0
תמיד הסתדרתי מעולה עם נשים, ושאבתי הנאה רוחנית רסמית מחברתן. לנשים יש אנרגיה אחרת, חשיבה אחרת, מורפולוגיית פנים אחרת, וציצים שאפשר ללכסן אליהם מבט מדי פעם. כל חיי הבוגרים היו לי חברוֹת, מה שנקרא בשפה נעדרת האופציות שלנו "ידידוֹת". למעשה, כיום יש לי (הרבה) יותר חברות מחברים. אבל הן מעולם לא היו מקשה אחת. יש בגדול שלושה סוגים:
1. מיעוטן הזעום התחילו כחברוֹת אפלטוניות אמיתיות. אני יודע שהמונח המקורי מורכב יותר, אבל אשתמש בו לתאר פה חברוּת א-מינית. איתן התחלתי בלי כוונות והמשכתי בלי כוונות. זה לא אומר שאין מתח מיני. תמיד יש מתח מיני בין גבר לאישה, אבל הוא פשוט לא שיחק תפקיד.
2. עם חלקן היה לי קשר רומנטי/מיני (או לפחות התחלה של כזה) שמיצה את עצמו והותיר אותנו חברים טובים. זו, אגב, נוסחה מצוינת לחברוּת פונקציונלית, כיון שהיא פורקת את מצבורי האנרגיה המינית ישר על ההתחלה, ופוטרת את ההמשך מתסביכים, רגשות מודחקים וכוונות צולבות. היא למעשה מניחה מאחוריה את המשוכה הכי קשה מבעוד מועד וסוללת את הדרך לנינוחות, כנות וטבעיות בָקשר. אם אנחנו חברים כיום, את כנראה בקטגוריה הזו.
3. עכשיו אנחנו מגיעים לסוג הכי דפוק. איתן היו לי רצונות אינטימיים, אבל כיון שהן לא נמשכו אלי באותה צורה או באותה מידה, נשרכתי אחריהן מתוך תקוות קבצן שיום אחד זה ישתנה לטובה. הניסיון מראה שלא רק שזה לא משתנה לטובה, אלא שעם הזמן אתה נעשה יותר נטול מיניות בעיני האדם השני. במשוואה חסרת האיזון הזו, אדם אחד חווה תסכול מצטבר, והשני (כאן האישה, למרות שיש והמצב הפוך) חווה נוחות הנטועה בהכחשה.
מדוע הכחשה? כיון שהאישה לרוב יודעת שהגבר נמשך אליה, אבל מנסה במקרה הטוב להתמקד בידידות ובמקרה הרע לסחוט ממנה תועלת אישית. להלן וידאו מעניין בנושא. שימו לב להשתלשלות הגילויים בו, בה אדון לאחריו.
ברור שיש פה עריכה, אך היא משקפת רצף חשיפת-מידע והבנה שקיים בחיים האמיתיים: הנשים בתחילה טוענות שכמובן שיש להן ידידים אפלטוניים... אך די בלחץ מתון מהמראיין כדי לחשוף את שהן יודעות אך מחרישות: ההבנה שבשתיקה בדבר קיומו של עניין מיני מצד הגבר. לעומתן, הגברים בוידאו מייד עונים שאין קשר אפלטוני טהור. בתכלס שניהם לא כנים עם עצמם ועם השני/ה - דהינו מערכת יחסים ממוצעת.
מה שאני מנסה לומר פה זה שזה נושא מעניין.
האם אתה גבר ונמשכת פעם למישהי שלא נמשכה אליך? האם את אישה ונמשכת פעם למישהו שלא נמשך אליך? סָפרו בתגובות.
- - -
עוד שני דברים בקטנה למי שהפוסט העיקרי לא עשה לו את זה:
* החלטת שנה חדשה (טוב, נגיד החלטת תחילת רבעון שני): להשלים צפייה בכל הקטלוג של וודי אלן
* הגמילה שלי מסוכר מתקדמת לא רע. הסיוט של ההתחלה (עליו כתבתי בינואר) חלף, ועכשיו הדחף למתוק הצטמצם. אני רואה מתוקים ולא חש את אותו עינוי. אני שוקל ממה עלי להתנקות הלאה.
- - - (C) כל הזכויות שמורות RAJARAJ 2012 |