בעיצומם של הדרת חמץ וקרנבל פטפטת על מזרח תיכון חדש, אביב עמים ופריחה כלכלית, מן הראוי לקחת פסק זמן להתבוננות מהצד ולנסות לדמיין את העתיד הוורוד הממשמש ובא.

בראיה פשוטה האפשרויות הן כדלהלן:

1.  המערב והאסלאם יעשו שלום. הטרור יעלם והגבולות יפַתחו לרווחה. ההתנחלויות ינוקו עד הפירור האחרון והמתנחלים ירוצו לגור במגדלי ענק מרוכזים בשכונה אחת במערב גדרה. הפלסטינאים יהיו מרוצים, יפסיקו לדבר על הכיבוש הציוני ולחלום על יפו, חיפה וירושלים. האמון במערכת המשפט ובפרלמנט יזנק ואחוזי ההצבעה יגיעו למאה אחוז, מה שבלאו הכי יהיה מיותר כי כולם יצביעו אותו דבר. יצרניות הרכב יקבלו מהשלטונות אור ירוק לשיווק מכוניות חשמליות, התנצלות ופיצוי על פסי היצור שהושמדו. מחירי הדלק יצנחו, המיסים יבוטלו, אנג'ל תתחיל ליצר דירות ואנו נחיה ברוגע ושלווה.

2.  המערב יכנס לקישקע של איראן ויגרום להתלקחות כלל עולמית. הטרור יחגוג והמפקדים יקשרו לחיילים את הידיים מאחורי הגב כדי לשכנע את ראש ממשלת תורכיה שצה"ל מוסרי. בין קסאם לגראד יצאו קבוצות עובדים לשביתה מול משרד רוה"מ בדרישה להעלות את שכרם. בג"ץ ימשיך להוכיח את הנבואה "מקום הצדק שם הרשע" ונבחרי הציבור ייצגו אחוז קטן מהציבור. ממילא לאף אחד כבר לא יהיה זמן וסבלנות להקדיש לקלפי, אם דברי הגמרא "היוקר יאמיר" ימשיכו להתברר כנכונים וליטר בנזין יעלה 25 ₪. מה גם שידַרשו ימים ארוכים רק כדי להבין מה החידוש במבול המצעים הטמונים בעשרות (ואולי במאות) סוגי הפתקים שיוצעו בקלפי.

האפשרויות מוצגות אולי באופן קיצוני, אבל גם האפשרות שהמציאות תישאר לנצח במצב רגיש ושברירי לא נראית לי. דברים ישתנו. אך קיימת דרך חשיבה, על-פיה אפשר לקבל תמונה בהירה על ההתפתחויות ונ.צ. ברור.

הבוס הגדול בוודאי מצפה מהעובדים שלו שישאלו את עצמם בכל רגע מי כאן הבוס ואיך הוא רוצה שיתנהגו במפעל שלו. ובפרט מהעובדים הנאמנים שאינם מתכחשים למשימות.

ומסתבר שהמשימות ודרך ההתנהגות הנדרשת הינם המתכון היחיד לחיים ברי-קיימא. מסתבר שהכאוס האישי, החברתי והכלכלי הוא תוצר של תרבות ההתכחשות למשימות. תרבות של התכחשות לבוס והעצמת האדם. תרבות של ריקון התכלית, המלכת האמצעים ושכלולם. עד כדי שתעשיית האמצעים מכתיבה את אורחות החיים, היעדים והקצב.

למעשה אנו בעיצומה של מלחמת העולם השלישית והקשה מכולם; מלחמת התרבות. מלחמה בין החומר והרוח. בין הנאמנות לתכלית לבין הנאמנות לאמצעים.

כשהמערב איים בסנקציות על איראן, הגיב סגן מפכ"ל משמרות המהפכה האסלאמית האלוף חוסיין סלאמי, כאילו בלי קשר למהות המאבק: "..כוחות היוהרה המערבים התחילו להתמוטט לעומת שגשוג והתרחבות ממשל הצדק האסלאמי, לכן אמריקה והמערב חדלו להיות דוגמה למופת אפילו לתושבי המערב עצמם שסובלים מעול החובות, חוסר קורת גג ואבטלה שהם מתוצרת המחשבה המערבית אמריקאית".

ה'צדק' האסלאמי לא ממש משכנע בצורך לשפוך דם, אך הדברים משקפים את הלך הרוח ברחוב הערבי, שורש המאבק, שכל עניינו לרמוז לנו להתעורר מההיסחפות אחר תרבות זרה והשעבוד למותרות, ובכך נהנה מחיים אותנטיים, שלווים ומוגנים רוחנית ופיזית.

חג חירות כשר ושמח.