כותרות TheMarker >
    ';
    0

    השיר של קורט קוביין ודולי פרטון

    6 תגובות   יום שני, 9/4/12, 14:22

    יש שירים שנצרבים בתודעה דרך מבט חודר.

     

    זה הסיפור שלי עם Where did you sleep last night, שיר עלום שהקליטו נירוונה בהופעת האנפלאגד שלהם מסוף 1993, חודשים בודדים לפני שנאסף קורט קוביין אל אבותיו.

     

     "Fuck you all, this is the last song of the evening", הוא מכריז בקולו השבור ומתחיל לשיר למול הקהל המשתומם שציפה להדרן נוסח Smells like teen spirit, ונאלץ להסתפק בשיר סיום מלנכולי וקודר. אבל מה שעוד יותר מלנכולי וקודר הוא המבט של קוביין בפאוזה שלפני המילים האחרונות, שתפס אותי ועדיין לא מרפה.

     

    לרגע הזה הייתי מחכה בכל פעם שההופעה הייתה משודרת ב-MTV. ועם בואו של יו-טיוב, הייתי מאזין/צופה בשיר עד המבט, ב-04:48, ומחזיר בריפיט כדי להנות שוב ממנו. זאת הנאה במרכאות, כי היא אובססיבית, חולנית, צינית, מציצנית, שכן אי אפשר שלא להיכנע ולהתמכר ליצרים שרוחשים אצלו מעל ומתחת לפני השטח.

     

    המבט של קוביין הוא מבט של זומבי. של תובנה פתאומית. של איש שרואה ברגע אחד את גודל הזוועה של החיים, ותוך כדי השנייה הזאת מדלג כבר לעולם הבא תוך שהוא בז להבלי העולם, המיינסטרים, לרגע המטופש שבו אנשים מטופשים מצפים שישיר את אותם השירים שהם כבר מכירים אבל הוא אומר "fuck you", ושר את Where did you sleep במקום.

     

    אומרים שהאנפלאגד ההוא היה למעשה הלוויה שארגן קוביין לעצמו, אז בשבילי זאת בדיוק השניה שבה הוא מת, נפרד. צורח, העיניים קרועות בחוריהן, הפה פעור באימה כמו בציור המוכר של מונק.

     

    Nirvana - Where did you sleep last night 1993

     

    ''

     

    בהופעה, קוביין מייחס את כתיבת השיר ל"פרפורמר הכי אהוב עליו", זמר הפולק LeadBelly שהקליט לו מספר גרסאות בין 1944-1948. אגב, למרות שהתעסק בשיר הזה באובססיביות-יתר, LeadBelly לא הקליט רק את השיר הזה בשנים קריטיות אלה- הוא מצא גם זמן לפוליטיקה, ופרסם בין היתר שיר על רוזוולט, ואת השיר "מיסטר היטלר" שכולל את השורה האלמותית "we're gonna tear Hitler down (x3) someday".

     

     

    אבל עם כל הכבוד לו ולמלחמתו הלירית בהיטלר, מקור השיר- הרבה לפני שהפך שם נרדף לרוח הנעורים של הגראנג'- הולך אחורה בזמן עד 1870 והוא בכלל שיר עם מהרי האפלצ'ים בארה"ב. עד שהשיר התגלגל להופעה של נירוונה באותו ערב, עם אותו מבט פרידה שנצרב בנצח, הוא עבר די הרבה גלגולים. נכון לשנות ה-70, תועדו 160 גרסאות בלבד לשיר הזה, שידוע גם כ-"In the pines" ו"Black girl", ומאז הוקלטו עוד עשרות, כשהאחרונה, מ-2012, בוצעה בידי אמן ההיפ-הופ Kid Cudi. חתיכת היסטוריה לשיר עם די פשוט של בית אחד.

     

    אך אם השיר שורד כבר למעלה מ-140 שנה, חייב להיות לכך הסבר קצת יותר מורכב. במהלך השנים עברה על השיר הזה אבולוציה של שלל טרנספורמציות ומיזוגים בין בתים, עד התגבשותו לגירסה המוכרת לנו כיום כפי ששר קוביין בהופעה ההיא.

     

    רוב הגרסאות כוללות עימות מילולי, עם פניה שתוכנה משתנה: "מה עשית/ איפה שהית/ איפה לנת בלילה", לפי אחת; "מאיפה השגת את השמלה ואת הנעליים הנאות האלה" בגירסה מוקדמת יותר; וגם "מה עשיתי לך שמגיע לי היחס הזה?" (פרפרזה על אבי ביטר?) בגירסה מ-1917. אך בכל מקרה הפנייה היא תמיד לדמות הבחורה בדרישה לדין וחשבון, אם כי גם כאן יש כמה וריאציות- זו נערה קטנה, שחורה, או פשוט "נערה שלי" הפוליטיקלי קורקט אצל נירוונה.

     

    גרסאות אחרות מדברות על decapitation, עריפת ראשים, ע"י רכבת ארוכה. זהות הנערפים משתנה, והגרסאות מתחלקות בצורה דיכוטומית- לעיתים זו קינה לנערף האהוב שנלקח בטרם עת על ידי הרכבת, ולעיתים העריפה באה דווקא כעשיית צדק על פשע שבוצע, לרוב על אונס של אותה נערה גנרית מהשיר.

     

    גם זהותו של מי שנכנס ליער האורן המסתורי משתנה, אבל בכל הגרסאות כולם הולכים אל אותם "Pines", סביבה אפלה, מבודדת, מסויטת, לשם הולכים המופקרים, אלה שלא מתאימים לחברה, הלא מוסריים, הבודדים, הסוטים. זה מקום מטאפורי ומיתי כמעט, שאני מקביל ל"עזאזל" המקראי, ושנעוץ באיזו תודעה קולקטיבית, בפחדים בסיסיים של בני אדם שחיים בזהירות על החבל הדק שבין כאן ושם.

     

    סוד הקסם וההישרדות של השיר נובע לדעתי גם מכך שבכל תקופה הוא עובר אדפטציה והתאמה לאירועי הרקע והלך הרוח- בשפל הגדול, לדוגמא, הנערה השחורה נהייתה Hobo, כינוי תקופתי לנוודים פורעי חוק, והייתה מסתתרת באותם pines לאחר שהיתה עדה לרצח של אביה. בתחילת המאה האלמנט הבולט היה דווקא הרכבת, שכן זה היה תור הזהב של רכבות הקיטור בארה"ב. בתקופת דור ה-X של נירוונה הפרשנות משתנה מקצה לקצה, כאשר קוביין מטעין את השיר בכעס ומרירות של גבר ספק-נבגד ספק-פרנואידי על רקע התקופה הפוסט-מודרנית המבולבלת של תחילת הניינטיז.

     

    הכעס והמרירות של קוביין הושאלו אולי ממרק לנגן, שהכיר לו את השיר בסוף שנות ה-80 וניתן לזהות את נגינת הגיטרה של קוביין בגירסה שלו מ-1990, לצד השפעות מוזיקליות שהעביר לנגן לכמה ממפעלי נירוונה. הגירסה של לנגן מתחרה על תואר הביצוע הטוב ביותר. היא מוציאה את המקסימום מהשיר הזה, וחושפת את הקרביים ואת שפע הלכלוך, האמוציות והקנאה שרוחשים בו.

     

    Mark Lanegan - Where did you sleep last night 1990

     

    ''

     

     

    באגף הגירסאות היותר קלילות לכל המשפחה ניתן למצוא ביצועים של ג'ואן באאז וכן של דולי פרטון, שכינתה אותו "שיר מושלם לאנשים פשוטים" והפכה אותו בפרשנות שלה לנגיש גם לאיכרים פשוטים ואנאלפביתים ביריד כפרי בפאתי אלבמה.

     

    Dolly Parton - In the pines 

     

    ''

     

     

    גירסת בלו-גראס כיפית למדי של השיר בוצעה על ידי ה-Louvin Brothers ב-1956. היא אמנם מנטרלת את המטענים הכבדים שהוא נושא, אך מספקת אינדיקציה לגבי המנעד הרחב של מבצעים וסגנונות שנגעו בדרכם בהיסטוריה הארוכה של השיר הזה.

     

    Louvin Brothers - In the pines 1956

     

     

    ''

     

     

    הביצוע האחרון מספק את ההארה הנדרשת מההליכה אחורה בזמן לשורשיו של השיר- הליכה שהתחילה עם אותה הופעה ואותו מבט של רגע לפני ההתאבדות ונמשכת עם רכבות במערב הפרוע, עריפת ראשים ודולי פרטון. מה שבטוח זה שיצוצו עוד מיליון גרסאות ל-where did you sleep, ושעוד מאה שנה מישהו יעשה אנפלאגד, ויספר שם שקורט קוביין כתב אותו. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/5/12 18:37:
      הזוי... כל השבוע האחרון אני מנסה להיזכר מי לעזאזל כתב את השיר הגאוני הזה
        17/4/12 19:47:

      צטט: אביר.ם 2012-04-17 14:29:57

      כמעריץ של האלבום למדתי המון תודה

       

      שמחתי לעזור :)

        17/4/12 14:29:
      כמעריץ של האלבום למדתי המון תודה
        10/4/12 19:30:
      מאוד אוהבת את השיר,מאוד נהניתי לקרוא את מה שהבאת,כתוב מעולה,תודה
        10/4/12 17:24:

      צטט: ROCK-N-ROLLA 2012-04-09 21:56:18

      אהבתי את הפרשנות שלך. שאפו.

       

      תודה תודה.

        9/4/12 21:56:
      אהבתי את הפרשנות שלך. שאפו.

      ארכיון

      פרופיל

      נוסע בזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין