כותרות TheMarker >
    ';

    אינטיליגנציה עסקית/ארגונית

    "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" נתן אלתרמן

    ארכיון

    יומן- ישיבת הנהלה דחופה!!!! רומי:"הרחק מעבר לָרעיונות על עשייה נכונה או לא-נכונה, ישנו שדה. אפגוש בך שם".

    29 תגובות   יום רביעי, 4/4/12, 18:11

    תודה רבה לכל האנשים היקרים שחולקים איתי את מהמורות חייהם, יחד עימם אני מתפתחת . 

    היום ישיבה דחופה של הנהלה בחברת הייטק משגשגת. 

    אחד המנהלים חזר מחו"ל ממפגש עם לקוחות בפועל ולקוחות בפוטנציאל. 
    לפני שבועיים ישבנו יחד ודייקנו יחד את האסטרטגיה של החברה, הגענו יחד להסכמות לגבי עקרונות העבודה עם לקוחות. 

    המנהל חזר עם סיפור קשה שאחריתו -לקוח חשוב כנראה עוזב. יושבים סביב לשולחן 7 מנהלים בכירים והמנכ"ל, מתקשים להקשיב לסיפור שלו....הפחד מכרסם 'הוא יעזוב !' 'הוא יעזוב?" 'הוא יעזוב?!" שתי מילים שחוזרות בכל מיני מנגינות הגייה. "הבעיה אתך היא שאתה ....מדי." 

    ''



    האשמה, דיכוי, תוויות, ביקורת, השוואות ואבחונים (דיאגנוזות) –עפים בחדר, במבטים, במילים, בחצאי משפטים, כל אלו צורות של שיפוט, וככל שצורות אלו מתגברות בחדר, אני מתבוננת במנהל המדווח, תיאוריו יותר ויותר קפוצים, מגייס הגנות , לשון הגוף שלו מכווצת לגמרי.

    ישובה שם, שאלתי את עצמי - איך ניתן כאן ועכשיו לייצר הבנה, נינוחות, מרחב, קִרבה? איך ניתן לממש את הכמיהה לאמון וביטחון ולמצוא יחד דרך להרגיש שכולנו כאחד וכל אחד לחוד יוכל להפגין כוונה אמיתית לראות אותו, להקשיב לו, להבין אותו,
    להעריך אותו, שנוכל לדעת שאפשר לפעמים להתרווח כי כאן בהנהלה יקבלו אותנו ? ( שהרי אם לא כאן בחדר ההנהלה, אז איפה אני יכול להרגיש בנוח? בשוק הקריר והבוחן?)

    ביקשתי בזהירות, לעצור את הדיווח הזה, ופרשתי את העובדות שאספתי מספורו. בקשתי מכולם אישור שהבנתי כמותם את מערכת העובדות הזו. ואז שיתפתי אותם במה אני מרגישה, מה אני חווה בגופי, כאן ועכשיו. כבר בשלב הזה, חלק מהמתח התפוגג, מבטים אנושיים רכים החלו לבצבץ על פניהם של המשתתפים.
    ואז בקשתי מכל משתתף לשתף אותנו מה הוא מרגיש ? מה האיום שהוא חווה? מה הכי מטריד? 
    משהצלחנו לפרוס את כל התחושות, בקשתי מהמנהל המדווח לשתף אותנו ברגשותיו, שם באירוע, ומאז תום האירוע עד הכניסה היום לישיבה? וגם תיאור של רגשותיו כאן בחדר ההנהלה

    כבקסם הווליום, הטון, התדר בחדר לגמרי השתנה. בועות של רוך החלו לבצבץ בשיח, מדי פעם עלה חיוך קל בין ממבוכה ובין של אמפתיה, האוירה הפכה חמה, ואיכפתית. וכך התפננו לחשוב מה עושים? ומי עושה מה? 


    כאשר אנחנו מבינים את הצרכים שלנו ומכירים בהם, אנחנו מפתחים בסיס משותף לקשרים פוריים ומספקים. 

    לאחר קבלת ההחלטות בקשתי רשות לשתף במשפט מכונן שלמדתי מהמשורר הסוּפי, ג'ללאדין רוּמי: "אֵי-שם,
    הרחק מעבר לָרעיונות על עשייה נכונה או לא-נכונה,
    ישנו שדה. אפגוש בך שם".

     

    ואצלינו ממש ערב פסח...פה-סח....מה יוצר שיח בונה ופורה ...אנחנו נוהגים לקרוא בהגדה ש:

     

    "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (רבן גמליאל).

    לכל אחד מאיתנו יש את המצרים שלו, את המאבק שלו, ואת המסע שלו לחירות.

     

    בכל דור ודור , תרשו לי לפרש גם בכל מקרה ועניין, נראה עצמינו כאילו אנו עשינו זאת....זה ישחרר אותנו ואותו ממאבקי כח, מעלבונות, מביקורתנות ויעביר אותנו למרחב של חמלה ותובנות.וכך ננהג בכל קבוצה, צוות, משפחה, ארגון.

     

    נאחל כאן לכולנו שבפסח הזה נחצה עוד שיא נגביהה לעוד איכות של חירות , כך שייקל עלינו לחמול, להרגיש, להבין את עצמינו ואת האחר. ומן הסתם מכאן הדרך להישגים תתקצר באופן משמעותי.

     

    וויקטור פרנקל המופלא מגיש במשפט אחד הוראות עבודה אישיות פנימיות , זה לא כל כך פשוט....אך, בהחלט אפשרי: 

     

    To be sure, a human being is a finite thing, and his freedom is restricted. It is not freedom from conditions, but it is freedom to take a stand towards the conditions. Victor Frankel

    איך זה קורה אצלכם ?
    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/9/12 22:37:

      קצת מאוחר להגיב, אבל זו בדיוק הסיבה בגללה אני מעסיק נשים בכל המישרות הבכירות בחברה.

       

      מעדיף את שיקוליהן מאשר את הדחף ל"כבוש"...

       

      תודה על השיתוף.

       

        1/9/12 04:40:
      מפגש יפה הוא מפגש של דממה. במפגש זה אין תנועה ואין ציפיה. אך לכשמתחילה תנועה יש זריזות בלכבד את מקומו של האחר. מפגש פחות יפה יהיה בסדר הפוך שהזריזות תהיה קודמת להקשבה.
        4/8/12 19:32:
      לקח לי הרבה זמן לראות את הפוסט הזה...
        29/7/12 23:17:
      כעת הבנתי עם מי יש לנו ''עסק''...חחח... איזו הרגשה טובה להיות בחברתך... פשוט נפלא !
        30/6/12 13:46:
      מדהימה
        14/4/12 12:27:
      אין לך מושג כמה אני קרוב בדעתי לזו שלך- וכמה צודק ויקטור פרנקל. "לכל אחד יש את יציאת מצריים שלו" - ברוח הימים האלה, אני מאחל לכל אחד, שכבול בכבלים הבלתי נראים, הכבדים כל כך, שמונעים ממנו להיות אדם עם נשמה חופשית, שיעמוד סוף סוף בכיכר תחריר שלו ויאמר "די, עד כאן, עכשיו אני". זה מה שאני מאחל לעצמי ולכל החברים הקרובים אלי. וגם לך.
      האדם אף פעם אינו חופשי לגמרי, אבל הוא יכול לנסות להשיג את המקסימום, לטובתו.
        12/4/12 00:45:
      מקסים,חג שמח,,
        9/4/12 15:09:
      לנקוט עמדה זו כל התורה על רגל אחת. נקיטת עמדה היא תוצאה של תהליך יצירתי להבדיל מתהליך אוטומטי של הזנקת סטריאוטיפ מהמוח, סוג של תושייה הישרדותית נטולת שאר רוח.
        9/4/12 09:41:

      שיטת הכובעים של דה-בונו

      מאפשרת הפרדת משתנים כלפי הבעיות

      עם כובע "הרגשות" ניתן לאסוף מכולם את מיגוון התחושות כלפי הנושא

      מהפחד:  שיעזבו ..דרך ההחמצה..פספסנו...ועד ההזדהות...עם אלו שכן התאמצו

      מכאן הורדת "הכובע" וחבישת אחר (ירוק?) תוביל לכיוון  חיובי  נוסף

      כפי  שאמרת, למפגש  בשדה  אופטימי  יותר 

      ואם עדיין  אין נכונות ומיצוי של שיחרור לחצים, ניתן לעבור את השביל (כובע) השחור ...לפני

      דה-בובנו הגדיר גם בדרכו הסמלית  נעליים של פעולה...  אם נדרשים "פאזות"  שונות

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2375120/

        7/4/12 20:44:
      חג שמח!!תודה!
        7/4/12 20:41:
      נשמע כמו פרק 6 מתוך קונגו של מייקל קרייטון .
        7/4/12 18:48:
      חג שמח
        6/4/12 09:13:

      צטט: Benj 2012-04-05 22:59:54

      אינטליגנציה נפשית/נשית


      לגמרי מסכימה עמך אלא שאני מעדיפה לקרוא לה אבולוציה נפשית או אבולוציה מנטלית...מה שמרמז שכל אחד יכול...רק צריך לעבוד על זה ועם זה ברכות, בחסד ובאהבה , תודה לך

       

        6/4/12 08:52:

      צטט: אלכסנדר הגדול 2012-04-05 06:02:25

      סיפור מעניין הבאת כאן, שרה. האם ניתן להפוך ישיבות מסוג זה לחוויה אחרת. האם ניתן לשנות את התפיסה הרווחת האומרת שפחד הו הגורם המניע אנשים לפעולה? האם ניתן להפוך את השינוי שעשית באוירה בישיבה זו לשיטה, מבלי לפגוע בהיררכיות המקובלות, מבלי להפוך את ישיבות ההנהלה למעגל שיתופי? שאלות מעניינות צצות כאן. שיהיה לך חג שמח וממ

      חן חן לך , וחג שמח לכל המשפחה הנפלאה שלך.
      לגבי כלים, התחלתי בלוג שמטפל אכן בכלים, אשמח אם תבקר  http://www.blogger.com/blogger.g?blogID=526266599624924667#allposts/postNum=0    כן, יש כלים והם אפילו פשוטים יחסית, הכלים מזמינים אותנו לפתח mindfulness-  אני קוראת לזה תודעת מודעות , ופתוח כושרים להיות בקרבה אנושית האחד עם השני או השנייה.

       

        6/4/12 08:44:

      צטט: kimchid 2012-04-05 00:24:49

      תודה. אהבתי מאוד גם את המשפט של ויקטור פרנקל. חג שמח!!
      ויקטור פרנקל מכוון אותנו לזהות את עוצמת התפיסות, העמדות, האמונות שלנו ביחס לעצמינו, ביחס לאחרים, וביחס לחיים בכלל. מרתק להבין שהחיים שלנו מורכבים מאיך שאנחנו מכילים ותופסים אותם ולא ממה שלכאורה אנחנו רואים. כי אפילו ראייתינו היא תוצר של משקפי-האמונות שלנו.

       

        6/4/12 08:41:

      צטט: shai.h 2012-04-04 18:30:51

      השדה של ג'ללאדין רומי ודאי עדיף שעל שדה הכוח האכזרי וחסר הרחמים של בורדייה. שווה להיצמד אליו. חג שמח!

      שדה הכח של בורדייה מתקיים, כל עוד בני האדם מצויים במצב התקפה-הגנה-הישרדות, כדי לפתח והתפתח למרחב של רומי...צריך לעבוד על זה! זוהי אבולוציה נפשית

       

      לאן הולכים הלקוחות כשהאגם קופא? והמנהלים? (-:
        5/4/12 22:59:
      אינטליגנציה נפשית/נשית
        5/4/12 18:37:
      יפה ומוצלח. כמה חשוב שהנהלת חברה תשתמש באדם כמוך להובלת הישיבה ו/או הדיון ו/או פעילות אחרת משמעותית. דברים שרואים מכאן...וראש אחר שחושב משם.....חג שמח
        5/4/12 17:15:

      חג שמייח ושבוע טוב

      תודה על תשומת ה''

      יונה

      ''
        5/4/12 15:58:

      יפה מאד! מאד נהניתי!
      חג שמח לך!

        5/4/12 13:50:
      חג שמח לך ולבני ביתך שרה
        5/4/12 06:02:
      סיפור מעניין הבאת כאן, שרה. האם ניתן להפוך ישיבות מסוג זה לחוויה אחרת. האם ניתן לשנות את התפיסה הרווחת האומרת שפחד הו הגורם המניע אנשים לפעולה? האם ניתן להפוך את השינוי שעשית באוירה בישיבה זו לשיטה, מבלי לפגוע בהיררכיות המקובלות, מבלי להפוך את ישיבות ההנהלה למעגל שיתופי? שאלות מעניינות צצות כאן. שיהיה לך חג שמח וממעניין .

      תודה שרה, חן חן. ציטוטים משובחים ביותר, כולל פה-סח החסידי-ברסלבי כמדומני. Back to Basic - אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, וההבדל בין הצלחה לכשלון הוא לעתים כחוט השערה. רומי צדק - הכל אישי. תודה, סליחה, אהבה ושכל גם. חן חן. צוחקנשיקה

       

      ''


       

        5/4/12 01:19:
      חג שמח ואכן זה תמיד החופש
        5/4/12 00:57:

      שאפו
      יופי של פוסט
      חג שמח, התחדשות ופריחה
      שרה קונפורטי

        5/4/12 00:24:
      תודה. אהבתי מאוד גם את המשפט של ויקטור פרנקל. חג שמח!!
        4/4/12 18:30:
      השדה של ג'ללאדין רומי ודאי עדיף שעל שדה הכוח האכזרי וחסר הרחמים של בורדייה. שווה להיצמד אליו. חג שמח!

      פרופיל

      שרה בכור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שרה בכור

      אינטליגנציה עסקית

      אינטליגנציה עסקית/אירגונית