פגשתי חוצן (אמיתי)...

והוא סיפר על הגורל הצפוי לנו בדצמבר 2012 ... הבשורות לא טובות בלשון המעטה...

חודש אני שומר את זה בבטן, מנצל עד תום את הרטרו של מרקורי... היום מרקורי התיישר, ואני צריך להחליט, מפרסם או לא מפרסם? נראה לי שאני חייב לפרסם, אתם תחליטו איך לקבל את זה.

אני שוקל כרגע האם להטיל בפניכם במידית את ה'פצצה' ? כמו שהיא, או לספר לכם בלשוני את כל מה שקרה? אני מחליט ללכת בדרך הארוכה... לפחות אפיק קצת הנאה מכך...

אני לא מעשן, אני לא לוקח סמים, לא שותה לשכרה, גם עם נשים הפסקתי לצאת... הכתיבה והמחקר הם הדברים היחידים ש'עושים לי את זה' :)     תמיד אני משתדל לאהוב ללמוד וללמוד לאהוב!

כידוע לחלקכם, בעקבות כתיבת הספרים: "הפרפר תיאמה והתנגה סנגה" ו "אורדורה" ספרים שנתקבלו בחלקם הגדול בתקשור. אני מסתובב בארץ מדן ועד אילת ומספר את סיפורי בהתנדבות... קוראיי עוזרים לי המון ומארגנים לי מפגשים מדהימים עם מקומות ואנשים שלא היה לי שום צ'אנס אחר להכיר.

באמצע השבוע הוזמנתי להרצות במדבר יהודה, שבנוסף להרצאתי, כלל ימיי התכוננות רוחנית והסתכלות על כוכבים בעזרת טלסקופ נייד... מדהים איך כיום יש לאנשים צעירים זמן פנוי באמצע השבוע... בזמנו כמעט ולא היה זמן פנוי באמצע השבוע... במדבר המארגנים הקימו מחנה מאולתר של אוהלים, בדויים ובדויות לבושים בשחור שירתו אותנו... האורחים לבשו שמלות לבנות או אדומות שסופקו על ידי המארגנים. מחצית מהמשתתפים היו נשים ישראליות ממוצא רוסי, שכנראה עשו עליה לארץ לחפש את עצמן...

מדי כל שעה (ואני לא מגזים) היו באות להן היפיפיות העדינות למגע ומחבקות אותי בזוגות ואף בשלישיות ואומרות:"תודה שאתה קיים עבורנו..." כמובן שלא רק אלי הן ניגשו... פחות אהבתי את הגברים שניסו גם הם לחבק אותי...

אגב, מומלץ שילדים לא ימשיכו ויקראו את הכתבה הזו, כמו גם אנשים עם לב חלש שלא מסוגלים לקבל את רוע הגזרה...

נחזור למדבר, לאחר ארוחת הערב העשירה, התרכזנו במרכז המחנה ומדריך הסביר לנו על מבנה הגלקסיות, לאחר מכן ניתן לנו לצפות בעזרת הטלסקופ, בכוכבים ובגלקסיות השונות... אני זוכר שאחד הצופים הצביע ישר כלפי מעלה ואמר : "שם זה כוכב אוריון!"

בלילה נשכבנו כולנו על שטיחים רכים באוהל אחד גדול... לפתע נשכבה לידי 'רוסיה' פצצצה והחלה לנשק אותי בשפתיי ללא כל הכנה... לידי שכבה 'ישנה' הקוראת שהזמינה אותי למפגש הנ"ל... הבחורה גילה כגיל בתי... שאלתי אותה בלחש מדוע היא עושה זאת?

תשובתה:"ככה הלב שלי אומר לי."

טוב, מי אני שאתווכח עם הלב שלה?

השכם בבוקר העירו אותנו ובמסע מהיר מחוץ למחנה הלכנו לטפס על גבעה נמוכה, בכדי להמתין לזריחה... היה קור אימים, אבל מראה הזריחה מעל הרי אדום, היה שווה את המאמץ... קפה ומאפים המתינו לנו במורד הגבעה...

הגבר שהצביע בערב על כוכב אוריון (הכוכב הבהיר ביותר במרום השמים),

ניגש אלי ואמר: "אני איש שמים" חייכתי אליו ואמרתי: "אתה מתכוון לחוצן?" הוא חייך בהסכמה.

"זה בסדר" אמרתי לו "גם אני חוצן וגם שאר המשתתפים..." בניסיון להרגיע אותו, אני והוא השתרכנו בסוף השיירה... הוא חייך אלי, הפנה את גבו לשמש ואמר לי:"בוא תראה,"

הוא הצמיד את כפות ידיו הענקיות אחת לשנייה ופתח אותן לפתע.

ברווח שנוצר ראיתי מעיין סרט וידיאו שבו נעו מספר כוכבים בתנועה אליפסית סביב מערכת של שתי שמשות...

הוא חייך ואמר לי: "אתה רואה את הכוכב הלבן\אפרפר במרכז? משם הגעתי."

שיחקתי אותה אדיש... ושאלתי אותו אם הוא יכול לאפשר לי לראות את הכוכב פנימה? הוא כאילו גלגל את ידיו ולפתע ראיתי את ארצו... המקום היה מוכר לי, סיפרתי עליו בספר "אורדורה" עמוד 123...

מעניין... הסתכלתי עליו הוא היה כבן שלושים\ארבעים רזה מאוד וחיוור, גובהו כגובהי, מה שבלטו היו כפות ידיו ונעליו שהיו ענקיים... לרגע חלפה במוחי המחשבה שאם הכל אצלו כזה גדול... אז נשים בוודאי 'מתות' עליו...

"בן כמה אתה?" שאלתי.

הוא חייך ואמר בשקט: "כ-4000 שנה, האם עכשיו אתה מוכן להקשיב לי?"

לא ראיתי את הקבוצה, היא התקדמה.

"נשלחתי לעדכן אותך, חלקכם הפוחדים מחודש דצמבר הקרוב, צודקים. הגלקסיה היא מעין אגרטל אלקטרו מגנטי. במרכז הגלקסיה נמצא כוח מגנטי המונע ממבנה הגלקסיה להתפזר... (לא היה לי ברשותי טייפ ואני מצטט בערך, מהזיכרון...) בחודש דצמבר יהיו 3 ימים של חושך מוחלט. השמש תוסתר על ידי ענני גזים (כנראה מ"הסדק השחור"). בנוסף מערכת השמש תהיה חשופה למישור הגלקטי ושם יופעלו כוחות מגנטיים על כדור הארץ... משהו שמזכיר את הגאות והשפל של הירח... אך בעוצמות אדירות יותר... בשפה ציורית אוכל לומר לך שהמים ישאפו להתחבר לשמיים... לפני כחמישים ושניים אלף שנים הייתה כאן ציווליזציה מאוד מפותחת מדעית ורוחנית. אבותיי ניסו להציל אותם וכשלו.

גם לפני כשלוש עשר אלף שנים, היה ניסיון משולב להצלת האנושות מאסון גלובאלי והפעם ההצלחה הייתה חלקית... (כנראה הכוונה שלו לאטלנטיס ולאמוריה)...

 בימים אלו כל כוחות הקאולציה הגלקטית עומדים הכן בניסיון להציל אתכם."

"למה אתם מתאמצים לעזור לנו?" שאלתי.

"אתם מאוד חשובים לנו ואנחנו אוהבים אתכם!"

תשובה ניו-אגית טיפוסית :)

"למה אתה פונה אלי? תפנה לביבי..."

גרמתי לו לחייך.

"בקרוב נופיע בפניכם, בתחילה בלילה ולאחר מכן ביום. תאמר למנהיגים שלכם שלא ינסו לפגוע בנו!"

אהבתי את זה שהוא חשב שאני בקשר עם המנהיגים... :)

מה במקומי הייתם שואלים\אומרים לו?

אני שאלתי אותו במקום, על נושאים טכניים שעינינו אותי...

(איך הם נעים בחלל, צורות האנרגיה בחלל וכד.)

ולפתע קלטתי שג'ו (ככה הוא הציג עצמו...) לא סיים לדבר...

(המשך המפגש בהמשך, בתגובות)