אכנסיית עין גדי - לא באה על סיפוקה 'תאוות הבשרים' וכמיהת תודעת השירות שביקשנו אכסניית עין גדי, אפריל 2012 חזרנו לפני כארבעה ימים. על חולשתנו לנגב כבר דובר וסופר
אבל על אירוע מוזר באכנסייה, טרם.
מה רוצה ישראלי בסיום יום טיולים בואדיות ובנחלים?
נכון, לנפנף איזו נקנקייה, אפילו לא גורמה, רק קצת ריח עשן ומעט תחושת שבט מערות.
איש לא אמר לנו דבר, ישבנו שני זוגות ושישה ילדים ונפנפנו בשמחה, אפילו החתולים שבאזור נראו סוף כל סוף קצת פחות קמבודים מהרגיל ומלאי תקווה.
ואז הוא הגיע, צעיר, רהוט ו...שש אלי קרב: "סליחה, אסור לעשות על האש, חבל שיבוא הפקח, אתם בשמורה".
שמורה? לא הייתי אומרת, אכסניה סבירה בהחלט אבל אפילו העצים שנשתלו בה נראו סיעודיים למדיי ובקושי הצליחו להוציא פלומת עלעלים יחידה.
יום אחרי כבר רציתי לבדוק את השמורה ונסעתי בכביש העולה במעלה האכסניה...גיליתי שם 'לא עצים, לא יער ולא שמורה'... אולי כל האיזור? אבל מה שלא יהיה, שמורה או לא, זה ה'איך' עליו אפשר להתווכח שהפריע לי יותר מכל.
עבד עלינו הנער וכל זאת לאחר שגם המליץ לנו לנפנף אם נוכל בחוף...דבר לא מומלץ בהתחשב בעובדה שממול החוף היחיד היה חוף הבולענים. ליתר בטחון גוגלתי בשובי הביתה לראות האם איפה שהוא רשום משהו על איסור סיפוק 'תאוות הבשרים' שלנו, אבל כלום, לא מצאתי זכר של איסור.
בכל מקרה לא אותנו יכניע נער יחיד ואינו מסביר פנים, גם אם ייחל לנו ללכת לחוף ושתבלע אותנו האדמה...
אותנו לא מעכלים כל כך מהר ושמחים להשאיר עדות אולי משהו בשירות ישתפר...למשל השירות?
אם כבר פקח שמורות הטבע: קיבלנו מכתב הוקרה, על כך שתרמנו תרומה נדיבה לבעלי החיים בנגב, בעיקר לחתולי הפחים, בעל החיים היחיד שראיתי בכל איזור השמורה שסבב את האכנסיה. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גזורי תקשיב
כבר לרגע חשבתי שמשהו בי, אבל בחיי שלא
המשותף בינינו, שנינו חובבי טבע ונגב
האחר שאנחנו בפעם הראשונה שם וגם האחרונה.
הדבר שאני הכי שונאת בעולם זה לגרום למישהו יחסי ציבור שליליים, אבל כפי הנראה הם היחידים שעושים זאת באופן מושלם בעבור עצמם.
טוב שאמרת וחיזקת לצערי לבית הספר שדה לא הגענו, אשרינו.
מספיק האיחסה הזה.
על שום מה בעצם?
לא ברור אפילו טיפוח מינימאלי אין , במקרה הטוב היחידים שנובחים עליך הם כלבי הנגב ולא הולכי השניים.
דבר אחד גיליתי: יש נביחות כל כך חלושות שכמעט אפשר לטעות בהן שהן המלצה תמימה.
פתאום המלצת 'לכו לחוף' כשהבולענים הם הדבר הכי קרוב לזה, מתחילים להתבהר.
גם הערה הזדונית שלו לאחר שאמרתי שלא הייתי מגיעה אילו הייתי יודעת, ההערה: "ממש ירדו לי דמעות על זה שהשבתתי לכם את השמחה והמנגל" מתחילים לגרום לי עצמי לרטון כרוטוויילר שוחר לטרף.
לא ברור על מה הפלצנות, לא היה שם כלום שהצדיק זאת.
:)))דואג לרווחת החיות
(עוד) חג שמח בנג'י...
ב ג ד ו ל
ע נ ק אפילו:))