כל יהודי ישראלי הרגיש הרגשה דומה ביוני 1967. גם הרמטכ"ל יצחק רבין, למרות שניסו להסתיר זאת אז. גם ערב מבצע "קדש" ב-1956 ירו בערביי ישראל שחזרו מן השדות אל כפר קאסם בשעת העוצר. אל"מ יששכר שדמי, שהכריז אז על עוצר באזור על דעת עצמו נידון אז בבית דין צבאי ועונשו היה קנס בסך אגורה אחת. כי גם הוא הרגיש אז הרגשת מצור. אבל אז הסכסוך היה עם כל מדינות ערב והיה סכסוך לאומי שבגין וסאדאת לפתור בהסכם שלום.

מדיניותם של ביבי וברק, בשיתוף רצחנות החמאס "הצליחו" להפוך את הסכסוך לדתי. ולסכסוכים דתיים אין פתרונות כי דתות אינן מכירות במושג הגיון. הולכים עם הראש בקיר "למען האל.

מדיניותם של ביבי וברקה הביאו את הרגשת המצור בלב רוב הישראלים היהודים. אבל לא רק. הוסיף לכך לאחרונה חייל אס. אס. ממלחמת העולם השנייה, גינטר גראס שמו, שרמז חיהודי כל העולם ששואה שנייה עבורם היא רק עניין של מצב רוח בינלאומי: ביבי וברק במדיניותם הנואלת נטעו מחשבה בחלק גדול של דעת הקהל העולמית, שהנה שוב היהודים מפריעים לעולם לחיות בשלום. כך חשב הפיהרר של החייל גינטר גראס לפני כשבעים שנה, כך חושב גינטר גראס היום וכותב "פואמה" על כך. לדאבון הלב כך חושבים פעילי שמאל בינלאומיים, כולל ישראלים, שלא מתעניינים ברצון רוב הפלסטינים להשמיד את ישראל; שהסכסוך עבור הפלסטינים הפך לדתי ודתו אחת: להשמיד את ישראל. עבור אותם פעילי שמאל עניין השמדת העם שמתבצע ברגעים אלה בסוריה אינו קיים. שם העולם שלח חדל אישים שיביא לכך שהשמדת העם הסורי בידי נשיאו יהפוך לעניין שבשגרה.

אין לצפות מביבי וברק שיבינו את חומרת טעותם. הם יודעים הכל טוב מאחרים. לכן סא"ל שלום אייזנר ייזרק לכלבים. עניין נוח וזול עבור השליטים הצבועים של ישראל. ואילו הפרובוקטורים המקצועיים של השמאל הבינלאומי, וותיקי בילעין, ימשיכו להבאיש את שמה של ישראל בעמים. כי בראשה עומדים שני אנשים שאינם מסוגלים להראות לעולם את האמת: רצונם של הפלסתינים להשמיד את ישראל ותו לא.