כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    וינטאג' - שיר מאת שולה ניסים

    28 תגובות   יום ראשון, 15/4/12, 12:46

    וינטאג'

    - - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

     

    מהי נפש אם לא

     

    חלקי תחרה

     

    מחוברים זה לזה בתפר מכונה

     

    כמו שראיתי בחנויות לבגדי

     

    וינטאג'.

     

    היא זאת שמבצבצת ראשונה

     

    מתוך שרוול

     

    כמו ביטנה של ג'קט מחוייט

     

    מימי מלחמת העולם השנייה

     

    בין משבצות ה 'פפיטה' שלי

     

    גיליתי סימן לכפתור מוזהב

     

    שהיה.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    שירים של שולה ניסים, שולה ניסים שירים, וינטאג', חנויות וינטאג',

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/5/12 09:09:

      צטט: יהודית מליק שירן 2012-04-18 22:34:27

      מהי נפש אם לא חלקי תחרה מחוברים זה לזה בתפר מכונה הנפש היא אותו טלאי צהוב אליו חברה הנשמה היהודית. עוצמתי מאוד השיר שלך שולה. תודה

      תגובתי לך נמחקה בטעות. שוב תודה לך יהודית.

       

        2/5/12 09:07:

      צטט: שולה ניסים 2012-05-02 09:05:59

      צטט: אם החיטה 2012-04-30 13:25:53

      כתבת יפה... עליי, חנויות וינטג' משרות עצב, יש פריטים של אנשים שהיו בגיל של הסבים שלי ואני מתגעגעת אליהם כל-כך.

      מה שלי מפריע בחנויות וינטאג' זה שיש כאלה  שתפסו טרמפ על העגלה ומוכרים סתם פריטים משומשים ולא יפים במחיר מופקע. מבחינתי הכיף בחנויות יד שניה  זה למצוא פריטים שוים וטובים במחיר מציאה. אבל הקנייה בחנויות כאלה לא תמיד נובעת מטעמי חסכון. לפעמים אני מוצאת שם דברים שאי אפשר למצוא בחנויות של מוצרים חדשים. תודה שהיית כאן ושהשארת עקבות.

       

       

        30/4/12 13:25:
      כתבת יפה... עליי, חנויות וינטג' משרות עצב, יש פריטים של אנשים שהיו בגיל של הסבים שלי ואני מתגעגעת אליהם כל-כך.
      מהי נפש אם לא חלקי תחרה מחוברים זה לזה בתפר מכונה הנפש היא אותו טלאי צהוב אליו חברה הנשמה היהודית. עוצמתי מאוד השיר שלך שולה. תודה
        17/4/12 18:19:

      צטט: כריסטין 2012-04-17 17:37:01

      תארת יפה את בגדי הוינט'ג
      "חלקי תחרה
      מחוברים זה לזה בתפר מכונה
      כמו שראיתי בחנויות לבגדי
      וינטאג'."

      יש גם בתפירת יד. תודה. :))))

       

        17/4/12 17:37:

      תארת יפה את בגדי הוינט'ג
      "חלקי תחרה
      מחוברים זה לזה בתפר מכונה
      כמו שראיתי בחנויות לבגדי
      וינטאג'."

        16/4/12 12:49:

      צטט: זאבון השועל 2012-04-16 12:39:50

      יפה.

      תודה זאב.

       

        16/4/12 12:39:

      יפה.

        16/4/12 09:06:

      צטט: נורית-ארט 2012-04-15 19:45:10

      שולה,

      ראיתי עכשיו את מה שכתבת לבתיה. ועל זה אני רוצה להוסיף, כי קצת קיצצתי בדבריי קודם לכן. ויניקוט תיאר את ה'עצמי האמיתי', גרעין הנפש האמיתי, כמי שנמצא תחת שכבות שכבות של ה'אני המזוייף'. לפי ויניקוט ויונג יש להסיר את השכבות האלה על מנת להגיע ולגעת בנפש הפנימית העמוקה, התת מודע. זו עבודת הגילוי העצמי. מלאכת מחשבת ( כמו סריגה).

       

      כל זאת כתבת בעצם, ואני רק רציתי להביא לכך, כאן,  סימוכין מעולם הפסיכולוגיה, כדי להוסיף עוד תוקף לדברייך.

       

      ובאשר ללבוש. יונג טעון שהדמות שאנו מציגים בחיים וכלפי חוץ, מה שויניקוט קורא לו 'האני המזוייף', הוא סוג של לבוש, תחפושת מסיכה והיא בעצם מכסה ומגינה על אותו עצמי פנימי, (כפתור הזהב) שנמצא בעומק נשמתנו.

      ואם כבר הזכרת את האופנה, ואת הוינטג', אז אפשר ללכת עם זה הלאה. האופנה זה מה שמקובל, מה שמצפים מאתנו שנהיה, ואילו הוינטג' לוקח אותנו לימים הקדומים, ההם, הינקותיים, שבהם יכולנו ללא כחל ושרק להיות מה שאנחנו באמת.

       

      לא סתם אמרתי לך שהשיר הזה מ צ ו י י ן. הוא משתמש במטאפורה בפשטות וביופי, שחפנים בתוכם אין סוף של משמעויות.

      וואו נורית, איזה דברים מאלפים, אענה לך במשפט שהגתה יונה וולך

      תת הכרה נפתחת כמו מניפה

      תודה!

       

        15/4/12 19:45:

      שולה,

      ראיתי עכשיו את מה שכתבת לבתיה. ועל זה אני רוצה להוסיף, כי קצת קיצצתי בדבריי קודם לכן. ויניקוט תיאר את ה'עצמי האמיתי', גרעין הנפש האמיתי, כמי שנמצא תחת שכבות שכבות של ה'אני המזוייף'. לפי ויניקוט ויונג יש להסיר את השכבות האלה על מנת להגיע ולגעת בנפש הפנימית העמוקה, התת מודע. זו עבודת הגילוי העצמי. מלאכת מחשבת ( כמו סריגה).

       

      כל זאת כתבת בעצם, ואני רק רציתי להביא לכך, כאן,  סימוכין מעולם הפסיכולוגיה, כדי להוסיף עוד תוקף לדברייך.

       

      ובאשר ללבוש. יונג טעון שהדמות שאנו מציגים בחיים וכלפי חוץ, מה שויניקוט קורא לו 'האני המזוייף', הוא סוג של לבוש, תחפושת מסיכה והיא בעצם מכסה ומגינה על אותו עצמי פנימי, (כפתור הזהב) שנמצא בעומק נשמתנו.

      ואם כבר הזכרת את האופנה, ואת הוינטג', אז אפשר ללכת עם זה הלאה. האופנה זה מה שמקובל, מה שמצפים מאתנו שנהיה, ואילו הוינטג' לוקח אותנו לימים הקדומים, ההם, הינקותיים, שבהם יכולנו ללא כחל ושרק להיות מה שאנחנו באמת.

       

      לא סתם אמרתי לך שהשיר הזה מ צ ו י י ן. הוא משתמש במטאפורה בפשטות וביופי, שחפנים בתוכם אין סוף של משמעויות.

        15/4/12 19:09:

      צטט: צxxx 2012-04-15 19:03:23

      חלק מהנפש שלנו נובע ומושפע בלי ספק למה שמקורו בתקופה קודמת. פפיטה ,בגד שהיה מאד אהוב על אמי.

      משבצות פפיטה הן קלאסיות ואינן "יוצאות מן האופנה". יש לי ג'קט כזה, אבל הוא לא וינטאג', חדש יחסית.

      ואם התאוריות של קארל יונג נכונות, הרי שהנפש של כל אחד מאיתנו נשענת על מקורות קדומים ביותר. תודה על תגובתך.

       

        15/4/12 19:03:
      חלק מהנפש שלנו נובע ומושפע בלי ספק למה שמקורו בתקופה קודמת. פפיטה ,בגד שהיה מאד אהוב על אמי.
        15/4/12 18:53:

      צטט: אביה אחת 2012-04-15 18:47:56

      מקסים - תודה ל ך שולה יקרה המון תובנות בשירך זה כמו בכל שירייך - שבוע מבורך לטוב

      תודה אביה. וסליחה על הבילבול בהודעות ששלחתי לך היום. היו לי תקלות. המשך ערב נעים. :)))))

       

        15/4/12 18:47:
      מקסים - תודה ל ך שולה יקרה המון תובנות בשירך זה כמו בכל שירייך - שבוע מבורך לטוב
        15/4/12 18:42:

      צטט: חדוה ברנר 2012-04-15 18:01:19

      הנפש שלנו היא בית ענק,

      שבו גר הגוף שלנו.

      אכן.  :)))))

      תודה חדווה.

       

        15/4/12 18:41:

      צטט: נורית-ארט 2012-04-15 17:40:35

      שיר מקסים בעיניי !!!!!!!!!!!!

      והוא מהדהד להרבה מאד תובנות פסיכולוגיות ובעיקר של יונג, ויניקוט וקוהוט.

      כן הנפש לפי יונג מורכבת מחלקים רבים של האני שאותם יש לרקום ולחבר יחד כמעשה טלאים. המימוש העצמי הוא המקום שבו חלקי הנפש השונים מתחברים.

      האופן שבו היא מבצבצת, מתעתעת, נגלית ונסתרת גם היא יונגיאנית וויניקוטית.

      והיא באמת בסופו של דבר כפתור הזהב, כמו 'גיזת הזהב'.

      שיר קצר, מדוייק, יפה ועל אף העובדה שהוא נראה לכאורה קליל ופשוט, הוא עמוק מאד.

      תודה נורית על דברייך המושכלים והמרחיבים את הדעת. אני לומדת הרבה מן התגובות גם אצלי וגם אצל אחרים. שמחה שאהבת. :)))

       

        15/4/12 18:38:

      צטט: ביייבי 2012-04-15 17:31:42

      שולה, השיר הקצר מתאים בדיוק לתקופה הזאת שפתחו ערוץ אופנה ישראלי ומשום מה מתחבר לי ביחד, וההקבלה לנפתולי נפש מתאימה מאוד.

      הי בתיה, אני מציעה שתקראי את התגובה של נורית שהגיבה אחרייך. ואיך עשיתי את החיבור בין פסיכולוגיה ואופנה? עושה רושם שזה נשלף לי מהתת מודע. ואפשר גם לאות את הביטנה, החלק הפנימי של הג'קט כאותו תת מודע. ואת חלקי  התחרה המחוברים זה לזה אפשר לראות כשכבות זו מעל זו, שכבות של הנפש. על ערוץ האופנה אני לא יודעת, אני לא ממש בענייני טלויזיה. תודה על התגובה.

       

        15/4/12 18:01:

      הנפש שלנו היא בית ענק,

      שבו גר הגוף שלנו.

        15/4/12 17:40:

      שיר מקסים בעיניי !!!!!!!!!!!!

      והוא מהדהד להרבה מאד תובנות פסיכולוגיות ובעיקר של יונג, ויניקוט וקוהוט.

      כן הנפש לפי יונג מורכבת מחלקים רבים של האני שאותם יש לרקום ולחבר יחד כמעשה טלאים. המימוש העצמי הוא המקום שבו חלקי הנפש השונים מתחברים.

      האופן שבו היא מבצבצת, מתעתעת, נגלית ונסתרת גם היא יונגיאנית וויניקוטית.

      והיא באמת בסופו של דבר כפתור הזהב, כמו 'גיזת הזהב'.

      שיר קצר, מדוייק, יפה ועל אף העובדה שהוא נראה לכאורה קליל ופשוט, הוא עמוק מאד.

        15/4/12 17:31:
      שולה, השיר הקצר מתאים בדיוק לתקופה הזאת שפתחו ערוץ אופנה ישראלי ומשום מה מתחבר לי ביחד, וההקבלה לנפתולי נפש מתאימה מאוד.
        15/4/12 17:03:

      צטט: ה ד ר ק ו ן 2012-04-15 16:57:49

      נפש מלאת תחרה את.

      עם כל החיבורים הדקים והעדינים? :)))))

       

        15/4/12 16:57:
      נפש מלאת תחרה את.
        15/4/12 15:22:

      צטט: טובסדר 2012-04-15 14:56:56

      מענינת ההקבלה וגם למדתי משהו:)

      גם אני למדתי ( על עצמי? ) קריצה

        15/4/12 14:56:
      מענינת ההקבלה וגם למדתי משהו:)
        15/4/12 14:49:

      צטט: ד'ר רותי לאופר 2012-04-15 14:41:04

      ברור.. איך לא חשבתי על זה קודם. יפה, שולה.

      גם אני לא חשבתי על זה, עד שכתבתי את השיר. פתאום זה ביצבץ.. כמו הביטנה. תודה. :)))))

       

        15/4/12 14:41:
      ברור.. איך לא חשבתי על זה קודם. יפה, שולה.
        15/4/12 14:16:

      צטט: ארזעמירן 2012-04-15 14:06:55

      :) בעיקר בטנת הג'קט המחויט.

      יותר מהכפתור? :))))

       

        15/4/12 14:06:
      :) בעיקר בטנת הג'קט המחויט.