0
השבוע זכינו לביקור ממ״פ של בני שי ומש״קית הת״ש. היה מרגש! מסתבר שהיום בנות מגיעות לכל תפקיד כמעט שהן רוצות. המ״פ של בני ביחידה קרבית היא קצינה בת 24 וחצי קטנה אבל ג ד ו ל ה . באמת להצדיע לה. כל כך צעירה וכבר הגיעה לתפקיד כזה וגם מוצאת זמן להגיע אלינו לביקור כי היא דוגלת ביחס אישי לכל חייל. ובאמת היא מכירה את בני טוב וכל רעיונותיה לסייע לו בכל מיני דרכים ממש יכולות להתאים לו כמו כפפה ליד. שמחתי לדעת שבני אכן נמצא בידים טובות! גם מש״קית הת״ש היפה ידעה לעשות את עבודתה ושתיהן ביחד בהחלט נתנו לי את ההרגשה שאני יכולה לסמוך עליהן שידאגו לבני מבחינת יציאות הביתה אך תדענה גם לדרוש ממנו כי הן ממש חושבות שיש לו פוטנציאל וגם הן מקוות לעוד חילים כמוהו בצבא.(בטח כזה חתיך ומדהים ) ביקורן עורר בי שוב את הדילמה לגבי מחלתי. אם אני מודה בה בפה מלא ובכל תחלואיה וכאביה אולי אוכל אני וילדיי לקבל יותר עזרה. מצד שני הודאה כמוה ככניעה בעיני ולזה אני עדיין לא מוכנה. אני מעדיפה שאנשים יחשבו שאני סתם אקסטרווגנטית שחובשת צעיפים וכובעים ולא כזאת שמסתירה קרחת של מחלה. לפחות לעת עתה. מקווה שבכל זאת הן הבינו שאני זקוקה לבני ובעצם לכל ילדיי להסחת הדעת להעלאת המורל להגברת אנרגיות האהבה סביבי ובעיקר לכיף כיף כיף |