התחשק לי ג'אגלינג,                                                

יצא לי אחד שנוגע בכשל הרגשי ובסגולה הנעלה.

יצא לי זה: הוא חובק את כל הטיפוסים.

בעולם של עליזה, אי שם בארץ הפלאות, המלכה כבר מזמן הלכה לישון, אבל הינשוף עדיין ער, מתבונן, חכם.

"לכם", אמר

"מרכז זוהר ואור אדום, שנוטה לשמאלו של הגוף ומורה לו את הצעידה בקצב של שני חדרים לפעימה", אמר.

תמיד יש עצבות  קטנה בלב

תמיד יש נתק קטן בלב

תמיד יש פחד קטן בלב

תמיד יש עוד ועוד ועוד רעב לעוד

בלב,

תמיד יש תשוקה עזה, אבל עד קצה גבול היכולת

תמיד שזורה מעט עצלות, בלב, היא רק נפשית, אבל בלב

תמיד יש כעס,

באותו דבר אדום ומפמפם

ותמיד הגאווה להודות, על מה שבלב

אבל..

יש גם איזון ויש גם אי הצמדות שגורמת לעולם להפוך למעושר בצבע החושים, יש גם את האומץ להיות, יש את היכולת להביט נכוחה על ההווה ולהשתהות ולהשתאות, יש את התום, הו כן, את התום ואת ההתעוררות לפעולה, שהיא גם הדרך וגם המטרה, ויש את צלילות השקט ואת הענווה המעשית פנימה.. אל הלב.

                                                            מעגלים שזורים, יש ויש