צטט: רוני ק 2009-03-10 13:03:29

הפתרון אולי יכול להיות לספר את הסיפור שלך לגבר המשמעותי הבא בחייך

 

נראה לי שהוא יבין אם גם תהיי משמעותית בשבילו...

 

ומשם ישא איתך בייחד את המשא הזה ואלי תצליחו לפוגג חלק ממנו...

 

זה מפחיד אבל לא נראה לי שיש לך מה להפסיד

 

רוני

חושבת גם כמוך, בהצלחה לך....

יפית.

כתוב יפה, נכון, ומעניין.

בידי ההורים פוטנציאל אדיר לתועלת - או לנזק.

ולא צריך להיות אב מכה לצורך נזק. יש הרבה דרכים אחרות לפגום בילד.

ניקולאס מונסאראט, בפתח ספרו "הים האכזר" כותב: "זה סיפור אמיתי. סיפורים אמיתיים הם היחידים שראוי לספרם".

כמאמר הפסוק אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה. ממש מעצבן כמה עוול יכולים

הורים לגרום לצאצאים בחוסר מודעות ובכהות חושים 

 כתיבה משובחת *

של סיפור חיים עצוב ...

סיפור על כאב אמיתי. הרבה אנשים חיים עם סודות, ולא תמיד מה שנראה מבחוץ הוא הוא הדבר האמיתי.

קראתי בשטף, בבת אחת, אי אפשר היה לעצור. כתוב מקסים. 

שירלי 

הפוסט שכתבת מחזק את דעתי שאנשי חינוך חייבים להיות ערים ולבדוק מה המניע את  מלכי ומלכות הכיתה, אם הם יטופלו כראוי בשלב של תחילת הדרך אזי נחסוך צלקות כה גדולות וקשות בעתיד. 

לעניין, מלכת הכיתה "שלך" נתינה של המון חום ואהבה מהסביבה הקרובה ללא תנאים אולי תסייע.

זהבה

כמה רגישה, מרגישה ומרגשת כתיבתך יוסף.

יפה מאד! *

אמת צומחת  ממיצרים ייעודנו עלי אדמות ,הוא לברור את המוץ  השקרי העוטף אותנו ולגלות את גרעיני   האמת  שבכוחם  להצמיח  ישועה ומזור ,גאולה  ושלום לעולם כולו.האמת הקשה ,אך היא שווה וגם מרפאת  ומבשרת טוב.כל קבוצה הנקלעת  אל בין המיצרים ,הרי שמגמתה  להחלץ ,אין נקודה    מלכדת ומאחדת כמו האמת לכי בכוח זה והצליחי  אל תריאי ואל תבושי, דג השוחה עם הזרם הוא דג מת . דג השוחה נגד הזרם הוא חי  לחייך חזקי ואמצי

הפתרון אולי יכול להיות לספר את הסיפור שלך לגבר המשמעותי הבא בחייך

נראה לי שהוא יבין אם גם תהיי משמעותית בשבילו...

ומשם ישא איתך בייחד את המשא הזה ואלי תצליחו לפוגג חלק ממנו...

זה מפחיד אבל לא נראה לי שיש לך מה להפסיד

רוני

מאד אהבתי את הסיפור . מבינה את המשמעות של להסתובב עם פצע.

לא משנה לי אם תהיי מלכת הכיתה או היית

חשוב לי שתרגישי מאושרת ואמיתית בחייך

הייתר זה תפאורה

את היית השחקנית בסרט האימה הזה  חבל שלא חשפת את סיפורייך אז בכך היית מצילה את אמך מהסבל הנורא שחוותא וגם היית עוזרת לאחיך למען עתידו כדי שלא יגיע לכיוון אביו אבל לצערינו זה קיים כך שחייו וחיי משפחתו לא יהיו על מיי מנוחות

טוב עשית שהוציאת זאת החוצה אני מבינה אותך שזה אינטרס כדיי לעזור לעצמך להירפא מהסבל אשר חווית

מקווה שאכן זה יעזור לך קבלי כוחות נפש מכל הסובבים אותך ומכל התומכים בך וצאי לדרך חדשה

לצערי דווקא במשפחות הכי מכובדות יש את המיקרים הללו שמעתי הרבה סיפורים דומים

חבל שבתוך כל משפחה שכזו לא קם מישהו ועוצר את הכל בכל מחיר מה שקשה במשפחות הללו זה האגו שלהם והכבוד למרות שבתוך הבית לא הכבוד ולא כלום עובד

מאחלת לך בכל ליבי הצלחה וחיבוק ענק חג שמח

הלב דואב,לכולנו צלקות כאילו ואחרות...כמה השפעה יש על הנפש הרגישה של הילדות..

כול אחד ויכולת ההיתמודדות..כי לא כול אחת שחוותה חוויה כזאת תשאר לבד עם חלום שבור לדורות...חבל.

עצוב וקשה לעיכול..

תודה יוסף,

סיפור מצוין,המבטא בצורה אמיתית את העוולה הנגרמת יום ביומו לילדים מוכים

ההופכים לבוגרים מכים או אנשים עצובים.מי יתן והמסר שאתה ניסית להעביר

ישנה באיזה שהוא מקום ובאיזה שהוא זמן,החלטה של אדם מכה "לקחת"חזרה את ידו.

                                                                                       יום נפלא!

היי -

קודמכל לחצתי על הכוכב - אין לי וחבל

מאוד אהבתי את הסיפור

ולכתוב מלבה של אשה - נפלא בעיניי.

נוגע הסיפור...

יש רק עריכה קלה...שאפשר היה:)

אבל חוצמזה...ממש ממש אהבתי

ותודה

אביה

סיפרו לי שהזמן הוא הרופא הכי טוב לכאב מסתבר לי עכשיו שזה לא בדיוק כך וחבל 

  חני

וואוווווווווווווווווווווווווווווווו , כל כך מרגש !!! 
הסיפור הזה אכן מצמרר , קצת קשה להיכנס "לריאות" שדרכם לא כולנו נשמנו את אותו "אויר" . עם כל הכבוד לכל המקצועניים העוסקים בהבראת הנפש , אני תמיד הייתי בדיעה שהם בסך הכל אנשים שההבדל ביינייהם לבין אחרים , שהם מקבלים תשלום בעד ההקשבה . הדבר היחיד שעובד בשיחות מהסוג הזה , זה ההליך הפסיכולוגי שמתעתע ונותן מסר פשוט : לנסות למחוק ולהדחיק עבר , שימשיך לחלחל בכל מצב . ובפרט בסיטואצייה הכל כך כואבת שבסיפור הזה . אנשים בדרך כלל מגיעים לשיחות פסיכולוגיות , שבעקיפין ובמיישרין "מאשימים" את עצמם "בליקויים" "ובפגמים" שאין להם יד ורגל . אני אישית יכולה להעיד על מקרה של אישה שחוותה משהו דומה לזה , והיא כל הזמן חששה , שזה יעבור אצלה בגנים . כאשר שאלתי אותה מדוע היא כל כך חוששת ? השיבה לי : "אני פוחדת להיות השיכפול שאימי היתה" .  אין ספק שאותה "מלכת כיתה" המשיכה את חייה עם אותו "הכתר" , על מנת להצפין ולמגן את עצמה . כואב לקרוא את המחיר "ששילמה" בעבור אותה טרגדייה .

אני פונה אלייך מלכת הכיתה במיישרין :
מי יתן וכתר המלכות יונח על ראשך על באמת , ושתחושי גאווה על מה שהינך . לא ניתן להחזיר הגלגל אחורה , ורק את יכולה לגלגל אותו קדימה . אוחחחחחח כמה קשה לכתוב לך . יש לי לפעמים רצון כל כך חזק להיות משהו , שהוא מעבר ליכולת האנושית , ולו רק כדי למחוק את העצב והכאב שקיים , נפשית . הלוואי ויכולתי בניד עפעף לעשותך מאושרת , אני הייתי הראשונה לפתוח זרועותיי אלייך .
באהבה ממני

מקווה שיפתחו אצלך עלי הכותרת........


שתדע לך מר פרידמן , שאתה עומד לקראת תביעה משפטית , הוצאת לי האישונים מהקריאה של הפוסט הזה . אומנם עורכי דין מתמחים גם באותיות הקטנות , שבדרך כלל לא כל כך שמים לב אלייהם , אבל לכל תענוג יש גבול :)))) ומה כפ'ת לי שכעת אתה התאמצת לקרוא , מה כתבתי...

אין ספק שעצוב

הפצע כל כך פתוח שקשה לו להגליד

אני רק מקווה שיום אחד תמצא מזור לנפשה.

אנונימית יקרה

"התגלגלתי" לסיפור שלך והכאב שלך חדר ...

ליבי איתך,השתוקקתי למצוא לך דרך,כמו בוודאי כל אחד שקורא זאת.

יקירה,איזו צלקות את סוחבת איתך.

אם להיות גלויה,התלבטתי רבות אם להשאיר כאן תגובה.

כאחת שמאמינה בכוח עליון טוב ומיטיב , מה אוכל לתת לך?

איך אומר לאישה שסבלה וסובלת מהרגע שהגיעה לאור העולם,

("אור העולם" מקבל כאן משמעות אחרת...) שישנו כוח עליון שרצונו להיטיב עם נבראיו?

זה קשה.

אבל,המילים שלך-

"לכם, הקוראים האלמונים אוכל לספר את האמת שאני מסתירה. זהו חלק מן הטיפול שמוצע לי. לחשוף עצמי באופן אנונימי. לראות תגובות של אנשים. אולי זה יעזור. "

לא נתנו לי ללכת...

אז עצרתי לשלוח לך חיבוק גדול והרבה אהבה,

יחד עם תקווה עמוקה שתמצאי את הדרך ...את הפתח

לאושרך.

די לסבל!

בהרבה אהבה

והמון המון הערכה על יוזמתך

שבוע נפלא ומקווה

שיביא איתו אור חדש

נועם

יוסף - מלכת הכיתה, כך קראת לסיפור, כך היתה הגיבורה שלו.

לא מעט שנים לקח לי להבין, שמאחורי הרבה "מלכות כיתה" מסתתר סיפור עצוב.

תודה - סיפור מלא רגישות.

כתיבה יפה יוסף

תודה

רונית

האהבה מותירה צלקות ,

כך זה נראה לפחות. . .

כתיבה יפה.