כותרות TheMarker >
    ';

    אז אני אלך לקצה העולם

    המסע הרגלי לסנטיאגו דה קומפוסטלה ולקצה העולם

    0

    אז אני אלך לקצה העולם - ההחלטה

    16 תגובות   יום שלישי, 10/4/12, 17:55


    כנראה שבגיל מסוים ובמצב מסוים אתה חייב, ממש מוכרח, להוכיח לעצמך ולעולם שאתה מסוגל עוד לעשות משהו, חוץ מלשתות בירה ולאכול זבל תעשייתי, תוך כדי צפיה בעיניים מזוגגות ביורוספורט, ערוץ חמש, חמש פלוס, חמש מינוס, צ'ארלטון (בובי כבר לא משחק, אז לוקחים לי את הכסף בשמו), פוקס ספורט או אי-אס-פי-אן ואז באמת צריך אתגר שיוציא אותך מהכורסה הרכה, הסופנית והשוקעת.

    חיפשתי כזה אתגר.  מהר מאד נפסלו כל מיני רעיונות כמו טיולים לאמל"ט וטרקים במזרח הרחוק.  כל הילדים עושים את זה. רק חסר לי שאני אמצא את החברים של הילדים שלי בדרך.  נחסוך את הפדיחות האלה. גם להם, גם לי.
    גם המחשבה על  טיול גדול בארה"ב עברה ונפסלה. חוץ מהמוזיקה, לא מתחבר עם האמריקאים. אפריקה ואוסטרליה לא באות בחשבון. נקודה. חזרתי לאירופה. אני אוהב את היבשת הישנה, מה לעשות.  הבעיה היא שאת אירופה אני מכיר לא רע. חוץ מלהעיר את הבריטים המנומנמים, אין יותר מידי אתגרים. אולי טיפוס באלפים, אבל זה מפחיד אותי. גם ביקור ברובע החלונות האדומים מפחיד, אבל זה גם לא אתגר...

    נזכרתי בפגישה שהיתה לי לפני כמה שנים טובות עם קצין משטרה גרמני.  איש מבוגר.  הכרתי אותו היטב.  ישראלים לא כל כך אוהבים קציני משטרה גרמנים, או כל מה שמדבר גרמנית ולא מעביר כספי שילומים.  יש לי כמה חברים שהם שוטרים גרמנים. חברה נחמדים. אני מסתדר איתם מצוין.  אותו קצין היה זמן קצר לפני הפרישה שלו לגמלאות.  בערך בן 65.  סיפר לי שהוא ורעייתו מתכוונים מיד עם הפרישה לצאת לספרד, לעשות את העליה לרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה. מסע צליינות ארוך וקשה.  חייכתי בנימוס דיפלומטי וחשבתי לעצמי, נו טוף...  עוד נוצרי מסובב.  בגילו מותר.

    עכשיו הרעיון נשמע לי קצת פחות מסובב.  את ספרד אני כמעט ולא מכיר.   חיפשתי ומצאתי קצת חומר על הדבר הזה וקיבלתי כמה נתוני יסוד: 
    מזה כ- 1000 שנה (התיעוד הראשון הוא בערך משנת 1040) עולים אלפי נוצרים לרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה,  העיר בה קבור לפי המיתוס יעקב הקדוש, אחד משנים עשר השליחים של ישו.  אגב, הראש שלו קבור בירושלים בכנסיה הארמנית.  הגוף בספרד. אם הם מאמינים בזה, בבקשה, שכך יהיה.

    המרחק - כמובן שתלוי מאיפה מתחילים. אפשר תיאורטית מכל נקודה באירופה, המרושתת כולה בשבילי עליה לרגל.  המסלול שהיום נחשב קלאסי מתחיל בפירינאים בצרפת ואחרי כמה שעות הליכה עוברים את הגבול לספרד ומשם כ- 800 ק"מ הליכה בתנאים שונים ומשונים לסנטיאגו דה קומפוסטלה.  כיום עושים את המסלול כמה עשרות אלפי אנשים בשנה.  כשמגיעים מקבלים  תעודה שמעידה רשמית על היותך צליין.  חשוב ביותר.  מעולם לא התחברתי יותר מידי עם יזוס כריסטוס (התפרסם במדינות האנגלו סכסיות כג'יזוס כרייסט), או בכלל עם נציגי האלהים עלי אדמות והצליינות לשמה זרה לי לחלוטין, אבל כאן העסק נראה ונשמע מעניין.  קראתי על מה שקורה לאנשים בדרך וזה סיקרן אותי. מדברים על חוויה חזקה ביותר שעובר כל אדם בדרך הארוכה וכאן כבר יש אתגר.   

    קניתי ספרים, נכנסתי לפורומים באינטרנט והעסק נראה לי יותר ויותר מענין.  יש ספרות די עשירה, והמון מידע באינטרנט. אפילו א.ב יהושע התייחס לזה בספרו "חסד ספרדי".  בערך במאי 2011 החלטתי שבעוד שנה אני יוצא למסע הזה.

    תוך כדי קריאה הבנתי שלהגיע לסנטיאגו זה רק שלב א'.  שלב ב' מגיע אחרי כ- 100 ק"מ נוספים, כשמגיעים לקצה העולם.  הנקודה המערבית ביותר בספרד. בימי הביניים, כשעוד לא גילו את אמריקה, ראו בנקודה הזו על חופי האוקיאנוס האטלנטי, את קצה העולם ומכאן שמה: "קצה האדמה"  פיניס טראה בלטינית, או בקיצור פיסטרה.  
    למי שמתעניין, המיקום הגיאוגרפי המדויק הוא

    Latitude: 42.9051, Longitude: -9.26434
    42° 54′ 18″ North, 9° 15′ 52″ West


    וכך התקבלה ההחלטה – אני אלך לקצה העולם.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/3/13 13:53:
      זהו הגעתי אליך לקצה העולם, לקצה הבלוג שלך..להתחלה ואני מתחילה לטייל כמו צליינית מן המנין...פסחא או לא פסחא? איך אפסח? דרך צליחה!
        16/10/12 23:30:
      התחלתי, אני דווקא מאד אוהבת את הבריטים בעיקר בגלל ההומור והאזורים שיש בהם הרבה ירוק וכחול ועוד כמה דברים כולל בירה כמובן... מההכנות מראה רעיון מצוין. ממשיכה אתך בקצה איטי :)
        19/4/12 13:13:
      זה לא משנה לאן תגיע שיהיה קצה העולם בשבילך...העיקר שתגיע לקצה ההרפתקאה שלך עם עצמך שתרגיש ש...עשית...השגת...אתה יכול... בהצלחה...ודרך נעימה.. גליה
        18/4/12 17:44:
      איזו הרפתקאה מופלאה מזומנת לך. אל תשכח לעדכן :)
        17/4/12 00:12:

      הרעיון פשוט נפלא!

      תהנה..

        16/4/12 21:06:
      האזור הבאסקי יפיפה. אף פעם לא מאוחר מדי לצאת למסע :)
        15/4/12 14:40:
      סנוב, בנתניה כבר היית?
        15/4/12 13:00:
      מתי...?
        14/4/12 17:27:
      לך על זה! ואל תחדל ואל תלאה מלכתוב היטב כפי שהיטבת לכתוב בפתיח. האם זה רעיון טוב? האם יצליח? האם עלינו לההסתקרן ולהעז? האם אני מקנא? - כן,כן,כן, כן,כן,כן, כן [ויש לומר זאת ברצף כפי שרק הפרופסור יודע לומר את הכן הזה].
        14/4/12 12:39:
      גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד קטן ....
        13/4/12 19:17:
      לך אל הקצה חבר; צעד במשעולים; אין ספק שזה אחר; מכל המכשולים; ואם עליך להוכיח; לעצמך ולעולם; אז אין ספק שגם תצליח; לגמוע את כולם; את השבילים בעליות; חשוף לשמש ולקור; וגם את אלו שבירידות; מעל כל רגב וכל בור; אז לך אל הקצה חבר; חקור דרכך וחכם; ותחזור ותספר; מחכים לך כולם
        13/4/12 13:27:
      ללכת בעקבות הצדפים.
        13/4/12 10:17:
      "תרחבו ותסעדו" כל הדרך, שיהיה נעים וטעים! בהצלחה!
        11/4/12 23:14:
      בהצלחה אתך "שבת האור" בטבור העולם ועד סופו
        11/4/12 22:16:
      איתך במאבקך הצודק! אף אם תחסר לנו מאד שנרים כוס בירה! וזו גם הדמנות טובה לאחל יום הולדת שמח!
        11/4/12 09:41:
      חזק ואמץ. לא מבין בענייני דת, אך זה נראה אתגר ראוי ומרתק. מקווה שתגרום לנו לצפות לבלוגים לאורך הדרך

      ארכיון

      פרופיל

      יורם.אל-קמינו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין