כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    ארכיון

    רוצו למטבח....

    מסתכלת בעיניים, אוכלת עם הידיים ועובדת עם הלב. בשלנית מעולה, אופה לא רע, מהירה וחדה - לא רק במטבח. יודעת לצחוק עד דמעות ולבכות מרוב התרגשות. מחברת הספר "רוצו למטבח - סיפורי סבתא בטעימה ראשונה". מנהלת את קהילת האוכל "רוצו למטבח" בפייסבוק.
    http://www.facebook.com/shiraasta

    יום הולדתה הוא יום פטירתה

    22 תגובות   יום שבת, 31/3/12, 18:11

    יום הולדתה הוא יום פטירתה

     

    ''


     

    יום הולדתה הוא יום פטירתה, "שבת הגדולה" כך נקראת השבת לפני חג הפסח.


    הכנות לחג הפסח היו כבר בעיצומן על אף שהייתה חולה כבר זמן רב תמיד חגגנו את החגים בביתה. ולמרות שכבר ההינו מוכנים לכך שבכל יום זה עומד לקרות... מסתבר שלעולם לא ניתן להיות מוכנים לכך.


    סבתא נולדה בפרס, בדרכה ארצה עברה דרך רוסיה שם גרה מספר שנים. גם כשהייתה כבר שנים בארץ, כל הזמן דיברה פרסית ואני לעולם לא הבנתי מילה.כשהייתה מבקשת דבר מה בפרסית לא ידעתי אם שאלה או ביקשה. הייתי משיבה "כן".


    באחד הפעמים ביקשה משהו... ועניתי לה כמו תמיד "כן".

    ושוב חזרה על אותה בקשה ושוב עניתי לה "כן".

    בפעם הרביעית נכנס בן דודי לבית ואמר לי מה את עונה לה "כן".

    שמת בקומקום מים לתה? או לא?!   

    ומאותו הרגע זה הפסיק. אמרתי לה סבתא, אני לא מבינה פרסית.

    איתי דברי רק עברית וכך היה.

    בסופו של דבר למדתי 4 מילים בפרסית:

    "בוא", "תאכל", "תה" ו"לך".


    בקיצור:

    או שתבוא, או תאכל, או שתשתה תה, או שתלך!!!

     


    לשמחתי על אף שישים שנות ההבדל ביני לבין סבתא, כמעט בלי יכולת לשפה  משותפת ההינו חברות מדהימות. קשר שבלתי ניתן להסבר. היא באמת הייתה אישה מדהימה, מסוג האנשים שכבר לא קיים. מספרים שפעם אפילו נכנס לביתה גנב... שבסופו של דבר מצאו אותו יושב ואוכל איתה ארוחת צהרים.


    למעלה מעשור עבר מאז אותה השבת וכאילו היה זה רק אתמול.


    לילה לפני פטירת הזעיקו אותנו לבית החולים, ארבע שעות קודם הייתי שם איתה לבד. היא לא דיברה, אבל חייכה והייתה שלווה ורגועה. הייתי בטוחה שהם טועים.  זה לא יכול להיות... ובכל זאת בדקה ה – 90 החלטתי ללכת ולהיפרד ממנה יחד עם כולם.

     

    בדקות האחרונות של הביקור ביקש בן דוד שלי להיות איתה לבד. הוא נכנס לחדר ושר לה שירים בפרסית להנעים את הרגעים האחרונים בחייה. כשחזרתי הביתה יצאתי לחצר, השמים היו מלאים בכוכבים וביקשתי רק דבר אחד...

    שיהיה זה הלילה האחרון שלה. 

     


    סבתא לא כתבה לנו צוואה, אך אילו הייתה כותבת אני מאמינה שהייתה מבקשת שני דברים:


    האחד: שנמשיך לאהוב את החיים גם ברגעים קשים  – כמו שהיא אהבה אותם.


    והשני – שנזכור שלתת זה בעצם גם לקבל.


    מעל קיברה ספדתי לה:


    "לתת את הנשמה ואת הלב

    לתת כשאתה אוהב,

    ואיך מוצאים את ההבדל שבין לקחת ולקבל,

    עוד תלמד לתת לתת.

    לגלות סודות בסתר

    להתיר את סבך הקשר

    כשהלב בך נצבט – מכל חיוך מכל מבט. "


    ...........

    "אשת חייל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה...

    רבות נשים עשו חייל ואת עלית על כולן"

    תהיי נשמתה צרורה בצרור חיינו. 

     



    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/4/12 00:15:
      אפשר להרגיש את אהבתה של סבתא שלך גם עם 4 מילים... יש לנו הרבה מהמשותף...בעניני סבתות...ויותר... נראה שהיא העבירה לך את האהבה להאכיל זאת היתה דרכה לתת...מאחלת לך תמיד להיות מבין הנותנים... אוהבת גליה
      געגועים לאנשים שאינם, זכרונות מתוקים מרירים. תודה.
        3/4/12 12:57:
      חג שמח ♥
        3/4/12 05:20:
      חג שמחחח
        3/4/12 00:33:
      וממני הרבה תנחומים וחיבוק לחיזוק
        2/4/12 17:01:

      אשה צדקת, יהי זכרה ברוך!

        2/4/12 12:06:
      סבתא חכמה :)
        2/4/12 09:48:
      תודה על השיתוף ועל האהבה שחשים בך לסבתך, יהי זכרה ברוך
        2/4/12 06:37:
      זה האנשים האלה שטומנים בנו את הטוב ...הקרובים לנו בלב ובנפש ..ואגב פרסית שפה יפיפיה .אני בעצמי למדתי יותר מילים מחברות ילדות .בעצם משפטים שלמים ..והאוכל הפרסי ,מיוחד מאוד בטעמים שלו ..
        2/4/12 00:16:
      סיפור מרגש , הזכיר לי פרידה מסבתי, יהי זכרן ברוך
        1/4/12 23:20:
      ריגשת אותי *
        1/4/12 23:04:

      יקירה, תודה על השיתוף המרגש ***

        1/4/12 22:34:
      שירה, מרגש ויפה! לי יש קשר מאוד מיוחד עם סבתא שלי, ואני לגמרי מסכים שקשר עם סבתות הוא מן המיוחדים שקיים.
        1/4/12 19:41:
      פוסט מרגש בערבו של חג.
        1/4/12 19:39:
      שירה כתיבה מרגשת על סבתך ז"ל. למרות שלא תמיד הבנת את שפתה עדיין הייתן חברות טובות זה יאמר לזכותך . יהיה זכרה ברוך
        1/4/12 08:39:
      יהי זכרה ברוך.
        31/3/12 23:46:
      שירה יקרה, התרגשתי לקרוא את אשר כתבת על סבתך ז"ל. מלים של אהבה שהעבירו את דמותה לכל מי שקורא את שורותיך. יהיה זכרה ברוך
      כתיבתך מרגשת כמו תמיד
        31/3/12 22:32:
      יש משהו נפלא בקשר הזה עם הסבתות.כתיבתך מרגשת.
        31/3/12 20:10:
      אמן....יהי זכרה ברוך:)
      מקסים ,והיא ידעה לאהוב ,....ונכדה כמוך עם לב זהב בטוח היא העריכה
        31/3/12 19:38:
      מרגשת.... יהי זכרה ברוך....