כותרות TheMarker >
    ';

    והיה

    והיה - יעקב יצחק הורוביץ.



    והיה בהגיע שעתך ללכת

    עת תיפול ותיבול, כעלה בשלכת

    ואל בית דין של מעלה ,תיקרא להגיע,

    שם לא ישאלוך, אם צברת הון רב

    או אם נפלת כגיבור, בקרב

    אם צדיק או רשע היית

    שאלה אחת ישאלוך בלבד

    אם לפני מותך

    חיית ?

    0

    לגור בגליל ה(מ)ערבי

    56 תגובות   יום שבת, 31/3/12, 16:52

     

    מאוד יפה כאן בגליל המערבי מבחינת הנוף.

    אך גם הנוף האנושי נהדר.

    ימי השבת, בהם אני שובתת מעבודה, מיועדים למה שבמשך השבוע,

    איני יכולה לעשות.

    למשל טיפול במכוניתי, שנעשה ע"י המוסכניק בכפר השכן מדרום, לקיבוצי.

    הטיפול  לפעמים מצריך את חשמלאי הרכב הנמצא בכפר השכן מצפון מערב לקיבוצי .

    קניות לבית,  בסופרמרקט הגדול  והנקי עם תודעת השירות המצויינת, הנמצא בכפר השכן מצפון לי.

    לפעמים יש לקנות בגדים ומנעלים. שאפשר למצוא באותו כפר השכן בצפון.

    קורה לעיתים שמכוניתי נתקעת.

    מי מיד עוצר ובא לעזור? שכני דובר הערבית.

    והנה  קרה המקרה.

    ביום רביעי, השבוע, בדרכי הביתה, מכוניתי התקלקלה..

    עצרתי בצד. הזמנתי גרר.

    כעבור חצי שעה מצלצל הנייד.

    מן העבר השני אני שומעת: "ויין א-סיירה" (היכן המכונית).

    נדהמתי.

    חייכתי. ועניתי : " עלא טריק בין עכא לכרמיאל, ביינה מפרא מכר למפרא יסיף" (על הדרך בין עכו לכרמיאל בין צומת מכר לצומת יסיף).

    איש הגרר, נדהם לשמוע משהו מוכר אך זר.

    שמח, החמיא לי  והמשיך לשוחח איתי בערבית.

    לראשונה בחיי, מישהו פונה אלי בערבית,

    (בעצם לא לראשונה לפעמים יש טעות בטלפון ומהצד השני אני שומעת מרחבא (שלום)

    ועונה "מרחבתיין", אך כאן מיד מתגלה הטעות.)

    זו היתה הזדמנות פז עבורי, לעשות שימוש במה שכבר כמעט ונשכח,

    השפה הערבית, האהובה עלי מאוד.

    עד שהוא הגיע אלי כבר נהיינו ידידים.

    הוא העמיס את מכוניתי על הגרר

    ואותי לקח כטרמפיסטית עד הבית.

    ואני, כדרך הערבים , אמרתי כשירדתי מהגרר "תפדל"

    למרות ששנינו יודעים שהוא לא יבוא להתארח אצלי.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (56)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/4/12 08:34:

      גרת בעכו?

      כולי פליאה.

      דו-קיום רגוע וטוב, הלוואי על כולנו.

        25/4/12 08:20:
      מוכר לי. נהניתי מדו קיום מקסים כשגרתי בעכו.
        24/4/12 20:33:

      יום הזיכרון בראייה אחרת - אולי, כמו לאדמוניות, תגיעי בלעדיי...

      http://cafe.themarker.com/post/2604847

        18/4/12 17:37:

      צטט: עליזהלה 2012-04-18 16:34:50

      השלום הוא באדם...  אדם שלם משלים עם שלום. תודה לך עליזלה
        18/4/12 16:34:
      השלום הוא באדם...
        18/4/12 15:52:

      צטט: חנה וייס 2012-04-18 14:14:25

      החוויה שלי בגליל דומה לשלך. באינתיפדה השניה התחלתי ללמוד ערבית מדוברת בכפר שכן (עיר, ליתר דיוק) ובמרוצת השנים רק הלכו והתרחבו הקשרים והאינטראקציות עם המון אנשים אדיבים, נדיבים ומלאי הומור. פשוט קמתי ויצאתי בשנת 2001 להכיר ממי אני אמורה לפחד, ומצאתי שאין בכלל שד. תודה על הפוסט, ועל התגובות הרגישות שלך. השלום הוא לגמרי בידינו. הוא מתחיל בלב. פוסט חשוב.   "השלום הוא לגמרי בידינו. הוא מתחיל בלב" ממש כך.  תודה חנה.

       

        18/4/12 14:14:
      החוויה שלי בגליל דומה לשלך. באינתיפדה השניה התחלתי ללמוד ערבית מדוברת בכפר שכן (עיר, ליתר דיוק) ובמרוצת השנים רק הלכו והתרחבו הקשרים והאינטראקציות עם המון אנשים אדיבים, נדיבים ומלאי הומור. פשוט קמתי ויצאתי בשנת 2001 להכיר ממי אני אמורה לפחד, ומצאתי שאין בכלל שד. תודה על הפוסט, ועל התגובות הרגישות שלך. השלום הוא לגמרי בידינו. הוא מתחיל בלב. פוסט חשוב.
        4/4/12 09:37:

      צטט: ליריתוש 2012-04-03 15:44:06

      מרב יקרה, אכן סיפור אנושי, שכל כך עצוב שהוא קורה כל כך מעט בים השנאה סביבנו. אישית, ראיתי לא פעם את הקטע האנושי שאינו מבדיל בין ערבי ליהודי במוסדות הרפואה, שם נלחמים על חיי אדם ועל איכותם. עד לאחרונה האמנתי שאם השלום היה בידי בני האדם שחיים את היומיום, הוא היה מגיע מזמן. לצערי הרב האיסלמיזם המתפשט גורם לי לאבד את התקווה לכך. אני חוששת שגם לנו, בעוונותינו, יש חלק בהתגברות השפעתו עליהם....וחבל, חבל, חבל על כל דם שנשפך ועוד יישפך....ונסיים בכל זאת בנימה אופטימית - בברכה לחג חירות שמח ופורח!  המשפט שלך "אם השלום היה בידי בני האדם שחיים את היומיום, הוא היה מגיע מזמן."  מקובל עלי מאוד מאוד. חיוך

       

        3/4/12 15:44:
      מרב יקרה, אכן סיפור אנושי, שכל כך עצוב שהוא קורה כל כך מעט בים השנאה סביבנו. אישית, ראיתי לא פעם את הקטע האנושי שאינו מבדיל בין ערבי ליהודי במוסדות הרפואה, שם נלחמים על חיי אדם ועל איכותם. עד לאחרונה האמנתי שאם השלום היה בידי בני האדם שחיים את היומיום, הוא היה מגיע מזמן. לצערי הרב האיסלמיזם המתפשט גורם לי לאבד את התקווה לכך. אני חוששת שגם לנו, בעוונותינו, יש חלק בהתגברות השפעתו עליהם....וחבל, חבל, חבל על כל דם שנשפך ועוד יישפך....ונסיים בכל זאת בנימה אופטימית - בברכה לחג חירות שמח ופורח!
        2/4/12 23:26:

      יא חבּיבּי עאדל,

      אנא בּחיבּכּ.

      שוקרן עלפוסט מירב !
        2/4/12 18:08:

      צטט: א ח א ב 2012-04-02 11:53:51

      וואללה..!!  תודה על הביקור, אחאב..

       

        2/4/12 17:56:

      צטט: דיוטימה 2012-04-02 10:23:30

      מתחת לכל הדעות הקדומות שוכנות נפשות זכּוֹת, שכל מבוקשן לשבת איש/אישה תחת גפנם ותחת תאנתם - כך אנחנו וכך הם ובלי דעות קדוצות אנחנו זה הם והם - אנחנו... מרחבא ותפדלי"♣ [יש איזו תקלה עם הכוכבים, אני יודעת שלא זה העיקר בעינייך...]  בדיוק כך, אסתר. לאנשים שאינם טומנים ידם במנעמי השלטון, יש זמן וכייף לחיות בשלום זה עם זה.
        2/4/12 15:06:

      צטט: חיים יפים 2012-04-01 23:44:24

      אז למה באמת כבשנו בכזאת אכזריות, מה היה שם לפני שבנו את הקיבוץ שלך? לאן נעלמו התושבים שקדמו לו?

       

      אני מציע שאם כבר אז תתחיל באדם וחוה "אימנו".

        2/4/12 11:53:
      וואללה..!!
        2/4/12 10:23:
      מתחת לכל הדעות הקדומות שוכנות נפשות זכּוֹת, שכל מבוקשן לשבת איש/אישה תחת גפנם ותחת תאנתם - כך אנחנו וכך הם ובלי דעות קדוצות אנחנו זה הם והם - אנחנו... מרחבא ותפדלי"♣ [יש איזו תקלה עם הכוכבים, אני יודעת שלא זה העיקר בעינייך...]
        2/4/12 05:32:

      צטט: חיים יפים 2012-04-01 23:44:24

      אז למה באמת כבשנו בכזאת אכזריות, מה היה שם לפני שבנו את הקיבוץ שלך? לאן נעלמו התושבים שקדמו לו? על שאלות רטוריות איני עונה, ואיני דנה.

       

        2/4/12 05:30:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-04-01 22:54:18

      דו קיום מחוייך, אמיתי, מהלב:-) תודה פנינה, שמחה שהרגשת ככה.

       

        1/4/12 23:44:
      אז למה באמת כבשנו בכזאת אכזריות, מה היה שם לפני שבנו את הקיבוץ שלך? לאן נעלמו התושבים שקדמו לו?
        1/4/12 22:54:
      דו קיום מחוייך, אמיתי, מהלב:-)
        1/4/12 22:35:

      צטט: אבי0 2012-04-01 20:28:01

      יפה תיארת  - דו שלום בקיום. תובנה זו נוצרת כאשר מכירים את האנשים, את שפתם ואת המוטיבציה שלהם, ולא רק כסטריאוטיפ לאומי ומכאן שנוצרים יחסי שכנות טובה ועזרה הדדית. אהבתי וככבתי  תודה רבה אבי0

       

        1/4/12 20:28:

      יפה תיארת  - דו שלום בקיום. תובנה זו נוצרת כאשר מכירים את האנשים, את שפתם ואת המוטיבציה שלהם, ולא רק כסטריאוטיפ לאומי ומכאן שנוצרים יחסי שכנות טובה ועזרה הדדית. אהבתי וככבתי

        1/4/12 11:03:

      צטט: טלוני 2012-04-01 10:26:31

      מרב, יש כאן תיאור של דו קיום בשלום, נראה כל כך טבעי ולא קשה ליישום. אם רק מנטרלים את הדעות הקדומות והשנאה המושרשת.

       אכן רוני. אי מתן מקום לדעות קדומות וחשדנות, ואנו במקום טוב.

        1/4/12 11:01:

      צטט: מאיה113 2012-04-01 09:50:18

      *עם חיוך

       תודה לך מאיה, בעלת חיוך המיליון-דולר

        1/4/12 11:00:

      צטט: יובלש 2012-04-01 09:00:13

      זה תיאור יפה ואידילי (מידי?).
      אני מכיר מישהו ממשגב שהיה מדבר ככה
      עד שיום אחד בלי אזהרה השכנים שלו התחרפנו
      וכמעט הרגו את אשתו והילד באיזה פוגרומצ'יק בדרך ליישוב.

      יש הרבה שמבעבע מתחת לפני השטח
      וכל מה שצריך זה איזה גפרור ויש לך תבערה גדולה.
      חשדנות לא מובילה למקום טוב. שמעתי על גבר שרצח את משפחתו. שמעתי על אשה שהטביעה באמבטיה את שתי בנותייה. רק צריך שגעון או שנאה בכדי שדבר כזה יקרה.

       

        1/4/12 10:26:
      מרב, יש כאן תיאור של דו קיום בשלום, נראה כל כך טבעי ולא קשה ליישום. אם רק מנטרלים את הדעות הקדומות והשנאה המושרשת.
        1/4/12 09:50:
      *עם חיוך
        1/4/12 09:00:

      זה תיאור יפה ואידילי (מידי?).
      אני מכיר מישהו ממשגב שהיה מדבר ככה
      עד שיום אחד בלי אזהרה השכנים שלו התחרפנו
      וכמעט הרגו את אשתו והילד באיזה פוגרומצ'יק בדרך ליישוב.

      יש הרבה שמבעבע מתחת לפני השטח
      וכל מה שצריך זה איזה גפרור ויש לך תבערה גדולה.

        1/4/12 05:57:

      צטט: קלועת צמה 2012-04-01 00:47:54

      נעים להרגיש קצת שפיות פה ושם. שבוע טוב עם שיתופי פעולה שיהיה לכולנו. תודה מירה, יש יותר מקצת שפיות, אך אי השפיות זוכה לרייטניג גבוה יותר, לצערי.
        1/4/12 05:55:

      צטט: איציק אביב 2012-03-31 20:54:26

      משרה תקווה. אכן איציק, אופטימיות, חיבה, הדדיות, חיוך וכו, יביאו את השכנות הטובה להיות כזו, אצל כולנו.

       

        1/4/12 05:53:

      צטט: ורד אוריאל 2012-03-31 20:44:41

      כולנו בני אדם בסופו של דבר. וכולי תקווה שיום אחד זה יקרה- שנקבל אחד את השני בסובלנות, בידידות ובלי דעות קדומות ושנאה. תודה ורד.  "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום"

       

        1/4/12 00:47:
      נעים להרגיש קצת שפיות פה ושם. שבוע טוב עם שיתופי פעולה שיהיה לכולנו.
        31/3/12 20:54:
      משרה תקווה.
        31/3/12 20:44:
      כולנו בני אדם בסופו של דבר. וכולי תקווה שיום אחד זה יקרה- שנקבל אחד את השני בסובלנות, בידידות ובלי דעות קדומות ושנאה.
        31/3/12 20:21:

      צטט: רחלי45 2012-03-31 20:17:56

      איזה ספור יפה, האם באמת את יודעת ערבית?
      והשכנים שלך, הלוואי על כולנו. כן רחלי, יש לי תואר ותעודת הוראה בשפה הזו. בערבית אומרים "טוב שכן קרוב מאח רחוק"

       

        31/3/12 20:18:

      צטט: yonbir 2012-03-31 20:13:06

      חבל! אילו היה מתארח בביתך היה לנו המשך מרתק לסיפור נפלא...יונתן, אתה הוא איש הסיפורים... אני מהחיים.  ♦ המוסכניק, שלי, לעומת זאת, כשמחזיר לי את המכונית, הביתה, והיא נקייה ומרוחצת, מוזמן באמת אלי פנימה, אך תמיד ממהר לדרכו.

       

        31/3/12 20:17:

      איזה ספור יפה, האם באמת את יודעת ערבית?
      והשכנים שלך, הלוואי על כולנו.

        31/3/12 20:13:

      צטט: shabat shalom 2012-03-31 19:23:56

      הסיפור נשמע נאיבי אבל כאחד שחי בשכנות עם ערבים בגליל אני יכול להעיד על לבביות ורצון לעזור בשעות מצוקה. אלה החיים באיזורים "נקיים" מערבים, ניזונים מסיפורים מפחידים על הערבים. סיפורים אלה מתחזקים על קרקע המציאות היסטורית והפוליטית בישראל במירב שנותיה. אבל מסתבר שבחי היום יום השנאה הזו היא הרבה פחות קימת. אני לא רוצה להשוות מה היה קורה לי אם היתי יושב בטריבונה של אוהדי ביתר ירושלים והיתי קופץ משמחה עם היריבה שלהם היתה תוקעת לביתר - גול. ברומא הֶיֶה רומאי, כך גם בטריבונה של אוהדי בית"ר. מזל שבגליל ה(מ)ערבי, לא חיים אוהדי בית"ר.

       

        31/3/12 20:13:
      חבל! אילו היה מתארח בביתך היה לנו המשך מרתק לסיפור נפלא...
        31/3/12 20:08:

      צטט: נעם דימנט 2012-03-31 19:15:28

      יופי של מפגש אכן היה לי נחמד עם אותו גרריסט. נחמדים לי מפגשים עם שכניי.

       

        31/3/12 19:23:
      הסיפור נשמע נאיבי אבל כאחד שחי בשכנות עם ערבים בגליל אני יכול להעיד על לבביות ורצון לעזור בשעות מצוקה. אלה החיים באיזורים "נקיים" מערבים, ניזונים מסיפורים מפחידים על הערבים. סיפורים אלה מתחזקים על קרקע המציאות היסטורית והפוליטית בישראל במירב שנותיה. אבל מסתבר שבחי היום יום השנאה הזו היא הרבה פחות קימת. אני לא רוצה להשוות מה היה קורה לי אם היתי יושב בטריבונה של אוהדי ביתר ירושלים והיתי קופץ משמחה עם היריבה שלהם היתה תוקעת לביתר - גול.
        31/3/12 19:15:
      יופי של מפגש
        31/3/12 18:46:

      צטט: מרוה אינדיגו 2012-03-31 18:29:45

      אז רק אני מקללת כשאני נתקעת עם האוטו??  חחח מרווה, כשאני נתקעת, אני אומרת "מזל ש..." "מזל שיש חברים, מזל שאין גשם, מזל שיש אור, מזל שהיום יום כך כך ומחר כך כך" תמיד אני רואה את הטוב שברע.

       

        31/3/12 18:44:

      צטט: הלנה היפה 2012-03-31 18:25:11

      יופי של יחסים יש לך מרב עם שכנייל מכל הצדדים. הלוואי על כולנו. קצת פתיחות וטיפה של התבוננות נקיה ללא תעות קדומות. בזמנו, כאשר ניהלתי מפעל לעיצוב אפנה, עבדו אצלי נשים ערביות מיפו ומהכפר ג'ואריש. היו נשים חכמות, מקסימות ומוכשרות מאוד.
      המשיכי כך, הלוואי על כלם!  תודה רבה לאה יקרה. אני שמחה שיצא לך להכיר את הטוב שבאדם ללא דעות קדומות

       

        31/3/12 18:29:

      אז רק אני מקללת כשאני נתקעת עם האוטו??

        31/3/12 18:25:

      יופי של יחסים יש לך מרב עם שכנייל מכל הצדדים. הלוואי על כולנו. קצת פתיחות וטיפה של התבוננות נקיה ללא תעות קדומות. בזמנו, כאשר ניהלתי מפעל לעיצוב אפנה, עבדו אצלי נשים ערביות מיפו ומהכפר ג'ואריש. היו נשים חכמות, מקסימות ומוכשרות מאוד.
      המשיכי כך, הלוואי על כלם!

        31/3/12 18:22:

      צטט: . ארז . 2012-03-31 18:10:22

      יופי של סיפור ויופי של רשומה..
      קורטוב של אופטימיות בים של ניכור ושנאה....
      כן ירבו :)
      תודה ארז. ליבי מתרחב למקרא תגובתך.

       

        31/3/12 18:10:

      יופי של סיפור ויופי של רשומה..
      קורטוב של אופטימיות בים של ניכור ושנאה....
      כן ירבו :)

        31/3/12 18:06:

      צטט: נירניר001 2012-03-31 17:33:03

      אל תתרגשי. זה זמני הנחמדות הזאת. חבל שאתה מכניס מקל בין גלגלי האופטימיות שלי

       

        31/3/12 18:05:

      צטט: אביה אחת 2012-03-31 17:31:25

      מרב העליתי חיוך איתך ביחד תודה סבאח אל נור או אל חיר :) פסח שמח וכשר תודה אביה, משמח אותי לחייך אותך.

       

        31/3/12 18:04:

      צטט: sari10 2012-03-31 17:22:54

      מרב, איזה נחמד לשמוע!

      יפה שאת מסתדרת בחיוך, בנועם ובשפה.
      אז יש יתרונות חוץ מהנוף היפה חיוךתודה שרי. אכן ,אני מלאת אהבה למקום הזה.

       

        31/3/12 17:33:
      אל תתרגשי. זה זמני הנחמדות הזאת.
        31/3/12 17:31:
      מרב העליתי חיוך איתך ביחד תודה סבאח אל נור או אל חיר :) פסח שמח וכשר
        31/3/12 17:22:

      מרב, איזה נחמד לשמוע!

      יפה שאת מסתדרת בחיוך, בנועם ובשפה.
      אז יש יתרונות חוץ מהנוף היפה חיוך

        31/3/12 17:02:

      ואילו אתה מגיב כל כך נעים שהחיוך לא מש משפתיי חיוך

        31/3/12 16:57:
      את מספרת את הקרה הזה כל כך יפה, שזה מעלה חיוך.

      תגיות

      ארכיון

      פרופיל

      מרב 1956
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין