הומור שפוי בנפש פגועה על המצחיק, המביך, המפתיע והתמוה
[מיומני כמטפלת בכתיבה בפגועי נפש]
עם הזמן נוצרים יחסים קרובים של אמון, המאפשרים להרפות מעט מן הדריכות והזהירות, שכה אופיינית להתחלות. והנה, באחד הימים, מייד עם היכנסי, אצה יקירה לבשר לי בעיניים אורות כי הודיעו לה שמעתה גם היא "חולת יום". "אה, יופי!" הגבתי ספונטאנית, "זאת אומרת שבלילה את בריאה"! היא התגלגלה מצחוק וזה היה נהדר, אבל מייד תפסה את עצמה - כמה יפה גם זה - שאולי המושג אינו מוכר לי והחלה לפרט באוזניי מה המשמעות של להיות "חולה יום". • באחד הערבים, כשהתלוותה אליי לשער, התקרב במעלה הדרך האפלולית, גבר שהליכתו הייתה משונה מאוד. יקירה הזדרזה להרגיע אותי בלחישה: "אל תפחדי, אסתר, הוא לא עושה שום דבר, הוא רק קצת קוּקוּ"[!]... אז מה אומרת הבחנה זו שלה? זה סימן טוב או רע? היא חושבת שהוא כן והיא כבר לא? או שפשוט יודעת נפש פגועה אחת את רעותה... • פעם ביקשתי ללוות את המשתקמים לאורכו של יום פעילות שלם, כאילו גם אני "חולת יום". כך יצא שביום ההוא נכלל גם טיול מקיף בתחום בית החולים הממוקם על גבעה, ממנה ניתן להשקיף לעבר אופק פתוח. מזג האוויר היה נפלא וכולם שמחו על הרעיון. יצאנו בזוגות ובשלשלות, מפטפטים וצוחקים ככל הבריות. לפתע קרב אליי ש., הנדסאי מוכשר בין התקפים פסיכוטיים וביקש בחרדה רבה: "אולי את מוכנה לתת לי יד... אני חושב שגם אצבע תספיק... אני נורא מפחד ללכת בחוץ, קרוב לגדר, מישהו יכול להרוג אותי... אם תתני לי אצבע, אז החשמל שלך יעבור אליי וייתן לי ביטחון..." כמי שמשאלות כאלה הן עניין של יומיום עבורה, הושטתי לו יד וכך הלכנו לאורך כל הטיול, "צמד חמד", קצת שלובי יד וקצת שלובי זרת, כשהחשמל שלי זורם ומעניק לו ביטחון... • באחד הימים הגיעו הוריו המאמצים של רענן עם עוגת קרם, ממתקים ושתייה קלה, לחגוג לו יום הולדת בקרב חברי הקבוצה. שבוע לאחר מכן, מצאתי שוב את כולם סביב שולחן עמוס כל טוב - עוד סיבה למסיבה! בהתפעלותי כי רבתה, קראתי לעברם: "כל שבוע חגיגה?! וואללה, אתם עושים פה חיים משוגעים!" הו-פָּה, החליק לי... איך יוצאים מזה עכשיו? אבל יקירה היקרה, פרצה אל תוך מבוכתי וקראה בצחוק גדול: "אבל אסתר, אנחנו באמת משוגעים!!!" כמה הודיתי לה בליבי וחיש עברנו הלאה. • לא ידעתי אם לצחוק או לכעוס כאשר שמעתי את האחות השיקומית, שאם להודות על האמת נזקקה בעצמה לטיפול, גוערת במישהי שעשתה את שלא ייעשה: "תגידי, את השתגעת לגמרי"? - - - נו בטח שהיא השתגעה לגמרי, הרי בגלל זה היא פה!! אלה שאינם משוגעים לגמרי, מסתובבים בחוץ! • חרף כל ההבדלים והמוזרויות, מצאתי שוב ושוב שאותו "עולם אחר" מתקשר לעולמי הרגיל, הקרוי "נורמאלי". באחת השיחות עם המטפלת באומנות, סיפרתי לה כי ליתר ביטחון אני מביאה עמי לכל פעולה שניים-שלושה נושאים, שכן לעולם אין לדעת איך אמצא אותם בבואי, שהרי הם אף פעם לא אותו הדבר! ובעוד המשפט הזה תלוי בינינו, הוספתי מייד: "את יודעת מה, בעצם גם אני לא תמיד אותו הדבר...!" היא צחקה את צחוקה הטוב והמיטיב והוסיפה: "הנה יש לך משפט פתיחה נהדר לספר שתכתבי"! אז משפט פתיחה לספר אולי לא, אבל בהחלט משפט מתאים לסיים בו את הפוסט האחרון בסדרה "מיומני כמטפלת בפגועי נפש". ~ • ~ הפרקים שפורסמו: • הפרעת אישיות – אישיות מפריעה
כל השמות שהופיעו בפרקי הסדרה, בדויים.
|