כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeדיוטימהמילים שלוחות"מה 'כפת לי, הרי מחר כבר לא אהיה כאן!"

    מילים שלוחות

    מילים - כמו חיוך, כמו מבט נוקב - יוצרות אדווה. ידיעה זו מטילה אחריות רבה, ומחדשת תדיר את האהבה לבני אדם. אל תוך הים הרוגש הזה, בו אדוות משלכם נוגעות בי, אני שולחת גם מילים משלי - סיפורים, רשמים, שאלות חיים להתבוננות ושאר פירות (-:}>

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    0

    "מה 'כפת לי, הרי מחר כבר לא אהיה כאן!"

    "מה 'כפת לי, הרי מחר כבר לא אהיה כאן!"

    ‎70

    יחסים  חברות, צעיר, רקדן, במאי, שיחות, חיבוקים

    142 תגובות   יום שישי , 13/4/12, 13:02

     

    לחיים בגיל אין גיל !

     

       במשך 10 שנים היה אילן בחיי. איש צעיר ותמיר, בן גילה של בתי, רקדן סטפס ובמאי קהילתי, עבורו כתבתי 24 מחזות לילדים ולנוער. כשלושה חודשים אחרי שנפטר בן זוגי, הכיר בינינו מכר משותף כדי שאלווה אותו בתקופה של מבוכה רבה בחייו.

     

       אילן היה שונה מכל צעיר שהכרתי - באדיבות הטבעית, בסקרנותו ובתאוותו להבין את את טבע האדם ואת החיים לעומקם. הייתה זו עבורי "תקופת התחייה", אותה כיניתי "נעורים ב' ".

     

       שיחות חקרניות נמשכו אל תוך הלילה והיו עבור שנינו דשן משובח להתפתחות אישית. שאלותיו, אותן כבר מזמן חדלתי לשאול, אתגרו אותי לבחון מחדש איפה ניצבתי מולן בעת ההיא. עד מהרה התמוססה ההבחנה בין "החכם" ל"תלמיד". תובנות שהבריקו בתודעתנו לפתע, מלאו את ליבנו חדווה עצומה, והחיבוק היה הדבר הטבעי לציין אותה, לעתים גם בפרהסיה ושיחשבו מה שיחשבו... פה ושם, כטוב ליבנו ביין, אחרי שיחה מעמיקה, רקדנו טנגו כמו שהוא יודע – והוא, עוד איך ידע! אני לעומתו... נו טוב, לא חשוב. אבל אילן היה סבלני ודחק בי ללמוד סלסה, אחרי חסך ריקודי של שנים...

     

       פעם בשבוע עשינו לנו "שבת של יום חול". עם צידנית עמוסה ותרמוס גדול, יצאנו אל מרחבי טבע הררי מיוער, לחוות דממה רוויית רחשי זוחלים חמקמקים, ציוצים, זמזומים וקרקורים. הלוא כבר אמרו חכמותינו בימים ההם ובזמן הזה: "נוף יפה, שיחה יפה ואיש יפה, מרחיבים נשמתה של אישה".

     

       ביום חמישי אחד, סמוך לבית הבראה מסוים, בדרך לירושלים, צפינו בשקיעה מעברו האחד של הר ובמילואו של הירח החיווריין בעברו השני. שתקנו רגע, חמש ועשר, פן הגה אחד מפינו יאדה את ההוד והתפארת הבראשיתיים. אלא שרגע של שלמות הוא לעתים יותר מכפי שהנפש יכולה להכיל ואז, בנחיתה גסה של אמירות שטותיות וצחוקים, כשהאפלה כבר גברה על שרידי האור הוורדרד בשולי העננות, נפלנו מגן העדן וחשנו רעב כאחד האדם.

     

       בית ההבראה הסמוך היה מקור מבטיח למצוא בו את מבוקשנו, אך כמו שכתוב בספר הספרים: נכנסנו לבקש "אתונות" ומצאנו "מלוכה"! התברר שבימי חמישי בערב מתקיימים במקום ריקודים!!

      

       "גבירותיי ורבותיי", קרא האחראי על ההרקדה, "בהתחשב בקהל המבוגר והיקר שלנו, נתחיל בטנגו המפורסם JELOUSY! נו, יותר מזה אנחנו לא צריכים, [כזכור למי מכם מ"קפה נוגה"]. הטנגו התחלף בוואלס ואחר כך ברומבה. תוך כדי הריקוד, הוכרז על תחרות והאורות הועמו, לאפשר לכולם להרגיש בנוח גם כשצעדיהם ברווזיים. והנה מגיע תורה של הסלסה. הפנסיונרים החביבים פרשו בשארית כבודם לעבר הכורסאות והקבלייר העדין והמתחשב שלי, חשב לנהוג כמותם, למעני, אבל 61 שנותיי נדמו כ- 16 ומשכתי אותו חזרה אל הרחבה. 

      

      רקדנו סולו, אילן במיטבו ואני במיטבי, אבל צעדים של ריקוד אחר, מלוּוים בתנועות גוף מוגזמות ובנפנוף זרועות, כי באמת, אם כבר, אז כבר ובכלל, מה 'כפת לי, הרי מחר כבר לא אהיה פה!

     

      היה כבר קרוב לחצות כשעשינו את הדרך חזרה לשפלה, שני בקבוקי יין משובח, בהם זכינו בתחרות, התגלגלו והתנקשו על המושב האחורי, מלווים את שירתנו הפרועה. אף מלחין לא קפץ מקברו כדי לגעור בנו על הזיופים.

    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (142)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/8/12 18:03:

      תודה, דורון, מחמיא לי :-) ♥

      צטט: (דורון גראור) 2012-08-25 17:27:04

      את פשוט כותבת נפלא.... ומרגשת. התאהבתי (-:

       

        25/8/12 17:27:
      את פשוט כותבת נפלא.... ומרגשת. התאהבתי (-:
        26/7/12 19:40:

      יקירתי

      מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא

      וכן אני מכיר את סיפרו המדהים של אברבאנל שיחות על אהבה או בוורסיה קדומה יותר שמה היה ויכוח על אהבה

      מכיר גם מכיר את כל המטרייה הפילוספית שבין פילו  לסופיה

      לכל הדעות ספר עם תפיסה פילוסופית מקורית המתובלת בהבנות פילוסופיות קדומות יותר מתקופתו של דון אברבאנל

      שבת נעימה לך

       סוקראטס

      צטט: דיוטימה 2012-07-26 15:11:28

      סוקרטס יקירי,

      נבוכה להודות שרק כעת, בסקירה מקרית,

      גיליתי את תגובתך היפה והמחמיאה כל כך! נבוך

      הרי ידענו שלחיות זה הרבה יותר מאשר להתקיים...

      תודה רבה מלוּוה בהתנצלות ♥

      כתשורה מפצה -

      אם לא שאלתי כבר בעבר, אשאל כעת:

      האם מוכר לך החיבור היפהפה של יהודה אברבנאל

      המכונה LEONE EBREO -  "שיחות על אהבה"?

      [מוסד ביאליק 1983]

       

      צטט: סוקראטס 1 2012-04-26 08:57:31

      דיוטימה יקירתי

      כן נהיה פה לא נהיה פה זה ממש לא רלוונטי

      הכתיבה היא ניצחית, וזה מה שחשוב.

      אוהב מאד את נגיסותייך העסיסיות מפרי החיים,

      נגיסות מעוררות מלאות תקווה חדורות חדווה וומאירות  דרך

      ישכילו נא האחרים שכך צריך לחיות, משום שחיים פעם אחת

      ולצמצם עד כמה שאפשר את מדמנת חייהם.

      שאפו יקירתי

      וטו ש'ה

      סוקראטס

       

       

        26/7/12 15:11:

      סוקרטס יקירי,

      נבוכה להודות שרק כעת, בסקירה מקרית,

      גיליתי את תגובתך היפה והמחמיאה כל כך! נבוך

      הרי ידענו שלחיות זה הרבה יותר מאשר להתקיים...

      תודה רבה מלוּוה בהתנצלות ♥

      כתשורה מפצה -

      אם לא שאלתי כבר בעבר, אשאל כעת:

      האם מוכר לך החיבור היפהפה של יהודה אברבנאל

      המכונה LEONE EBREO -  "שיחות על אהבה"?

      [מוסד ביאליק 1983]

       

      צטט: סוקראטס 1 2012-04-26 08:57:31

      דיוטימה יקירתי

      כן נהיה פה לא נהיה פה זה ממש לא רלוונטי

      הכתיבה היא ניצחית, וזה מה שחשוב.

      אוהב מאד את נגיסותייך העסיסיות מפרי החיים,

      נגיסות מעוררות מלאות תקווה חדורות חדווה וומאירות  דרך

      ישכילו נא האחרים שכך צריך לחיות, משום שחיים פעם אחת

      ולצמצם עד כמה שאפשר את מדמנת חייהם.

      שאפו יקירתי

      וטו ש'ה

      סוקראטס

       

        26/4/12 08:57:

      דיוטימה יקירתי

      כן נהיה פה לא נהיה פה זה ממש לא רלוונטי

      הכתיבה היא ניצחית, וזה מה שחשוב.

      אוהב מאד את נגיסותייך העסיסיות מפרי החיים,

      נגיסות מעוררות מלאות תקווה חדורות חדווה וומאירות  דרך

      ישכילו נא האחרים שכך צריך לחיות, משום שחיים פעם אחת

      ולצמצם עד כמה שאפשר את מדמנת חייהם.

      שאפו יקירתי

      וטו ש'ה

      סוקראטס

        25/4/12 19:47:

      איזו מתוקה, איזה פירגון!!

      "מחר לא אהיה פה" תרתי משמע - לא במקום בו התרחש הקטע וגם פה, בעולם הזה, אז באמת - למה לא?!

      תודה יעלי וחיבוק עוטף לך. סומכת על דמיונך שימחיש לך אותו :-)

      ♥

      צטט: יעל +++ 2012-04-25 19:22:24

      רק ככה: מחר לא אהיה פה... וזה מאפשר לעשות הכל עד הסוף, 'מוגזם' (כייייייף). ואין כמו חברות אמיצה, למידה משותפת, טבע, מרחב ואין אין אין כמו לרקוד! סיפור מקסים, ומאוד את, ופריזמה לחיים הכותרת הזו, אהבתי מ-א עד ת'. תודה וחיבוק (לצערי וירטואלי). חג שמח אסתריקה.

       

        25/4/12 19:40:

      למה שלא יהיה?! - תגובה לאפשרות אחת שאפשר להבין את השאלה :-)

      למה היה ואיננו עוד? - כי לחיים דינמיקה משלהם ולפעמים קשר מסוג זה ממצה את עצמו ולטובה! [בהקשר זה ראוי לשים לב על איזה רקע החל הקשר המיוחד הזה]

      ולא, הוא לא מת.

      ♥

       

      צטט: croki 2012-04-19 21:19:57

      למה "היה"?

       

        25/4/12 19:22:
      רק ככה: מחר לא אהיה פה... וזה מאפשר לעשות הכל עד הסוף, 'מוגזם' (כייייייף). ואין כמו חברות אמיצה, למידה משותפת, טבע, מרחב ואין אין אין כמו לרקוד! סיפור מקסים, ומאוד את, ופריזמה לחיים הכותרת הזו, אהבתי מ-א עד ת'. תודה וחיבוק (לצערי וירטואלי). חג שמח אסתריקה.
        19/4/12 21:19:
      למה "היה"?
        19/4/12 10:56:

      והרי איננה על חשבונו של אף אחד! :-)

      תודה על הפירגון, זכות התשוקה - The same to you ! ♥

       

      צטט: זכות התשוקה 2012-04-18 20:46:44

      באמת מה אכפת לך, טרפי את השמחה בכל פה.

       

        18/4/12 20:46:
      באמת מה אכפת לך, טרפי את השמחה בכל פה.
        18/4/12 19:00:

      שימחת אותי בדברי השבח על איכות הרשומה ובהנאתך ממנה.

      תודה, ברכה ווייס ♥

      [אגב, שם המשפחה בנעוריי היה אף הוא ווייס]

      צטט: ברכהווייס 2012-04-18 12:42:58

      דיוטימה שלום מה אגיד ומה אומר קראתי את המאמר פשוט נהניתי מהתוכן מהסגנון ומההומור הנפלא.

       

        18/4/12 12:42:
      דיוטימה שלום מה אגיד ומה אומר קראתי את המאמר פשוט נהניתי מהתוכן מהסגנון ומההומור נפלא.
        17/4/12 09:48:

      יפה!!

      ובווריאציה קטנה ושובבה:

      זו לא שאלה של גיל, כי אם באישור לעצמי "להתחיל" קריצה

      תודה, ליריתי ♥

       

      צטט: ליריתוש 2012-04-16 23:09:41

      תמיד זה הגיל - פשוט להתחיל! :-)

       

        16/4/12 23:09:
      תמיד זה הגיל - פשוט להתחיל! :-)
        16/4/12 19:24:

      אהבתי ששמת לב לזה וגם לזה :-)

      תודה, רני ♥

      צטט: רנבו2 2012-04-16 15:11:27

      הכשרון לחיות.. להנות ממה שיש. אהבתי את התוכן והצורה.

       

        16/4/12 15:11:
      הכשרון לחיות.. להנות ממה שיש. אהבתי את התוכן והצורה.
        16/4/12 11:36:

      זו בדיוק הכותרת וגם לא חייבים להיות רקדנים מושלמים, העיקר שחדוות הלב מושלמת!

      למי שלא נאה, שלא יסתכל ומצידי, שגם לא ירקוד :-)

      ואת יודעת מה, את "העסיס" שלך אני מוצאת בציורייך העגלגלים והמקסימים קריצה

      תודה, פוצקלה ונשיקה לפיצקלה ♥

      צטט: פוצקלה 2012-04-15 21:25:45

      לרקוד כאילו אין מחר... והיין עוזר לזה ...כשיש קושי עם זה. את אישה מדליקה ומרגשת.

       

        15/4/12 21:25:
      לרקוד כאילו אין מחר... והיין עוזר לזה ...כשיש קושי עם זה. את אישה מדליקה ומרגשת.
        15/4/12 20:49:

      הסיפור לקוח מהחיים - מחיי.

      מעבר להיותו מיוחד כשלעצמו, הבאתי אותו כ"מסמן דרך" שאין לייחס יותר מדי חשיבות ל"מה יגידו".

      והנה את אומרת: "יש הרבה ללמוד ממנו"!

      שימחת אותי בדברייך. תודה בייבי ♥

      צטט: ביייבי 2012-04-15 17:25:11

      כל הכבוד לזוג על היוזמה. הסיפור יפה ויש הרבה ללמוד ממנו. תודה על עונג רצוף.

       

        15/4/12 20:43:

      פעם מזמן, באחד הפוסטים שלי, השתעשענו ברעיון של מגורים משותפים עם עוד 2,3, נשים, במקום לעבור לדיור מוגן. זוכרת...?

      ובכן, מה שבטוח, "עוד לא אבדה תקוותנו" ועוד לא נס ליחנו...!!

      ולגבי תסמונת בת היענה, ביידיש יש אמירה:

      "עושים את עצמנו כלא יודעים".

      תודה, אילת ושבוע נפלא גם לך יקירתי ♥

       

      צטט: אניגמה 313 2012-04-15 11:12:09

      איך אומרים? - רקדי כאילו אין רואים אותך, שירי כאילו אין שומעים אותך, שתי את העולם בגמיעות גדולות ......

      שבוע נפלא לך, יקירתי :-) *

      אגב, הרבה פעמים אני רוקדת בעיניים עצומות מתוך ה'ביטחון' ש...אם אני לא רואה, גם אין רואים אותי :-)
      (תסמונת בת היענה שכדאי לאמצה למצבים כאלה ).

       

        15/4/12 17:25:
      כל הכבוד לזוג על היוזמה. הסיפור יפה ויש הרבה ללמוד ממנו. תודה על עונג רצוף.
        15/4/12 16:39:

      אמת, רק לא כולם לוקחים לעצמם את הפריבילגיה הזו.

      ואתה בגילך, ארז, כבר מכיר את הבונוסים של הגיל המתקדם...?!

      תודה ♥

       

      צטט: ארזעמירן 2012-04-15 09:53:21

      אחד מיתרונות הגיל הוא היכולת להשתחרר (למדי) מ"לא נעים" ו"מה יגידו".

       

        15/4/12 11:14:
      אגב, הרבה פעמים אני רוקדת בעיניים עצומות מתוך ה'ביטחון' ש...אם אני לא רואה, גם אין רואים אותי :-) (תסמונת בת היענה שכדאי לאמצה למצבים כאלה ).
        15/4/12 11:12:
      איך אומרים? - רקדי כאילו אין רואים אותך, שירי כאילו אין שומעים אותך, שתי את העולם בגמיעות גדולות ...... שבוע נפלא לך, יקירתי :-) *
        15/4/12 11:00:

      כמה חדוות חיים נחסכת מאנשים שה"מה יגידו" מנווט אותם בחיים...

      תודה, אורורה יקרה ♥

       

      צטט: אורורה1 2012-04-15 08:28:36

      אסתר יקרה, אכן אין גיל לריקוד ולגיל...
      מקסים ! נהניתי מהקריאה הסוחפת גם כן :) 

       

        15/4/12 10:57:

      "מקסים וכייפי!" - יותר מזה אנחנו לא צריכים... :-)

      תודה! ♥

      ואנא, דנה, הכיני לנו איזה תבשיל חָמֵצי ערב לחך קריצה

       

      צטט: דנה.גל 2012-04-15 07:21:32

      כרגיל- מקסים וכייפי!

       

        15/4/12 10:53:

      תודה, יקירי, על הפירגון ♥

      אולם לא הבנתי מהי המילה הזאת.

      כנראה איזה תבלין פיקנטי :-)

       

      צטט: אריהיגודה 2012-04-15 06:53:04

      סלאמתק ידעתי שיש בך חלפינו אמיתי כזה שורף ומלא חיים.

       

        15/4/12 10:48:

      אין גיל לחיים בחיים והזמן חולם בצלילים על כל גווניהם

      כמה נכון... כמה יפה!!

      תודה, תודה רבה, צ"ה ♥

      צטט: צבע השרב 2012-04-15 00:04:02

      אין גיל לחיים בחיים ♥
      לצלילים כל כל גוניהם יש חיים משלהם

      הזמן חולם בהם ולא חולף כפי שנהוג לחשוב...

       

        15/4/12 09:53:
      אחד מיתרונות הגיל הוא היכולת להשתחרר (למדי) מ"לא נעים" ו"מה יגידו".
        15/4/12 09:46:

      הו, בהחלט!

      כבת מזל תאומים, אחד מהם, מזה שובב... קריצה

      אבל השני מאזן יפה.

      תודה, איתן ♥

      צטט: netrider 2012-04-14 23:01:40

      שובבה :-)

       

        15/4/12 09:42:

      לרקוד את הרגע, כמו שבא. אז מי אם לא לפי הכללים?!

      מאלה הרי יש לנו מספיק על כל צעד ושעל

      וחוץ מזה, הרי איש לא נפגע בשל כך.

      תודה, רונה על הרגשת האחווה וההבנה ♥

       

      צטט: רונה ב 2012-04-14 22:49:17

      אסתר יקרה . אני כה מבינה ללבך אין כמו לרקוד ולהשאיר את הכובד מאחור

       

        15/4/12 09:39:

      ללכת אחרי הלב והצלילים... בצעדי ריקוד

      כה יפה כתבת, אז בחרתי להבליט את דברייך

      תודה, אפרתי ♥

       

      צטט: daaaag 2012-04-14 22:01:54

      ללכת אחרי הלב והצלילים... בצעדי ריקוד

       

        15/4/12 09:36:

      יותר מדויק לא ניתן להגדיר את סיפור החוויה הזו!

      תודה, ספרותית ♥

      צטט: ספרותית 2012-04-14 21:33:12

      כמה מרגש ואופטימי ומלא באהבת החיים.

       

        15/4/12 09:34:

      אמת ועוד הרבה מעבר לערב הבלתי נשכח ההוא...

      תודה, אריאלה ושבוע נפלא גם לך ♥

      צטט: אריאלה ארדיטי 2012-04-14 18:56:11

      "תרקוד היא אמרה לי, תרקוד.." ההנאה שנשארת זמן רב בזכרון , שבוע נפלא ♥

       

        15/4/12 09:31:

      שימחת אותי בדברייך, על הכתיבה שלי ועל ההרגשה שלך :-)

      תודה, נעמה ♥

      צטט: נעמה ארז 2012-04-14 18:31:57

      איזו כותרת מדליקה לפוסט חינני ואופטימי. היטבת לבטא את מה שרצית בפוסט הזה ואני זכיתי:)

       

        15/4/12 09:21:

      מכירה את המשפט בצורתו המקורית:

      כשהתלמיד מוכן - המורה מגיע

      אבל הוא גם תקף ויפה בצורה שהבאת אותו,

      מהזווית התואמת את הסיפור ולכן הדגשתי בתגובתך.

      תודה, נתי ♥

       

      צטט: נתן אמסטר 2012-04-14 16:56:25

      כל מה שאני יכול לאחל לך דיוטימה זה את המשפט הזה ששמעתי אותו מתי שהוא:

      "כשהמורה מוכן התלמיד מגיע".

       

        15/4/12 08:28:

      אסתר יקרה, אכן אין גיל לריקוד ולגיל...
      מקסים ! נהניתי מהקריאה הסוחפת גם כן :) 

        15/4/12 07:21:
      כרגיל- מקסים וכייפי!
        15/4/12 06:53:
      סלאמתק ידעתי שיש בך חלפינו אמיתי כזה שורף ומלא חיים.
        15/4/12 00:04:

      אין גיל לחיים בחיים ♥
      לצלילים כל כל גוניהם יש חיים משלהם

      הזמן חולם בהם ולא חולף כפי שנהוג לחשוב...

        14/4/12 23:01:
      שובבה :-)
        14/4/12 22:49:
      אסתר יקרה . אני כה מבינה ללבך אין כמו לרקוד ולהשאיר את הכובד מאחור
        14/4/12 22:01:
      ללכת אחרי הלב והצלילים... בצעדי ריקוד
        14/4/12 21:33:
      כמה מרגש ואופטימי ומלא באהבת החיים.
        14/4/12 18:56:
      "תרקוד היא אמרה לי, תרקוד.." ההנאה שנשארת זמן רב בזכרון , שבוע נפלא ♥
        14/4/12 18:31:
      איזו כותרת מדליקה לפוסט חינני ואופטימי. היטבת לבטא את מה שרצית בפוסט הזה ואני זכיתי:)
        14/4/12 18:11:

      או, כן, לפזז ולרקוד עם בן זוג מתאים...

      תודה על הפירגון, ציפי, והרבה שעות יפות גם לך בחייך ♥

       

      צטט: ציפי.ק NLP 2012-04-14 13:19:13

      אין אין כמו לרקוד מתוך הנאה ואהבת הפיזוז ועם בן זוג מתאים.. כיף לך ושיהיו ימים רבים כאלו

       

        14/4/12 18:08:

      אח, לו הייתה לי תמונה אותנטית מאותו ערב...

      תודה על הפירגון, אחאבי ♥

      צטט: א ח א ב 2012-04-14 11:52:15

      יפה לך.....לפזז כך:)

       

        14/4/12 18:06:

      תודה רבה, סירפד מתוק, על דבריך המחמיאים ♥

      צטט: סירפד מתוק 2012-04-14 10:38:14

      ספור מלא חיים ואופטימיות. כתוב בכשרון-על ומשובב נפש!

       

        14/4/12 18:04:

      תודה, חיים. שמחה שמצאת אותו ככזה ♥

       

      צטט: hkadman 2012-04-14 10:27:15

      פוסט משובב נפש!*

       

        14/4/12 18:03:

      יש לעתים שהמתנות היקרות ביותר מגיעות מהמקום הכי פחות צפוי...

      שמחה ש"הטעימה" נמצאה משובחת בעינייך.

      תודה דליה יקרה ♥

      צטט: דליה אלעזר 2012-04-14 09:08:59

      איזה יופי! החיים המלאים כל טוב, כ"כ אוהבת אותם כאלה!!! תודה יקרה שהבאת טעימה כ"כ משובחת:)

       

        14/4/12 17:59:

      יופי! בהצלחה, יואל ♥

      צטט: YoelHarel 2012-04-14 09:03:01

      ריקודים אכן מומלץ לכן התחלתי ללמוד

       

       

        14/4/12 17:58:

      לחיים!! בחזרה :-) ♥

      צטט: 'עדי' מטפלים מהנשמה 2012-04-14 08:55:58

      לחיים!!*

       

        14/4/12 16:56:
      כל מה שאני יכול לאחל לך דיוטימה זה את המשפט הזה ששמעתי אותו מתי שהוא: כשהמורה מוכן התלמיד מגיע".
        14/4/12 15:50:

      תגובתי לך מתבטאת בבחירתי להבליט את דברייך, שכה דיברו לעניין וריפדו את ליבי בהנאה גדולה.

      כשמשתמשים במשפט שמזכיר לנו את גבול חיינו, בזמן ובמקום המתאימים - זה הכי נכון, הכי מאפשר, הכי הגיוני והכי מובן. ואז, הכול מתגמד מולו. ובצדק רב....

      שמחה לשמוע שרבים רבים אחרים מגלים את העיקר. כול כך נהניתי לקרוא אותך... כול כך מבינה על מה את מדברת... כולל את הקטע בו את מתארת את פתיחת השאלות שכבר מזמן סגרת... ואת בחינתן מחדש תוך טשטוש גבולות בין מורה לתלמיד, צעיר ובוגר.

      כשאומרים שלאהבה אין גיל... לזה בדיוק מתכוונים.

      קבלי חיוך גדול... :-)

      תודה רבה, זמירה על התבונה והפירגון ♥

       

      צטט: לחפשולאבד 2012-04-14 08:52:02

      כשמשתמשים במשפט שמזכיר לנו את גבול חיינו, בזמן ובמקום המתאימים - זה הכי נכון,הכי מאפשר,הכי הגיוני והכי מובן.ואז,הכול מתגמד מולו.ובצדק רב....שמחה לשמוע שרבים רבים אחרים מגלים את העיקר.כול כך נהניתי לקרוא אותך...כול כך מבינה על מה את מדברת..כולל את הקטע בו את מתארת את פתיחת השאלות שכבר מזמן סגרת..ואת בחינתן מחדש תוך טשטוש גבולות בין מורה לתלמיד צעיר ובוגר.כשאומרים שלאהבה אין גיל..לזה בדיוק מתכוונים.קבלי חיוך גדול...:-)

       

        14/4/12 15:44:

      לעשות ככל העולה על הדעת ובלב, מבלי להתייחס ל"מה יגידו"

      והרי זה לא בא על חשבונו של איש!

      תודה, תמו'ש על כל המילים הטובות ♥

       

      צטט: תמו'ש 2012-04-14 08:21:30

      איזו הרגשה כייפית לעשות ככל העולה על הדעת וההרגשה ולהגיד מה איכפת לי מחר לא אהיה כאן.

      ואת אסתר בעלת הקסם הנפלא מיטיבה לספר ולתבל בשמחת החיים הנחוצה.

       

        14/4/12 15:40:

      אשמח לקרוא, ציפי, בכיף! ♥

       

      צטט: רומפיפיה 2012-04-14 08:05:01

      אסתר יקרה, אהבתי מאד

      לרגע חשבתי שאת מגלה פה

      את הסיפור הפרטי שלי...

      ובאמת, אספר לך אישית בפרטי....


       

        14/4/12 15:39:

      הלוואי-הלוואי עליי, רפי.

      ראיתי בעבר, היא נפלאה!!!

      תודה שהבאת זה מכבד אותי ♥

       

      צטט: רפי הג'ירפי 2012-04-14 07:16:52

      ''
      הוספת תגובה

       

        14/4/12 15:36:

      ואם עוד הייתי מספרת על יום הולדת מסוים שחגג לי -

      התואר "אביר" היה קטן עליו :-) !

      תודה, צבי ♥

      צטט: צxxx 2012-04-14 06:15:43

      איזה יופי!

      http://www.youtube.com/watch?v=ZeIw_IQEHmU

       

        14/4/12 15:32:

      נפלאה האנקדוטה הזו וראוי שגם אחרים יהנו ממנה.

      שאלו את הברון דה רוטשילד שבמרתפיו יינות יקרים ביותר,

      מהו היין הטוב ביותר שטעם בחייו והשיב:

      "זה היה אחה"צ אביבי וביליתי עם נערה נפלאה.

      קנינו יין פשוט בחנות מכולת פשוטה ושתינו אותו יחד.

      מעולם לא נהניתי כל כך מבקבוק :))

      כי זה לעולם לא כל כך ה"מה", כמו ה"איך" ו"עם מי" ...

      תודה-תודה, מירבי ♥

      צטט: הולילאטיס 2012-04-14 01:22:55

      הדבר הראשון שעלה לי תוך כדי קריאה שהזכרת לי אגדת יין על הברון דה רוטשילד-פעם שאלו אותו (זה שיין במרתפיו שווים הון עתק,) מהו היין הטוב ביותר שטעם בחייו ,השיב: זה היה אחה"צ אביבי וביליתי עם נערה נפלאה.קנינו יין פשוט בחנות מכולת פשוטה ושתינו אותו יחד.מעולם לא נהנתי כל כך מבקבוק.:))

       

        14/4/12 14:46:

      היה גם היה, בחישוב קל לפני כ - 11 שנים.

      SOMETIMES TRUTH SEEMS TO GOOD TO BE TRUE

      כיף לי שעשיתי לך כיף על הנשמה :-)

      תודה, פ"ר ♥

       

      צטט: פרודת רשתית 2012-04-14 01:18:18

      איזה כיף עשית לי על הנשמה עכשיו. מקסים וממש לא אכפת לי אם זה היה או לא היה. ברגע שכתבת את זה, זה היה

       

        14/4/12 14:39:

      נחמד, אהבתי!

      תודה, ציפי, על הפרגון שחשתי בדברייך ♥

       

      צטט: ציפי*** 2012-04-14 00:25:52

      מה 'כפת לי, הרי מחר כבר לא אהיה פה! עם סיפור כזה הייתי דווקא כותבת מה'כפת לי, עם חוויות כאילו אני רוצה לחיות לנצח..סיפור נהדר.

       

        14/4/12 14:23:

      אבהיר קודם כל כי הסיפור לקוח מהחיים - מחיי וכל המתואר בו אמת לאמיתה.

      "הגיבורים" נפרדו בהבנה ובהערכה רבה, אחרי 10 שנים של ידידות מיוחדת במינה שמדרך הטבע מיצתה את עצמה וכל אחד פנה להמשיך במסלולו.

      תודה, עמוס על כל הדברים הטובים שכתבת כאן ושבת מבורכת גם לך ♥

       

      צטט: עמנב 2012-04-13 23:51:51

      אסתר, נהניתי מאד לקרוא את הסיפור. הצלחת ליצור עניין וסקרנות לגבי מה שבאמת קרה בין הגיבורים, והשארת לקורא להשלים את מה שהחסרת. אז צריך שוב לומר לך שיש לך כישרון כתיבה! שבת שלום, עמוס.

       

        14/4/12 14:17:

      כמה אדיב וחביב מצדך, מיכאל יקר!

      הייתה זו באמת ידידות מיוחדת במינה ששנינו נוצרים אותה בליבנו כמתנה יקרה.

      תודה על הפרגון שחשתי כי בא ממש מהלב ♥

      צטט: מיכאל 1 2012-04-13 23:29:55

      אסתר, חייכת אותי בסיפורך לכל אורכו. ממש נחמד ואני יכול רק לפרגן ולהרים כוסית יין לחיי החברות האמיתית והידידות באשר היא. המשיכי בדרך הזאת ובאמת לא חשוב מה יגידו... מועדים לשמחה !

       

        14/4/12 13:19:
      אין אין כמו לרקוד מתוך הנאה ואהבת הפיזוז ועם בן זוג מתאים.. כיף לך ושיהיו ימים רבים כאלו
        14/4/12 13:05:

      הרגשתי את הפירגון :-)

      תודה, יורמי וגם לך חזרה קלה לשגרה ♥

      צטט: יורם פרקט 2012-04-13 23:10:46

      ''

      לפעמים הוספת כל מילה מיותרת..

       

      שבוע נעים של חזרה לשגרה אחרי החגים.

       

      יורם פרקט

       

       

        14/4/12 13:03:

      זיסלה, זה אכן סיפור מהחיים, מחיי!

      המסופר כאן ארע לפני כ-11 שנים ואני רק מקווה שעוד לא נס ליחי:-)

      תודה, חביבתי ♥

      צטט: טומבוי 2012-04-13 22:34:04

      אסתר'קה השובבה...(-:.. מבחינתי זה לא סיפור זו אמת לאמיתה

       

        14/4/12 12:59:

      אכן, הסיפור הזה הוא כמו המנון לחיים.

      תודה, יודית ♥

      צטט: קנולר 2012-04-13 22:22:34

      שיר לחיים. איזה יופי

       

        14/4/12 11:52:
      יפה לך.....לפזז כך:)
        14/4/12 11:46:

      יפה אמרת, חביבה!!

      תודה, גאליס ♥

      צטט: גאליס 2012-04-13 22:14:54

      מקסים. סיפור מקסים. עשור מחכים וכייפי. אין גיל לחיים בגיל :)

       

        14/4/12 11:44:

      "שיהיה זה פשוט כבר מחר!"

      אלא שזה ארע לפני 11 שנים... :-)

      תודה, g.a ♥

      צטט: g.a 2012-04-13 21:49:32

      הן אפשר, הן אפשר..:)

       

        14/4/12 11:41:

      זו אמירה נכונה ובלבד שנשאיר איזה צוהר פתוח...

      תודה, רותי ♥

      צטט: רותי ... 2012-04-13 20:59:14

      החיים מזמנים הפתעות טובות....

       

        14/4/12 11:39:

      כשדלתות הלב נפתחות לאור,

      קורה לעתים שאיזו "מתנה" נוחתת על הסף... :-)

      תודה, מכבית ♥

       

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2012-04-13 20:57:06

      *** תודה על האופטימיות המדבקת.

       

        14/4/12 11:36:

      אכן זכיתי בחברות המולאה הזו מכמה וכמה היבטים

      ואני מאושרת לדעת שגם אילן מרגיש כך.

      שמחה רבה את גורמת לי במחמאה על היותי מספרת טובה - 

      [מתקשה קצת לכתוב על עצמי "מופלאה"...נבוך]

      תודה רבה, סאלינה ואיחולים אביביים לנשמה, בחג ולאחריו ♥

       

      צטט: סאלינה 2012-04-13 20:55:22

      אשרייך שזכית לחברות נפלאה כזאת...אין זה מובן מאליו...וזו באמת מתת אל....את מספרת מופלאה וקשה להתנתק אף לרגע כשקוראים אותך....סוף חג שמח ואביב פורח...סאלינה

       

        14/4/12 11:29:

      הגיל התקדם אז התקדמתי איתו בהפוכה! :-)

      מתברר שהכל פתוח ואפשרי ולפעמים מוצאים מתנות על מפתן הדלת...

      זוכרת את השיר של יפה:

      "אנו ניפגש, מתי ואיך זאת לא אדע...."

      תודה, ליזל ♥ 

      צטט: Lisi-strata 2012-04-13 20:53:21

      נו, ברוך השם. בכל זאת נהנית מהחיים בגילנו המתקדם:))) מתה עליך ועל הסיפורים שלך ועדיין מקווה שניפגש אי פעם:)

       

        14/4/12 11:21:

      ב ד י ו ק !!!

      "אז היא אמרה...", "אז הוא אמר..." - אז שיגידו!!!

      יש מי שחושבים שזה רק סיפור בגוף ראשון,

      ?Is it really so good to be true  

      תודה, שלוימה ♥

      צטט: שלויימה 2012-04-13 20:51:59

      כדאי לחיות את חיינו בצורה כזו, שגם השקרים שיפיצו עלינו יהיו מחמאות...כתבת מעולה.

       

        14/4/12 11:15:

      ☺ ☺ ☺

      מקווה שמשהו מה"עסיס" הזה נשאר גם כעבור 11 שנים...

      תודה, הלה האחת והיחידה! ♥

       

      צטט: hilasoul 2012-04-13 20:47:33

      woman


      you are so juicy

       

      נפלאה

       

       

        14/4/12 11:09:

      כוכב על כתיבה יפה זו תגובה שלמה בעיניי :-)

      תודה, אסנת ♥

      צטט: אסנת אלון (אינציגר) 2012-04-13 20:32:41

      חג שמח אקרא בהמשך בינתיים כוכב על כתיבה יפה

       

        14/4/12 10:38:
      ספור מלא חיים ואופטימיות. כתוב בכשרון-על ומשובב נפש!
        14/4/12 10:27:
      פוסט משובב נפש!*
        14/4/12 09:08:
      איזה יופי! החיים המלאים כל טוב, כ"כ אוהבת אותם כאלה!!! תודה יקרה שהבאת טעימה כ"כ משובחת:)
        14/4/12 09:03:

      ריקודים אכן מומלץ לכן התחלתי ללמוד

       

      לחיים!!*
        14/4/12 08:52:
      כשמשתמשים במשפט שמזכיר לנו את גבול חיינו, בזמן ובמקום המתאימים - זה הכי נכון,הכי מאפשר,הכי הגיוני והכי מובן.ואז,הכול מתגמד מולו.ובצדק רב....שמחה לשמוע שרבים רבים אחרים מגלים את העיקר.כול כך נהניתי לקרוא אותך...כול כך מבינה על מה את מדברת..כולל את הקטע בו את מתארת את פתיחת השאלות שכבר מזמן סגרת..ואת בחינתן מחדש תוך טשטוש גבולות בין מורה לתלמיד צעיר ובוגר.כשאומרים שלאהבה אין גיל..לזה בדיוק מתכוונים.קבלי חיוך גדול...:-)
        14/4/12 08:21:
      איזו הרגשה כייפית לעשות ככל העולה על הדעת וההרגשה ולהגיד מה איכםת לי מחרלא אהיה כאן. ואת אסתר בעלת הקסם הנפלא מיטיבה לספר ולתבל בשמחת החיים הנחוצה.
        14/4/12 08:05:

      אסתר יקרה, אהבתי מאד

      לרגע חשבתי שאת מגלה פה

      את הסיפור הפרטי שלי...

      ובאמת, אספר לך אישית בפרטי....


        14/4/12 07:16:

      ''
      הוספת תגובה

        14/4/12 06:15:

      איזה יופי!

      http://www.youtube.com/watch?v=ZeIw_IQEHmU

        14/4/12 01:22:
      הדבר הראשון שעלה לי תוך כדי קריאה שהזכרת לי אגדת יין על הברון דה רוטשילד-פעם שאלו אותו (זה שיין במרתפיו שווים הון עתק,) מהו היין הטוב ביותר שטעם בחייו ,השיב: זה היה אחה"צ אביבי וביליתי עם נערה נפלאה.קנינו יין פשוט בחנות מכולת פשוטה ושתינו אותו יחד.מעולם לא נהנתי כל כך מבקבוק.:))
        14/4/12 01:18:
      איזה כיף עשית לי על הנשמה עכשיו. מקסים וממש לא אכפת לי אם זה היה או לא היה. ברגע שכתבת את זה, זה היה
        14/4/12 00:25:
      מה 'כפת לי, הרי מחר כבר לא אהיה פה! עם סיפור כזה הייתי דווקא כותבת מה'כפת לי, עם חוויות כאילו אני רוצה לחיות לנצח..סיפור נהדר.
        13/4/12 23:51:
      אסתר, נהניתי מאד לקרוא את הסיפור. הצלחת ליצור עניין וסקרנות לגבי מה שבאמת קרה בין הגיבורים, והשארת לקורא להשלים את מה שהחסרת. אז צריך שוב לומר לך שיש לך כישרון כתיבה? שבת שלום, עמוס.
        13/4/12 23:29:
      אסתר, חייכת אותי בסיפורך לכל אורכו. ממש נחמד ואני יכול רק לפרגן ולהרים כוסית יין לחיי החברות האמיתית והידידות באשר היא. המשיכי בדרך הזאת ובאמת לא חשוב מה יגידו... מועדים לשמחה !
        13/4/12 23:10:

      ''

      לפעמים נוספת כל מילה מיותרת..

       

      שבוע נעים של חזרה לשגרה אחרי החגים.

       

      יורם פרקט

       

        13/4/12 22:34:
      אסתר'קה השובבה...(-:.. מבחינתי זה לא סיפור זו אמת לאמיתה
        13/4/12 22:22:
      שיר לחיים. איזה יופי
        13/4/12 22:14:
      מקסים. סיפור מקסים. עשור מחכים וכייפי. אין גיל לחיים בגיל :)
        13/4/12 22:09:

      הבחנתי בתגובות שהטעיתי את הקוראים כשכתבתי פרק ראשון.

      הסיפור הזה עומד בפני עצמו [אפשר לעשות ממנו סרט מקסים]

      הפרק השני אף הוא יהיה קטע בפני עצמו.

      המשותף ביניהם היא הכותרת: "מה 'כפת לי..."]

      העיקר שמצא-חן בעיניך! :-)

      תודה, יקירי וסוף חג נפלא לך ♥

      צטט: pinkason1 2012-04-13 20:29:45

      *מתחיל יפה אהבתי אמתין להמשך, סוף שבוע נפלא שבת שלום

       

        13/4/12 21:57:

      לסיפור הזה אין המשך.

      הסיפור הבא הוא אנקדוטה שפשוט חוסה מתחת לאותה כותרת: "מה 'כפת לי..."

      [אציין זאת כעת בגוף הרשומה בצורה ברורה יותר]

      עם זאת, הציפייה להמשך אומרת הכל :-)

      תודה, דן ♥

      צטט: דן ספרי 2012-04-13 20:22:09

      נחמד מאוד לקרוא - אני מחכה להמשך...

       

        13/4/12 21:51:

      בדיוק, לא רק בחג החירות!

      והסיפור, סיפור מהחיים...

      תודה, שרי

      צטט: מרב 1956 2012-04-13 20:19:08

      להשתחרר ולא רק בחג החרות

      יופי של סיפור.

       

        13/4/12 21:49:
      הן אפשר, הן אפשר..:)
        13/4/12 21:49:

      הצלילים, אלה שכל-כך מדברים אל ליבך, אכן היו נפלאים!

      שימחת אותי בביקורך, טומי. תודה לך ♥

      צטט: טומי טומי 2012-04-13 20:15:35

      הטעם הצלילים הרגשות ממש ניתנים לאחיזה ולמישוש . תודה :)

       

        13/4/12 21:44:

      חלפו עברו מאז כמעט 11 שנים...

      תודה, שרי ♥

      צטט: sherry refael 2012-04-13 20:14:24

      נפלאה את!

       

        13/4/12 21:42:

      נכון שאין כמו טנגו? אח.....

      פשוט להגיד כן למתנות שהחיים מזמנים לנו,

      מבלי לצמצם את עצמנו בגלל "מה יגידו".

      תודה, דבי ♥

      צטט: debie30 2012-04-13 19:44:55

      אסתר יקרה,

      נסחפתי עם הסיפור בקצב הטנגו.
      סיפור מרענן מלא שובבות וחן

       

        13/4/12 20:59:
      החיים מזמנים הפתעות טובות....
      *** תודה על האופטימיות המדבקת.
        13/4/12 20:55:
      אשרייך שזכית לחברות נפלאה כזאת...אין זה מובן מאליו...וזו באמת מתת אל....את מספרת מופלאה וקשה להתנתק אף לרגע כשקוראים אותך....סוף חג שמח ואביב פורח...סאלינה
        13/4/12 20:53:
      נו, ברוך השם. בכל זאת נהנית מהחיים בגילנו המתקדם:))) מתה עליך ועל הסיפורים שלך ועדיין מקווה שניפגש אי פעם:)
        13/4/12 20:51:
      כדאי לחיות את חיינו בצורה כזו, שגם השקרים שיפיצו עלינו יהיו מחמאות...כתבת מעולה.
        13/4/12 20:47:

      woman


      you are so juicy

       

      נפלאה

       

      חג שמח אקרא בהמשך בינתיים כוכב על כתיבה יפה
        13/4/12 20:29:
      *מתחיל יפה אהבתי המתין להמשך, סוף שבוע נפלא שבת שלום
        13/4/12 20:22:
      נחמד מאוד לקרוא - אני מחכה להמשך...
        13/4/12 20:19:

      להשתחרר ולא רק בחג החרות

      יופי של סיפור.

        13/4/12 20:15:
      הטעם הצלילים הרגשות ממש ניתנים לאחיזה ולמישוש . תודה :)
        13/4/12 20:14:
      נפלאה את!
        13/4/12 19:44:

      אסתר יקרה,

      נסחפתי עם הסיפור בקצב הטנגו.
      סיפור מרענן מלא שובבות וחן

        13/4/12 18:44:

      הפרק לא בא להתרברב אלא להוריד מעט את החשיבות של "מה יגידו"

      תודה, יצחק ♥

      צטט: יצחק. ב 2012-04-13 18:20:46

      בראוו !

       

        13/4/12 18:41:

      החשק לעוד מובן לי מאוד [ראי תגובתי לרמיאב שלפנייך],

      אולם הפרק הבא, כפי שהבהרתי בתחתית הרשומה

      הוא קטע בפני עצמו שהכותרת "מה 'כפת לי..." יפה לו גם כן.

      תודה, איריתי ♥

      צטט: ...אירית... 2012-04-13 16:10:54

      נהדר! ממש טעם החיים. ואת תמיד כותבת אותם עם חשק לעוד :) מחכה לפרק הבא. בכליון...

       

        13/4/12 18:36:

      צטט: רמיאב 2012-04-13 16:09:27

      אסתר יקרה,

      כרגיל את מספרת נפלא.

      והפעם על חוויה אישית של חברות חמה ומעשירה.
      אותם מגיבים שמבקשים את הפרק הבא, מתכוונים להמשך סיפור הקשר המלבב וגם לנסיבות סיום החברות הנפלאה, עם החבר אילן, הצעיר ממך בכעשרים שנה.
      זכית בכזו מתנה ואנחנו הקוראים סקרנים נורא... חיוך
      סופחג וסופשבוע שמחים וטובים,

      בידידות,
      רמי

      הסקרנות הזו מאוד מובנת. לו קראתי אני סיפור כזה אצל מישהי אחרת, הייתי מגיבה באותה רוח.

      בחרתי לשתף בקטע הזה כדי "לסמן את הדרך" למי שעדיין מחשיבים יותר מדיי את דעת הבריות, את "מה יגידו עליי".

      זו אכן הייתה חברות נפלאה ואם למישהו התגנבה מחשבה על קשר שמעבר לזה, אומר שהייתה זו חברות אוהבת ותו לא.

      כמו כל מיני סיפורי חיים, גם הקשר הזה פשוט מיצה את עצמו והפרידה התרחשה כמו מאליה ומתוך השלמה.

      יכולתי לתאר יום הולדת שחגג לי, אלא שזה היה כל כך נפלא עד כדי לעורר קנאה ובזאת אינני רוצה..

      אפשר שבפרק הבא, הכל כך שונה, תזקוף גבה בהשתאות על העזתי... קריצה 

      תודה, רמי ♥

       

        13/4/12 18:20:
      בראוו !
        13/4/12 16:10:
      נהדר! ממש טעם החיים. ואת תמיד כותבת אותם עם חשק לעוד :) מחכה לפרק הבא. בכליון...
        13/4/12 16:09:

      אסתר יקרה,

      כרגיל את מספרת נפלא.

      והפעם על חוויה אישית של חברות חמה ומעשירה.
      אותם מגיבים שמבקשים את הפרק הבא, מתכוונים להמשך סיפור הקשר המלבב וגם לנסיבות סיום החברות הנפלאה, עם החבר אילן, הצעיר ממך בכעשרים שנה.
      זכית בכזו מתנה ואנחנו הקוראים סקרנים נורא... חיוך
      סופחג וסופשבוע שמחים וטובים,

      בידידות,
      רמי


        13/4/12 15:21:

      בגילי הנוכחי, עוד מעט 72, יותר מתמיד, זו הגישה הבריאה ביותר, רק שלא תמיד מצליח לי כל כך... :-)

      תודה, מיקה, על ביקורך ועל הפירגון ♥

      צטט: מיקה יהלום 2012-04-13 14:54:16

      איזה פוסט מקסים. אני בעדך. תחיי ותהני,כמו כל יום הוא היום האחרון בחייך. יש לך גישה בריאה.

       

        13/4/12 15:17:

      היה זה באמת עשור מאוד מעשיר ומאשיר לשנינו.

      מתת מהיקום, כך אני חווה את תקופת הידידות שלנו.

      אכן, אני מודה גם היום, שנים אחרי הסיפור הזה - אשריי שזכיתי.

      תודה, יוני ♥

      צטט: yonbir 2012-04-13 14:39:32

      החוויה שזכית לה הרטיטה את ליבי, ואפילו בדמיוני אני לא יכול לתאר מה היא עשתה לך.

      אני יכול לומר לך רק משפט אחד קצר - אשרייך שזכית!

       

        13/4/12 15:08:

      מסכימה, שרי, הגם שמאז חלפו 11 שנים.

      [גילי בדף הראשי שלי יתחלף בקרוב...]

      תודה, חביבה ♥

      צטט: sari10 2012-04-13 14:25:41

      אסתר, לחיות את החיים במלוא העוצמה ~ נפלא!!!

       

        13/4/12 15:03:

      כמה חביב מצדך והרי זו המחמאה האולטימטיבית!

      אלא שהפרק הבא הוא קטע בפני עצמו, [כבר עדכנתי בגוף הרשומה],

      שגם הוא נושא אותה כותרת: מה 'כפת לי הרי מחר כבר לא אהיה כאן! אבל אינו מהווה המשך לסיפור הקטן הזה.

      תודה, אודי ♥

      צטט: ניקיטה10 2012-04-13 14:25:17

      איזה פוסט מדהים..מחכה כבר להמשך...

       

        13/4/12 14:59:

      תודה-תודה, יובלש ♥

      [ עד כה  איש לא הבחין  ב"פילון"... :-) ]

      צטט: יובלש 2012-04-13 14:23:03

      יפה.

       

        13/4/12 14:56:

      היופי בכל הקשר הזה הוא שלא תכננתי ולא פיללתי שיקרה.

      כפי שכתבתי למגיבה הראשונה, זה כנראה היה בונוס משמיים

      אחרי תקופה קשה...

      תודה, ארנה ♥

      צטט: ארנה א 2012-04-13 14:14:41

      כך צריך. הלוואי עלי. גם את החיים צריך לדעת לחיות.

       

        13/4/12 14:54:

      איזה פוסט מקסים. אני בעדך. תחיי ותהני,כמו כל יום הוא היום האחרון בחייך. יש לך גישה בריאה.

        13/4/12 14:50:

      אני כבר מבחינה שציון הפרק הבא מטעה את הקוראים...

      הפרק הבא הוא קטע בפני עצמו, שגם הוא נושא אותה כותרת:

      מה 'כפת לי הרי מחר כבר לא אהיה כאן!

      אבל אינו מהווה המשך לסיפור הקטן הזה.

      עצם הרצון לקרוא עוד, אומר לי הכל! :-)

      תודה, ורד ♥

      צטט: ורד אוריאל 2012-04-13 14:05:38

      מחכה לפרק הבא...

       

        13/4/12 14:47:

      כל כך נכון!

      הפרק הבא הוא קטע בפני עצמו, שגם הוא נושא אותה כותרת:

      מה 'כפת לי הרי מחר כבר לא אהיה כאן!

      אבל אינו מהווה המשך לסיפור הקטן הזה.

      תודה, אהובה'לה ♥

      צטט: Arkana 2012-04-13 13:31:44

      החיים בגיל נכונים לכל גיל... מחכה להמשך....

       

        13/4/12 14:43:

      אכן זכיתי בגדול.

      השנים עם א. היו פיצוי מושלם לתקופה קשה בה ליוויתי את אישי ז"ל בחוליו.

      כנראה שהיקום סבר שמגיע לי איזה בונוס... :-)

      תודה, פנינה, החלוצה להגיב ♥

      צטט: לכלילדמגיע 2012-04-13 13:08:50

      וואווווווווו.... סיפור מארץ הסיפורים. אשרייך!!!!!

       

        13/4/12 14:39:

      החוויה שזכית לה הרטיטה את ליבי, ואפילו בדמיוני אני לא יכול לתאר מה היא עשתה לך.

      אני יכול לומר לך רק משפט אחד קצר - אשרייך שזכית!

        13/4/12 14:25:

      אסתר, לחיות את החיים במלוא העוצמה ~ נפלא!!!

        13/4/12 14:25:
      איזה פוסט מדהים..מחכה כבר להמשך...
        13/4/12 14:23:

      יפה.

        13/4/12 14:14:
      כך צריך. הלוואי עלי. גם את החיים צריך לדעת לחיות.
        13/4/12 14:05:
      מחכה לפרק הבא...
        13/4/12 13:31:
      החיים בגיל נכונים לכל גיל... מחכה להמשך....
        13/4/12 13:08:
      וואווווווווו.... סיפור מארץ הסיפורים. אשרייך!!!!!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דיוטימה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי