בליינד דייט עם נכד אפשרי
אחרי שבעה חודשים תמימים מאז לידתו של בן, הלכתי לפגוש אותו. קבעתי עם אבא שלו, בני האקס חורג, בגן מאיר בתל אביב לקראת הצהרים. התעוררתי מוקדם יחסית. פרפורי לב ליוו אותי במקלחת תוך שאני נותנת מבט בעצמי דרך המראה הגדולה המתוחה על כל הקיר. האם אצליח לכבוש את לבו הקטן ? האם הוא יחייך אלי חיוך עוללי מהסוג שממיס את בני מעי ואני מרגישה ריקנות מסוימת במרומי הבטן ?
האפשרות שבן הקטן ישייך אותי לעולמו אינה מובנת מאליה. את אמו אני בכלל לא מכירה. אבא שלו היה אהבה גדולה שלי כשבמקום להמר על גבר בן גילי, בחרתי משפחה הכוללת שני ילדים קטנים. ברשתו של הקטן מביניהם נפלתי בלי קושי. רשת צפופה עם המון מוצצים, חיבוקים, ספורים ונשיקות. הבן הבוגר הציע רשת דלילה, אפשר ליפול בקלות דרכה. ואכן נפלתי וקמתי לא אחת, אבל מחויבות אמיתית של אם חורגת טיפחתי בלי אבחנה.
אחרי הגירושין נשאלה שאלה מה יהיה על כל אותה אהבה ,וחיבה, ואחריות, ושמחה שהתגבשו למימדים די רציניים במשך 20 שנה. אי אפשר לזרוק הכול לפח ולהוריד את מסך השכחה, זה שבולע ולא מחזיר דבר. וכך קרה שכל הרגשות אופסנו במקום נגיש, ובכל הזדמנות של מפגש הם צפו ועלו על פני השטח מוכנים לשרת את הנפגשים.
יום אחד, הגיע אל ביתי הבן האקס חורג הצעיר, והודיע שהוא עומד להיות אב בישראל.התרגשתי על המקום, ובמקביל שאלתי את עצמי מה יהיה מעמדי. האם יהיה לי מעמד בכלל בעולמו של הבן המתהווה בבטנה של אמו ? האם אני בכלל יכולה לאהוב אותו כמו קרובת משפחה או עלי לפתח מולו חיבה אנושית מהסוג שמקננת בתוכי כלפי כל הילדים בעולם.
שבעה חודשים נקפו, והבליינד דייט מתקרב. באחת עשרה בגן מאיר, פסעתי לאיטי לקראת חוויה חדשה לגמרי בחיי. עולל שיש לו חלק בלבי במקום השמור לנכדים, לבני הילדים. והיום אני יודעת בבטחה שיש מקום כזה הוא פועם אצל כל מי שנולדים לו נכדה או נכד. להלן מקווה אהבת הנכדים.
לא ראיתי את האב, וגם האם נשכחה ממבטי. בן הקטן נתן בי מבט מתוך עיניים בורקות גרגר אלי שני גרגורים מפרגנים, ואחרי שעתיים של דיאלוג שופע הרגשתי שנועדנו. עכשיו אנחנו צריכים ללבות את הבערה שניצתה במהלך השנים שנכונו לנו. |
