הכאב מפלח וקודח בעצמותיי, כמעט ונכנעת נפשי. חוסר תקווה מעציב, מלווה ולא מרפה. מרותק במקום, חסר אונים. רוצה לחיות... נואש לעזרה... נשלחת אליי לחזק ידיי, למצוא מזור לכאביי. מנסה לטשטש פחדיי. להקרין שוב אור לחיי... אתה מולי, מאיר את האפלה שבי. שולח קרן-אור חמה, נוטע בי חום ושלוה, ונושק על לחיי... |