" אהבה זה כואב" היא אמרה לי, " אני יודעת שצריך להתפשר , לוותר .. זה לא קל…" , ואני הבטתי בה בשתי עיניים תמהות.. מי לעזאזל אמר שאהבה זה כואב, שחלק ממערכת יחסים אוהבת ומכילה נחשב , בין היתר, לעבוד באהבה? אני מאמינה באהבה טובה, אהבה טובה היא אהבה קלה, ברור שבכול מערכת יחסים אפשר לריב להתווכח , לראות באופן שונה דבר דומה, אבל אלו מריבות שנגמרות כשהרגש הזה הגדול ה" אהבה " לא נפגם, רבים מתווכחים והולכים הלאה . אבל כשאהבה משאירה אותך מרוסק על רצפת חייך, כשה"מריבה" מועכת אותך ואת כבודך עד עפר, כשהמחיר כבד מידי , אפשר לקרוא לזה בכל מיני שמות, אבל אהבה זה לא! מישהי פעם סיפרה לי שבן הזוג שלה מבקר אותה על כל דבר, וכשאני אומרת על כל דבר אני מתכוונת לאופן הילוכה לדרך בה היא מסדרת את שערה, לאופי מערכות היחסים שלה עם חברותיה וכשהיא מתלוננת על משהו שקרה לה בעבודה הוא באופן אוטומטי לוקח את הצד השני , אף פעם לא את שלה, " זה כי אני אוהב אותך ורוצה להגיד לך רק את האמת.. כדי שתשתפרי" נהג לומר לה.
כשאתה נמצא במערכת יחסים זוגית, זה למעשה סוג של הצהרה לעולם בך בחרתי מכולן, בעייני את יחידה ומיוחדת, וכשאתה מצביע כל הזמן על מגרעותיה וחסרונותיה של בת הזוג שלך אתה מונע ממנה את החוויה הזו. כי אנחנו לא נמצאים עם מנטור או עם ההורים שלנו, אנחנו עם האדם שדרך עיניו אנחנו אמורים להשתקף הכי יפים , הכי שווים הכי אהובים. אהבה צריכה להיות אהובה , וכשהיא הופכת למסע של " הוכחה עצמית" כשאנחנו חוששים להיות אנחנו מפחד חיצי הביקורת והמילים הקשות, כשאנחנו לא מרגישים חבוקים , אחוזים ואהובים, זאת אהבה לא טובה.