פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
שקופה
| אני שחורה עכשיו והלובן מאיר אותי. האדום שבלב כמה לאהבה והשחור מחשיך אותי. הורוד שבראשי נעלם למספר שעות ושוב חוזר אליי, אוהב אותי.
הירוק שבעיניי הוא בבואת העץ, החום שמתגלה, הוא השורש, הבסיס. ואני, עלה נידף, משתוקקת להרגיש את המראות מבקשת לי שוב את הלובן המציל. עוצמת עיניי אל תוך השחור.
רואה בחזיון מפואר את ההילה מצומררת מנקודות האפילה הנעלמות ממני. נושמת. נושמת . נושמת. חנוקה, מתפתלת.
והאור- קרב ובא. הוא חלק מגופי. ואני - שקופה עכשיו.
|
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אופטימיות.
מתנה אלוהית.
תודה ממי אחד.
אתה ואו בעצמך!
לעיתים מוטב להאיר את פניהם של אלה הזקוקים לאור.
ולו לנר דולק.
שרונה, את לא חייבת להסביר!
הכי יפה לראות איך כל אחד מפרש את מה שאנחנו כותבים - בדרכו שלו. לא?
התחושה השקופה היא החזיון.
לעיתים אנו קוראים דבר ומתחברים אליו ממקומינו שלנו.
הבט לתוכך ובחן את הסתירות בתחושותיך.
...
עוד מעט בודקת את הבלוג שלך מותק.
תודה על שהצצת כאן.
חזיון מלא תחושות סותרות, יפתי !
את בטוחה שזה לא הבלוג שלי ?
זה החיזיון שלי.
הוא קרוב.
את שקופה עכשיו
וזה כל כך קרוב
החופש מאיר אותך באור אחר