כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    לראות

    52 תגובות   יום ראשון, 8/4/12, 21:39

    ''

     

    לראות

    הפעם "אשמה" במה שיצא האמנית שרון רשב"ם פרופ (מציירת) שתמונה אחת שציירה שוב תפסה במיוחד את תשומת לבי, והיא כאן כמובן ברשותה. תודה שרון.

    לא יודעת אם לכך "התכוון המשורר באומרו" אך זה מה שזה עורר בי.

    כתבתי בעבר על מצוקה של ילדים קטנים שאף אחד מהסובבים לא ראה ולא חש בזאת (כאיזה סוטה נטפל לילד באוטובוס ואף אחד לא שם לב, וילדה צעירה הולכת עם גבר מבוגר ותינוק בעגלה והוא מתנודנד וחולק אתה את הבירה שלו), אפילו כשדברים נעשו קבל עם ועדה מול כולם.

     

    המצוקה הזו, של חסרי ישע, כשלא תמיד הסובבים רואים וחשים בזאת, לפעמים ההורים, הקרובים, לפעמים הסביבה, בעיני נוראה. אפשר הרי במחווה קטנה, באמת לא ממש עזרה, מחווה לפעמים לשפר הרגשה, לעזור, ואפילו להציל.

     

    '' 

    התמונה של הציירת שרון רשב"ם פרופ (מציירת)

     

     

    לפעמים יש תמונות, ציורים,

    שעושים לי קצת גיוועטצ' בפנים,

    אני אליהם "נשאבת" ולא מבינה,

    איך אפשר לא לראות כאב וצעקה,

    כל מיני דברים שלי ברורים,

    שאיכשהו  לא לכולם נראים.

     

    נזכרת ומתי חלו בי שינויים,

    יותר משהענקתי קיבלתי מבעלי חיים,

    למדתי בין היתר, עם הלב לראות,

    מה שמול הפנים כל הזמן,

    שתמיד שם אך מוסתר, לא מובן.

     

    את שעל פניו עוברים וממשיכים,

    ששקוף רואים ולא רואים, ולא "שמים",

    מה שרגילים ש"ככה זה בחיים",

    או שבקלות אפשר להנביט בהם חיוכים.

     

    מי ומה שבסוף סולם העדיפויות,

    אם מקשיבים, מבחינים בנימים מוחבאים

    של רגשות פחד, ציפייה, ושמחה,

    הכרת תודה, נאמנות ודאגה כנה.

     

    מזהה דברים בשפת גוף וסימנים,

    במימיקת פנים, בעיניים, ובתנועה,

    אפשר לומר המון מבלי לומר מילה

    לצעוק ולבקש עזרה, ללא הברה.

     

    צריך שהצד השני שיקלוט האותות,

    שישים לב, לפעמים למחוות מאד קטנות,

    להסתכל עם העיניים שבראש נמצאות,

    ועם אלה שבלב שלא תמיד מופעלות.

     

    עולם שלם של רבדים נסתרים,

    שתמיד שם, אך נחבאים אל הכלים,

    לא בכל הדברים קל להבחין,

    במרוץ המטורף של היום יום והחיים.

     

    הרבדים והקליטה דו כיווניים,

    דברים יפים אך גם קשים וכעורים,

    משמחים, אך גם מתוסכלים וכואבים,

    ככה זה כששומעים מה שלא מדברים.

     

    מי שפותח את הלב לכאב, ומצוקה,

    לא עובר לידם כאילו לא ראה,

    יראה סימנים גם על ילד או ילדה

    או כל שאינו אומר  אך משווע לעזרה.

     

    מי שפוגע וגורם סבל לחסר ישע,

    ולו הוא חתול פ"ז במצוקה,

    מי שאין לו אלוהים ולא בו חרטה,

    יפגע בלי בעיה באחרים ונוספים,

    וגם מתחת לאפה של החברה כולה.

     

    והלב נכמר ומחניק צעקה,

    איך אפשר לא לראות מצוקה,

    של ילד מוכה, ילדה קטנה בבעיה,

    של בעל חיים חסר בית,

    וזקוק נואשות לעזרה....

     

    לא חייבים לכל אלה להגיש עזרה,

    אי אפשר גם אם רוצים, זו בעיה,

    אך לפעמים את כל ההבדל עבורם,

    עושה עזרה מחווה מאד קטנה,

    ועבור חסרי ישע זה הבדל גדול נורא.

     

     

    '' 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (51)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/4/12 13:16:

      צטט: bonbonyetta 2012-04-11 19:39:59

      צטט: טונקס 2012-04-09 00:18:46

      ''

       

      ובדיוק עכשיו אחרי שקראתי אותך שמו את זה בפייסבוק וכתבו שזה מייצג את רוב האנשים, עוברים ולא רואים

      -------

      מה שצריך לעשות זה לקחת אותו לוטרינר לטיפול ואבחון ראשוני ואח"כ כמובן הביתה, אבל מעטים מאד שעושים זאת, ומעטים שיכולים לעשות זאת.

      אישית עם שני כלבים אני די מוגבלת לפעמים במה שאני יכולה לעשות ,

      אבל כל אחד באמת יכול לקחתו לפחות הצידה מהדרך שלא יפגע, ללטף, ולתת לו משהו לאכול ולשתות, ובודאי לא לעבור כך ליד.

      נורא לראות זאת, ועצוב.

       


      כך בדיוק עשיתי כאשר מצאתי את החתולה שלי לפני כמה שנים כשהיתה גורונת בגודל אף קטן מזה.
      מוזר שאנשים גם לו לוקחים הביתה (ולרוב הם לא) לא דואגים לקחת לווטרינר לבדיקה ובירור ראשוני (ובעקבותיו כמובן המשך חיסונים) ולברר איך מטפלים ומתנהגים לייצור כזה קטן ועדין.

      כמובן שכבר הפסקתי לספור את הפעמים שראיתי יתומים קטנים שכאלה והיות ולא יכולתי לקחתם עשיתי עבורם את המעט שביכולתי. אם זה לסלקם מהכביש ולהעבירם לגינה או חצר של בית. אם לנסות לארגן להם מים ואם ללכת למכולת הקרובה ולקנות להם שמנת - הדבר היחיד שגם ניתן מבחינתם למאכל בגיל הזה, גם טעים, מזין ומזכיר במעט חלב חתולה, גם ניתן לקניה כמעט בכל מכולת / פיצוציה גדולה ואם אני זוכרת נכון אפילו במחיר מפוקח.

      אגב, בחלק מהמקרים ראיתי שלא הייתי היחידה שניסתה לעזור לגור כך שהמצב לא כזה גרוע.

        12/4/12 11:58:

      צטט: bonbonyetta 2012-04-12 08:47:50

      צטט: mzukan 2012-04-09 12:48:51

      אני מכיר משפחה אחת מאוד נורמטיבית, גם משתלבים בקהילה וגם מתנדבים, אם הילדים ליחידות מובחר ות בצבא וגם דאגה ומוכי גורל, הם החליטװ לגדל כלב,
      וזה לא הסתדר, לאחר זמן התיאשו והחזירו אותו לצער בעלי חיים,ואז נתקפו בגעגועים ולקחו אותו חזרה לביתם,
      וככה איזה שלוש פעמים , עד שהדברים הסתדרו,
      או שהכלב שנה את א ורחותיו או שהם למדו להסתדר עם מה שיש,
      אז מצד אחד אפשר להגיד, שלא כל מי שאוהב בעלי חיים ,
      הוא שראוי לגדלם,
      מצד שני אני חושב שבעל החיים מעדיף שיאהבו אותו,
      והמיומנות גם אם תתמהמה , הרי שהיא סומנה כבר כעדיפות שניה,
      חג שמח לך יקירה ,
      בידידות רבה
      אשר

      ----

      זו דוגמא מעניינת ותודה שהבאת.

      אני בטוחה שמה שקרה ששני הצדדים התרגלו ולמדו, לא היה מזיק פשוט אם המשפחה היתה מקבלת קצת הדרכה קודם, היה מונע מכל הצדדים הרבה טרחה ועוגמת נפש.

      בכל מקרה כלב עדיף לו משפחה אוהבת מאשר להיות בתחנת הסגר, ואם המחיר הוא שהיא צריכה ללמוד איך לעשות זאת וזה משלם הכלב, אני בטוחה שהוא משלם את המחיר ברצון אם זה מה שעולה לו שתהיה לו משפחה אוהבת ובית.

      שמחה שהסתיים בטוב.

      ''לבסוף לשמחת כל בעלי הכלבים שהיו נפגשים בערב בביה'ס א וסישק ין התמתן הכלב ואמונו בבני האדם חזר אליוואותה משפחה גדלה אותו עוד 7 שנים רצופות,

      שיהיה  לך חג שמח יקירה ,

      בידידות ובהערכה ,

      אשר

       

        12/4/12 11:22:

      צטט: debie30 2012-04-10 23:02:42

      חתולה שנעזבה עם לידתה,

      נמצאה בחצר בת יום חבל הטבור היה כרוך סביבה

      היום היא בת 5 ,שמחה ועליזה.

       

      ''

       

       

      ''

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      מקסים

        12/4/12 08:52:

      צטט: רומפיפיה 2012-04-09 14:54:01

      יקירתי ברור שחזרתי

      וואלה, באמת חזרת? טוב בסדר, הנה ההפתעה לכל מי שחוזר פעם שניה.

      ''

       

        12/4/12 08:50:

      צטט: ד ר ו ר 2012-04-09 14:14:53

      כמה טוב שיש אנשים כמוך.

      תודה, אבל באמת שיש אנשים שעושים בהחלט יותר ולפחות הרבה מאד, אפשר בקלות מאד להצטרף לעשייה ובלי ממש טרחה, אם זה מה שמתאים, אתה מוזמן לפנות אלי באישי אם בא לך, באמת לא סיפור. 

      ''

        12/4/12 08:47:

      צטט: mzukan 2012-04-09 12:48:51

      אני מכיר משפחה אחת מאוד נורמטיבית, גם משתלבים בקהילה וגם מתנדבים, אם הילדים ליחידות מובחר ות בצבא וגם דאגה ומוכי גורל, הם החליטװ לגדל כלב,
      וזה לא הסתדר, לאחר זמן התיאשו והחזירו אותו לצער בעלי חיים,ואז נתקפו בגעגועים ולקחו אותו חזרה לביתם,
      וככה איזה שלוש פעמים , עד שהדברים הסתדרו,
      או שהכלב שנה את א ורחותיו או שהם למדו להסתדר עם מה שיש,
      אז מצד אחד אפשר להגיד, שלא כל מי שאוהב בעלי חיים ,
      הוא שראוי לגדלם,
      מצד שני אני חושב שבעל החיים מעדיף שיאהבו אותו,
      והמיומנות גם אם תתמהמה , הרי שהיא סומנה כבר כעדיפות שניה,
      חג שמח לך יקירה ,
      בידידות רבה
      אשר

      ----

      זו דוגמא מעניינת ותודה שהבאת.

      אני בטוחה שמה שקרה ששני הצדדים התרגלו ולמדו, לא היה מזיק פשוט אם המשפחה היתה מקבלת קצת הדרכה קודם, היה מונע מכל הצדדים הרבה טרחה ועוגמת נפש.

      בכל מקרה כלב עדיף לו משפחה אוהבת מאשר להיות בתחנת הסגר, ואם המחיר הוא שהיא צריכה ללמוד איך לעשות זאת וזה משלם הכלב, אני בטוחה שהוא משלם את המחיר ברצון אם זה מה שעולה לו שתהיה לו משפחה אוהבת ובית.

      שמחה שהסתיים בטוב.

      '' 

        12/4/12 08:44:

      צטט: דוקטורלאה 2012-04-09 12:32:18

      חמלה היא נושא שמתחנכים מהבית. אני אביא דוגמא. כשהייתי קטנה-קטנה היה מנהג בבית ללכת לטייל במוצאי-שבת. אבא ואני. יד ביד. כעבור זמן הגענו לקיוסק מפורסם , שם קנו לי גזוז. זה היה דבר חדש באותם ימים, עוד אני שותה, כפי שאבא למד אותי, בזהירות. אבא הסתובב וצפה על העומדים בתור. תמיד היה ילד קטן שראית כי אין לו כסף לקנות. אבא ,בעדינות, ניגש אליו ושאל: מה אתה הכי אוהב לשתות, מה שהילד אמר אבא קנה. היינו משפחה מאד ענייה , אבל אבא הכין מראש ממון לשתי מנות שתייה. זו דוגמא שהפנמתי בבית. היו עוד רבות רבות. נדמה לי שהיום פסה החמלה והיא יותר מוסדית ופחות אישית. התמונה המיוחדת שהבאת והשיר המשכנע , שניהם חייבים לדבר ולהשפיע על כל מי שהוא אדם, ואני מקווה כי אכן יעשו כך.

      --

      כן, אנשים לא מבינים שזה החינוך האמיתי או לפחות חלק ממנו ולא רק לדאוג למספיק דמי כיס לילד, את כל הצעצועים והבגדים כמותגים, ובת מצווה מפוארת מפוצצת בחו"ל, בהחלט כל אלה אינם העיקר.

      רואה שאביך היה איש מקסים. מעט מאד בתים אני רואה שמחנכים בדרך זו את ילדיהם, וכמה חבל.

      ''חג שמח לאה ובריאות לך ולבעלך ולמשפחה

       

        11/4/12 19:58:

      צטט: דרורהגרין 2012-04-09 10:21:42

      גם אלוהים בעצמו פוגע בחסרי ישע

      כן, אכן פעמים רבות אתה עומד ותוהה איך ולמה.

      שהרי אם יש חסרי ישע פעמים רבות זה עקב מצבים מסוימים שנחתו עליהם. 

      ''

        11/4/12 19:56:

      צטט: מציירת 2012-04-09 09:43:08

      שוב תודה לך על המילים שאיתן את מפרשת את עבודותיי. העומק הרוחב והמימד שהן מקבלות תודות לפרשנויות כמו אלו שלך הם בעלי ערך עצום. תודה.

      תודה גם לך.

      אני לא יכולה שלא לקרוא כל כך הרבה מהתמונות שלך, לפעמים הן פשוט מדברות אלי. 

      '' 

        11/4/12 19:54:

      צטט: רומפיפיה 2012-04-09 09:33:49

      צודקת יקירה, וכאן את באמת עם לבך הרחב והטוב

      פשוט באת לשכנע את המשוכנעים..

      צריך להעביר את דבריך לתפוצה הרבה יותר רחבה...

      קראתי באיזה מקום שמשרד החינוך מתכוון

      להעביר שיעורים בתחום. טוב שנזכרו שם, חבל שכל כך מאוחר...

      חג שמייח בונבוניטה...נשמה טובה..

      אחזור

      ---

      אני בכלל לא מתנגדת שתעבירי לינק של מה שאת רוצה למי שאת רוצה. אמרתי לך לא פעם?  ואני מאד מקווה שלבד מחברים ומבקרים קבועים יגיעו מדי פעם "למחוזותי" גם אחרים.

      לגבי היוזמה של משרד החינוך גם אני קראתי זאת, זו התחלה זעירה של מה שצריך להיות היה מזמן, והלוואי וזה יקרום עור וגידים בפועל וגם יהפך למציאות.

      למדתי כשרואה ידיעה כזו לא לשמוח מהר מדי, להמתין לראות זאת בפועל.

      ''

       

        11/4/12 19:50:

      צטט: נ.י.ל.י 2012-04-09 09:08:12

      להסיר לקופי האנוש את הידיים מהפה,אוזניים ועיניים
      כתבת מרגש ונפלא-כרגיל אצלך יקירה!

      תודה חברה. נראה לי שהרבה בעלי עניין שמתפרנסים על הסבל בין היתר שלהם יתנגדו לכך נמרצות. 

      ''

        11/4/12 19:48:

      צטט: . ארז . 2012-04-09 07:59:32

      אינטיליגנציה רגשית, לא לכולם יש את זה כנראה .... יופי של דברים הבאת והלוואי והמילים יעזרו לפקוח עיניים...

      רוצה משקפיים?''קריצה

       

        11/4/12 19:47:

      צטט: Gfaus 2012-04-09 07:44:11

      חבל שביבי וכל עושי דברו לא רואים את מה שהם חייבים לראות ...

       

      חבל שביבי וכל ממשלתנו המנוקרת לא רואה את המציאות אלה שבויים לרוב באגו העצמי שלהם.

       

      *

      למה אחרי שאכלתי אתה מזכיר אותו שוב? למה? זה נחשב התעללות מה שאתה עושה... 

      ''

        11/4/12 19:45:

      צטט: אור 2012 2012-04-09 07:29:03

      הצעקה מאד ברורה רק צריך לראות אותה

      אי אפשר לראות אבל כששמים משקפיים, וככל שהן אטומות יותר הרי זה "משובח"קריצה

      ''

        11/4/12 19:42:

      צטט: החתול במסיכה 2012-04-09 04:51:11

      פגיעה בחסרי ישע זה פשע. רק דו קיום וכבוד הדדי....... לא משנה למי....!!!

      ''

      גם בעיני זה מאד יפה, לצערנו כולנו מסכימים בודאי שמראות כאלה אפשריים רק בהודו...הסנני 

       

        11/4/12 19:41:

      צטט: מזל וברכה 2012-04-09 00:27:54

      צטט: טונקס 2012-04-09 00:18:46

      ''
      הוס

       

       

      ובדיוק עכשיו אחרי שקראתי אותך שמו את זה בפייסבוק וכתבו שזה מייצג את רוב האנשים, עוברים ולא רואים


      בכל פעם שאני מסתכלת על 5 החתולים שלי אני כ"כ שמחה שאינם יודעים כמה טוב להם, אלא מקבלים הכול כמובן מאליו. מצד שני, בכל פעם שמפרסמים שדרושה אומנה, מחפשים מאמצים, לבי נחמץ ומתכווץ. הרי אינני יכולה לקחת את כולם, אבל אני רוצה. בכל מאוד אני רוצה לתת להם בית חם, מזון משביע טעים וטרי...
      תחשבו כמה יפה יכלה הגורה הזו להיות בתנאים אחרים

      -----

      כואב הלב, אבל אנשים לרוב לא רואים זאת כך, רואים את ההזנחה כאילו היא אשמה בזה המסכנונת.

       

        11/4/12 19:39:

      צטט: טונקס 2012-04-09 00:18:46

      ''

       

      ובדיוק עכשיו אחרי שקראתי אותך שמו את זה בפייסבוק וכתבו שזה מייצג את רוב האנשים, עוברים ולא רואים

      -------

      מה שצריך לעשות זה לקחת אותו לוטרינר לטיפול ואבחון ראשוני ואח"כ כמובן הביתה, אבל מעטים מאד שעושים זאת, ומעטים שיכולים לעשות זאת.

      אישית עם שני כלבים אני די מוגבלת לפעמים במה שאני יכולה לעשות ,

      אבל כל אחד באמת יכול לקחתו לפחות הצידה מהדרך שלא יפגע, ללטף, ולתת לו משהו לאכול ולשתות, ובודאי לא לעבור כך ליד.

      נורא לראות זאת, ועצוב.

      '' 

        11/4/12 14:41:
      פוסט מתאים למקום שאני נמצא בו עכשיו - הודו!
        11/4/12 11:57:

      צטט: שלויימה 2012-04-08 23:26:54

      כאדם שחווה התעללות בילדותי- לקח לי שנים שבהן היה לי קל יותר להתקרב לבעלי חיים לפני שהיה לי אמון שוב בבני אדם , אני יודע בדיוק למה את מתכוונת...תודה.

      אתה הורס אותי עם הקטעים הללו. לא מבינה איך אפשר, פשוט בלתי נתפש בעיני. מקווה גם שלעולם לא אבין....

      יש כל כך הרבה אסונות ובעיות שלא נדע מצרות שצריך עוד בזדון לעולל למי שאינו יכול להתגונן דברים?

      והכי מעצבן שהמון כאלה לא נענשים. ואני מדברת בכללי על פגיעה בחסרי ישע בכלל. בעיני זה פשע נורא.

      אתה יודע אפילו בעולם התחתון זה נחשב פשע בזוי במיוחד, ואינך רוצה לדעת מה עושים למי שפוגע בילדים במיוחד שם בפנים... 

      --

      חייבת לספר לך משהו קצת מצחיק, כתבתי על זה בפוסט פעם.

       מילדותי אני מאד אוהבת סיגליות אבל הקטנות הללו בר, שפעם היו צומחות בגינות או קיבוצים יותר, לא המתורבתות שגדלות למכירה בחנויות. גם רקפות אוהבת, נראה שהאהבות של אבי האהוב ז"ל קצת עברו אלי.

      אז יום אחד גיליתי כאלה סיגליות באיזה מקום והתסכלתי וכל כך בא לי לקחת, ולומר לך משהו היתה לי הרגשה שאם אבקש גם יתנו לי. אבל לא הייתי מסוגלת לקטוף אותן. לקטוף זה הרי להמית אותן.

      אז הייתי צריכה למרות שלא היה קל לי בכלל עם הגב הדפוק שלי להתכופף עד אליהן, חצי לשכב על הרצפה כדי להריח אותן.

      לפחות זה, לא וויתרתי.

      ''

        10/4/12 23:02:

      חתולה שנעזבה עם לידתה,

      נמצאה בחצר בת יום חבל הטבור היה כרוך סביבה

      היום היא בת 5 ,שמחה ועליזה.

       

      ''

       

       

      ''

       

       

       

       

        10/4/12 22:41:

      צטט: debie30 2012-04-08 23:25:57

      בונבוניטה, הלוואי והיה ניתן לעזור יותר, אך לא תמיד אפשר להתערב, לא תמיד ניתן להגיש את העזרה הנדרשת. אבל בהחלט צריך לעשות יותר...

      --

      העניין הוא שכדי לא להרגיש אשמים אנו לפעמים יודעים שלא ניתן לעזור אז מתעלמים, אני יודעת. אבל הקטע שלא צריך להרגיש אשם כל הזמן, לפעמים מה שקורה שאת עושה ואני אומרת זאת סתם לדוגמא:

      נניח שאת רואה חתול קטן במצב לא טוב ברחוב, ואת אומרת לעצמך שיש לך כלבים ואינך יכולה לקחתו הביתה ולא יודעת איך להתמודד עם זה אז את מתעלמת. אבל יכול להיות שאם תתני לו למשל מזון ושתיה ותשימי אותו במקום מוגן, בהנחה שאינך יכולה לעשות יותר בשום אופן, אז הוא יתאושש, יחזיק מעמד עוד קצת ואז עוד כמה ימים יראה אותו מישהו אחר וימצא עבורו בית.

      אבל אם את לא היית עושה את המעט של מתן אוכל ושתיה, הוא לא היה מתאושש, ולא היה ניצל.

      כך שלפעמים אפילו העזרה הקטנה מאד שלנו למרות שאנו לא תמיד רואים זאת גורמת לתגובת שרשרשת שמצילה אותו בסופו של דבר.

      ראיתי זאת לא פעם במהלך השנים שזה קורה, כמו עבודת צוות לא מכוונת, זה מאד יפה שזה קורה, כמו נס קטן.

       

      בדיוק מסיבה זו אני תמיד אומרת לעצמי, שלא חשוב בכלל אם יש לבעל חיים עזוב סיכוי כן או לא, לא אני היא זו להחליט, אני עושה כל מה שאני יכולה ומקווה עבורו שבמשהו עזרתי. אם זה מזון ושתיה, אם להעביר כביש, אם להצילו מילדים שפוגעים בו, או כל דבר אחר. את מה שאני יכולה לעשות אני עושה.

       

      ''

       

        10/4/12 21:49:

      צטט: yonbir 2012-04-08 21:55:52

      מי ששם ליבו למצוקתו של האחר, ולא יכול לחלוף על פני חסר הישע בלי לעשות מעשה, הוא אדם שניחן בשתי תכונות נפלאות- 1. הוא אדם מודע 2. הוא התברך בחמלה שממלאת את ליבו. ואת, יקירה, בהחלט שזכית בשתי תכונות אלה.

      תודה חבר יקר, אפשר לעזור בהמון צורות, באמת, אם במעורבות בפעילות, מי שלא יכול תרומה כספית צנועה מאד כל חודש, פעילות באינטנט, בעריכה, בתרגום, באמת הרבה. מי שמוכן לעזור למי שעוזר לחיות מוזמן לפנות אלי.

      הרבה בריאות איש, ולב ועיניים לראות ולחוש את הכל.

      גם את היופי של השושנה וריחה וגם את החלש הקטן שמחווה קטנה יכולה להוות עבורו ההבדל בין חיים למוות.

      ''

       

        10/4/12 18:08:
      מאירת עיניים
        10/4/12 08:45:
      תודה. חג שמח!!
        10/4/12 08:08:
      את נוגעת ומאירה דרך המילים וזה נפלא !
      תודה בונבונייטה ומועדים לשמחה.
        9/4/12 22:05:
      מקסים. יש בך יופי נדיר יקירה. חיבוק של חג שמח פיני
        9/4/12 21:59:
      הלוואי והעולם היה מלא בכמוך!!!♥♥♥
      את מדהימה!
        9/4/12 15:23:
      את נשמה מיוחדת...מרשים!
        9/4/12 14:54:

      יקירתי ברור שחזרתי

        9/4/12 14:14:
      כמה טוב שיש אנשים כמוך.
        9/4/12 12:48:

      אני מכיר משפחה אחת מאוד נורמטיבית, גם משתלבים בקהילה וגם מתנדבים, אם הילדים ליחידות מובחר ות בצבא וגם דאגה ומוכי גורל, הם החליטװ לגדל כלב,
      וזה לא הסתדר, לאחר זמן התיאשו והחזירו אותו לצער בעלי חיים,ואז נתקפו בגעגועים ולקחו אותו חזרה לביתם,
      וככה איזה שלוש פעמים , עד שהדברים הסתדרו,
      או שהכלב שנה את א ורחותיו או שהם למדו להסתדר עם מה שיש,
      אז מצד אחד אפשר להגיד, שלא כל מי שאוהב בעלי חיים ,
      הוא שראוי לגדלם,
      מצד שני אני חושב שבעל החיים מעדיף שיאהבו אותו,
      והמיומנות גם אם תתמהמה , הרי שהיא סומנה כבר כעדיפות שניה,
      חג שמח לך יקירה ,
      בידידות רבה
      אשר

        9/4/12 12:32:
      חמלה היא נושא שמתחנכים מהבית. אני אביא דוגמא. כשהייתי קטנה-קטנה היה מנהג בבית ללכת לטייל במוצאי-שבת. אבא ואני. יד ביד. כעבור זמן הגענו לקיוסק מפורסם , שם קנו לי גזוז. זה היה דבר חדש באותם ימים, עוד אני שותה, כפי שאבא למד אותי, בזהירות. אבא הסתובב וצפה על העומדים בתור. תמיד היה ילד קטן שראית כי אין לו כסף לקנות. אבא ,בעדינות, ניגש אליו ושאל: מה אתה הכי אוהב לשתות, מה שהילד אמר אבא קנה. היינו משפחה מאד ענייה , אבל אבא הכין מראש ממון לשתי מנות שתייה. זו דוגמא שהפנמתי בבית. היו עוד רבות רבות. נדמה לי שהיום פסה החמלה והיא יותר מוסדית ופחות אישית. התמונה המיוחדת שהבאת והשיר המשכנע , שניהם חייבים לדבר ולהשפיע על כל מי שהוא אדם, ואני מקווה כי אכן יעשו כך.
        9/4/12 10:21:
      גם אלוהים בעצמו פוגע בחסרי ישע
        9/4/12 09:43:
      שוב תודה לך על המילים שאיתן את מפרשת את עבודותיי. העומק הרוחב והמימד שהן מקבלות תודות לפרשנויות כמו אלו שלך הם בעלי ערך עצום. תודה.
        9/4/12 09:33:

      צודקת יקירה, וכאן את באמת עם לבך הרחב והטוב

      פשוט באת לשכנע את המשוכנעים..

      צריך להעביר את דבריך לתפוצה הרבה יותר רחבה...

      קראתי באיזה מקום שמשרד החינוך מתכוון

      להעביר שיעורים בתחום. טוב שנזכרו שם, חבל שכל כך מאוחר...

      חג שמייח בונבוניטה...נשמה טובה..

      אחזור

        9/4/12 09:08:

      להסיר לקופי האנוש את הידיים מהפה,אוזניים ועיניים
      כתבת מרגש ונפלא-כרגיל אצלך יקירה!

        9/4/12 07:59:
      אינטיליגנציה רגשית, לא לכולם יש את זה כנראה .... יופי של דברים הבאת והלוואי והמילים יעזרו לפקוח עיניים...
        9/4/12 07:44:

      חבל שביבי וכל עושי דברו לא רואים את מה שהם חייבים לראות ...

       

      חבל שביבי וכל ממשלתנו המנוקרת לא רואה את המציאות אלה שבויים לרוב באגו העצמי שלהם.

       

      *

        9/4/12 07:29:
      הצעקה מאד ברורה רק צריך לראות אותה
        9/4/12 05:22:

      צטט: החתול במסיכה 2012-04-09 04:51:11

      פגיעה בחסרי ישע זה פשע. רק דו קיום וכבוד הדדי....... לא משנה למי....!!!

      ''

       תמונה נפלאה

        9/4/12 04:51:

      פגיעה בחסרי ישע זה פשע. רק דו קיום וכבוד הדדי....... לא משנה למי....!!!

      ''

        9/4/12 00:27:

      צטט: טונקס 2012-04-09 00:18:46

      ''
      הוס

       

       

      ובדיוק עכשיו אחרי שקראתי אותך שמו את זה בפייסבוק וכתבו שזה מייצג את רוב האנשים, עוברים ולא רואים


      בכל פעם שאני מסתכלת על 5 החתולים שלי אני כ"כ שמחה שאינם יודעים כמה טוב להם, אלא מקבלים הכול כמובן מאליו. מצד שני, בכל פעם שמפרסמים שדרושה אומנה, מחפשים מאמצים, לבי נחמץ ומתכווץ. הרי אינני יכולה לקחת את כולם, אבל אני רוצה. בכל מאוד אני רוצה לתת להם בית חם, מזון משביע טעים וטרי...
      תחשבו כמה יפה יכלה הגורה הזו להיות בתנאים אחרים

        9/4/12 00:18:

      ''
      הוס

       

       

      ובדיוק עכשיו אחרי שקראתי אותך שמו את זה בפייסבוק וכתבו שזה מייצג את רוב האנשים, עוברים ולא רואים

        9/4/12 00:00:
      מי שרואה את כל אלה קיבל מתנה גדולה וגם נושא על גבו משא כבד. מישהו כזה, כמוך, אף פעם לא ישאל "איזה משמעות יש לחיים". הוא כבר יודע
        8/4/12 23:58:
      מדהים כמה אכזריות יש בעולם...הזויה האכזריות של הורים לידיהם עצמם ובשרם...
        8/4/12 23:26:
      כאדם שחווה התעללות בילדותי- לקח לי שנים שבהן היה לי קל יותר להתקרב לבעלי חיים לפני שהיה לי אמון שוב בבני אדם , אני יודע בדיוק למה את מתכוונת...תודה.
        8/4/12 23:25:
      בונבוניטה, הלוואי והיה ניתן לעזור יותר, אך לא תמיד אפשר להתערב, לא תמיד ניתן להגיש את העזרה הנדרשת. אבל בהחלט צריך לעשות יותר...
        8/4/12 22:58:
      נורא נורא נורא
        8/4/12 21:55:
      מי ששם ליבו למצוקתו של האחר, ולא יכול לחלוף על פני חסר הישע בלי לעשות מעשה, הוא אדם שניחן בשתי תכונות נפלאות- 1. הוא אדם מודע 2. הוא התברך בחמלה שממלאת את ליבו. ואת, יקירה, בהחלט שזכית בשתי תכונות אלה.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין