0
הגירושין, מביאים איתם הרבה שעות של לבד. לפעמים אלו שעות אחר הצהריים, מרגע שאני יוצאת משערי מקום העבודה ועד למחרת כשאני נכנסת בהם שוב, יכולה להיות שתיקה ארוכה ושקט-דומיה בבית. זכורה לי פעם שהתעוררתי משינה לשמע קול חריקות מהסלון, מסע לילי מהיר לצד השני של הבית, העמיד אותי במבוכה מול השעון הותיק במטבח, שרק תיקתק לו בנחת של זקנים ולא התעכב להבין את פשר המבטים החשדניים שנעצתי בו. לפעמים אלו סופי שבוע שלמים, החל מיום חמישי בערב, אחרי שמתחתי עד תום את כל שאריות העבודה במשרד והצלחתי להאריך את יום העבודה האחרון לפני השקט הגדול לעוד שעתיים או שלוש. נסיעה שקטה הביתה, פתיחה של דלת הכניסה כשלידי חתולה מלאת התרגשות, וצלילה לתוך הקרירות המהדהדת של החללים שהתרוקנו מפיטפוטי הילדים, ומריחות הבישולים וקולות תוכניות הטלויזיה הצווחניות. בערבים האלה, חתוליק'ה, מלאת חמלה אימהית, מגיעה לבדוק מה שלומי מדי פעם, ואפילו מואילה בטובה ומארחת לי חברה לשנת הלילה. למדתי להנות מהימים האלה, מהוויפאסנה הכפויה הזו. אני שותקת - עד שנרדמת לי הלשון. אני יודעת שזה זמני, שעוד מעט, אחרי שהשתיקה והשקט ימצו את עצמם, אני שוב אצא למסע הצצות לעולם, ומהר מאד אשים לב, שבזמן ששתקתי, היה מישהו שהמתין בסבלנות להתעוררותה של "היפיפיה הנמה". מאותו הרגע, כבר לא יהיה יותר שקט, ההמולה תשתלט על החיים. בערבים הפנויים, יהיו שיחות אל תוך הלילה או פגישות אוהבים, ובסופי השבוע, העולם כולו יגעש אל תוך השקט שלי ויעמיס אותו בתסיסה פעלתנית. כשמבקשים ממני לתאר את עצמי, אחד הדברים שאני מספרת על עצמי הוא שאני פטפטנית לא קטנה, יש לי היכולת והכושר לפטפט את דרכי במשך יום שלם אם אני החברותא המתאימה. ומצד שני, אני תמיד ממהרת להדגיש, אני יודעת לשתוק ביחד. אני חברה מצויינת לישיבה בצוותא (עדיף מול נוף יפה או חוף הים) לשתיקה משותפת. אולי זו הסיבה שיש לי לא מעט חברים-גברים שהם חברי נפש. אם בסופי השבוע בהם אני לבד, הזמן נע באיטיות, הרי שבסופש"ים של זוגיות, הזמן נעלם במהירות חשודה. לעיתים נעלם לו חצי יום, ברביצה זה לצד זו, פיטפוט אוורירי, שהתוכן שלו כה קלוש, עד שהוא מתאדה מייד עם הווצרו, שיטוט הדדי של ידיים המבקשות לחפון את האהבה ונשיקות שהן לעיתים אמירה בפני עצמה ולעיתים התגעשות של התאהבות. האידאל שלי, הוא למצוא את השילוב המושלם בין שני הקצוות הללו, זוגיות צמודה שיודעת גם לתת מרחב, שיחות טלפון שיכולות להסתיים גם ב"רק התקשרתי כדי לומר לילה טוב ונשיקה" בן זוג שיודע שלפעמים לשתוק יחד, זה יותר משמעותי מלדבר שעות על שעות. לחיות לצידו של אדם, שזוכר שכל אחד מאיתנו הוא אדם נפרד, שיש לנו יחד מדהים ולבד נפלא.
|