כותרות TheMarker >
    ';

    מיומנו של אמביוולנט

    רשימות, השקפות, חוויות מגוונות

    0

    צער בעלי חיים

    34 תגובות   יום חמישי, 20/12/07, 18:18

    הכלב הביתי הוא זאב או תן, שהאדם ביית כחלק ממאמצי הנדידה, הציד והחקלאות שלו.

    מחקר אמריקאי חדש הראה, שלכלבים יכולת לפענח הבעות פרצופים אנושיים יותר טוב מקופים.

    החתול הוא טורף ממשפחת הנמרים.

    בדרך כלל הם יריבים זה לזה.

    לעמיתי הקיבוצניק כלבת זאב ישישה, שבזקנתה החלה להעלות במשקל באופן ניכר.

    יחד אתה, גידל יוסי חתולה פרוותית, שגדלה עם הכלבה מאז היותה גורה.

    שתיהן נוחות, מקסימות וטובות לב.

    הן היו חברות בלב ובנפש. ממש דוגמא חיה לחברה רב-תרבותית, המורכבת מטורפים.

     כשנסע עמיתי לשבתון בחו"ל, הוא השאיר אותן בחצר, מתוך כוונה ששכנו ידאג לצרכיהן.

    אבל זה לא הלך.

    הכלבה הסתובבה כמוכת אמוק ברחבי הקיבוץ ללא הרף, מוכת געגועים לבעליה.

    אז בתו לקחה אותה לביתה בפרבר העיר, והשכן אימץ את החתולה.

    יום אחד החתולה נעלמה.

    חיפשו אותה בכל הקיבוץ, ולשווא.

    לבסוף, היא אותרה

    במלונה של הכלבה,

     ללא רוח חיים. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/12/07 09:43:

      סיפור מחריד למדי. יש מוסר השכל?

        22/12/07 16:43:
      כוכב
        22/12/07 12:03:

      עצוב, מקסים ומרגש.

      כדאי לנו בני האדם ללמוד דבר או שנים מבעלי החיים.

        21/12/07 19:30:

      בלי משחקים, בלי תחמנות (אלא אם כן מדובר בגוש נקניק עסיסי, ואז היא תעשה הכל כדי לקבל אותו..), עם המון תום וטוהר, ועיניים שכובשות אותי גם כשהיא הכי מציקה לי בעולם.

      כמו ילדים.

      מקרים כאלה עושים אותי עצובה להרבה זמן...

      בוכה

        21/12/07 10:28:

       

      צטט: גלית ג. 2007-12-21 10:13:38

      ועל זה ניתן לומר:

       The curiosity killed the cat

      אילן,

      אני שמחה להעניק לך (*) ה- 50.

      תשתמש ביכולות שקיבלת בתבונה.

      גלית

      תודה, גלית.  תמסרי לי את מספר חשבון הבנק בשוויץ, או, בעצם אצלך זה יכול להיות בוינה או בבייג'ינג ?

        21/12/07 10:15:

      אני אוהבת מאוד כלבים, וזו בדיוק הסיבה שכרגע אני לא מאמצת אחד.

      כלב הוא כמו תינוק בבית, על כול המשתמע מכך, חוויתי זאת לפני כמה שנים, כשכלבתי סוויטי נעלמה לי באחד מקיבוצי האזור,העלמותה גרמה לי לכאב לא קטן, ואף הצליחה להוזיל מעיניי דמעות לא מעטות,

      סיפור כואב ומרגש מאוד.

      שב"ש

      טובה

        21/12/07 10:13:

      ועל זה ניתן לומר:

       The curiosity killed the cat

      אילן,

      אני שמחה להעניק לך (*) ה- 50.

      תשתמש ביכולות שקיבלת בתבונה.

      גלית

        21/12/07 09:56:

      מאוד עצוב.

      גם אצלנו בבית כשהייתי קטנה גדלו יחד כלבה וחתולה. הכלבה מאוד אהבה את החתולה ונתנה לה לאכול מהאוכל שלה ולשתות מהמים שלה ולעשות לה כל מיני תעלולים. החתולה נהנתה מדי פעם להתעלל בכלבה, לשרוט אותה וכו'. אבל הרבה פעמים הן היו יושבות ביחד, משחקות ביחד וישנות ביחד.

        21/12/07 08:44:
      נראה לי שיש לנו מה ללמוד מחיות. אגב, השנאה בין הזנים הופרכה על ידי רבים שגידלו כלב וחתול באותו בית ללא קושי. כנראה שגם שנאה היא עניין של גאוגרפיה.
        21/12/07 08:24:

      אוייש כ"כ עשה לי עצוב. מסכנה הקטנה.

      ותמיד מוזר בעיני כשאנשים מסכמים מתוך בורות

      שחתולים הם בוגדניים.

       

       

        21/12/07 08:14:

      כבעלים של כלב (בורדר קולי) ושל ששה חתולים - מאד התרגשתי מהסיפור. 

      הפתרון שלי למצב שנוסעים

      זה להביא בייבי סיטר שיגור בבית.

       וכך אנחנו עושים כל שנה

      דואגים שיהיה מישהו שיטפל מעבר לתת אוכל ומים.

      ואכן הם מרגישים

      מספיק להוציא מזוודה מהבויידם

      והתופעה הכי מדהימה זה שהם יודעים 'לפני' שאנחנו צריכים לחזור.

      שעות לפני החזרה הם יחכו על יד הדלת !!

        21/12/07 03:41:

      כל כך עצוב

       

      כל כך מקסים

        21/12/07 01:44:

      געגועי

      חתול לכלב

      מקסים

        21/12/07 00:04:

       

      לא נעים

       

        20/12/07 23:46:

      לאר רק הנאמנות לאחר,

      זו גם נאמנות לרגש שלהם..

      ספור מרתק, אפשר להגיד אנושי?

       

        20/12/07 22:11:

      שלום לכולם,

       

       לפני 10 דקות קיבלתי MAIL עצוב ועכשיו אני קוראת הפוסט הזה.

       

       אני רואה שיש כאן הרבה אוהבי בעלי חיים.

       

      אז - זה ה- MAIL.

       

      אנא ראו את הלינק הבא.

       

      http://www.letlive.org.il/azomot_details.php?id=10&err=25

      מאוד חשוב לקרוא ולחתום על העצומה למען קופיפי מכון ויצמן,

      כל אחד לשיקולו ולהפצה לחברים

      יש כתבות בשפע על הנושא. הנושא התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי

        20/12/07 22:05:
      קשה לי לשמוע כאלו דברים....בוכה
        20/12/07 21:51:
      אמרו את זה קודם לפני - אבל "אוי"  עצוב
        20/12/07 21:40:

      וואוווובוכה

      זה כל כך רשע לספר סיפור כזה... נורא !!!

      יש אנשים רגישים שנעצבים מסיפורים כאלה.

      יש לי שני כלבים בינונייים, לפני כחצי שנה אימצנו

      אני הילדים והכלבים שני גורי חתולי רחוב מורעבים בני יומם

      הכלבים היו מלקקים אותם עד שהיו עושים את צרכיהם

      ארבעתם ישנים איתנו במיטה עם הילדים ואיתי ביחד

      החתולים ישנים חבוקים עם הכלבים

      פשוט  מ ד ה י ם !!!

       

        20/12/07 21:35:

      אהבתי ....

       חתולתי שאבי היא בת משפחה לכל דבר,

      מבינה לנפשי וקולטת את מצב רוחי....אהה נכון היא מופיעה גם בתמונה שלימחייך

      תודה על סיפור יפה ומרגש.

      עזה כמוות אהבה

        20/12/07 20:48:
      עצובבוכהעצוב
        20/12/07 20:42:

      סיפור נורא יפה ועצוב

      ובאמת הנאמנות של כלבים והנה פה חתולים

      נוגע ללב.

      עצוב נורא. בבית יש לי כלב מעורב שאספתיו כגור בן שלושה שבועות לאחר שננטש במגרש הכדורגל הבית-ספרי,רצו לקרוא "לצער בעלי-חיים", ואני כשראיתי את גור הכלבים הזה התאהבתי בו מיד, היתה לו פלומה לבנה בחזה וכל פרוותו היתה שחורה. נזכרתי שילדיי רצו שאקנה להם כלב, בואו היה מתנה משמים. קראנו לו שחורי. היום הילדים קוראים לו 'הצמוד של אמא'. כאשר מלאו לו שנתיים, ילדיי התארחו במסיבת יום הולדת שהתקיימה בחצר של בעל השמחה, גור חתולים בכתמי חלודה על פרווה לבנה התגנב למסיבה, הילדים האחרים רצו להתעלל בו וילדיי הרחיקו אותו. שמרו שהילדים לא התעללו בו. כשבאתי לקחתם החתולון הלך אחרנו. נכנסנו לרכב והוא נכנס מתחת לגלגלים. הילדים ביקשו להביאו הביתה ומוחי קדח איך הם יסתדרו ביחד כלב וחתול? אז ככה. הבאתי אותו הביתה למקלחת שלא אהב, אך באותו היום הוא קיבל שם. קראנו לו נמש. והוא ושחורי מסתדרים נהדר, לפעמים מתנשקים ולפעמים מאיימים זה על זה בשמירת טריטוריה. הם מבינים עברית נהדר. כשעצוב לי שחורי בא ומלקק, בעיניו יש הרבה שמחה, אלה העיניים הכי אנושיות שאני מכירה.

      תודה ריגשת אותי מאוד

                     נשיקה

        20/12/07 19:54:

      נאמנות שקשה למצוא אצלנו בני האדם

      מרגש

        20/12/07 19:37:
      אהבה שכזאת. יפה ונוראה.
        20/12/07 19:24:

      אתה מתכוון שכנראה היא מתה מגעגועים לידידה הטוב הכלב?

      הכל יכול להיות...

      בכל מקרה, זה מקרה עצוב עצוב

        20/12/07 19:11:

      אויש !

      סוף מזויע.

        20/12/07 19:07:
      בוכה
        20/12/07 18:37:

      נוגע ללב. כותרת מצוינת!

        20/12/07 18:35:
      בהחלט אוי עצוב
        20/12/07 18:34:
      אוימתלבט
        20/12/07 18:28:
      עצוב נורא

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פרופ' רשתות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין