

      אה, זה בדיוק מה שראיתי בשניה הראשונה, בשניה השלישית או רביעית כבר יצא לי השיר. 

        1/4/12 22:27:
      לפני כמה שנים באחת הגלריות הנחשבות בניו יורק היו ציורים מופשטים של אמנים אנונימים והזמינו את כל מבקרי האומנות לכתוב את ההתרשמות, כל אחד פירסם מאמר שהילל ושיבח את הצבעים הקומפוזיציה, משחקי האור והצל , הגוונים, כל אחד התעלה על חברו ומצא רמזים כאלו ואחרים. אחרי שפורסמו הכתבות, הראו למבקרים סרטון בו נצפו השימפנזות מגן החיות של ניו יורק מקשקשות על הבד ועל עצמן...
        1/4/12 21:44:
      באומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה !
        1/4/12 21:10:

      צטט: שלויימה 2012-03-31 00:41:07

      אני מאד מסכים איתך אבל מסתבר שהיום האומנות המודרנית צריך ללמוד על מנת להבין אותה ואף אחד לא צועק המלך עירום. לא מזמן באחת התערוכות הנחשבות ביותר של אומנות מודרנית בלונדון נעלמה יצירה אחת. העולם עצר את סיבובוב - הכצעקתה ? האם אכן נשדדה הגלריה ? צוות מסור של הסקוטלנד יארד הוזנק למשימה , ותוך כדי צפייה במערכת המצלמות שאיבטחה את המקום גילו שהמנקה טיאטאה את ערימת הגרוטאות לזבל. הציור שצירפת יפה בגלל שילוב הצבעים שבו וכמו שאמרת יש בו משהו שגורם לנו לרצות לנסח משהו, תודה.

      --

      שלויימה, אם צריך ללמוד אמנות מודרנית, והיא לא עשתה ואפילו לא למנקה "משהו" והיא זרקה אותה כגרוטאה זה אומר קודם כל משהו על אותה יצירה של אמנות מודרנית. בטח גם אני לא הייתי מרגישה אליה דבר וחצי דבר, ותאמין לי שגם אתה בטח לא.

      מה שצריך "ללמוד" באמנות ולא מעורר .....לא יודעת...אתה מבין אותי? את קו המחשבה הזה....

      אני בזמנו למדתי אמנות כמה שנים. אז נכון ואולי הייתי צריכה ללמוד יותר, אבל תאמין לי שמה שלא אהבתי אז אינני אוהבת כיום. הרבה התווכחתי על זה עם המורה שלי, לא עזר כלום.

      אמרתי לו שיש אמנים הכי הכי נחשבים בעולם שאני אוהב על גופתי.

       

      וכיון שאתה הפעם ראשון להגיב הרי לך כמובטח תשומת לב קטנה שמקווה שתעלה לך חיוך על הפנים, וגם בלב.

      אני בטוחה שאתה תבין היטב מדוע דווקא לך הבאתי זאת, אומרים זאת באחד המשפטים הראשונים שם...

       

      ''

        1/4/12 15:54:
      עד שהגענו לחמלה...כמה אש ותופת ותמרות עשן...
        1/4/12 15:43:
      מעורר מחשבה.
        1/4/12 11:38:
      חזק!!
        1/4/12 10:54:
      האסוציאציה הראשונית שהתמונה יצרה בי היא של פחד. איזה אירוע מפחיד בו האש ומבט החיות אפילו משלהבות זו את זו.... זו תמונה חזקה מאד היוצרת תחושות אפילו של אימה, וזאת במסגרת האומנות שתפקידה ליצור תחושות ו/או תובנות. השיר שלך מבטא לדעתי תחושות הנובעות מהאסותיאציה הזו. אבל אצלך הן מהולות ב..חמלה. מתאים לך.
        1/4/12 10:05:
      ומה יעשו מכבי האש?
        1/4/12 08:41:
      בעברית זה פשוט: אמנות= אמת נו?. באופן טבעי, הנו? מובן לכל. האמת פחות.
        1/4/12 08:10:
      ישר לכבשן,:)
        1/4/12 06:30:
      לא ידעתי שאת גם משוררת
        1/4/12 04:49:
      אמן. צריך המון חמלה. המון. ממש המון. חזקי ואמצי. נשחרר את כולם בסוף והאור יקרין מכולנו. לא רחוק היום.
        1/4/12 04:46:

      צטט: שלויימה 2012-03-31 00:41:07

      אני מאד מסכים איתך אבל מסתבר שהיום האומנות המודרנית צריך ללמוד על מנת להבין אותה ואף אחד לא צועק המלך עירום. לא מזמן באחת התערוכות הנחשבות ביותר של אומנות מודרנית בלונדון נעלמה יצירה אחת. העולם עצר את סיבובוב - הכצעקתה ? האם אכן נשדדה הגלריה ? צוות מסור של הסקוטלנד יארד הוזנק למשימה , ותוך כדי צפייה במערכת המצלמות שאיבטחה את המקום גילו שהמנקה טיאטאה את ערימת הגרוטאות לזבל. הציור שצירפת יפה בגלל שילוב הצבעים שבו וכמו שאמרת יש בו משהו שגורם לנו לרצות לנסח משהו, תודה.

       

      מצחיק

        31/3/12 23:43:
      אומנות זו אומנות , נקודה ! מי שרואה בציור משהו שלא מוצא חן בעיניו , זה טעמו..לא כולם מבינים באומנות כמו לא כולם מבינים בשירה, או בעריכת דין, לסבר את האוזן.. אני רואה משהו מיוחד בציור ואולי את מצבה של הציירת.. והשירה מכוונת לסיים את המקום שאליו רוצה להגיע האנושות,למקום של שלווה ,כמו הציירת . שבוע טוב
        31/3/12 23:43:
      באמת יש משהו אפוקליפטי בציור הזה
        31/3/12 21:54:
      הכל אם כך בעיני המתבונן..יכול להזדהות עם שירך היפה אך גם לחשוב על עשרות אפשרויות אחרות כולל אלו שמשלבות קטשופ בתוכן...
        31/3/12 21:39:
      התמונה אכן משדרת אימה. בעיני היא מחולקת לשני אזורי צפייה. הראשון, החורבן הגדול והכללי. במרכז - מעברים אפשריים לשורדים. הם החלק התחתון. שרדו מהאימה הגדולה אך תש כוחם ומרצם וכעת הציפייה לסיוע, למי שיצליח להחיותם, לשקמם. השיר מביע רעיונות דומים ונראה כי קלטנו את התמונה באותן המשמעויות. אני נהניתי משני האלמנטים: מהתמונה ומהשיר. תבורכנה שתיכן.
        31/3/12 21:29:
      סילחי לי, לי זה נראה יותר כמו שלמישהי נשפך קצת קטשופ בצלחת....
        31/3/12 20:45:

      כל יצירה היא ברשות יוצרה עד שרואה אור
      ומאז היא נחלת הכלל-מוחו,דמיונו וליבו.
      את ראית כאן אש מטהרת ואני זריחה או שקיעה

        31/3/12 20:40:
      השאלה היא ... אומנות היא בעיני המתבונן או בעיני האומן ?
        31/3/12 18:25:

      אהבתי מאד את הצבעים

      את משיכות המכחול העזות

      והשיר מיוחד

        31/3/12 15:35:
      את כותבת מקסים! ויודעת לחבר שירים וציורים! "שאפו"
        31/3/12 09:24:
      ממבט ראשון- ראיתי בתמונה את הגיהינום
        31/3/12 00:41:
      אני מאד מסכים איתך אבל מסתבר שהיום האומנות המודרנית צריך ללמוד על מנת להבין אותה ואף אחד לא צועק המלך עירום. לא מזמן באחת התערוכות הנחשבות ביותר של אומנות מודרנית בלונדון נעלמה יצירה אחת. העולם עצר את סיבובוב - הכצעקתה ? האם אכן נשדדה הגלריה ? צוות מסור של הסקוטלנד יארד הוזנק למשימה , ותוך כדי צפייה במערכת המצלמות שאיבטחה את המקום גילו שהמנקה טיאטאה את ערימת הגרוטאות לזבל. הציור שצירפת יפה בגלל שילוב הצבעים שבו וכמו שאמרת יש בו משהו שגורם לנו לרצות לנסח משהו, תודה.

      ארכיון

      פרופיל