כותרות TheMarker >
    ';

    ברוכים הבאים

    הבלוג של חנה וייס

    הבנה בינדתית, שלום בטיבט, שלום עולמי, זכויות אדם, אחריות אוניברסלית, חינוך למוסר ויצירת חברה אנושית וחומלת אלה הנושאים שמעסיקים אותי היום. פועלת כדי שניקח בחפץ לב את התרופה לאפידמיית העדר המוסר הפוקדת אותנו ושניישם את תרגול המוסר בחיינו.
     
    שכל בעלי התודעה יזכו לאושר בר-קיימא!

    0

    הרהורים על עבדות, גלות, חירות ואחדות עם סוף טוב

    16 תגובות   יום רביעי, 4/4/12, 23:16

    This year we are free, next year in Jerusalem, next year in Lhasa! The Dalai Lama celebrates Passover

     

    הסוף טוב... תקראו... אני אופטימית... מבט רוחני על האישי ועל החברתי


    השנה בני חורין, לשנה הבאה בירושלים,

    לשנה הבאה בלהסה!


    ''

    "לשנה הבאה בלהסה": הדלאי לאמה חוגג ליל סדר - מתוך הסרט "היהודי שבלוטוס"

     

    מעבר בין המיצרים

    ניסיתי לפגוש יהודים בניו יורק... מה אתם אומרים? מטכסת עצה... מצפה לשנה ללא חג (ז''א, לשנה בה החג לא נחגג), כמו בסין, כמו בטיבט, כמו במקסיקו... יש דברים הרבה יותר חשובים, לא נורא... 


    ''

    הגדת פסח אלטרנטיבית ליהודים ולבודהיסטים


    הבעיה בה נתקלתי: בקשה להתקבל לרשימת מייל יהודית בניו יורק שסורבה. חד גדייא - שעיר לעזאזל אחד מעיד על בעיה של הקבוצה, זהו עיקרון מתוך תורת הנחיית קבוצות. שרשרת המיילים:


    ------- מייל -------

    מאת: חנה וייס <מייל>

    תאריך: יום ה', 15 במרץ, 2012 בשעה 20:53

    נושא: לגבי: תיק - בקשה להיכרות

    אל: [רשימת מייל אלקטרונית יהודית] מנחה <מייל המנחה>

     

    היי [שם המנחה],

     

    אנחנו חדשים בניו יורק, גרים עכשיו ב-[איזור בניו יורק], חזרנו לא מזמן משנים רבות בישראל.

    בני בן [גילו]. אין לנו קשר לקהילה יהודית כלשהי. אנחנו ג'וּבּוּאים (Jubus יהודים-בודהיסטים). האם אנחנו מתאימים?

    [...נסענו לטיבט כאשר] בני היה בן 12, עקב בקשתו ללמוד טיבטית. 

    תוכלי לקרוא על כמה מהחוויות שלנו כאן:

    שתי חנוכות בלהסה

    הקרנתי את הסרט "היהודי שבלוטוס" בישראל, מלווה בהרצאה בת חצי שעה על הקבלות בין היהדות לבודהיזם. 

    גם תרגמתי את הרצאת כבוד הדלאי לאמה "מגשרים על פער האמונה: חמלה בפעולה", שמופיעה כאן. (אשמח להעביר תמלול באנגלית על פי בקשה)

    אנחנו פתוחים לפגוש אנשים מכול הגילאים ומכול הרקעים ואנחנו מכבדים את כל המסורות.

     

    בברכה לאושר,

    חנה

     

    -----מסר מקורי----

    מאת: חנה וייס:

    אל: מנחה, [רשימת מייל יהודית]

    נשלח: יום ד', 21 במרץ, 2012 בשעה 21:54

     

    היי [שם מנחת רשימת המייל],

     

    לא קיבלתי ממך מענה.

    הצטרפתי לכמה רשימות אחרות וההיענות היתה מיידית.

    תודה על הנחיית הרשימה.

    בברכה לאושר,

    חנה

     

    ביום א', 25 במרץ, 2012 בשעה 17:22, <כתובת מייל> כתבה:


    היי חנה


    תודה על התעניינותך ברשימת המייל היהודית [...].

    הרשימה היהודית [...] היא ליהודים בלבד. התרשמתי מההתנסויות שלך ומתארת לי כמה מדהימות היו [התנסויותכם] עבור בנך כתוצאה מכך. אם אתם חדשים בניו יורק, אני מקוה שבדקת [רשימת מייל חילונית שמקבלת כל אדם באשר הוא בניו יורק]. אני מאחלת לך ולבנך המשך הצלחה [...], גם בכול מעשייך בעתיד. 


    מנחה של [רשימת המייל היהודית] ניו יורק והאיזור

     

    ---- מייל  ----

    מאת: חנה וייס <כתובת מייל>

    תאריך: יום א', 25 במרץ, 2012 בשעה 19:02

    נושא: לגבי: תיק -בקשה להיכרות

    אל: <כתובת מייל אישית>

     

    ל-[שם מנחת רשימת המייל] שלום,

     

    תנשמי עמוק ותמדטי...

     

    אני מבינה שזאת הבעיה שלך. אבל, זאת בעיה קשה, לא רק שלך אלא של כולנו. באיזו נקודה בת של רב, אשר גדלה כיהודיה קונסרבטיבית שומרת מצוות בבית ספר יהודי בארה''ב, אשר עלתה לארץ ואח''כ היתה פעמיים תושבת חוזרת, שהיא ובנה מדברים שניהם עברית שוטפת, אשר בנה נימול בטקס ברית מילה, הופכים לנידויי העם היהודי?

     

    אעלה עניין זה עם ארגון "כלל" ועם אחרים - לבני לא היתה כל בעיה לערוך חגיגת בר-מצווה בחב''ד בהונג קונג עם אנשים מאד נחמדים, עם אוכל, בלונים ומתנות - אנחנו עדיין בקשר עם הרב ועם אשתו שהפכו לחברים טובים. החב''דניקים היו מאד שמחים לחלוק את השמחה שלנו, ולערוך אותה עבורנו ועמנו. 

     

    לכן, אני חושבת שהיה טוב לולא היית בודקת את מגבלות ליבך, ואת ההגדרה ואת התיוג של בני אדם. אני גם מעודדת אותך בחום לצפות בקישורים ששלחתי במייל הראשון שלי (למשל, "מגשרים על פער האמונה: חמלה בפעולה", הרצאה של הדלאי לאמה. מכתב מהדלאי לאמה מופיע בסוף התרגום לעברית). היה נפלא לו גם היית מעבירה את בקשת ההצטרפות שלי לרשימת המייל ואם הייתם דנים ב-"מיהו יהודי?" גם יש לי בלוג פעיל בעברית ואני מגיבה באופן קבוע לרשומות בקפה דה מרקר בישראל - הבן שלי ואני נאלצנו לברוח מישראל לפני 7 חודשים, בעזרת שני חברי קונגרס ודרג בכיר של משרד החוץ האמריקני, לאחר שפעלתי למען זכויות אדם בטיבט ובישראל. קיימת בעיה כלשהי שם, לא? 

     

    אני מקדישה את השנים האחרונות לקידום מוסר וחמלה בישראל ובעולם ואני ממליצה גם לך לפעול באופן דומה. קיבלתי עזרה מ-[יהודים כלשהם] בניו ג'רסי כאשר הגעתי מישראל - הם לא חשבו שאני משהו מלבד יהודיה ובן אדם. 

     

    ''

    גראוצ'ו מרקס


    אני ממש מצטערת שעליי לכתוב מכתב זה. כפי שגראוצ'ו מרקס אמר, "לא הייתי מצטרף למועדון כלשהו שהיה מקבל מישהו כמוני כחבר". 

     

    אני עובדת עבור חרדים בברוקלין שלא מרשים לי לעבוד בשבת, הם כל כך דואגים לנשמתי - להם אין שאלה בכלל שאני יהודייה! זה אבסורד - גדלתי בקיבוץ בישראל ושירתתי בצבא, ואני יהודיה חילונית מאז 1970. אני אומרת לך, או שנתחיל לקבל אנשים כפי שהם, או שכולנו יחד נטביע את ספינת החלל הזאת.

     

    יש אלפי בודהיסטים יהודים בארץ, באינספור ארגונים. יהודים ישראלים שהם גם בודהיסטים הם כבר לא יהודים? הכל נהייה מאד מורכב ודביק... תעודת הזהות הישראלית שלי אומרת שאני יהודיה. אני עם תעודות. האם אנחנו כן עַם או לא עַם?

     

    מדובר רק בהצטרפות לרשימת מייל. זה לא כאילו שאני פולשת למסיבה של מישהו...! האם הרשימה נועדה רק לדתיים אורתודוקסים, או האם ישנם גם חברים קונסרבטיבים, רפורמים, רקונסטרוקציוניסטים, מזרם היהדות המתחדשת, לא משוייכים לארגון כלשהו וחילונים? אם היא לאורתודוקסים, אני מתנצלת - אין שום אינדיקציה שהיא נועדה למישהו מלבד: 'יהודים'.

     

    אני מאד מקוה שהמכתב הזה הוא על פי העקרונות של אי-האלימות שכול בני האדם שותפים להם ושעליהם לתרגל: כתב אמנה למען החמלה

     

    הקהילה היהודית שלי, לרוחניות יהודית חילונית, הקשורה לקהילת "בני יישורון" בניו יורק, היא:  קהילת ניגון הלב 

    אני באמת מאד מצטערת, אבל יש לכם את תהליך הסינון הזה, ואולי אני ישרה מדי ופתוחה מדי וכנה מדי. אין לי שום כוונה לפגוע. 

     

    בברכה לאושר, לך ולכל היצורים, ולחמלה גדולה למען כולם,

     

    חנה

     

    therealjannaweiss.blogspot.com

    הקם להורגך השכם להורגו: האם היהדות היא אלטרואיסטית?

    "אהבת הזולת" - אלטרואיזם בעברית

    מהפך של הלב

    מודל בריאות ציבור לריפוי אלימות

    לימדתי קורס בחיפה במשך 3 סמסטרים, לגילאים 12 עד 15 (הילדים בתמונות יהודים) להצמיח את החמלה: מודל חינוך לבריאות לנוער


    ''
    "באביב האחרון, סדרים למען טיבט קרו בכל המדינה, במשפחות, בבתי כנסת, באוניברסיטאות."

     

    מכות מצרים

    תגובה לתגובה של מרב1956

     

    צטט: מרב 1956 2012-04-04 10:44:35

    במשפט הזה אין כל אופטימיות:  

    ארצנו סובלת ממגיפה של העדר מוסר בכל תחומי החברה 

    "מגיפה" מילה חזקה מדי לטעמי...

     

    אני רופאה. במשפט הזה אין לא אופטימיות ולא פסימיות. זה פשוט ציון עובדה. על מנת לרפא מחלה, שלב א' הוא אבחונה המדוייק. על סמך אבחון מדוייק וכנה, במבט ישיר לתוך המראה, ללא משקפיים וורודים, מייפים ומקרבים, וללא משקפיים כהים משחירים ומרחיקים, נוכל לראות נכוחה את המציאות ולגשת אליה בפיקחון ובחריצות כדי לתקן מצב נתון. מכיוון שאינך רואה את הפיל בחדר, זה לא אומר שהוא לא קיים. תמדטי. תארגני מעגל למידה כדי שכולנו נלמד ממך את תכונותייך היפות: סבלנות, אמפתיה, דאגה כנה לזולת, חום ואהבה. זאת התרופה. היא אצלך בלב, תחלקי אותה עוד, לא רק למטופלים, גם למטפלים שעומדים לצידך, שסובלים ונאנקים כי ליבם מייוסר.  הרחיבי את מעגל החמלה שלך (ב-24 שפות, גם בעברית): לקצינים שהורגים ילדים, למהנדסים שבונים את הפצצות, למחוקקים ולמשפטנים שכולאים ילדים בערימות. להמשיך עוד? הדלאי לאמה בעצמו היום מדבר על אפידמיית העדר המוסר ואימץ את השפה הרפואית המדוייקת הזאת. הוא אומר את זה כאן

    2 באוקטובר 2011

    במהלך הלמידה, הוד קדושתו אמר שמוסר הוא המפתח ליציבות חברתית והביע את הצורך במוסדות מוסריים בעולמנו היום. 

     "המוסר ו/או הדת עוזרים להפחית את מקרי השחיתות; במקום בו אין מוסר, יש יותר מקרי שחיתות", אמר הדלאי לאמה, בהתייחסותו ל"אפידמיית השחיתות" בכמה ארצות. 

    בדוברו על הדגש הבודהיסטי לטיפוח התודעה, המנהיג הרוחני הטיבטי ציין שהתודעה שולטת בכול בחברה. 

    "אם תודעתך מלאה בשנאה, בכעס ובקנאה, זה עינוי לעצמך וגם מביא הרס לחברה", הדלאי לאמה אמר.

    הדלאי לאמה ואני מביעים את הבעיה בפשטות ממצה (תרתי משמע, בתיאבון! ;): אפידמיית שחיתות, מגיפת העדר מוסר. הנה המשקפיים הוורודים והמשקפיים השחורים והמשחירים בהקשרם (מתוך: מודל בריאות ציבור לריפוי/מיגור אלימות, עם הסבר לתמונה בעברית). אפידמיית האלימות ניתנת במאת האחוזים לריפוי כי היא יצירת האדם.

    http://cafe.themarker.com/image/1622830/

    משקפיים וורודים, משקפיים שחורים


    עוד לוחם צדק, אדם אמיץ וכנה, יהודה קורן, מביע את זה כך. לא נעים לראות את הדברים כפי שהם. מלאך המוות:


    ''

    "מלאך המוות" המודרני


    וזה רק קצה הקרחון, כי בתמונה הנ''ל לא מוזכרים: מלחמות וחיסולים ממוקדים, והריסת בתים ומעצר מנהלי ומחיקת כפרים "לא חוקיים"... אזלת יד לגבי סוריה... פצצות אטום. מה אפשר לעשות עם פצצת אטום? איזו השקעת משאבים אבסורדית והרסנית. אין בכך כל הגיון. אנחנו מענים קופים ושאר בעלי חיים... מרעילים את האוויר, את הים, ואת האדמה של כולם.

     

    ''

    חכם ורשע מתוך ההגדה של פסח: הרשע הכי זקוק לאהבה


    דיינו

    לקראת פסח טוב יהיה אם נמדוט על "מכת בכורות", על "לבן" (הרמאי, פשע צווארון לבן!), על "הרשע" מארבעת הבנים ולְמה הוא באמת זקוק. הוא הכי זקוק לחום ואהבה, מכול ארבעת הבנים. האם "דיינו" זה: "עזוב אותי, אני לא צריך את המוסר הזה, את אגדת הילדים המטופשת הזאת. תעבירי עוד קנעדלך..."? או שדיינו זה: אני מסתפק ביֵש ומפסיק את רדיפת הבצע הפוגענית. דיינו: לא רוצים יותר את אי-המוסריות, כולנו קורסים תחת המגיפה הזאת, תחת המכה הזאת, תחת הפרעֹה הזה בלב. דיינו: די למידור; כולנו, כל העם, אחד. ביחד אנחנו יוצאים מהמיצרים האלה. כל אחד מליבו פנימה, וכולנו יחד, במעגלי למידה הולכים ומתרחבים למוסר, עם המון תמיכה ועזרה הדדית לפיתוח הרגלי חשיבה חדשים. חג חירות שמח! 

     

    הגיע זמן ביעור חמץ...

     

    ביעור חמץ - סוף טוב

    טיהור הבית הוא רק או בעיקר משל לטיהור התודעה מהכוונות לפגוע בזולת, מהרגשות השליליים: קנאה, חמדנות, שנאה, התנשאות ובוז, גאווה, היקשרות (תשוקה/כמיהה) ובערות. להלן סיפור בודהיסטי ששמעתי מפי קירטי צנשאב רינפוצ'ה בביקורו בארץ מטעם עמותת ידידי הדהרמה בקיץ 2006, חצי שנה לפני מותו:


    ''

    קירטי צנשאב רינפוצ'ה

     

    זהו סיפור על שני אחים שנולדו בזמן של הבודהה.
    לאחד קראו צומת גדול, לשני צומת קטן.
    הסיפור מספר על איך קיבלו את שמותיהם ומה עלה בגורלם.
    כשצומת גדול, הבן הבכור, נולד, האמא יצאה לצומת הגדול ליד ביתה כמנהג המקובל באותה העת, כדי לקבל את ברכת הנזירים העוברים והשבים.
    התינוק קיבל הרבה ברכות, כשישים ברכות, וגדל להיות בריא, יפה תואר וחכם.
    היא קראה לו צומת גדול.
    כאשר נולד השני כעבור כמה שנים, היא היתה עייפה ועסוקה מדי מכדי לגשת לצומת הגדול ונעמדה עם התינוק ליד ביתה בצומת קטן.
    איש לא עבר.
    הבודהה בעינו הכול רואה ראה אותה עומדת שם לבדה כל היום והגיע בעצמו לברך את התינוק. התינוק קבל ברכה אחת בלבד באותו היום והיא קראה לו צומת קטן.
    גדל להיות מכוער, טיפש וחולני.
    שני האחים גדלו ונטלו את נדרי הנזירות.
    צומת גדול למד מהר, היו לו תובנות רבות ומהירות, שינן טקסטים והצטיין בלימודיו.
    השני, צומת קטן, התקשה ללמוד ולו פסוק אחד בע''פ.
    איך שלא ניסה לשנן, כשלמד פסוק שני, הראשון ברח לו.
    כאשר שאריפוטרה, התלמיד של הבודהה ומורה דגול, התייאש, קרא לצומת קטן והודיע לו שהוא לא מתאים להמשיך כנזיר ולא יוכל ללמדו יותר.
    צומת קטן התחנן וביקש, אף בכה, אבל שאריפוטרה סירב לתחנוניו. 
    לבסוף פנה למודגליאיאנה, תלמיד שני של הבודהה ומורה גדול בפני עצמו כמו שאריפוטרה.
    מודגליאיאנה הבחין בקושי. שאל אותו: "אתה יודע להשתמש במטאטא?"
    צומת קטן השיב, "כן".
    "אתה יודע לנקות נעליים?" 
    ענה שכן.
    "טוב", אמר לו מודגליאיאנה, "אתה תנקה את הנעליים של הנזירים ותטאטא את השביל בכניסה לשיעורים".
    בנוסף לימד אותו שני פסוקים.
    לקח לצומת קטן כ-21 יום לשנן פסוק ראשון: "אני מסלק את האבק".
    כאשר הצליח ללמוד את הפסוק ולדקלמו בפני מודגליאיאנה, הוסיף לו פסוק שני, שגם לפסוק הזה נדרשו  לו 21 יום ללמוד לדלקם אותו בהצלחה:
    "אני מסלק את הלכלוך".
    "עכשיו", אמר לו מודגליאיאנה, "תמשיך לומר את שני המשפטים האלה בזמן עבודתך".
    כך עשה 12 שנה.
    במשך אותן 12 שנה היו לצומת קטן תובנות רבות. בהתחלה התייחס רק ללכלוך החיצוני, אחרי כן הבין שמדובר בלכלוך הפנימי. איש לא הבחין בשינוי שהתחולל בתודעתו במרוצת 12 השנים.

     

    היה מנהג באותה העת, שפעם בחודש אחד מתלמידי הבודהה היה מעביר שיעור לנזירות.
    יום אחד הודיעו לנזירות שצומת קטן יעביר את השיעור החודשי.
    הנזירות נעלבו והתרעמו, "מה?! הטיפש הזה?! כולם יודעים שהוא לא יודע כלום. ככה מתיחסים אלינו?!"
    החליטו, "אנחנו כבר נראה להם." היה נהוג שהמורה יושב על במה כאשר הוא מעביר את השיעור.
    הנזירות הרכיבו במה כל כך גבוהה שלא יוכל לעלות עליה.
    הודיעו לכולם שיש הרצאה חשובה כדי לבייש אותו מול קהל גדול.
    ביום המיוחל, הבודהה הגיע יחד עם צומת קטן ושאר תלמידיו.
    בכלל לא זיהו את צומת קטן, חשבו שהוא אחד התלמידים של הבודהה.
    הבודהה פנה אליו, "יש לך יותר קהל מאשר לי!"
    צומת קטן ניגש לבמה ומכיוון שכבר היו לו תובנות, עשה לוויטציה והתיישב (לוויטציה: היכולת של יוגים להתרומם מעל האדמה).
    כל הקהל נפעם והתחיל לשים לב אליו.
    פתח בדברים.
    אמר, "כולכם יודעים שאני מומחה לשני הפסוקים: אני מסלק את האבק, אני מסלק את הלכלוך.
    אם אשתף אתכם בכל התובנות שהיו לי במשך 12 שנה, ייקח לי חצי שנה להעביר את הכול, ואין לנו אפשרות לשבת פה חצי שנה.
    אם אספר לכם מחצית מהתובנות שהיו לי, ייקח לנו שלושה חודשים...
    לכן אני אחלוק רק מעט מהתובנות שהיו לי לגבי אותם שני הפסוקים במשך אותה התקופה".
    צומת קטן לימד וכולם הקשיבו בעניין רב ובו במקום הגיעו לתובנות - היה מי שעלה על הדרך, היה מי שפיתח אהבה לזולת, היה מי שהגיע לדרך הראייה והיה מי שהגיע להארה המלאה.

     

    ~  ~  ~

    חג חירות שמח לכול עם ישראל ולעולם כולו!

     

    נא להזכיר את טיבט בליל הסדר, ואפשר גם להזכיר עוד כמה בני אדם שלא בדיוק חופשיים... 

     

    הגדה ליהודים ולבודהיסטים

    גשם ברכה של דהרמה - אפריל מאי וכל השנה

    תוכן וקישורים לבלוג ברוכים הבאים

     

    הבהרה

    אם הנך עוזב כאן במחשבה של "כמה אני מסכנה", פספסת לחלוטין את הפואנטה. אני באמת מאוד מקוה שהמסר עובר: להיות טובי לב לכולם ולא להוציא אף אחד מכלל זה - אף פרט ושום עם. ההשלכות של מידור אחרים הן קטטסטרופליות. המקרה שלנו הוא רק מקרה אחד. כמובן, כל תגובה אמפתית נפלאה. 

     

    *ג'וּבוּ - מהספר "היהודי שבלוטוס" מאת רוג'ר קמנץ; אדם ממוצא יהודי ו/או מרקע תרבותי יהודי שלוקח מקלט בשלושת אבני החן הנדירות והמצויונות של הבודהיזם:  בודהה, דהרמה וסנגהה. אולי יהיה מי שיחשוב שאני מבולבלת, אבל אני לא חושבת. אני לפחות מקוה שלא! אני פשוט חושבת שזה בסדר לכבד מסורות של אחרים, כמוכן גם את המסורת התרבותית העשירה שלנו, ולכבד  את אבותינו.


    Translated post & comments:

    http://therealjannaweiss.blogspot.com/2012/04/this-year-we-are-free-next-year-in.html

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/4/12 18:47:

      שתי תגובות מתורגמות מאנגלית:

       

      לינדה (שם פיקטיבי) 7/4/12 17:33:

      אזכיר את טיבט בליל הסדר השני בו אני משתתפת. אני יותר ויותר מבינה ומעריכה את סיפור יציאת מצריים כסיפור של דיכוי וחירות ושל תקווה נצחית, שלא קשור לדת או לעם כלשהם. אני מאוד אוהבת את פסח.

       

      - - - 

       

      קרן וון 7/4/12 18:22:

       מאמר יפה. שמנו מסגרת תמונות ריקה על צלחת הפסח שלנו, סמל לתמונות החסרות של כבוד הדלאי לאמה בטיבט (יחד עם התפוז להכללה מגדרית, עגבניה לעבדים של היום, וזית לשלום עם פלשטין).

       

      קרן וון

      אקופונטוריסטית מוסמכת

      הרבליסטית

      ברוקלין, ניו יורק


        6/4/12 17:58:

      צטט: מסתורי היקוםבת היקום 2012-04-06 12:25:37

      ואו , תודה רבה חנה יקרה על המידע הרב החשוב, המאיר והחכם הנמצא כאן . אני מקווה שאזכור להזכיר את טיבט בליל הסדר, ומקווה לזכור שלא כולם חופשיים ועלינו להעריך את החופש שלנו ולהודות עליו וגם לשלוח אהבה לכל מי שלא חופשי. הפוסטים שלך אכן מלאי חמלה וגורמים לי להתחבר יותר לחמלה שהיה קשה לי להתחבר אליה לפני כן. תודה ענקית והרבה אור,אהבה וחמלה לך ולכולם ואכן חג חירות שמח, בתקווה לשחרור טיבט וכל העמים הכבושים.

       

      תודה לך! אהבה: הרצון שכול היצורים יהיו מאושרים. חמלה: הרצון שכול היצורים יהיו משוחררים מסבל. חמלה בלב המתרגל: אני בעצמי אעשה הכול שביכולתי כדי להקל על סבלם של כול היצורים החיים. 

        6/4/12 17:54:

      צטט: ציפי*** 2012-04-05 11:36:27

      חנה יקרה. תודה על הפוסט המושקע. האמונה היהודית, האמונה הבודהיסטית, הנוצרית וכל השאר מדברים כולם על החמלה, אהבת הזולת, המוסר והאכפתיות. אני מוציאה כרגע מהמשוואה מגזר כזה או אחר ביהדות. לדעתי מה שחשוב הוא דווקא במקומות הקשים שאת מתמודדת..לשלוח אהבה וקבלה. הרי הכל מדוייק ואם נילחם באותו כלי הנשק של האחר..בעצם זה אנחנו לא שונים מהם. אז יש ללכת עם החמלה עד הסוף..בהתאם לכלים של האחד, הקבלה, הנתינה ודווקא במקומות הקשים. רק כך ניתן להביא לתוצאות במאבקים לא אלימים. ליבי איתך ואני שולחת לך אהבה למקומות בנשמתך שחווית את הכאב..

       

      תודה ציפי, על תגובתך הרגישה והאמפתית. רק אדגיש מתוך דברייך החשובים: "יש ללכת עם החמלה עד הסוף..." 

      ואו , תודה רבה חנה יקרה על המידע הרב החשוב, המאיר והחכם הנמצא כאן . אני מקווה שאזכור להזכיר את טיבט בליל הסדר, ומקווה לזכור שלא כולם חופשיים ועלינו להעריך את החופש שלנו ולהודות עליו וגם לשלוח אהבה לכל מי שלא חופשי. הפוסטים שלך אכן מלאי חמלה וגורמים לי להתחבר יותר לחמלה שהיה קשה לי להתחבר אליה לפני כן. תודה ענקית והרבה אור,אהבה וחמלה לך ולכולם ואכן חג חירות שמח, בתקווה לשחרור טיבט וכל העמים הכבושים.
        6/4/12 00:01:

      צטט: bonbonyetta 2012-04-05 23:18:19

      * הפוסט מושקע ורציני. אני חושבת שאם היית מפצלת אותו, הרי הוא מכיל חומר רב היתה ניתנת יותר תשומת לב לדברים, וראוי שישימו לב אליהם. תודה חג שמח

       

      תודה בונבונייטה. יש פה קהל משכיל שרגיל ונהנה לקרוא - אני מקוה שיסתדרו הפעם עם מאמר ארוך של המוסף...  עושה רושם שכן... בעתיד אוכל ליישם את העצה טובה שלך. שמתי לב אחרי שכתבתי ש"חוות מזור" מוזכרת אי-שם בין מכלול הסיבות והתנאים שמרכיבים את "מלאך המוות".

       

      אני מזכירה לבעלי חוות מזור ולכול קורא אחר שיזדמן לכאן, שהטבע העמוק והאמיתי שלנו הוא חומל ואוהב, רך וטוב לב. ככול שנפעל על פי הטבע העמוק והטבעי שלנו, כך נהיה מאושרים יותר עם יותר שלוות נפש.

       

      חג שמח!

        5/4/12 23:18:
      * הפוסט מושקע ורציני. אני חושבת שאם היית מפצלת אותו, הרי הוא מכיל חומר רב היתה ניתנת יותר תשומת לב לדברים, וראוי שישימו לב אליהם. תודה חג שמח
        5/4/12 16:41:

      צטט: חופר סדרתי :) 2012-04-05 15:11:49

      ווווואוווו זה אחד הפוסטים הכי ארוכים שקראתי אבל היה מעניין לקרוא :) חג שמחחחחחחחחח

       

      תודה!!! חחחחח! צוחק

        5/4/12 15:11:
      ווווואוווו זה אחד הפוסטים הכי ארוכים שקראתי אבל היה מעניין לקרוא :) חג שמחחחחחחחחח
        5/4/12 11:36:
      חנה יקרה. תודה על הפוסט המושקע. האמונה היהודית, האמונה הבודהיסטית, הנוצרית וכל השאר מדברים כולם על החלמה, אהבת הזולת, המוסר והאכפתיות. אני מוציאה כרגע מהמשוואה מגזר כזה או אחר ביהדות. לדעתי מה שחשוב הוא דווקא במקומות הקשים שאת מתמודדת..לשלוח אהבה וקבלה. הרי הכל מדוייק ואם נילחם באותו כלי הנשק של האחר..בעצם זה אנחנו לא שונים מהם. אז יש ללכת עם החמלה עד הסוף..בהתאם לכלים של האחד, הקבלה, הנתינה ודווקא במקומות הקשים. רק כך ניתן להביא לתוצאות במאבקים לא אלימים. ליבי איתך ואני שולחת לך אהבה למקומות בנשמתך שחווית את הכאב..
        5/4/12 08:42:

      מרב,

      אנסה שוב להדביק את דברי הדלאי לאמה שנחתכו למטהץ

       

      עכשיו, בזמנים מודרניים, יש איזושהו סוג של מחלה קשה, זאת השחיתות, בחלקים רבים של העולם. בארה''ב אולי פחות, אינני יודע. אני חושב שהמושל יודע. (צוחק) כמו בהודו, במיוחד בסין, ובעוד מקומות רבים, השחיתות היא עכשיו עניין מאד רציני. ובכן, דרך משמעותית להפחית את הבעיה הזו - "להחמיר בעונשים" זאת לא תשובה - אבל מענה אמיתי הוא לקדם עיקרון מוסרי אנושי. כל המחלה הזאת היא לא עקב מחסור בחינוך. לא. אני חושב, בעצם, שמרבית האנשים המושחתים, אני חושב, יש להם חינוך טוב יותר. (צוחק)

       

      האנשים התמימים האלה, עם פחות חינוך, אולי הם יותר ישרים. אז חינוך נכשל להביא עיקרון מוסרי. אחר כך, כמובן, כסף אף פעם לא מביא עיקרון מוסרי. לכן, עכשיו, נשאלת השאלה - כולם מסכימים - בכדי לבנות חברה בריאה, משפחה בריאה, צדק, אמת, יושר, אלה גורמים בסיסיים בכדי ליצור חברה בריאה, קהילה בריאה, קהילה שמחה. באופן הזה. אלה מאד מושתתים על עיקרון מוסרי. 

       

      טוב, עכשיו, השאלה: כיצד להביא... או, קודם כל... מהו עיקרון מוסרי? אחר כך, כיצד להביא את העיקרון המוסרי הזה? זאת השאלה הרצינית. חלק מחבריי מאמינים שעיקרון מוסרי חייב להיות מבוסס על אמונה דתית. בו בזמן, חברים אחרים שלי אומרים שעיקרון מוסרי לא בהכרח מושתת על אמונה דתית. זה גם מה שאני מאמין. 

       

      בקרב הלא-מאמינים, ישנם אנשים מאד ישרים, אנשים מאד כנים וחומלים, שנמצא, שנוכל לראות. לכן, עיקרון מוסרי הוא לא בהכרח מבוסס על אמונה דתית. מצד שני, ישנם אנשים בעלי מאמונה דתית מאד רצינית, והחיים שלהם מאד מושחתים. גם את זה נוכל לראות. לפעמים אני מתלוצץ עם חברים אחדים שלי, ואומר שכשאלה מבצעים את התפילה היומית שלהם, הם מתפללים, אבל בהחלט אפשרי שחלק מהאנשים המושחתים האלה, בבוקר השכם הם זוכרים את אלוהים ומתפללים, והתפילה כוללת: 'שהעבודה המושחתת שלי תצליח'. (צוחק, צחוק) טוב, כך, מכל מקום, מרמים את אלוהים. אדם כזה הוא לא רציני. בכל מקרה, זה מראה שאמונה דתית לא מבטיחה שאדם יהיה אדם ישר, שהוא יהפוך לאדם ישר. 

       

      מכך אמונתי, שעקרונות מוסריים אנושיים בסיסיים, אינם בהכרח מושתתים על דת. הבסיס האמיתי של עקרונות מוסריים, הוא, אני מאמין, קודם כל - יושר. לשם כך, בכדי להיות אדם ישר, קודם כל, אדם צריך ביטחון עצמי, חוסן פנימי. ביטחון עצמי מאד קשור ללב חם. אם הנך מתייחס לאחרים כאחים וכאחיות ממשיים, ומכיר בכך שגם להם יש את הזכות להגשים חיים מאושרים, ברגע שיש לך את הוודאות הזאת, סוג כזה של יחס מנטלי, אין מקום לרמות אחרים, או לשקר או לצביעות או לניצול. 

       

      מתוך "מגשרים על פער האמונה: חמלה בפעולה", כבוד הדלאי לאמה

      - - - 

      מנהלי הקפה, נא לשקול אפשרות לערוך גם תגובות. תודה.


        5/4/12 08:38:

      צטט: דורית 53 2012-04-05 07:42:32

      חנה יקרה, נראה שאת פועלת מתוך תובנה שהכל אחד הוא, היהודים בהם נתקלת מאמינים שהעם היהודי מיוחד הוא. הם מגדירים וחוששים מדעות שונות ומהדחה. תמשיכי בפועלך ובאמונתך ומי שיודע לסלק אבק ולסלק ליכלוך יידע גם לסלק את הלא נחוץ מחייו.

       

      תודה דורית, גם על כול הפירגון עד כה. רק כשהיהודים ישחררו את הפחד, הם יתחילו לרוות קצת נחת. משתדלת להגיש מטלית. כמובן שאת הפינות ואת קורי העכביש, את פירורי החמץ, כול אחד צריך למצוא בעצמו. בזה את צודקת לגמרי. כול אחד מחייו. 

        5/4/12 08:20:

      צטט: מרב 1956 2012-04-05 07:02:23

       יש כאן הרבה דברים

      והרבה עניין.

      קודם כל מה כוונתך במשפט הזה " מצפה לשנה ללא חג"


      התכוונתי שאנחנו לא נחגוג. לנו לא יהיה חג. עוד יום ככול הימים. 


      לא הצלחת להתקבל " לרשימת מייל יהודית בניו יורק".

      במכתבך חזרה לאותו גוף שסרב לקבל אותך נראה כי את מתחננת להתקבל בהציגך

      הרבה עובדות על היותך יהודיה. האם את רוצה להשתייך לגוף המקיא אותך?

       

      טוב, הבאתי גם ציטטה מגראוצ'ו. באופו אישי זה ממש לא חשוב לי. אשמח לשבת במערה 15 שנה, כפי שקירטי צנשאב רינפוצ'ה עשה. אבל מסכנה הגברת, את לא חושבת? חשוב ללמד אותה דבר-מה... איך תהיה לנו חברה מתוקנת אם נאפשר נידוי ודיחוי של בנאדם כלשהו? זה גם לא נגמר שם, עמים עושים את זה אחד לשני... בעית הנידוי והדיחוי קיימת בכול הרמות, וכאשר נפנים את העיקרון נחדול מפעילות פוגענית ואלימה מסוג זה. הגברת לעיל יושבת בפתח של ארגון של מאות אנשים, רבים נחמדים וטובים שהייתי שמחה מאד לפגוש ואולי גם להעביר איתם את החג. הרבה מהשחיתות מתנהלת בדיוק באופן הזה, אגב, שמי שלוקח על עצמו תפקידי מפתח פועל בחוסר תום לב. הפגיעה החברתית של אדם אחד בעל אגו יכולה להיות עצומה. 

       

      זה (האפידמיה) פשוט ציון עובדה.

      לא! אינני מסכימה איתך.

      עובדה היא דבר מדעי. להעדר מוסר, אין מדד מדעי המתאר זאת.

       

      המדד הוא אושר לאומי גולמי. מה את אומרת? תאמיני לי שהעדר המוסר הוא דבר נמדד הרבה יותר מכול 'מחלה פסיכיאטרית'. כאן תוכלי לראות  אושר בגרף. מהו מדד האושר הלאומי הגולמי אצלנו, להערכתך?

       

      http://cafe.themarker.com/image/1622887/

       

       

      כאן יש טבלת אלימות לפי ארצות. איפה אנחנו מדורגים להערכתך? תבדקי... החוויה האישית שלך בכלל לא משקפת את המצב הכולל. אנחנו 'במקום טוב באמצע' מה שנקרא... אי-שם בין לוב לסומליה... 

       

      ''


      מדדי אושר הם כבר מדע מדוייק. המוסר הוא בסיס הדרך לאושר. תראי גם באונ' הרווארד. אידיוט מי שממשיך להתנהל באופן מושחת, בשפה בוטה ונוקבת. השחיתות, אגב, היא בכול הרמות - הערכתי על פי נתונים (קבלות) שהמכולות בפינה השכונתית בירושלים רימו אותי בכ-3000 ש''ח במשך שנתיים. במשך שנתיים וחצי, עו''ד רימו אותי בסך כ-300 אלף ש''ח. ניתן וניתן למדוד. תשאלי את מבקר המדינה איך הוא שוקל ת'עגבניות. אולי עם האגודל על המשקל? דבר לא נשתנה מימי ישו... 

       

       "המוסר ו/או הדת עוזרים להפחית את מקרי השחיתות"

      מעניין שדווקא כמה מחברי ש"ס עבריינים מושחתים.

       

      דת ללא מוסר היא לא באמת דת. דת משמעה מוסר, אהבה וחמלה. הדלאי לאמה מרחיב על דתיים מושחתים כאן:

       

      "בקרב הלא-מאמינים, ישנם אנשים מאד ישרים, אנשים מאד כנים וחומלים, שנמצא, שנוכל לראות. לכן, עיקרון מוסרי הוא לא בהכרח מבוסס על אמונה דתית. מצד שני, ישנם אנשים בעלי מאמונה דתית מאד רצינית, והחיים שלהם מאד מושחתים. גם את זה נוכל לראות. לפעמים אני מתלוצץ עם חברים אחדים שלי, ואומר שכשאלה מבצעים את התפילה היומית שלהם, הם מתפללים, אבל בהחלט אפשרי שחלק מהאנשים המושחתים האלה, בבוקר השכם הם זוכרים את אלוהים ומתפללים, והתפילה כוללת: 'שהעבודה המושחתת שלי תצליח'. (צוחק, צחוק) טוב, כך, מכל מקום, מרמים את אלוהים. אדם כזה הוא לא רציני. בכל מקרה, זה מראה שאמונה דתית לא מבטיחה שאדם יהיה אדם ישר, שהוא יהפוך לאדם ישר. 

      מכך אמונתי, שעקרונות מוסריים אנושיים בסיסיים, אינם בהכרח מושתתים על דת. הבסיס האמיתי של עקרונות מוסריים, הוא, אני מאמין, קודם כל - יושר. לשם כך, בכדי להיות אדם ישר, קודם כל, אדם צריך ביטחון עצמי, חוסן פנימי. ביטחון עצמי מאד קשור ללב חם. אם הנך מתייחס לאחרים כאחים וכאחיות ממשיים, ומכיר בכך שגם להם יש את הזכות להגשים חיים מאושרים, ברגע שיש לך את הוודאות הזאת, סוג כזה של יחס מנטלי, אין מקום לרמות אחרים, או לשקר או לצביעות או לניצול."


      מתוך "מגשרים על פער האמונה: חמלה בפעולה", הרצאה של כבוד הדלאי לאמה ה-14

        5/4/12 07:42:
      חנה יקרה, נראה שאת פועלת מתוך תובנה שהכל אחד הוא, היהודים בהם נתקלת מאמינים שהעם היהודי מיוחד הוא. הם מגדירים וחוששים מדעות שונות ומהדחה. תמשיכי בפועלך ובאמונתך ומי שיודע לסלק אבק ולסלק ליכלוך יידע גם לסלק את הלא נחוץ מחייו.
        5/4/12 07:02:

       יש כאן הרבה דברים

      והרבה עניין.

      קודם כל מה כוונתך במשפט הזה " מצפה לשנה ללא חג"


      לא הצלחת להתקבל " לרשימת מייל יהודית בניו יורק".

      במכתבך חזרה לאותו גוף שסרב לקבל אותך נראה כי את מתחננת להתקבל בהציגך

      הרבה עובדות על היותך יהודיה. האם את רוצה להשתייך לגוף המקיא אותך?

       

      זה (האפידמיה) פשוט ציון עובדה.

      לא! אינני מסכימה איתך.

      עובדה היא דבר מדעי. להעדר מוסר, אין מדד מדעי המתאר זאת.

       

       "המוסר ו/או הדת עוזרים להפחית את מקרי השחיתות"

      מעניין שדווקא כמה מחברי ש"ס עבריינים מושחתים.

       



        5/4/12 05:06:

      צטט: מאיה113 2012-04-05 04:58:38

      *פוסט מאוד מעניין תודה וחג שמח

      תודה רבה!

       

        5/4/12 04:58:
      *פוסט מאוד מעניין תודה וחג שמח

      פרופיל

      חנה וייס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פיד RSS

      ארכיון