כותרות TheMarker >
    ';

    סוד החיים

    ארכיון

    0

    ביעור חמץ ב....זוגיות

    1 תגובות   יום חמישי, 5/4/12, 12:47

    אזהרה טור זה הפעם מיועד אך ורק למבוגרים בלבד!!! או למי שנמצא במערכת יחסים או בזוגיות! אם אינכם נמצאים במערכת יחסים או שאינכם מבוגרים אנא עיברו לטור הבא!!!!


    הם נראו כמו זוג מתאבקים בתחרות גמר "התאבקות חופשית" המוכנים להסתער אחד על השני, כאשר צלחת האליפות מוצבת לה מעל גבי הפודיום, מסביבה כמה גברתנים חסונים ענודים במשקפי שמש ומבט של שחקני פוקר. את המתח שעמד באוויר אפשר היה לחתוך בסכין. הבעל והאישה ישבו זה לצד זה, אולם באותה מידה הם היו יכולים לשבת בשתי יבשות נפרדות. הם בקשו להיפגש איתי אתמול בערב מייד אחרי הרצאה ארוכה שמסרתי על מהות חג הפסח והעומק של ההגדה של פסח, כדי לשוחח על ה"עניינים" שלהם. הם אפילו לא הסתכלו זה על זה. שני בני זוג שהביאו לעולם ילדים, והשקיעו 13 שנים בבניית חיים משותפים, בקושי היו מסוגלים כעת לנשום את אותו האוויר.....

    " הוא חוזר הביתה מאוחר ובקושי מדבר איתי או עם הילדים שלנו"
    "הוא לא מתקשר בצהריים"
    "ברגע שהוא מגיע הביתה הדבר היחיד שקורץ לו זו המיטה...."
    "הוא שכח את יום ההולדת שלי. שוב."
    "הוא לא מתייחס אלי בכלל"
    "תמיד כשאנחנו יוצאים ביחד היא דוגרת על האייפון שלה". 
    "אני נכנס הביתה והיא פשוט מתעלמת ממני". 
    "היא גורמת לי להרגיש ממש כמו אוויר"
    "היא משפילה אותי לפני הילדים."
    "היא הורסת לי את הביטחון העצמי שלי".
    היא גורמת לי לא לרצות להגיע הביתה".

    בתחילה ניסיתי להשחיל מילה אבל זה לא כל כך הלך, עד שהבנתי שאני צריך עכשיו לשבת ולשתוק עד שכל הקיטור של שניהם ידעך. כאשר האוויר במפרשים דעך. סוף כל סוף הצלחתי להשחיל מילה, ושאלתי אותם, חברה: "אפשר לשאול אתכם משהו"? 
    "האם אתם אוהבים זה את זה? האם אתם רוצים באמת להצליח?" שקט דממה. רגעים חלפו להם כמו נצח. השקט בחדר היה כבד ועמוק.

    היא השפילה מבט וענתה לבסוף בקול חרישי ומהוסס: "אני כן". "אני רוצה שזה יצליח. אבל מה איתו? הוא צריך להשתנות". "הוא פשוט חייב להשתנות!".
    ראיתי כיצד הלסת התחתונה שלו מתהדקת בחוזקה. "אני רוצה להיות נשוי", הוא אמר בלחישה, "ואני רוצה שהילדים שלנו יגדלו בבית מלא אהבה. אבל למה רק אני חייב להשתנות? מה איתה?"

    קוראים יקרים ואהובים האם לדעתכם ניתן להתקדם מהמצב המייסר הזה של נישואין מקובעים? האם לדעתכם נגזר על הבעל ועל האישה להישאר כבולים ואסורים למטענים הרגשיים שלהם לנצח נצחים, בלי שום יכולת לחיות יחד בשלום? זוג זה חי את המצרים האישית שלו. הם מתייסרים ומפוכחים לחלוטין מכל אשליה – כיצד, אם כן, יוכלו שני אלה לצאת מהבלגן כיחידה אחת?

    לזוגות כאלו חג הפסח יכול להוות נקודת מפנה דרמטית לטובה. סילוק החמץ
    חג הפסח ממש עומד בפתח. במה עוסק החג הזה באמת?  למה אנחנו צריכים לנקות את הבתים שלנו מכל חמץ, לפני שחג הפסח מתחיל?

    המרדף אחריו חסר פשרות, כל האמצעים כשרים – ממברשת שיניים ועד לשואב אבק, ממים ועד לחומצות החריפות ביותר שקיימות על מדף הסופר מרקט. כל מי שדומה לו ואין זה משנה אם הוא גרגר אבק, או חתיכה קטנה של תפוח, ימצא במהירות של רץ מרתון הרץ אל המדליה הנכספת היישר את דרכו אל פח האשפה.
    בערב שלפני ליל הסדר, אנחנו עורכים חיפוש לאור הנר. אנחנו סורקים כל סדק וחריץ, בודקים למעלה ולמטה, נוברים במגרות ומתחת למיטות ומוודאים שסילקנו מהבית כל פירור של חמץ. אחרי בדיקת החמץ, אנחנו אומרים את הנוסח הבא (הנוסח המקורי בארמית): "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי - שלא ראיתיו ושלא ביערתיו - ייבטל ויהיה הפקר, כעפר הארץ".

    בבוקר שלמחרת (בערבו של ליל הסדר) אנו מוציאים את כל החמץ שנותר בבית ושורפים אותו, כולל החמץ שנמצא בחיפוש שערכנו בלילה הקודם. אנחנו משליכים את החמץ ללהבות ומקבלים את חג הפסח נקיים מחמץ.

    חג הפסח נושא אנרגיות רוחניות מדהימות. לא רק את החמץ הגשמי אנחנו צריכים לסלק ולשרוף. אם אנחנו רוצים לחוש להרגיש ולנשום  את חוויית החירות האמיתית שחג הפסח מביא איתו, עלינו לפתוח בשירוש התכונות השליליות שמכבידות עלינו. 

    "החמץ הרוחני" שלנו הוא החסרונות שפגמו במערכות היחסים שלנו ומנעו מאיתנו ליצור קשר עם בני אדם אחרים ועם אלוקים. מוטל עלינו לבדוק היטב בסדקים ובחורים של לבותינו במלוא הכנות:
    האם אני אגוצנטרי/ת? ואם כן עד כמה?
    האם אני נוטר/ת טינה? ואם כן עד כמה?
    האם אני רואה שחורות ומתמקד/ת בשלילי? ואם כן עד כמה?
    מה אורך הפתיל שלי? האם אני ממהר/ת לכעוס? ואם כן עד כמה?

    הגוף שלנו משמש משכן לנשמה, וחג הפסח מביא עמו את הכוח והאפשרות לנקות ולפתוח דף נקי. אולם ישנה תכונה אחת שמונעת מאיתנו לערוך 'ניקיון נשמה רוחני'.

    לחם לעומת חמץ
    הלחם שתופח ומחמיץ הינו מטאפורה לאדם שהוא נפוח מיהירות וגאווה, אדם שחושב שהוא אף פעם לא טועה. הוא כל הזמן מתנשא, ומאמין שתמיד השני אשם.
    מי מאיתנו לא מכיר את הטענות הללו "מקרוב": "אשתי נודניקית, בעלי בלתי נסבל, הילדים שלי קשים, הבוס שלי מטורף, גיסי משגע אותי, השכנה מהרחוב השלישי חופרת לי", מדהים הוא הדבר כי אף אחת מההאשמות הללו לא נפתחת ב"אני".

    כדי לזכות ולקיים את יציאת מצריים ולהיות בן חורין, עלינו לקום ולצאת ממצרים באופן פיזי! ורק כך נוכל לזכות לטעום את טעם החירות של פסח, אנחנו חייבים לשחרר את עצמנו מהחסרונות שמכבידים עלינו. כיצד נוכל לעשות זאת? לשם כך עלינו להעמיק במט אל המצה, נוכל לעשות זאת רק אם נרצה ונלמד מ"הלחם עוני" המצה.
    המצה – שטוחה, דקה, צנועה, היא איננה תופסת כל נפח – מלמדת אותנו ענווה מהי. זהו "המאסטר" המפתח לבדוק את עצמנו מהחמץ הרוחני שדבק בליבותינו, וכשנוכל לעמוד מול חסרונותינו בכנות ולהכיר במעידות שלנו, או אז נוכל להתחיל באמת בתהליך "ניקוי הנשמה".

    לסלק כל פירור
    "הקשיבו", אני אומר לבני הזוג. "שניכם רוצים שזה יצליח. מצוין. אבל שניכם רוצים שזה יצליח רק על ידי העברת האחריות לצד השני. 
    נישואין דורשים עבודה קשה עיקשת ועקבית, זאת לא יכולה העבודה של אף אחד אחר, לא תוכלו לשלוח לשם ממלא מקום, או עוזרת, גם לא את הכפיל שלכם, זאת חייבת להיות העבודה אך ורק שלכם. אם כל מה שתעשו זה לערוך רשימות של כל התלונות שלכם ולהטיל את מלוא האחריות לשינוי על הצד השני, לא תשיגו כלום. האמונה שכל האשמה נמצאת בצד השני היא יהירה, ומה שאנחנו צריכים לעשות הוא לדון כיצד כל אחד מכם יכול להחזיר את האהבה לחיי הזוגיות שלכם."
    בפעם הראשונה באותו לילה, הבעל והאישה הביטו זה בעינו של זו וחייכו.
    "אז איפה מתחילים?" היא שאלה.

    "חג הפסח נותן לנו את המפתח!", "אתם יודעים שלפני שפסח נכנס, אנחנו צריכים לרוקן את הכיסים מכל פירור קטן שאולי דבק או מתחבא לו בהם?
    "הלילה! כמה ימים לפני חג הפסח אנחנו עומדים לרוקן את כיסינו לחלוטין. כל אחד ואחת מכם מסתובבים עם הפגיעות הקטנות האלה, עם כל אותם פירורים שדבקו בכם. קדימה הבא נעשה ביעור חמץ - בואו נשכח ונסלח, ונפתח דף חדש. אחר כך נשוחח מה כל אחד מכם יכול לעשות כדי לבנות אמון והבנה. אבל תחילה אתם חייבים לסלוח ולשכוח. האם לא זאת מהות האהבה?"

    בפסח זה, הבה ניתן לעצמנו את מתנת החירות האמיתית. שחררו את עצמכם מכל אותן תכונות שליליות שמכבידות עליכם. קבלו את היום מתוך ענווה להאזין לאלה שאהבתם אך נפגעתם מהם. חפשו בכל חור וסדק שבלבכם, ובערו מעצמכם את החמץ הרוחני שגרם לכם להתנתק. רוקנו את הכיסים מאותם פירורים מצערים. הגיע הזמן לצאת ממצרים מן המיצר, לעשות סדר פסח אמיתי ביעור חמץ, להתחיל להביט אל המצות.  ולהיכנס אל הארץ המובטחת .

    קוראים יקרים ואהובים בהזדמנות זו הנני רוצה להודות לכל אחד ואחת מיכם על כל המשובים הנהדרים השאלות וההערות והפרגון שאתם שולחים, תבורכו מפי עליון וממקור הברכות ובעה"י נזכה כולנו לחג פסח כשר ושמח בבריאות אושר ושמחה, שפע ברכה והצלחה עם הרבה הרבה נחת יהודי אמיתי. ובעה"י נזכה ליציאת מצריים הן במישור הלאומי והן במישור הפרטי של כל אחד ואחת מאיתנו. וזכה לבער את החמץ ולא לאכול יותר את המרור בחיי היום יום אמן ואמן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/6/12 08:08:
      במצבים כאלה שווה להגיד לבני הזוג: "אוקי, אתה צודק, אבל איפה האחריות שלך למצב הזה?". אני ובעלי היקר עובדים כל יום וכל שעה, בהקשבה ובתקשורת. בפשרה, ובהתחשבות. זה לא קל. אבל התוצאה שווה את המאמץ

      פרופיל

      יוסף ויצמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הרב יוסף ויצמן

      עידכונים הרב יוסף ויצמן

      הרב יוסף ויצמן עידכונים