שני שוטרי תנועה עצרו את בטמן. מי שחושב שזו התחלה של בדיחה, טועה. סיפור אמיתי:

משטרת התנועה במחוז מונטגומרי שבמרילנד, ארה"ב, עצרה את בטמן מפני שלוחיות הזיהוי של הבטמוביל שלו לא היו לוחיות מרילנד תקינות.

הסתבר שבטמן מיודענו היה מוכן לתפתחות שכזאת, מפני שהוא מייד שלף לוחיות מרילנד "חוקיות" מהמושב האחורי והציג אותן בפני השוטרים ההמומים, שאף הזעיקו תגבורת. מה שבטוח בטוח. וככשאלו אותו לשמו, הוא לא אמר "ברוס ווין" כמו שאולי חשדתם. אלא במקום זה הוא אמר "לני ב' רובינסון. ב' כמו ב-בטמן". האם השוטרים הכריחו אותו להסיר את המסיכה, אתם שואלים? לא ולא. הם כיבדו את קוד ההתנהגות של האביר האפל ורק ביקשו להצטלם איתו, אם הוא מסכים כמובן. הוא הסכים ברצון.

אז מי הוא בטמן?

בטמן הוא איש עשיר מאד. מאד מאד. בן 48. שבנה את עצמו בעסקי הנקיון, ולאחרונה פרש מעסקים והוא מקדיש את זמנו ל - ניחשתם - בטמן. בעצם לא מדוייק. לני מקדיש את זמנו להרים את המורל לילדים חולי סרטן ומחלות קשות אחרות, המאושפזים בבתי החולים במחוז מונטגומרי ובמחוזות שכנים. ולצורך זה הוא השקיע $5000 בתחפושת בטמן מיקצועית, ובלמבורגיני שחור עם כל הסמלים:

חוץ מזה, לני משקיע  בערך $25,000 כל שנה, מכיסו כמובן, לצורך רכישת מתנות ומוצרי ממורביליית בטמן לילדים החולים אותם הוא מבקר:

לני, סליחה, בטמן, אומר שהאובססיה לבטמן התחילה כשהבן שלו הפך להיות בטמן גרופי. עיתונאי שליווה אותו באחד מהביקורים שלו סיפר שלקח לו 20 דקות להגיע מדלפק הקבלה למעלית בבית החולים לילדים, משום שהוא עצר עבור כל ילד שהיה בנתיב ההליכה למעלית. וכשסוף סוף הגיע, הוא עלה ישר לקומה האחת עשרה, היכן שמאושפזים הילדים חולי הסרטן. שם עבר מחדר לחדר, וממיטה למיטה, מחלק מתנות, מתבדח ומספר סיפורים. הוא עצר ליד ילד בן ארבע, הושיב אותו על ברכיו, לחץ את ידי האב ואמר: "הבאתי לך מתנה". הוא הושיט לילד צמיד בטמן מגומי בצבע זהוב והוסיף: "זה יביא לך מזל". והאב ענה: "אנחנו זקוקים למזל".

חמישה כללים יש לבטמן לני, והוא מנסח אותם בקפידה, ומבקש שנלמד, נשנן  ונטמיע.:

"...

1. זה לא סיפור גדול או עניין להגות מעמיקה. לך ותהיה מעורב. תמצא איפה אתה יכול לעזור, ותתמיד בעזרה.

2. כשאתה שם, עם הילדים, במחלקה, תסתכל מסביב. הילד שלא יכול לנפח את הבלון, הילד שלא מסתדר עם צלחת האוכל, זה הילד שצריך אותך יותר מכל.

3. אנשים סוחבים כל מיני חבילות על הגב שלהם. אתה לא יודע מה הם החבילות, אבל אתה יודע שאתה יכול לשנות משהו.

4. כל מה שקרה לך בחיים מחוויר לעומת מה שקורה עם הילדים האלה, במחלקת הסרטן. לכן כל יום תשאל את עצמך במה זכית אתה.

5. אל תחשוב עד כמה אתה מוצלח. מעט מאד אנשים יכולים להקדיש את זמנם כדי לעזור לזולת. זכור תמיד שכל טיפת עזרה נחשבת.

..."

לני לא רוצה פרסום, ולא רוצה שיגידו לו תודה. כשהיה צעיר, הוא מעיד על עצמו, הוא היה בעל מזג חם, והסתבך לא פעם עם אנשים אחרים ועם החוק. התחפושת עשתה לו משהו. היא הרגיעה אותו. היא גרמה לו לעשות מעשים כמו שלא עשה מעולם קודם לכן. "היום", הוא אומר, "הגבול בינו לביני כבר לא כל כך ברור. היום יש לי אחריות. אחריות כלפי הילדים האלה. להיות שם בשבילם. להיות חזק בשבילם. לשמח אותם".