כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של גרייס

    לילה

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    פרידה

    37 תגובות   יום שלישי, 10/4/12, 19:33
    הולך בחושך האדמה רועדת עננה שחורה מעל ראשך
    יש סימנים שמשהו הולך להתרחש
    זה רק שבר סורי אפריקאי אתה חושב לעצמך
    אולי בסין תהיה רעידת אדמה
    אולי סתם רועדות לך הרגליים
    בחוץ רוחות מיללות מקוננות
    מישהו עכשיו הולך למות
    הדופק איטי אתה מחייך
    מדליק סיגריה שותה עוד דרינק
    הלילה עוד ארוך אתה מחפש אשה גדולה
    אפרודיטה רוסיה רצוי קומוניסיטית לשעבר צייתנית
    עדיף מסיביר עם צמה ארוכה
    נשים כמו זבל אפשר לקנות בפרוטות
    נשים עובדות נשים סובלות
    אבל זה לא קשור לכל מה שקורה לך
    אתה נכנס למכונית מהירה ונוסע
    אתה רק לא יודע שזו תהיה הנסיעה האחרונה
    כי מישהו שאתה בכלל לא מכיר כבר יצא לדרך
    יסטה מהמסלול יכנס בך ויוציא לך לאט לאט את הנשמה
    אז תתפלל טיפש בכל הכח כי השחור יעטוף אותך
    בשניות ובום אתה לא כאן
    אולי תהפוך למולקולה מרחפת נידחפת
    רוצה להיולד מחדש
    אבל רגע יש תור
    צריך לחכות ולחכות
    עד קץ הרוע
    כי תמימות היא מצרך מבוקש
    בעולם אכזר וקר
    אז תחכה מאה מאתיים  אולי אלף שנים
    עד שתזכה לגאולה
    ותהיה תינוק תמים
    שיחזור על אותן שגיאות
    תמיד אמרו שאתה בעל זיכרון קצר
    אז תלך
    כדי שיהיה קצת אויר לנשום בלעדיך

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/6/12 10:20:
      חזק מאד גרייס, וכתוב נהדר. מאחל שתהליך הפרידה (על הנלווים הרגשיים המכאיבים שלו) יסתיים מהר ככל האפשר, כדי לאפשר לשמחות חדשות להיכנס לליבך
        9/6/12 01:00:
      שיר קשה גרייסי דארלינג וצריך לשחרר ולהשתחרר כדי שאפשר יהייה לנשום }{
        27/5/12 19:13:
      אוהבת.
        25/5/12 22:12:

      כשנופלים שני אנשים ממטוס ללא מצנח

      האחד יסרוק במוחו את החוויות שחווה  מילדותו

      וכל מיתר  מהם  ינגן  בליבו  ונפשו

      השני יחווה  את  הסיוט  ,וימצה  אותו  עד  תומו

      היתרון האופטימי על  הפסימי  די  מובהק

      אם לא די בכך , אין המצאה אחת בעולם שמשוייכת לפסימי,.....רק לאופטימיסט

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2375100/

        25/5/12 21:01:
      חזק ורגיש..
        25/5/12 16:49:
      נוקב וברור.... חג שמייח:)
        25/5/12 10:46:
      מדהימה את בכתיבתך! מאוד ציני, מאוד קולע לנקודות אנושיות פגיעות ביותר!!!! מצא חן בעייני במיוחד: "כי תמימות היא מצרך מבוקש"
        23/5/12 16:21:

      אפוקליפסה עכשיו

        20/5/12 21:23:

      הכעס עד גבול השנאה עוברים היטב

      והיכן שהוא מסתתרת בין השורות תקווה שישאר.

        19/5/12 14:43:
      כתיבה טובה גרייס.
        4/5/12 18:28:
      *כתיבה נפלאה
        3/5/12 12:54:
      פרידת מחץ
        29/4/12 16:20:
      אוח, כמה שאהבתי.. ככה כותבים. הזכיר לי את הלך המחשבה והכתיבה שלי עצמי. חשבתי שרק אני חושב וכותב ככה..
        24/4/12 22:36:

      אני רק עוברת אורח

      אך הכתיבה שלך ממש מרתקת!!!

        23/4/12 12:48:

      ואני חושבת
      שחסרה לי מעט אופטימיות בכל הכאוס הזה
      וצריך גם הרבה מאד כוחות נפש להתגבר
      וכוח לצאת לאור

      כי כל יום היא מלחמה חדשה

      תודה ששיתפת
      מרגשששששששששששששש
      כל הכבוד לך יקירה
      יום נפלא
      שרה קונפורטי

        23/4/12 08:06:

      נכון מאד

      כי תמימות היא מצרך מבוקש
      בעולם אכזר וקר

       

      את כותבת נפלא !!!

        18/4/12 06:52:
      צריך שתהיה גמישות אין סופית כדי לחלץ את עצמנו מ"שם" בריאים ושלמים.
        15/4/12 23:12:

      הקטע הראשון הוא סצנה יפהפיה מסרט
      הקטע השני הוא הטלת קללה על מישהו רע
      וקצת מוזר לראות את הטוב משתמש באותם כלים של הרע
      אבל מה אני יודע, אולי הגיע הזמן
      שהאור לא רק יעמוד באומץ מול החושך

      אלא יגרש אותו בכוח.

        14/4/12 00:15:
      "רוצה להיולד מחדש אבל רגע יש תור צריך לחכות ולחכות עד קץ הרוע כי תמימות היא מצרך מבוקש בעולם אכזר וקר" אהבתי תודה
        13/4/12 20:16:

      בכתיבה שלך ישנם ריחות
      של ארצות רחוקות, ומאות קדומות
      שידעו. ידעו לכתוב בהן,
      כך. אומר, בועט בקיפולי פרודות האוויר
      פרודה לפרידה.
      והלילה, אינו חף מסדקי המדרכת
      מחיפוש אחר תבונה נואשת
      בלי תום.
      ובדהירה באספלט שחור, נראה כמו היקום
      הצטמצם לנקודת טיפשות אחת
      שנחרקת מתחת לריאוֹת ולראוּת.
      את כותבת כמו האוויר נוטף ונדחס
      לטיפת דיו. או דם. או דמי.
      או דממה.
      ושום דבר אינו שותק יותר.
      ההידוק המדוייק הזה, של ליבת ההתהוות
      מלפית את הלב. מעציב אותו.
      וההשתאות של העיניים.
      וההשתאות של העיניים.

        12/4/12 23:31:
      ריאליזם עם קורטוב של סרקזם. כתוב היטב!!
        12/4/12 19:30:

      נהדר,
      לא נראה שהוא יצליח למות כך

      ''

      אוהבת אותך.

        12/4/12 14:32:
      הוא הצליח למות?
        11/4/12 19:55:
      סימנים של סוף...סוף עידן התמימות...סוף עידן האכפתיות...
        11/4/12 19:46:
      את קליינט לא פשוט......
        11/4/12 19:15:
      גרייס קשה קשה איזה מילים - מועדים לשמחה.... וסופשבוע נעים
        11/4/12 03:08:
      לחוץ ולוחץ כתבת גרייסי. תמימות היא מצרך מבוקש, כן. ואיך עולם יכול להשתנות בשנייה. איפה האופטימיות באביב הזה תגידי, חיבוקים.
        10/4/12 23:05:
      פרידה, סוג של..., באיזה שיר הייקו נאמר שפרידה אינה אלא פגישה חדשה. לכי תדעי...
        10/4/12 22:49:
      אפשר גם אחרת....
        10/4/12 22:47:
      סגירת מעגל או חשבון.
        10/4/12 22:00:
      או הו....מחשבות אבדניות הרסניות פסקניות הכתובות באופן מעניין ומיוחד.
        10/4/12 21:36:
      וואוהו...
        10/4/12 19:49:
      גרייסי יקירתי, ההשג הכי גדול בכתיבה הזו שלך, זו היכולת של התודעה שלך לבחון אפשרויות, לנדוד מרעיון להגיג פנימי ואז שוב החוץ מתפרץ פנימה. מאוד משמעותית הכתיבה הזו, תפנית מעניינת ופוגעת בעוצמה בכל מגננה של הקורא
        10/4/12 19:37:
      כתבת זאת על הקו הדק שבין שירה לפרוזה, ממש מרתק.
      איך תמיד את עושה את זה? בום ישר לבטן. נפלאה שכמוך

      פרופיל

      גרייס ל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      התקשורת לקויה רשת דפוקה

      למה את צריכה להיות יפה להטריף את עצמך בשביל מי ולמה

      אני קוראת כל כך הרבה בלוגים וחושבת לעצמי שזה מין מונולוג ארוך ובלתי פוסק על הבדידות