שלום, מדברת א', קיבלתי את מספר הטלפון שלך מ'חברים לרפואה' יש לי תרופות לתרום...... שיחות טלפון כאלו מגיעות אלי מיד יום, לעתים הרבה יותר מאחת ביום, אנשים שאיני מכירה, בכל מיני מצבים בחיים, מבקשים לסייע למישהו אחר בתרומת תרופות.
כל יום הוא יום חדש, בכל יום אני פוגשת אנשים אחרים, לעתים אני מגיעה לשבעה, עוד בטרם הסתיימה. כל מפגש כזה מרתק אותי, מיהם האנשים האלו שבוחרים לתרום לאחר רק ימים ספורים אחרי שאיבדו את יקירם מתוך הבנה שלתרופות יש תאריך תפוגה ורצוי להקדים ולמסור אותן למישהו אחר.
לפעמים אני חושבת שכל ביקור כזה הוא סוג של נחמה קטנה עבור האבלים, ידיעה קטנה שבמות יקירם הוא מסייע למישהו אחר. אני רוצה לספר להם מיהו אותו מישהו אחר שאותו לעולם כנראה לא יפגשו.
ה'לקוחות' שלנו גם הם באים מאותה חברה ישראלית, קשישים, נכים, אלו המתקיימים על קצבאות זקנה/קצבאות הבטחת הכנסה/פנסיה זעומה וגם אנשים 'רגילים' - כל אלו הנזקקים לסיוע ואינם מסוגלים לשלם עבור התרופות, למשל חולי סרטן שהתרופה 'שלהם' לא זכתה להכלל בלוטו של סל התרופות השנתי.
חלק ממסעות האיסוף שלי הם התמודדות לא קלה, מפגש עם כאב, עם אובדן, עם פרידה, וחלקם מלאים באושר, כמו הזוג הנפלא שבחר לתרום תרופות פוריות כדי ש'לזוג אחר יצליח כמו שהצליח לנו'
לעתים אני מופתעת, ותמיד אסירת תודה בשם 2300 חולים שמקבלים מאיתנו מדי חודש חבילה על ידי שליח ויודעים שהחודש לא יצטרכו לעשות את הבחירה בין חשמל או מזון לתרופות.
17 אחוזים מתושבי ישראל מוותרים על תרופות או טיפול רפואי בגלל חוסר יכולת כלכלית, קשה לי להתמודד עם הנתון הזה, קשה לי עם הצורך של אנשים להתחנן לסיוע, קשה לי בכל פעם שאנחנו נאלצים להיחשף כדי לסייע ואני מייחלת ליום שבו לא יהיה בנו צורך- אבל בינתיים אני ממשיכה לענות לטלפונים ולצאת לאיסופים מדי יום.
אתמול קיבלתי סמס מתורמת שהשאיר את ארגז התרופות על סף דלתי ''אני שמחה למחשבה שהתרופות יגיעו לאנשים הזקוקים להן,זו תודה מספקת עבורי ועבור משפחתי וזכות גדולה. איני רואה סיבה למכתב תודה במיוחד מארגונכם שעושה עבודת קודש, לכם התודה. חג שמח'' גם אתם יכולים לסייע לי בקלות- הכנסו לדף של חברים לרפואה וחפשו את מתנדב האיסוף הקרוב אליכם, ובפעם הבאה כשאתם מנקים את ארון התרופות- תוכלי לסייע לנו להציל חיים.
חג שמח. |