כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    שרותי השכלה בע"מ

    29 תגובות   יום חמישי, 20/12/07, 11:54

    נבחרת החלומות של האוצר איננה דומה לנערי פטנקין מהעבר. אלו אנשים שחלקם הגיע לאוצר מבית המדרש של לאומי, עופר, פישמן ושות ובהמשך הדרך כנראה יחזרו לחיק המשפחות. כשטל ברודי הכריז על נצחון נבחרת החלומות של הצהובים בגביע אירופה בכדורסל במילים "אנחנו על המפה", באוצר עדיין ישבו נערי פטנקין ומדינת ישראל עוד התמודדה על מקום טוב בדירוג החינוך העולמי. מאז כידוע ההדרדרות לא נעצרה.

     

    אנשי האוצר וכתבי כלכלה מנסים לתאר את עבודת המורים בכיתה ובבית כקומבינה. יכול להיות שהם צודקים, אבל במציאות שהם יצרו  אין למורים אמצעים לשבת ולהכין שעורי בית ולהדריך תלמידים במסגרת בית הספר. שרת החינוך יולי תמיר  שיצרה ברית עם האוצר, כנראה לא הבינה שרפורמה של מילים אינה סוגרת פערים באמצעים, שנוצרו במשך עשרות בשנים .

     

    מורה צריך חדר/תא ישיבה מבודד מרעש , מחשב ומסך מתקדמים, קישור מהיר לאינטרנט וגישה למאגרי מידע מקוונים,  על מנת שיוכל לעשות את עבודתו בבית הספר. כל אלו אינם קימים והמורים נאלצים לעשות את העבודה בבית ועל כך הם זוכים לקיטונות של לעג.

     

    לעומת המורה, יועץ עצמאי שעושה את עבודתו  בבית, זוכה בהחזרים כספיים ממס הכנסה על הכרה בהוצאות הבית כולל: ארנונה, ניקיון, כיבוד,מיסים ,שכר דירה ,רכישת ציוד ואספקה ועוד.. המשרתים אותו בעבודתו. הטבות אלו שמשמעותם אלפי שקלים בשנה נמנעים מציבור המורים, המשתמש בביתו ובאביזריו לצורכי עבודה. מה שברור מאליו בתעשיה עבור כל עוזר/ת מנהל, נמנע מציבור המורים והתלמידים.

     

    רן ארז יו"ר ארגון המורים היה צריך להביא עמו לפגישה עם נערי האוצר רואה חשבון ממולח, שיסביר לאנשי האוצר, כי במשך הדור האחרון הם חיבים לציבור המורים מיליארדי שקלים על חשבון החזר הוצאות שיוצרו בבתי המורים ולטובת אוצר ישראל. גם המרצים באוניברסיטאות ובעיקר הזוטרים שבהם, יכולים לבא עם טיעונים דומים.

     

    בסוף שנות החמישים, בקיבוץ שבו גדלתי השקיעו הורי המורים הרבה שעות עבודה בבית. נוצרה בעיה קטנה. בבית היה רק שולחן כתיבה אחד שאינו מאפשר עבודה לשני מורים. הקיבוץ נתבקש למצא פתרון והתקימו על הנושא חילופי מכתבים ואין סוף דיונים. בסוף נמצא פתרון זמני. הפכו את אחת הכונניות לשולחן מתקפל. הפתרון לא סיפק כמובן את המורים, אבל שלא כמו נערי האוצר היום , הקיבוץ לא התכחש לאחריותו לתנאי עבודה מתאימים בבית החבר.

     

    נערי האוצר רצים מהר בהמלצות להקלות מס עבור המכונית החשמלית גם בהעדר תכניות מפורטות ומפחיתים מס לרכבי הליסינג, אבל זוחלים לאט כשמדובר בהוצאות לגיטימיות של ציבור המורים.

     

    יש לי הצעה לרן ארז. תקים חברה  לשרותי הוראה בע"מ, תמנה מנכ"ל , יו"ר וחשב , תתחיל לדרוש  החזרי הוצאות עבור שרותים הנוצרים בבתי המורים ותראה איך כלכלני האוצר מתחילים לכבד אותך. הם אפילו יראו בחברה החדשה מקום עבודה טוב לעתיד.    

     

     

    דרג את התוכן: