ללא ספק, סא"ל שלום אייזנר זכה לחשיפה שבעולם הפרסום היו צמאים לזכות בה, ולו לקמצוץ ממנה, בקמפיינים שעלותם היתה מגיעה לעשרות מיליוני שקלים. כמה עגום הוא הדבר ומשעשע צינית לא פחות, שהרי לעיתים מעשה קטן (ואינני נכנס כרגע לחומרתו או קולתו) עשוי להכות גלים, לחדור לתודעה ולעורר פולמוס אשר אלפי שלטי חוצות, תשדירי בחירות ושעות של פרסומות טלויזיוניות לא תצלחנה לגרד (לא אופתע, אגב, אם הלה יגוייס לתשדיר בחירות או מפלגה זו או אחרת בעתיד הלא רחוק, בעצת יועצי התקשורת, עקב עומק התודעה אליו חדר).
סא"ל שלום אייזנר - אדם שלא מעט אנשים העידו מיידית לזכותו וציינו את היותו קצין מעולה ואדם משכמו ומעלה (אני בטוח שכך הדבר והוא שגה כמו כל אדם ושילם מחיר כבד) איננו נושא או נשוא הדיון כאן. שלום אייזנר הוא הניצוץ והתירוץ להצתת תבערה עמוקה יותר ופריצתה אל פני השטח : המאבק בין השמאל "הבוגד" לימין "המטורף", בין הקיצונים "הפרובוקטורים" שבמפגיני השמאל "הבאים למכור את המדינה בגרוש" לבין "הבריונים" חובשי הכיפות ונוער הגבעות "הממיטים עלינו קלון בתג המחיר שהם". (אומר בחיוך מה שמראהו השמנמן והלא מגולח של הסא"ל, יחד עם הכיפה בזווית המסויימת, תרם לא מעט למשפט השדה שנערך לו שלא בפניו ועל ידי הציבור, שכן חזותו מתאימה עד מאוד לסטריאוטיפ של בריון שכונתי. לו היה הלה רזה, עם שיער כסוף ומשקפיים המקנים לו מראה אינטליגנטי אירופאי - התגובות היו אחרות שכן הוא לא היה כה מתאים לסטריאוטיפ וקשה יותר היה לשייך את התנהגותו לאופיו ולומר בשקט "נו תראו את מי הביאו לשם ואתם מתפלאים...").
"סוף סוף הנה ההוכחה לאלימות המתנחלים" זועק השמאל בזעזוע, ומאידך זועק הימין "נו הנה אתם מרוצים עכשיו? הצלחתם להפיל קצין מצטיין שחרף את נפשו בהגנה עליכם וזו התודה שלה הוא זוכה במחיר של אתנן פוליטי... ורק כי הוא חובש כיפה".
שני הצדדים לא מבינים איזה עוול הם גורמים לעצמם, למדינה ולסא"ל - שכל פשעו הוא פרץ אמוציות. הנזק האמיתי כאן לא נגרם על ידי אייזנר, אלא על ידי שני הצדדים ועל ידי קברניטי המדינה (וצר לי לומר שגם של התקשורת שמחפשת כותרות) - שכן כולם יחד עשו מסיפור שהיה יכול להגמר בצורה מכובדת, חגיגה תקשורתית, פוליטית וחברתית - ממש סרט הוליוודי וחגיגת צילומים של החבטה מכל זווית אפשרית.
כקצין - הוא כשל קשות ללא ספק ועל כך הוא ישלם, שכן קצין בכיר במעמדו נדרש להיות הראשון שיעמוד בפני פרץ אמוציות ויהווה דוגמה לאחרים (לצערי הוא אף המשיך בפרץ ודיבר יותר מדי כך שהוא קבר עצמו סופית בימים האחרונים בצאתו כנגד הרמטכ"ל). בואו נאמר שאם תצדיקו פרץ אמוציות - הרי שהצדקתם אבדן שליטה על הצבא שבאמת אינכם רוצים שיבוא לידי ביטוי במלחמה ובסופו של דבר גם הצדקתם את רצח רבין או כל רצח אחר כי בסה"כ ... הוא סבל מפרץ אמוציות.
והשמאל? בשמאל כשלו הן מנהיגיו והוגי דיעותיו והן הקיצונים שבשטח, שכן כעת בלטה בצורה בוטה העובדה כי מעשיהם מאוסים ומעושים, שהרי מטרתם העיקרית היא ניסיון ליצירת חיכוך בכוונת תחילה ובעצם כל נוכחותם שם היא פרובוקציה אחת שמטרתה להשיג צילום שבו גרמו בכוח לאדם להגיב (גם אם הוא לא היה צריך). מוטב היה לו השמאל היה מביע צער מתון על האירוע וקורא לצדדים להמנע מאלימות - במקום לחגוג על המעמד המבויים בצורה כה מבזה אותו עצמו - בידעו היטב את מה שהתחולל שם (הצלמים לא סתם היו שם והפרובוקציה המצולמת והערוכה הפכה לנורמת פעילות). הימין? הימין שגה קשות באמצו את שלום אייזנר לחיקו ובהצגתו כגיבור, שכן הימין הבליט כאן עמדה הקמה כנגד החוק בראש ובראשונה ומעבר לכך - בא ואמר "אם זה ערבי או שמאלן - אז זה בסדר!". זו עמדה המקעקעת את גורמי הימין ובעצם מחזקת את הטענה כנגדם כי הם נוהגים בדרך של בריונות ואין הם מציגים טיעונים הגיוניים, עד כדי היותם סיכון ממשי לקיומה של מדינה דמוקרטית. מוטב היה לו הימין היה מגיב באיפוק, זוקף לזכותו של אייזנר את שירותו הצבאי המוערך וקורא להתחשבות בעברו, אך בוודאי ובוודאי לא זועק לחפותו ולעלילת דם. מוטב היה גם לו הימין היה מוביל קו שקורא לנתק את צה"ל מהתמודדות עם אזרחים כי צבא מאומן ללחום בצבא ואיננו ערוך להתמודדות עם אזרחים שאינם מוגדרים כאויב ואין דוקטרינת הפעלת כוח כנגדם. לוחם מאומן לפגוע במי שמאיים עליו או על המדינה. לוחם אינו מאומן לעצור אזרח ואין לו כלים לכך (אמצעים לפיזור הפגנות שבידי צה"ל אינם מיועדים להפגנה ספונטנית של אזרחים בלתי אלימים - שכן הם אמצעים אלימים למדי).
והמדינה? קברניטי המדינה ביזו את עצמם ואת המדינה. עם כל הכבוד, המהירות בה אצו ורצו להראות לעולם עד כמה אנו נאורים, לא תרמה דבר מלבד הלבנת פנינו ברבים והעצמת האירוע מעבר לכל פרופורציה, שכן לכאורה אנו מודים בפה מלא בערוותנו שנחשפה לעיני כל עוד לפני שנבחן כל החומר המצולם, נאספו הראיות ונתבררו העובדות. נניח והיה מתברר שהכל בעצם היה מבויים ולא קרה - או שסתם נערך הסרט ורגע לפני ניסה הבחור לחטוף את נשקו של הקצין או לדקור אותו. איך בדיוק היינו נראים כששבוע אחרי שהאירוע והגינויים שטפו את העולם - אנו באים בעצם ומתחילים להצטדק ולהתכחש? זה כבר היה מאבד מערכו ואף עיתון בעולם לא היה מפרסם זאת אפילו, תוך גרימת נזק בלתי הפיך. יתרה על כן - עוד לא ראיתי מדינה אחת בעולם שממהרת כה מהר להלקות את עצמה, תוך הפגנת פחד ממשי ואימה כאילו עומדת המדינה בפני כיתת יורים של בית הדין בהאג. חיילים אמריקניים שחטו עשרות אזרחים באפגניסטאן ובעיראק, ועד לבירור הנסיבות ואפילו לאחריהן, התגובה האמריקנית היתה הבעת צער מתונה או "הנושא יבדק ואז נגיב". חיילים בריטים אנסו והתעללו בעצירים וראו זה פלא, גורדון בראון וטוני בלייר לא הזילו דמעה ולא נפלו על ברכיהם. חיילים צרפתיים אנסו נשים ומישהו ראה את סרקוזי רץ עם הבאגט לומר סליחה? כולם מביעים צער על כך שהאירוע קרה מבלי להתייחס לאשמים או לא אשמים וואומרים "נחקור, נוודא - ואז נגיב". כמובן שלרוב הם גם לא מגיבים וזה רק תרגיל לגרום לעסק להשכח - אך בשורה התחתונה - אף אחד לא מודה באשמה מראש ומתנצל עוד טרם בירור הנסיבות, העובדות וחומרתן. זה מצב שבו נחרץ דינו של אייזנר מראש בפני התקשורת ונגרם לו נזק לא מוסרי ופגיעה בשמו הטוב ברחבי העולם. כל זאת נובע מתקלה במנגנונים הפנימיים של המוח הישראלי - שאט אט מתחיל להשחק ואם בעבר הוא עמד איתן בפני מצבים כאלו, הרי שבמשט הטורקי כבר התחלנו לגמגם ולהתבלבל וכעת עם אייזנר - כבר נפלנו על ברכינו והשטתחנו על הארץ בדמעות. אומר בציניות שהתגובה של כל הצדדים - בשמאל, בימין ובממשלה - גובלת בפאניקה ופרץ אמוציה היסטרי שאינו נופל מזה של סא"ל אייזנר. לכן, כל אלו המבקרים אותו שהיה צריך לשלוט ביצריו (וללא צל של ספק הוא היה צריך) - מוטב שיביטו בהתנהגותם שלהם בעוד שהם עצמם גם אמורים להיות שקולים ומאוזנים.
אינני מביע כאן עמדה לכאן או לכאן - לימין או לשמאל - אך באמת אומר בשיא הרצינות והכנות כי צה"ל הנו הצבא המוסרי בעולם ואנו כל הזמן עסוקים בהצטדקות בעוד שיתר מדינות העולם לא מנידות עפעף (חלילה אין אני אומר שצריך להצדיק כל פעולה. צריך לחקור ולמנוע ולנקוט יד קשה, אבל אם חייל סוטר למישהו - לא צריך לעשות מזה רצח עם!). בל נשכח כי חלק ניכר מחללינו לאורך מערכות ישראל השונות נבעו בעיקר מכניסה קרקעית לכפרים שיתר העולם היה מפגיז בפצצות תבערה ללא שום חשבון נפש, מחיכוך תמידי עם אוכלוסיה עויינת שיתר העולם היה מגדר במוקשים ללא מצמוץ ויותר מכל - בחינוך לטוהר הנשק וחשיבה פעמיים לפני לחיצה על ההדק, שלפעמים עלתה בחיי חיילים צעירים שחששו ליטול חיים. אנא טלו קורה מעל עיניכם ובחנו כמה חללים גרמו מדינות אחרות במערכותיהן וכמה אנו, בחנו יחס לעצירים ואסירים ובחנו כמה מקרים חריגים היו ביחס לכמות הפעילות המבצעית - ואז אשמח להתמקח אתכם אודות מוסריותו של הצבא.
נ.ב : לכו הביטו בצילומים של שוטרים צרפתים או בריטים מפנים מפגיני שמאל של המטס שהפגינו נגד ישראל בשדות התעופה. "פיצצו אותם מכות" עם אלות, במלוא מובן המילה, וגררו אותם על הקרקע, אך ראו זה פלא! אף אחד לא התרגש או התנצל ואף אחד לא הביע זעזוע.... |