סיפורים קצרים
פוסטים פופולאריים
-
גנב !
10/10/18 | 110186 צפיות
-
ליל סדר בדהרמסאלה ופגישה עם הדלאי לאמה
30/3/18 | 278661 צפיות
-
סונמארג
13/9/17 | 112082 צפיות
-
האם יש יהודים בחאניה?
26/9/16 | 13827 צפיות
-
גשם מונסון
31/10/16 | 15762 צפיות
-
הנוכלת הנאה
1/3/18 | 1803 צפיות
פוסטים אחרונים
- חיימֶכְל (חיים-מיכאל) 22/6/20
- חרדת נטישה 12/6/20
- עיניים גדולות 31/5/20
- תעלומת הרצח הכפול 22/5/20
- מותר האדם מן הבהמה 14/5/20
- פתאום קם אדם בבקר .... 8/5/20
מה זה?
מה זה?
קיבלתי מספר פעמים בדוא"ל קטע וידיאו מיוון, שאין בו הרבה עלילה, אך הוא נוגע ללב. בהקשר חג הפסח, אפשר היה לקרוא לו "והגדת לבנך". להלן העיבוד החופשי שלי.
אב מזדקן ובנו ישבו על הספסל בגינת ביתם ונהנו מחומה של שמש אביבית. הבן קרא עיתון, והאב סקר בעניין את הסביבה. "מה זה?" שאל האב את בנו והצביע על ציפור שפיזזה בין העופאים. "זה דרור, אבא". חלפו דקתיים. "מה זה?" שאל האב בשנית, והצביע על ציפור אחרת על השביל. "זה דרור, אבא". האב המשיך להתבונן סביבו, והבן המשיך לקרוא את העיתון. "מה זה?" שאל שוב האב, והצביע על ציפור שניקרה בדשא. "זה דרור, אבא", ענה הבן בנימה שהעידה על סבלנותו הפוקעת. "מה זה?" חזרה השאלה על עצמה בפעם הרביעית. "זה דרור, אבא", הרים הבן את קולו. "כמה פעמים צריך להגיד לך את זה?" האב קם והלך אל עבר הבית. "לאן אתה הולך?" האב לא השיב ונכנס הביתה. הוא שב כעבור מספר דקות נושא תחת זרועו מחברת בכריכת קרטון עבה. "מה זה?" שאל הבן. "חכה בסבלנות. מייד תראה". האב פתח את המחברת שהצהיבה מרוב שנים, דפדף מעט, עד שמצא מה שחיפש. "קרא בקול רם מה שכתוב", הגיש לבנו את המחברת. והבן קרא: "ישבתי היום עם בני בן השלוש בגן. 'מה זה?' שאל בני והצביע על דרור. 'זה דרור' אמרתי. עשרים ואחת פעמים – ספרתי! – חזר בני על שאלתו, ועשרים ואחת פעמים חיבקתי אותו והשבתי לו בסבלנות שזהו דרור. הוא הרי צריך ללמוד את עובדות החיים, ומי ילמד אותו אם לא אני?" דמעות עמדו בעיני הבן, וגרונו נשנק. הוא הניח את המחברת, כרך את זרועו סביב כתפי אביו, נישק אותו והמשיך לחבק אותו חיבוק עז, מבלי להוסיף מילה, והדרורים המשיכו להשתעשע בין העופאים.
http://www.youtube.com/watch?v=scGrJirm3dQ
|
תגובות אחרונות
-
אהובהקליין
בתגובה על רקפת לאחר הגשם - ינואר 2019
-
תכשיט
בתגובה על חיימֶכְל (חיים-מיכאל)
-
א ח א ב
בתגובה על חרדת נטישה
-
יסינראל
בתגובה על עיניים גדולות
-
sari10
בתגובה על אמריליס לבן-ורוד
-
sari10
בתגובה על תעלומת הרצח הכפול
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה, ציפי.
בסיפור הזה אני רק המתווך. הקרדיט על הריגוש מגיע ליוצר הסרט היווני.
מועדים לשמחה, עמוס.
כמה ריגשת!!!!
חג שמיייח עמוס
תודה רבה, לאה.
יחסי הורים ילדים הם יחסים מורכבים מאז ומעולם. די לקרוא בתנ"ך, או במיתולוגיה היוונית, כדי להיווכח בעתיקות המורכבות.
גם הדוקטורט שלי נסב סביב יחסי אב-בן. אב שלח את בנו למוות (הקריב אותו ?), ואל המוות החזירו לחיים. ממש היפוך תפקידים.
חג שמח גם לך, עמוס.
עמוס, תודה על הסרטון המקסים ותרגומו לסיפור קריא וחכם כל כך. אכן, מה שהורה יכול לשאת מילדו, הבן לא יוכל לשאת מאביו לעולם גם לא עשירית מזה. אבל אלה הם החיים. זה הזכיר לי סיפורו של חוני המעגל שנטע חרוב בזיקנתו, למען יוכל בנו להנות מפריו.
חג שמח עמוס
תודה רבה, נעמה.
אם ביחסי הורים-ילדים עסקינן, יש סיפור עממי על נשר האב ובנו הגוזל. הנשר נושא את גוזלו על גבו, גבוה בשמים, מוגן מפני כל אויב מלמעלה, ומחץ שלוח בידי אדם מלמטה.
שואל האב את בנו:
"כשאהיה זקן, ולא אוכל לעוף, האם תישא אותי על גבך, כפי שאני נושא אותך"?
"לא, אבא. זאת אינני מבטיח. אולם אני יכול להבטיח לך, שאשא את גוזלי על גבי, כפי שאתה נושא אותי".
הורים, ובמיוחד הורים מזדקנים בעלי ציפיות גבוהות מהילדים, אולי יכולים ללמוד כאן איזשהו לקח.
חג שמח, עמוס.
תודה רבה, אסתר.
מאחל אותו הדבר גם לך ולמשפחתך, וחג שמח, עמוס.
תודה, אוסי.
מה שלומך?
חג אביב שמח ופסח כשר, עמוס.
תודה רבה, דנה.
זה גם נגע ללבי, על כן עיבדתי והעליתי כפוסט.
חג שמח וכל טוב, עמוס.
תודה רבה על הביקור ועל התגובה.
חג שמח, עמוס.