0
|
הוא נתן לי את היד ואמר לי, בוא איתי. הלכתי אחריו בצעדים קטנים, מנסה להדביק את הרגליים הגדולות שלו במכנסי החאקי הירוקים. פה נעשה בריכה גדולה עם ברווזים, הוא אמר. ואני האמנתי לו לגמרי. הרגשתי שהכל אפשרי. שאם רק נרצה זה יקרה. הוא לא עשה עניין גדול מכל דבר. מה הבעיה? הוא היה אומר. קח את הטוריה. תעדור כאן. תעשה תעלה יפה שהמים יזרמו. ככה. והוא הניף את הטוריה בתנועות מדודות להדגים לי את העבודה. היה לי חם והטוריה היתה כבדה. וכל מה שהצלחתי לעשות הוא בקושי להכניס אותה באדמה, אולי סנטימטר או שניים. העשבים לא בדיוק נתלשו כמו שרציתי. אבל הוא אמר לי יפה מאוד והלך לעשות משהו אחר בינתיים. בלילה חלמתי על בריכה עם ברווזים באמצע של נחל זורם. היא התחילה מהמדרגות של המרפסת, הקיפה את עץ המנגו והגיעה עד למחסן. הברווזים היו קטנים וצהובים והם טבלו במים מדי פעם. והוא עמד שם ליד והסתכל על הברווזים ואמר לי, בוא תראה את הבריכה החדשה שבניתי לך. בבוקר קמתי ולא ידעתי אם זה חלום. חשבתי שאם ניסע לשם אראה אותה בטוח. אבל לא נסענו. אחר כך הוא מת. והם מכרו את הבית. |