שלום לכולם (כמה יומרני),

ובכן, אני קצת נרגש (מכחכך בגרוני).

אחרי שנים של גלישה פאסיבית להפליא החלטתי, כתוצאה מדחף בלתי מובן, לעזוב את דפנות הנהר ולאפשר לעצמי להישטף עם הזרם. הלאה, אל מחוזות הכתיבה באינטרנט.

לא ברור לי מה הביא להחלטה, וחמור מכך - לא ברור לי על מה אני מתכוון לכתוב, אבל אם אני מבין נכון את הגישה הכללית בבלוגספירה, אז "יאללה, נזרום עם זה".

מי אני?

גיא, בן 24, סטודנט באונ' בן גוריון. כיאה לכל בעל אף נשרי וז-- קצוץ, משתדל להחזיק בדעות מגובשות בקשת נושאים רחבה ככל שניתן. פוליטיקה, צבא, ספורט לסוגיו, מסיבות, כלכלה ובנימבנות הם ההארד-קור-אני, ולכן נראה לי שבהם יעסוק הבלוגוס, אבל לא מתחייב.

מיהו קהל היעד?

ראשית, כל מען דבאי. ביתר פירוט - כל מי שבראשלו. מי שמתרגז מביילין, גאה בשחר (פאר, אלא מי?), מחכה לאיי-פון, שונא את הבנקים ומתרגש בבופור, אבל לא רק - סביר שימצא כאן דעה. ומי שלא - גם הוא מוזמן.

מה יהיה כאן?

החזון: בלוגוס הזהב יהווה מצע לדיון ולשיח תרבותי, פורה ומפרה, בין בעלי דעות שונות ומנוגדות בקשת נושאים עשירה ומגוונת. הבלוגוס יאפשר פתחון פה, הבלוגוס יביא לי אהבה, הבלוגוס יחולל מהפכה, יביא למזרח תיכון חדש וישכין שלום עולמי. יחי הבלוגוס!

המציאות: ע"מ לאפשר לכותבו רוגע ושלווה, הבלוגוס יהווה מעין יומן-דור 3.5 (או אולי 2.0), בו יפרוק ורבאלית את תלאות היומיום, ישחרר תסכולים, יחלוק תובנות ויביא סוגיות המדירות את שנתו.

מה אני בעצם רוצה?

שוב - לא ברור. יש לי יסוד להניח שבשלב זה (12/4/07) נקלעתם לכאן במקרה, אחרת ישנו איזשהו כשל לוגי בניווט הגלישה שלכם. כאמור, אני אכתוב על מה שמעניין אותי, בסגנון שלי, ובקצב שלי (צר לי על הטון האגוצנטרי מעט, זה מוסיף נופך הומוריסטי). אין לי מושג האם מישהו ימצא כאן עניין, כולי תקווה שכן. אם אני מבין נכון את הגישה הכללית בבלוגספירה (#2) - זה לא באמת משנה...

כבוד הוא לי שקראתם עד כאן, אשמח אם תשובו.

גיא.