אוקיי, הנה מספר נושאים שמעסיקים אותי היום:

"חרם" דו צדדי: בר רפאלי - פפראצי

אין מספיק גרשיים בעולם כדי להמחיש כמה סרקאזם ואירוניה אצורים בתת הכותרת הנילונה. לטובת אלו ששהו במאדים לאחרונה: לרגל בוא האביב, העניקה סרן במיל. ברפאלי לעם ישראל את הזכות לביקור של ליאונרדו דה-קפריו, הוא ולא שרף.

הסנסציה: במהלך הביקור כולו,השקיעו בר ובנזוגה מאמצים כבירים ע"מ למנוע כל פוטו-אופ אפשרי מן הצלמים, שמצידם הפכו עולמות כדי להשיג שער ססגוני לעיתונם הצהבהב - יותר או פחות. הגדילו לעשות גיא פינס ששכר מסוק פרטי (!) ומספר צלמים שספגו מכות לטענתם ממאבטחי הזוג.

בתגובה החליטו צלמי פפרצי, יח"צ ומערכות הצהוב לסוגיהן להתאחד ולהחרים (!) את הזוג, בכך שיימנעו מלסקר את מעלליו.

השאלה שמתעוררת היא - WTF? או ביתר פירוט:

1. האם קם הגולם על יוצרו? האם לרפאלי, שהיא ללא ספק יציר כפיה (היפהפה) של תעשיית הבאזז, ישנה הזכות לומר "עד כאן"? לטעמי, זוהי כפיות טובה.

רפאלי נוהגת כאורגניזם טפילי ששבע מארוחת הגורמה אותה סעד באדיבות הפונדקאי הצהבהב, ולבסוף מסרב לפנות את הכלים. אל לה לשכוח שאותם סקופים עיתונאיים נדירים כדוגמת "בר נצפתה קונה חמאה ו-2 חלב!" הם אלו שהביאו אותה למעמדה הרם בתעשיית הבידור, ומִתַּרגמים, הלכה למעשה, לדולרים (או ברוח ימים אלו - עדיף שקלים) בחשבון הבנק שלה.

2. האם אותם מחרימים אינם טועים בעצם קיום ה"חרם"? לדעתי מערכת "פנאי פלוס" ודומותיה עושות מאמצים על מנת לכרות את הענף עליו יושבים חבוקים רפאלי ודה קפריו, מבלי לשים לב, שעל אותו הענף בדיוק ישובות גם הן עצמן. אגב, עושה רושם שבמבחן התוצאה, גם גורמים באותם גופים מבינים את הבעייתיות, וכך, בעיצומו של החרם, ישנם "שוברי חרם" המפרסמים ידיעות אודות מעללי הבר, כתמול שלשום. הטוקבקים משעשעים.

דודי כהן - אבי דיכטר

לאור נסיון העבר, אולי עדיין מעט מסוכן לברך, אבל בכל זאת, בשקט - מז"ט לכולנו על המפכ"ל החדש.

משפורסם דו"ח זיילר, ועימו הבשורה כי קראדי יסיים את תפקידו, החל המירוץ למפכ"לות. ההגיון אמר כי עם הודיעו של השר הממונה על בחירתו של יעקב גנות לתפקיד, אפשר יהיה לברך על המוגמר ולאפשר לו לגשת למלאכת שיקום המשטרה. אך לא כך.

דומה שתקשורת ישראל, ממניעיה היא, עשתה כל שביכולתה כדי שלא לאפשר לעניין להיחתם. אם בשם השמירה על הדמוקרטיה, אם בשם מקורבים ומרוחקים ואם סתם מחוסר בחומר מעניין יותר, זכינו לשזוף עינינו בשרשרת מלעיזי גנות מלומדים - כתבים, פרשנים, שופטים שנשלפו מן הבוידעם, וכולם, כמקהלה אחת - נגד המינוי, עד שהוכשרה דעת הקהל הציבורית לקראת התכנסות חותמת הגומי וועדת טירקל.

איני נכנס כלל לויכוח הענייני האם היה או לא היה, ראוי או לא ראוי, רק מביע דעה - לא נעים היה לראות איך השר מכריז בגאווה על בחירתו, ושבוע ימים לאחר מכן, תקשורת ישראל הגאה חוככת ידיים בסיפוק לאחר ש"סינדלה" את המינוי, כאומרת לדיכטר : "בפעם הבאה, כדאי שתתייעץ איתנו...".

והנה, זמן מה חלף, והשר מכריז על בחירתו העדכנית - ניצב דודי כהן. יכול להיות שזה רק אני, אבל הכותרת שניפק: "דודי כהן הוא המפכ"ל הטוב ביותר שניתן היה למצוא היום בישראל", נשמעת לי סמי-מתנצלת, כאילו דיכטר לא רוצה להתבטא ברהבתנות, שמא יכעיס את כלבי השמירה של הדמוקרטיה.

הפעם כנראה שאפשר להיות שקטים. בוקי נאה, כתב המשטרה של ידיעות אחרונות, כבר בירך על המינוי.

מכבי - צסק"א

השכל הישר לא מותיר ספקות בנוגע לזהות הקבוצה העדיפה הערב. אבל גם אדון שכל ישר יודע שדון שימון לא ישב בנחת נוכח עוד תצוגה חד צדדית סטייל שלישי שעבר.

בפעם שעברה בה צסק"א הגיעה כפייבוריטית מובהקת למשחק ביתי בשלבים מאוחרים של העונה (פיינל פור 2005 במוסקבה) - החבר'ה באדום התפרקו תחת הלחץ, הפסידו לטאו האנדרדוגית ואף איבדו יתרון 20 נק' כדי להפסיד גם את המקום השלישי לפאו.

לא הייתי מהמר הערב על מכבי, אבל עם קצת מרפקים ושלשות של דרק, חפירות בצבע של וויצ'יץ, כמה שפחות כדורים ביד של ביינום, וכמה שריקות של שופטים Made in Shimonland, מי יודע...

גביע המדינה - הגרלת שמינית הגמר

תחזיקו אצבעות, אני רוצה את שקמת חן אצלנו בכפ"ס... (שידור ישיר של ההגרלה כאן).