כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    על השבטיות בישראל ויצירת הערב רב ביציאת מצרים

    9 תגובות   יום שבת, 14/4/12, 12:06

    אחת הרעות החולות אצל בני ישראל שמשה רבינו לא ניסה לשים להן קץ בזמן יציאת מצרים, ולו בהדרגה, ואולי גם לא היה בכוחו לשים להן קץ היא חלוקת העם לשבטים.  אפילו בהתיחסותו לישיבתם העתידית של בני ישראל בארצם המובטחת משה נתן לגיטימציה לכך שנחלות יחולקו לפי שבטים. למשל כאשר נתן הסכמתו לישיבתם העתידית של השבטים גד, ראובן וחצי המנשה בעבר הירדן המזרחי - אומנם לאחר שיסימו למלא את חלקם במלחמות לכיבוש הארץ . זוהי התישבות על בסיס שבטי ולא על פי רצון הפרט להתישב היכן שנוח לו כש"כוחות השוק" "יעשו את שלהם" בתפרוסת האוכלוסייה.

     

     אפשר היה למשל להבין שבמצב של נדודים במדבר, כשאין מושב קבע שאפשר לחלק למחוזות אדמיניסטרטיביים, אז החלוקה לשבטים הייתה "ברירת המחדל" של חלוקת האוכלוסיה לקבוצות. בסופו של דבר כל קבוצה גדולה צריך לחלק לתתי קבוצות. אבל, מה היה הטעם שגם בתקופת ההתנחלות של יהושע בן נון ימשיכו להנציח את החלוקה לשבטים? אי אפשר היה פשוט לבצע חלוקה אדמיניסטרטיבית למחוזות ושכל אחד (ללא קשר למוצאו השבטי) יתישב היכן שירצה וגם יעסוק במה שירצה? אז ייתכן שבראייה היסטורית עובדתית משה באמת היה החלש מכדי לנסות לבטל בהדרגה את השבטיות בעם, אבל גם התנ"ך כאמור נותן לגיטימציה ולו בשתיקה לענין השבטיות.

     

    השבטיות היא שבמידה רבה הפריעה לליכוד העם וחוזקו כמה מאות שנים עד כינון המלוכה. בין השאר בתקופת השופטים כאשר שבט אחד או שניים הותקפו ע"י אחד השכנים לא כל השבטים האחרים באו לעזרתו, כי לא היה צבא ריכוזי ומאוחד כמו בתקופת המלוכה המאוחדת.  וגם אחרי כינון המלוכה המאוחדת (או שמא אוניה פרסונלית של יהודה וישראל שהתקימה תחת שאול, דוד ושלמה) השבטיות היא שגרמה לפילוג הממלכה ליהודה וישראל על כל הצרות שזה גרם ואפילו בתוך ממלכת ישראל עצמה החלוקה לשבטים יצרה לעיתים אי יציבות והפיכות חצר בבתי המלוכה כמו במקרה שהמלך נדב בן ירבעם משבט אפרים נרצח ע"י בעשא משבט יששכר שתפס שם את השלטון. 

     

    באחד המאמרים שקראתי, ושאינו מתנגד כלל לרעיון שאדם ינהל את חייו על בסיס אישי ולא מוצא שבטי, הופיע הרעיון שהעובדה שלכל שבט יש מנהגים קצת שונים תחת מסגרת הגג של המצוות היא שיכולה לגרום לאדם לומר שמנהגים מסוימים הם "לא המצאה פרטית שלו" אלא משהו שמקובל בשבט שלו. ואולם טענה זו לוקה בחסר: ההיסטוריה הראתה שחילוקי דעות במסגרת ההלכה שיהיו בבחינת "אלה ואלה דברי אלוהים חיים" ושבהם כל "גוון" בפירוש ההלכה יקבל לגיטמיות במסגרת ההלכה ויוסיף למרקם העשיר של עם ישראל- חילוקי דעות כאלו אפשריים גם שלא על בסיס שבטי (למשל שמעיה ואבטליון, בית הלל ובית שמאי ועוד).

     

    נושא אחר שעתיד היה ביציאת מצרים להשפיע על העם בארצו הוא הערב רב. הערב רב הוא כינוי ביהדות לאותם גויים שהסתפחו לבני ישראל בצאתם ממצרים. גם אם נתעלם מכל מיני מדרשים ואגדות שנוצרו על הערב רב, סביר שיש בסיס היסטורי לכך שלעברים שיצאו ממצרים הסתפחו מצרים. אלו יכולים היו להיות למשל מי שרצו לברוח גם הם ממצרים מפני פרעה או סתם לחפש ארץ יותר פורייה ממצרים המדברית. בכל מקרה, המדרשים והאגדות מיחסים בין השאר את הרעיון של בניית עגל הזהב (הנחשב כידוע בתנ"ך לחטא) לאנשי הערב רב. המדרשים השונים מדברים על הכשלת העם בחטאים בידי צאצאי הערב רב או אלו מעם ישראל שנשמתם דבקה בהם וכן מדברים על זיקת הערב רב לאויבי עם ישראל יותר מאשר לעם ישראל.

     

    מדרשים שונים מדברים על כך שהסיבה שבכל זאת התלוו לבני ישראל ערב רב זה כדי להוות חולייה מקשרת בין ישראל ואומות העולם ושתהליך של גאולה נוגע לא רק לבני ישראל אלא גם לעמי העולם. והאמת היא שבאופן אולי פרדוכסלי דווקא עוצמה לאומית מחייבת לעיתים איזושהי פתיחות לעמי העולם (שזה דבר שונה מוותרנות, כניעה וכו') . נזכיר את תקופות הזוהר המקראיות של דוד שלמה, יהושפט, אחאב, עזריהו וירבעם שבגלל העוצמה היחסית שהייתה בהן הצטינו דווקא בפתיחות. ואפילו הציונות הדתית בימינו, להבדיל מהחרדים, אימצה בין העקרונות הנילווים לה מידת מה של פתיחות לעמי העולם.  אלא שאם על פי אותו מדרש זו הייתה מטרת ההסתפחות של הערב רב לבני ישראל ואותו ערב רב שחדר לישראל הכשיל את העם ביחטאים ואף נטה לצדד באויביו , אז נשאלת השאלה מדוע אי אפשר היה שקודם בני ישראל יצאו לבדם ממצרים ויגבשו את זהותם ואח"כ ינסו מתוך מצב של זהות מגובשת לבוא במגע עם עמים אחרים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/4/12 15:47:
      מעניין, שבוע טוב :-)
        15/4/12 18:27:
      אהבתי לקרוא.
        15/4/12 10:12:

      תודה רבה לכולכם ושבוע טוב.

        15/4/12 08:15:
      תמיד מעניין :) תודה .
        15/4/12 08:09:
      כרגיל פוסט מרתק עם דיון ותובנות חשובות השזורות בו. תודה שכתבת!
      פוסט מרתק.. שבוע טוב! :)
        14/4/12 16:35:
      פוסט מעניין,תודה.
        14/4/12 16:05:
      יופי של מאמר
        14/4/12 15:31:
      אמיר - תודה ושבת מחבקת

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין