המסע הארוך בהסטוריה זכה לבדיחות רבות. אחת מהן קשורה לתפקיד הביצה בקערת הפסח. בעוד שהסיבה הדתית לקיומה של הביצה בשולחן הסדר, היא "זכר לקורבן חגיגה..." (חגיגה עלומה). הסיבה החילונית מספרת, שבמרדף המפורסם בתנ"ך, כשצבא פרעה רדף אחרי בני ישראל לתוך הים, המים המלוחים הגיעו להם עד מתחת לחגורה ... כהרבה סיפורים אתיאולוגיים בתנ"ך, שנועדו להסביר תופעות טבע והתנהגות, נראה שהמסלול שנמשך 40 שנה, בא לשפוך אור על אופיו הבעייתי של העם המתהווה שנתגלה כבר אז – במדבר. הדור של אז ושל היום מאופיין בהעדפת הדשדוש בשלולית המוכרת ובאורך נשימה קצר... הנמנום שאחז במחאה החברתית הוא דוגמית קטנה להצמדות לסיר המקומי. מה סוד קסמו של הסיר, שהעם העתיק עולם, ששרד היכן שעמים ומעצמות אדירות קמו ונפלו, לא מוותר עליו ? |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וכמובן, למי שלא מכיר את משפטו הידוע של הרב קוק:
תודה על תשומת ה
,תגובת דוקטור לאה:
אעשה זאת בקיצור. כתבת דברים שרובם נכונים. הבעייה היא הקישור בין הדברים והמסקנות. מצאתי ששה נושאים בסדר הבא: 1. צלחת הפסח, עסקת רק בביצה.
2. ההליכה הממושכת במדבר. צריך להסביר מדוע, על פי המקורות.
3. סיר הבשר- ראית בו פחד משינויים ומניפוץ תקרת הזכוכית.
סיר הבשר היה זכר הימים הטובים אצל פרעה שהעם מתגעגע אליהם.
4. השוואה בין הימים ההם לימינו אנו- דשדוש בשלולית מוכרת ואורך נשימה קצר. זה מתאים לסוף הפוסט, כאחת המסקנות.
5. המחאה החברתית - יופי של הקשר. מקומו בסוך עם הסברים.
6. מדוע אין מוותרים על סיר הבשר? אתה טוען פחד משינויים. לא מתקבל על הדעת. זה רצון לרכוש, לחיים נוחים.
7. שרידות העם לעומת ירידתם של עמים אחרים. לא שייך לנושא שדנת בו. זה לא נובע מהקשר ליציאת מצריים.
אני מקווה שאתה רואה מה הייתה ביקורתי על כך ששמת הכל בסל גדול.
כתיבתך טובה ועניינית,
קצת אירגון ומשמעת והשיפור מגיע.
שיהיה בהצלחה. וחג שמח.
(דורון גראור):
שלום לך דוקטור לאה יותר מאשמח אם תסבירי את דברייך
לית מאן דפליג שהעם קונן על סיר הבשר הבטוח שנלקח ממנו ושייצג את הטחון הכלכלי והמוכר..
וקצפו של משה יצא על היותו עם כפוי טובה, אנא האירי את עיניי.
תודה. לוותר רק מעט, על הטפל, לא על העיקר, כפי שעשית - טיפָּל'ה לשנות פרשנות. דור המדבר עבר שינוי תודעתי הדרגתי וממושך, מקרעכצען והאדרת הממון (סיר הבשר, עגל הזהב) למוסר (מלווה תפריט מן ומצה, ו"הכול לטובה"). להבנתי המוגבלת, נבחר משמעו מי שנטל את עול המצוות, או לכול הפחות, את עשרת הדיברות. מי שלא - האדמה פערה פיה. עכשיו, עם התובנות החדשות, כול אדם באשר שהוא, שהוא מוסרי (ז''א, משתדל מאד ובכנות) יכול להיחשב לנבחר - לפחות בעיניי: מעבר לדת: אתיקה לעולם שלם, מגשרים על פער האמונה חג אביב מגניב לכולם.
כל אחד והסיר שלו.
תתכבדו בבקשה מהסיר שלי.
*
מועדים לשמחה
חגים וזמנים לששון.
תחל ספירת העומר.
.