כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    99410 – מסע חיים של שריד שואה;- ספר חדש

    0 תגובות   יום רביעי, 18/4/12, 07:13

    לקראת יום השואה 2012, יוצא לאור ספר חדש שכתב שרגא ניצברג: 

    99410 הוא תיעוד אנושי והיסטורי המתרחש במציאות לא אנושית, וזאת כנגד כל הסיכויים. הסיפור נע במערבולות הנפשיות של הגיבור – בין סופניות מוחלטת לאופטימיות מפתיעה – בין זוועות אדם לזיכרונות מתוקים; ובמקביל למטוטלת הנפשית, נע הגיבור ברצף כרונולוגי, זוכר את הכול ומספר הכול – על השותפים למסע, את השיחות הפילוסופיות ואת תיאורי הטבע.

    שרגא ניצברג היה נער צעיר כשפלשו הגרמנים לעיירה פולנית בה התגורר. וכך מתחיל סיפורו של שרגא, תלמיד חרוץ ואוהב טבע, שהפך ברגע לעובד סנדלרייה בגטו המפרנס את הוריו – מכאן יצרי ההישרדות מתחילים לפעול ביתר שאת: אלימות, רעב, עבודות פרך; צפירת רכבת המסע נשמעת – המוות הוא בעל השררה והפתרונות להינצל מגיעים ביצירתיות שעולה על כל דמיון אפשרי: פגישה עם קצין ס"ס דובר עברית, מנדולינה תלויה על קיר; "הצרצר” של ביאליק בא לעזרתו; שרגא שורד בכדי לספר. מספר ומחייה מחדש את משפחתו, מתאר את עולמו שחרב עליו ומביא תיעוד מרגש ומסעיר ליומן ההישרדות שלו, לראשונה במילים.

    שרגא ניצברג, יליד 1924, פרוז'אני, שריד שואה עם המספר 99410 שקועקע באושוויץ על ידו השמאלית. מתגורר בחדרה עם אשתו, אף היא שרדה את השואה. עלה ארצה בשנת 1946, לחם לשחרור ישראל והיה שותף להקמת קיבוץ גזית בעמק יזרעאל. רוב חייו עבד בבנק הפועלים עד למשרות בכירות. יש לו בת, בן ושלושה נכדים. במהלך חייו בארץ, כציוני נלהב ועם השפה מילדות, לימד שרגא ניצברג עברית את העולים החדשים. בצאתו לפנסיה, התיישב לכתוב את סיפור חייו – והמילים זרמו בשטף בלתי נדלה.

    את הספר ערכה והפיקה ביתו דיתה דר שהיא דור שני לשוא

     

    99410

     

    יומן מסע אישי. יומן מסע (לא) אנושי.

    מסע של בחור צעיר, כנגד כל הסיכויים.

    מסע במציאות אכזרית ובלתי אפשרית, מתובלת בזכרונות מתוקים וחלומות.

    מסע נפשי שעובר בין מצבים פסיכולוגים של אופטימיות לסופניות.

    שריד שואה שמביא תיעוד אנושי והסטורי בגוף ראשון.

    שרגא ניצברג כותב מזווית הראייה המיוחדת לו את החיים בכלל, את האנשים, ההסטוריה הארופאית, הילדות ההורים והטבע.

    כאוהב טבע מושבע הוא מביא תאורי נוף ציוריים שמשתלבים בצורה ייחודית בין סיפורי הזוועה וסיפורי ההשרדות.

    הכל קרה!

    אין כאן דמיון ולא השלמות מהדמיון.

    הדמויות והשמות אמיתיים.

    במהלך הספר, שעובר באופן כרונולוגי רציף, תוך כדי קפיצות אסוציאטיביות לעבר המתוק, הנחשק והאבוד, מגיע הכותב למצבים ללא מוצא. ובכל זאת, כל פעם המוצא מגיע בהפתעה.

    הספר פותח עם פלישת הגרמנים לעיירה בפולין גבול רוסיה. הסופר עדיין נער צעיר שנופל "באחת" לצורת חיים שונה מאד מהחיים להם היה רגיל ואהב.

    מתלמיד חרוץ הוא נאלץ להפוך לעובד סנדלריה בגטו שדואג להוריו ומה שהמצב עושה להם. מפגש מפתיע עם איש ס"ס דובר עברית וארועי ההשרדות מתחילים.

    פינוי הגטו והמשלוח ברכבת המסע, שצפירתה לא תשכח לעולם.

    הפרידה מההורים והסיוט מתחיל.

    עבודות פרך, אלימות מילולית ופיזית, רעב מתמיד. הכל בליווי מחשבות פילוסופיות של המחבר עם עצמו ועם שותפים משני צידי המתרס, עם הקרבנות ועם בעלי השררה.

    שותפים נוספים במסע הקשה, הזכרונות. התרפקות על הימים שהיו ותקווה לימים שיבואו.

    הרבה יצירתיות במציאת פתרונות למען לשרוד ולקיים את ההבטחה של הסופר לעצמו ואולי גם לחברים שונים שניקרו בדרכו: "לספר, לספר, לספר". להשאר בחיים כדי לספר.

    כל מחנה זוכה לתיאור האנשים בו, המבנים, האווירה, היחסים בין קבוצות האנשים. כמו גם תאור מפורט של שיטות העבודה וכמובן הטבע הבלתי נגיש שמעבר לגדר.

    כל ארוע, מקום או דמות יוצרים אצל המחבר הרהורים וחלומות אסוציאטיבים בהתרפקות חמימה או בחוש הומור רב לעבר ימים שהיו, העיירה ודמויותיה הססגוניות, הבית, המשפחה, החברים, בית הספר וכמובן הנערות היפות שכה העסיקו אותו, עד ממש רגע לפני פרוץ המלחמה, רגע לפני שנפל לתופת לא הגיונית.

                                                                                                   

     

     

    ספרים רבים נכתבו סביב אותה תקופה וארועים, ובכל זאת לא היה כמו ספר זה:

    *בלי מלודרמטיזציה. הכל כתוב בגוף ראשון ובגובה העיניים.

    *תאור מדוייק "חי ונושם" של המקומות הדמויות והארועים, כמו קורה הכל מול עיני הקורא.

    *שזירת סיפורים מהימים הטובים שלפני הכל. טיפוסים ססגוניים מהעיירה. סיפורי ילדות מקסימים.

    *כל הגוונים כאן, לא רק שחור ואפור. הרבה טבע ואפילו הרבה חוש הומור.

    *איכות כתיבה יוצאת דופן, בעברית מקורית, על ידי הסופר. כתיבה אינטליגנטית שכלית ורגשית.

    *ספר מתח. הסיפורים כמו דמיוניים, (והם אמיתיים).

    שרגא ניצברג, יליד 1924, פרוז'אני, מזרח פולין (כיום רוסיה הלבנה).

    שריד שואה עם מספר מאשוויץ על ידו השמאלית.

    מתגורר בחדרה עם אשתו, אף היא שרידת שואה.

    ציוני נלהב שעלה לארץ בשנת 1946 באניית מעפילים והביא עימו קבוצה גדולה של נערים ונערות שרידי שואה מאירופה.

    לחם במלחמת השחרור.

    היה שותף להקמת קיבוץ גזית בעמק יזרעאל.

    עבד רוב השנים בבנק הפועלים, תוך כדי טיפוס ברמות התפקידים עד משרות בכירות.

    ילד בת ובן ושלושה נכדים.

    שרגא ניצברג שולט ברמה גבוהה במיוחד בשפה העברית מילדות ואף לימד את השפה עולים חדשים בשנות ה-50 וה-60.

    הכתיבה תמיד היתה אצלו תחביב מועדף.

    בצאתו לפנסיה, התיישב ליד מכונת הכתיבה והמילים יצאו כמו שטף בלתי ניתן לריסון.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      ששת שצ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הקדרה של ששת