אמרו לנו לחשוב חיובי, אל תגידו שקשה...

אמרו גם לכתוב חיובי: "מה פתאום לכתוב 'לא', כיתבו 'למה לא?'"

פתאים הכל נראה כל כך קל, למרות שקצת קשה לא להגיד ש'קשה'.

אבל אנחנו זורמים אין לנו יותר קשיים בחיים, רק אתגרים, רבים, חיוביים, הרבה הרבה אתגרים...

יש לנו ילדים מאתגרים
יש לנו שריטות מאתגרות
יש לנו המון לקוחות מאתגרים
ספקים שגורמים המון סיפוק

פתאום כל קושי מלמיליאן, הוא בכלל לא קושי, הוא תשבץ חמיצר מצמיח תאי מוח חדשים.

אין מכשול יש רק דילוג קליל מעל

המאזניים לא מראות כובד, הן מראות מסה של בריאות, שבעים ומשהו קילוגרמים של בריאות צרופה.

כל בתי הספר מלאים ילדים מאתגרים ולמורים לא משעמם, רק מאתגר.

כל מורה שמאתגר הורה מאותגר ביום הורים, רק מחזק את האמון של ההורה בזה שזה אתגר מרתק לקדם מערכת חינוך.

אבל הכי מאתגר זה אתגרים בירוקרטיים: פקידי שומה, בתי משפט, אתגר, אתגר מרתק.

אתה יושב אל מול פקיד וחושב לעצמך: איך 'תפצח' את האתגר הזה.

ואתה קם הולך מסופק הביתה, כי יודע שהאתגר היה גדול, מענג כל כך שבחודש הבא תצטרך לשוב אליו מלא רוח מאתגרת חדשה.

ורק דבר אחד רצוי שלא תשמע בסופו של יום מאתגר שכזה, את אותם שיביטו בך ויאמרו לך:

"איזה אדם מאתגר הפכת להיות", את זה אומרים רק לאנשים קשים.

***

גלית

הגלגל