בבלוג שלי אכתוב על הרהורים שמדי פעם חולפים בראשי. מדי פעם אני מוצאת מקומות חדשים ברשת שאני מחליטה להיכנס אליהם. ככה גם הגעתי למקום הזה. יש אנשים שהכל פשוט להם. לוחצים על העכבר, מחליפים חלונות, רושמים את השם, שמים תמונה והופ הכל מוכן. אצלי זה מורכב יותר. בדיוק כמו להכנס לדירה חדשה, שלוקח זמן עד שאני מצליחה לקבל מהקירות ומהחלל את תחושת הבית, כך גם פה לוקח לי זמן להבין מי נגד מי או בשפה שלי כיום: מי בעד מי ומה בעד מה. אז לפני מספר ימים נרשמתי ומאז אני לא מצליחה להכנס לניק שלי. אחרי יומיים נרשמתי בניק חדש. אפילו תמונה הצלחתי להכניס. אני גם עונה כבר על הודעות. ובאמת מתחילה לחוש פה נוח יותר ויותר.
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי אילנה
תודה על ההארה.
כשכתבתי את השיר, חשבתי על הקילופים שאנחנו עושים, על התובנות ועל כך שהחיים אחר כך ממשיכים ולעיתים אנחנו שוכחים את התובנות.
אהבתי את הפירוש שנתת.
באהבה
עופרה
תודה יואל
באהבה
עופרה
היי azamera
תודה על התגובה.
בקילוף בצלים, לא כל הבצלים חריפים מספיק להוריד דמעות.
כך גם בחיים. לא כל סיפורי החיים גורמים לנו לבכי.
וטוב שכך.
באהבה
עופרה
ב"ה
עופרה'לה, חברה.
כיסויים , סיסמאות
יפים, צבעוניים
ישובו לכסות כברות חיים
המשפט הזה בסוף מצביע בעיני על יכולת הסליחה שלנו על העבר והרצון להתקדם קדימה, לראות את האדם האחר, החדש, באור נקי.
תוציאי עוד ועוד שנוכל לקרוא, להחכים, להטמיע.
אילנה
קילופים
לקלף את שכבות החיים,ולגלות דברים נסתרים.
יפה שירך.
קשה לקלף בצל סגול, קשה יותר עם בצל לבן
בגלל הדמעות....
אבל גם בקילוף בצלים, לא תמיד הדמעות באות
כנראה בגלל שלא קילפו מספיק שכבות...
כתבת יפה !!!
רחל,
על זה נאמר: כל אחת והבצלים שלה.
אצלך הרגשתי את הטעם והעיניים שלי כמעט ודמעו יחד עם עינייך.
אצלי הרגשתי את הדמעות של גבר ואישה, כי הדגש היה על קילוף השכבות.
קצת מחזיר אותי אחורה בכמה שנים,
כשלמדתי במדרשה ברמת השרון וכל סטודנט התבקש לצייר על נושא מסויים.
היצירות היו שונות לגמרי.
צבעים וצורות לעומת מילים
ומעל לכל המחשבה, הרגשות.
התוצר הסופי.
באהבה
עופרה
אביה,
תודה על התגובה
באהבה
עופרה
כמה טוב שיש מקומות בהם ניתן להתקלף.
הזכיר לי במעט את שירי: בצל: http://cafe.themarker.com/view.php?t=233710
קילוף אחר קילוף
אהבתי את השלבים
יפה כתבת
אביה
חיים, אתה זריז.
אני קוראת את השירים שלך וחושבת על השירים שכתבתי למגירה,
ולאט לאט אני חושפת אותם.
באהבה
עופרה